יום חמישי, 4 באפריל 2019

במבט כולל : האם השימוש בספרים אלקטרונים/דיגיטליים במגמת ירידה?


ליקוט , עריכה והבנייה : עמי סלנט , אפריל 2019 (גילוי נאות: "אני קורא ותיק של ספרים אלקטרונים באנגלית בKINDLE , אבל גם הרבה ספרים מודפסים בעברית).

התחייה של צריכת ספרים מודפסים בארה"ב לעומת ספרים אלקטרונים/דיגיטליים

אם להאמין לכותרות הגדולות ולכל מאמרי הפרשנות והטבלאות עמוסות הנתונים, הספרות המודפסת כבר היתה צריכה להיות עם רגל וחצי בתוך הקבר, וגם זה לפי לא מעט תחזיות בתרחיש אופטימי. "ימי הדמדומים של הספרים" נכתב בכותרת במגזין "ניו יורקר" בכתבה גדולה שפורסמה ב-2008. אפשר להבין את ההיסטריה. רק כמה חודשים קודם לכן (נובמבר 2007) יצאה המהדורה הראשונה של הקינדל, אותה ספרייה אלקטרונית של אמזון שאיימה לכרות את כל הענפים שמהם מודפסים הספרים המסורתיים. זמן קצר לאחר מכן הגיע תורו של "הטיימס" הלונדוני לחזות ש"ייתכן שמותם של הספרים המודפסים כבר אתנו".

ב-2010 נמשך טקס האשכבה הפומבי של הספרות המודפסת, כשכותרות העיתונים בעולם בישרו כי אמזון הודיעה כי לראשונה מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מעותקים מודפסים, ואילו ב"גרדיאן" הבריטי התקים דיון רחב בשאלת מותה של הספרות המודפסת ( צח יוקד, דה-מרקר 2019)


ההצלחה של קינדל בעבר

החשש לא הגיע בחלל הריק. ההצלחה של קינדל היתה מהירה וההשלכות כואבות. לפי נתונים שפירסם "ניו יורק טיימס", ב-2010-2008 זינקו מכירות הספרים האלקטרוניים של קינדל בלא פחות מ-1,260%. ב-2010 הצטרפה אפל לעגלת הספרים האלקטרוניים כשהשיקה ספרייה אלקטרונית משלה בשם Apple Books. בין לבין היתה זאת רשת הספרים הגדולה בארה"ב, בארנס אנד נובל (Barnes & Noble), שלפי האמרה הידועה "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם", השיקה גרסה אלקטרונית משלה בשם נוק (nook).
מנגד, כפי שקורה לעתים קרובות בעסקים, מי שלא הסתגל לכללי המשחק החדשים ולמציאות המשתנה מצא עצמו מחוץ למגרש. הדוגמה הבולטת, שלא לומר הכואבת ביותר, היתה בהקשר זה ענקית הספרים בורדרס (Borders), שאחרי 40 שנות פעילות ו-517 סניפים, הודיעה ב-2011 על פשיטת רגל וסגירת כל חנויותיה בארה"ב.
21%  מהאמריקאים קראו לפחות ספר אלקטרוני אחד בשנה החולפת - כך עלה ממחקר שוק גדול שערך מכון הסקרים פיו (Pew) ב-2012. "השגשוג של הספרות האלקטרונית בתרבות האמריקאית הוא חלק מסיפור גדול יותר של מעבר מחומר מודפס לחומרים דיגיטליים", נכתב בחלק הניתוח של הסקר. לא זאת בלבד אלא שבפיו הגדילו לעשות ומצאו כי "אלה שקוראים ספרים אלקטרוניים מתבלטים ביחס לכל צרכן אחר של ספרים". לשם השוואה, הם מסבירים כי מהסקר שערכו עולה כי "בהשוואה לצרכני הספרות המודפסת, הקוראים הדיגיטלים קוראים יותר ספרים". במספרים מדויקים, לפי הסקר, האמריקאי הממוצע קרא 24 ספרים אלקטרוניים ב-2011, לעומת 15 ספרים מודפסים "בלבד" שקרא באותה שנה חברו האמריקאי בעל הרגלי הקריאה המסורתיים (( צח יוקד, דה-מרקר 2019)

לא עוד חולייה בשרשרת הקורבנות של העידן הדיגיטלי

אז נכון אמנם שלפי האמרה השחוקה הנבואה ניתנה לשוטים, אלא שעם מספרים כאלה גם האופטימים ביותר התקשו להתווכח. מספיק היה להיזכר במצלמות הקודאק ובמכשירי הווידאו המגושמים שנהפכו לפריטי אספנות כדי להבין שענף הספרות המודפסת הוא בסך הכל עוד חולייה בשרשרת הקורבנות של המהפכה הדיגיטלית.

רק שהמציאות, מה לעשות, הוכיחה אחרת. 12 שנה אחרי הופעת הקינדל ושמונה שנים לאחר שבורדרס נפרדה מן העולם, נדמה שזה זמן רב מצבה של תעשיית הספרות המודפסת לא היה טוב יותר.

מנתונים שפירסם באחרונה אתר סטטיסטה עולה כי ב– 2018 נמכרו בארה"ב כ– 695 מיליון עותקים מודפסים של ספרים. מבחינה יחסית, מדובר בהמשך ישיר של מגמת ההתאוששות בענף שהחלה כבר ב– 2012 , אז עמד מספר העותקים המודפסים על שפל של 591 מיליון שנמכרו באותה שנה (( צח יוקד, דה-מרקר 2019)


בהקשר זה מספיק לבחון את הנתונים שפירסם באחרונה אתר סטטיסטה - מהאתרים הגדולים בארה"ב לחקר מגמות השוק - מהם עולה כי בשנה האחרונה נמכרו בארה"ב לא פחות מ-695 מיליון עותקים מודפסים של ספרים. מבחינה יחסית, מדובר בהמשך ישיר של מגמת ההתאוששות בענף שהחלה כבר ב-2012, אז עמד מספר העותקים המודפסים על שפל של 591 מיליון שנמכרו באותה שנה. שנה לאחר מכן, כבר עמד המספר על 620 מיליון, בשנה שלאחר מכן 635 מיליון, וכך המשיך לעלות מדי שנה עד שהגיע ב-2018 ל-695 מיליון, מספר שלא נופל בהרבה מנתוני המכירות של ראשית שנות ה-2000, טרם הופעת המהדורות האלקטרוניות.

וכמו שקורה כששני כוחות שוק מתנגשים אחד עם השני, עלייה של אחד היא ירידה של אחר. ואכן, לאחר הזינוק המטאורי ב-2019-2012, חלה בשנים האחרונות ירידה אטית אך עקבית במספר צרכני הספרות הדיגיטלית. כך, למשל, מנתונים רשמיים של איגוד המוציאים לאור בארה"ב, עולה כי ב-2016 צנחו מכירות הספרים האלקטרוניים בארה"ב ב-19%, ובבריטניה ב-17%. במקביל, לפי אותם נתונים, מספר עותקי הספרים בכריכה דקה זינק בארה"ב ב-8%, ספרים בכריכה עבה נהנו מעלייה מתונה יותר של 4%, ואילו מכירות ספרות הילדים זינקה ב-2016 בלא פחות מ-16%
.
לאחר הירידה הגדולה של 2016, נמשכה המגמה, גם אם בעוצמה נמוכה יותר, כאשר ב-2017 חלה ירידה נוספת של כ-5% בצריכת הספרים האלקטרוניים. במונחים כספיים, לפי נתונים עדכניים של איגוד המוציאים לאור, חצו מכירות הספרים המודפסים בארה"ב בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 את רף ה-4 מיליארד דולר, לעומת 770 מיליון דולר שהכניסו הספרים הדיגיטליים( צח יוקד, דה-מרקר 2019).

נקודת מבט אחרת לגבי הספרים האלקטרוניים/דיגטליים כיום

עפ"י דיווח של Amy Durant מאפריל 2018 הספרים האלקטרונים אינם נמצאים במגמת ירידה אלא במגמה של התפתחות וצמיחה.

לטענתה , מרבית הדיווחים על ירידת הספרים האלקטרוניים הגיעו מהכיוון של חברות ההוצאה לאור והמו"לים אשר יש להן עניין להעצים את הספרים המודפסים בשוק.

מרבית הנתונים המצביעים לכאורה על ירידת הספרים האלקטרונים פורסמו ע"י Association of American Publishers .למעשה , מבחינת טבלאות הדירוג בארה"ב ספרים אלקטרונים מגיעים לראש הטבלה בהשוואה לספרים מודפסים. ספרים מבוססי פלטפורמת קינדל של אמזון זוכים לעתים קרובות יותר להגיע לראש טבלאות הדירוג בהשוואה לספרים המודפסים של המו"לים (מקור).


ההתעלמות מהאתרים הפיראטיים של  ספרים אלקטרונים


דיווח של   מאפריל 2018 מצביע על כך שחלקם של הספרים האלקטרונים המופצים באופן לא חוקי באתרים פיראטיים הולך וגדל בצורה משמעותית . מיליוני אנשים בעולם, בעיקר ברוסיה , במדינות מזרח אירופה, ובאנגליה מורידים ספרים אלקטרוניים באופן לא חוקי מאתרים פיראטיים ייעודיים הנמצאים במדינות שונות מחוץ לארה"ב.
ברוסיה ניכרת עלייה משמעותיית בקריאת ספרים אלקטרונים אבל 92% מהספרים האלקטרונים ברוסיה מקורם בהורדות לא חוקיות באתרים פיראטיים. אפילו באנגליה 17% מהתושבים קוראים ספרים אלקטרונים מאתרים פיראטיים, וכמובן שנתונים אלו לא נלקחו בחשבון בדו"ח השנתי של איגוד המו"לים בארה"ב (מקור) .

עלייתם של ספרי Audiobooks

בין אם הדיווח של איגוד המו"לים האמריקאי  (ירידה של 4.5%   בספרים אלקטרונים לעומת השנה הקודמת) משקף את המציאות או לא , הרי יש פלח שוק טכנולוגי אחר שכולם מסכימים שהוא הולך וצומח משמעותית ויש לו עתיד , הכוונה לספרים מוקלטים, ספרי שמע Audiobooks.


 לאנשים אין כיום זמן לקרוא ספרים ( 60 אחוז מהאנשים בעולם, למעט רוסיה כבר לא קוראים ספרים) וספרים מוקלטים הם דרך נוחה יותר לשימוש , בעיקר במהלך נהיגה וכדומה (מקור)

אלפי ספרי  AUDIOBOOKS להורדה חופשית (קישור)


באקדמיה ובמכללות יש צמיחה של ספרים אלקטרונים ואוספים דיגיטליים

מתברר כי למרות ירידה לכאורה בצריכת ספרים אלקטרונים , הרי באוניברסיטאות ובמכללות יש עלייה בצריכת ספרים אלקטרוניים הן תודות ליוזמות של הספריות האקדמיות והן בזכות ההעדפה של סטודנטים לקרוא ספרי עיון בפורמט אלקטרוני. העלייה בצריכת ספרים אלקטרונים במכללות ניכרת במיחד באנגליה (מקור).

הטווח הקצר והטווח הארוך

גם אם בטווח הקצר יש אכן ירידה זמנית בצריכת ספרים אלקטרונים הרי בטווח הארוך התחזית היא שספרים אלקטרוניים ישתלטו על השוק בארה"ב ובעולם כי חברת אמזון המפיקה של הספרים האלקטרוניים מסוג קינדל תלך ותתחזק ותשתלט על עוד מהנתחים של השוק, לרבות פיתוחים חדשניים של מכשירים לקריאת ספרים אלקטרונים (מקור) .

מכשיר הKINDLE עבר לא מעט שינויים ושדרוגים בגרסאות השונות במהלך העשור, מ-90 אלף ספרים שהיו זמינים עבורו כשיצא ל-5.9 מיליון ספרים בארה"ב היום. מ-250 מגה אחסון בהתחלה עד לגרסה החדשה שיכולה להכיל 32 ג'יגה בייט. 

ההשראה לעיצוב המכשיר תמיד הייתה נייר וספרים מודפסים, לכן התצוגה שלו לא מעייפת את העיניים בניגוד למכשירים אלקטרוניים אחרים, ניתן לקרוא דרכו גם באור שמש ללא קושי וטעינה אחת מספיקה לשבועות. הוא דק, קל ומאפשר אחיזה ביד אחת (אושרית גן-אל , גלובס , 2018).

אמזון מובילה כיום את תעשיית הספרים בארה"ב. יש לה סופרים שכותבים במיוחד עבורה, קוראים שקוראים רק דרכה ומדברים על הספרים ברשת החברתית Goodreads שקנתה, כלים שהיא מציעה לסופרים שיעזרו להם לכתוב, ולעצב את הספר שלהם, ואפשרות למכור ספרים בהוצאה עצמית(אושרית גן-אל , גלובס , 2018)
לאחרונה החליט מנכ"ל  ויו"ר אמזון , ג'ף בזוס להגדיל את התמלוגים לכותבי הספרים המתאימים עצמם לקינדל והיוצאים לאור באופן בלעדי ע"י אמזון . צעד זה בתכנית של אמזון צפוי להגדיל משמעותית את היקף המכירות של הספרים האלקטרונים בשנים הקרובות .

בשנת  2018 החלה חברת אמזון במבצע משמעותי למכירת ספרים אלקטרונים בהודו והטמעת פלטפורמת קינדל שם , מדובר בשוק פוטנציאלי להתרחבות הספרים האלקטרונים . בהודו יש אוכלוסיה של מיליארד נפש הקוראת אנגלית ומעדיפה ספרים אלקטרונים זולים מאוד על פני ספרים מודפסים. יש תמחור נמוך מאוד של אמזון לקינדל למבצע ההשתלטות שלה על השוק בהודו .(מקור).


היכן באה לידי ביטוי העלייה בצריכת ספרים אלקטרוניים?
ברוסיה ניכרת במיוחד מגמת העלייה בספרים אלקטרוניים ומדובר על גידול של 45% בשנת 2018 לעומת השנה הקודמת. מגמה דומה נרשמה גם בקנדה ובדרום אמריקה וספרד שם נמכרים יותר ויותר ספרים אלקטרונים (מקור).
ומה קורה בישראל ?
"שוק הספרים בישראל כבר ידע ימים טובים יותר, אבל את האשם בעובדה שעם הספר מוציא כיום פחות כסף על ספרים אי־אפשר לתלות בספרים האלקטרוניים.
מלכתחילה ישראל לא היתה חלק מ"בום" הספרים האלקטרוניים שזיעזע את ההוצאות לאור וחנויות הספרים עם השקת הקינדל של אמזון.
 בעוד שבארה"ב מה שהטיס את השוק למעלה היתה העובדה שקינדל נהפך למתנה אהובה לחג המולד, בישראל גם אין חג מולד, גם לא קונים מתנות כל כך יקרות, ובעיקר: אמזון לא השיקה את הקינדל בישראל ולא היה כאן מכשיר ייעודי לקריאה, מה שהביא לכך שרוב קוראי הספרים הדיגיטליים בישראל עשו זאת דרך טאבלטים או טלפונים חכמים, הנבדלים מקינדל ודומיו בתאורת המסך שלהם, ולכן מעייפים יותר את העין וקשה יותר לקרוא בהם שעות ארוכות (סיון קלינגבייל, דה מרקר 2019) . "

על פי הערכות, בישראל יוצאים כמעט 6,000 כותרים חדשים בשנה, ונמכרים כ-10 מיליון ספרים בשנה במחיר ממוצע של כ-46 שקל לספר. שוק הספרים מגלגל כחצי מיליארד שקל, והרשתות הגדולות - סטימצקי וצומת ספרים - שולטות בו ביד רמה (על פי הערכות, נתח השוק שלהן הוא כ-80%).

בעוד שתחום ספרי הקריאה וספרי הילדים נותר פחות או יותר באותו ההיקף, הוצאות הספרים ורשתות הספרים מתמודדות עם עולמות שלמים שנעלמים מהמדפים - ספרי נסיעות, מפות וספרי בישול - שהיו הקטגוריה הגדולה ביותר, רובם ככולם כבר כמעט ואינם נצרכים, והקוראים מקבלים את המידע שלהם מהאינטרנט ולא מהספרים.

האתר המוביל בתחום הספרים הדיגיטליים בישראל הוא "עברית" של הוצאת ידיעות אחרונות, שלפי הערכות מרכז לפחות 50% מהתחום. מתחריו הבולטים הם אינדיבוק וגט בוקס של סטימצקי. באוגוסט 2018 התחילה גם חברת פלאפון למכור למנוייה ספרים דיגיטליים באמצעות שיתוף פעולה עם גט בוקס. אף שספרים דיגיטליים נמכרים בישראל בכמחצית מהמחיר המלא של ספרים כרוכים, בעת ההשקה העריכו בפלאפון את שוק הספרים הדיגיטליים בישראל ב-15 מיליון שקל בשנה, וטענו שרק 3%-2% מקוראי הספרים בארץ קוראים דיגיטלי - הערכות שנסמכות גם על גורמים נוספים בשוק הספרים הישראלי (סיון קלינגבייל, דה מרקר 2019).

מה לנטפליקס ולירידה במכירות הספרים בישראל?

את הירידה במכירות הספרים בישראל תולים בכירים בשוק דווקא בנטפליקס: הקהל עבר לצרוך סדרות, והזמן שבעבר היה מוקדש לשקיעה בספרים - משמש לצפייה בסדרות וסרטים. "אתמול ירד הפרק ה-140 של 'הכלה מאיסטנבול'. 140 כפול 45 דקות של מאות אלפי אנשים - כל זה נגרע מהספרים", אומר בכיר בענף ((סיון קלינגבייל, דה מרקר 2019).

השוק הישראלי המתגדר באימוץ טכנולוגיות חדשות נשאר הפעם מאחור

גם אם הקינדל נחלש, אין ספק שהוא רחוק מלהיעלם, ומהווה פלטפורמה משמעותית לקריאה בארה"ב. בארץ לעומת זאת, גם עשור אחרי יציאת המכשיר, קריאה דיגיטלית לא חדרה למיינסטרים, ויחסית נדיר לפגוש מישהו שמחזיק בקינדל. איך יכול להיות שדווקא השוק הישראלי, שאוהב לאמץ טכנולוגיות חדשות, נשאר כל כך מאחור הפעם?
מי הם קוראי הKINDLE בישראל?
עופר שטגמן, מנכ"ל משותף ב-BuyAmerica.co.il, אחת החברות הבודדות שמוכרות קינדלים בארץ אומר כי "הקינדל מתאים בעיקר למי שרוצה לקרוא ספרים באנגלית ורוסית. 

רק חלק מהספרים בעברית מותאם לקינדל. למי שקורא ספרות זרה יש גן עדן מבחינת המבחר, הוא יכול להתחבר ישירות לחשבון באמזון, ובחו"ל כמעט כל הכותרים זמינים במדיה דיגיטלית ובשמע. 

בנוסף אין ממשק למשתמש בעברית ואין ספק שזה מהווה מכשול" (אושרית גן-אל , גלובס , 2018)
להערכתו, נמכרים בארץ מאות קוראים דיגיטליים בחודש, בארה"ב לעומת זאת 88.8 מיליון אמריקאים החזיקו קורא דיגיטלי ב-2017, ו-19% מהאוכלוסייה תכננו לקנות אחד חדש בשנתיים הקרובות, על פי סטטיסטה. "בחו"ל יש מודעות של שנים לנוחות של קריאת ספרים דיגיטליים, גם בנסיעות ארוכות בהן לא צריך להיסחב עם כמה ספרים ואפשר להטעין עשרות ספרים בקינדל. אבל צריך הרבה יותר ספרים עדכניים שמותאמים לקינדל כדי שזה ייתן פוש לקנייה שלו בארץ".
מיכאל עינב, מנהל החנות והאתר "קרן אלקטרוניקה", שמוכר כמה סוגים של קוראי ספרים אלקטרוניים ממותגים שונים, מסכים שקינדל מתאים יותר לקוראי אנגלית, אך מספק סיבה נוספת למצב. "למי שקורא עברית יותר מתאימים קוראים של מותגים אחרים, כמו Onyx Boox כי בהם אפשר להוריד אפליקציות בניגוד לקינדל. הספרים בישראל מוגנים על ידי אפליקציות כדי שלא יעתיקו כי הסופרים חוששים לפרנסתם. בדרך כלל, משתמשי קינדל משיגים את הספרים היותר ישנים שכבר אין להם דרישה ולא נמכרים בחנויות". הוא מסביר את הצורך בהגנה דרך אפליקציות, "אנחנו מדינה קטנה, וסופרים צריכים להתפרנס. כשאפשר להעתיק ספר בלחיצת כפתור, אפשר לשלוח אותו ל-5,000 אנשים. בגלל זה קונים דרך אפליקציה, שמוגנת בססמה" (אושרית גן-אל , גלובס , 2018)
"לרוב הספרים צריך אפליקציה ייעודית"
ירון גולדשטיין, מנכ"ל האתר והאפליקציה "מנדלי מוכר ספרים ברשת", מעריך גם הוא כי כמה עשרות אלפי ישראלים קוראים ספרים דיגיטליים ומוסיף כי "כשפתחנו את החנות ב-2010 חשבנו שתוך 3-5 שנים 30% מהשוק יהיה דיגיטלי וזה לא קרה. 

לרוב הספרים צריך אפליקציה ייעודית של חנות מסוימת. פחות מחצי מהספרים אפשר לקרוא דרך אפליקציות שונות, מחשב, קינדל וקוראים אחרים. פעם זה היה רוב הספרים, היום ההוצאות מוציאות לאור רק ספרים מוגנים וזה דורש אפליקציה. רוב הסופרים העצמאיים וההוצאות הקטנות זמינות בקינדל. רוב ההוצאות הגדולות לא זמינות בקינדל" ((אושרית גן-אל , גלובס , 2018) .
מתי נוכל כבר לקרוא ספרים בשפה העברית בקינדל ?

אין מגעים עם מו"לים מקומיים

רק ביוני 2017 הכריזה אמזון על תמיכה רשמית בערבית ועל זמינותם של 12 אלף ספרים בשפה זו בחנות קינדל. ( כלומר, יש לאמזון כבר יכולת תצוגה RTL) . עם זאתעדיין לא ברור אם היא מתכננת מהלך דומה עבור ישראל, שיהווה מכה לשחקנים המקומיים בשוק הספרים האלקטרוניים. אם אמזון תרצה להשיק תמיכה מלאה ורשמית בעברית, יהיה עליה ליצור קשרים עם מו"לים מקומיים, אך על פי שני גורמים בכירים בענף, נכון לעכשיו היא לא מקיימת מגעים כאלו.

תרגום ממשק האפליקציות של קינדל הוא רק חלק קטן ממהלך אפשרי. "זה קטן עליהם", אומר גיא בן־נון, מנכ"ל מיזם הספרים הדיגיטליים "עברית", השייך לקבוצת "ידיעות אחרונות". "

הספרים בעברית שיש בקינדל לא תמיד עובדים היטב, לפעמים יש שיבוש בפונטים, וזה יכול לעזור. אבל הסיפור האמיתי הוא מערכת היחסים הנכונה עם המו"לים, והיכולת להגיש בצורה נכונה לקורא הישראלי, כולל מבצעים", הוא מוסיף (שגיא כהן, YNET ).

  
   היתרונות של הKINDLE החדש מ2018
מכשיר הkindle החדש מ2018 הוא יותר דק , עמיד לחלוטין למים והמסכים הרבה יותר חדים מאשר הדגמים הקודמים.



יום חמישי, 21 במרץ 2019

5 יישומים לעריכת סרטי וידאו למידענים ואנשי תוכן



 אי-אפשר כיום להתעלם מהיקף האדיר של סרטי וידאו קצרים המצויים באתרי אינטרט כגון "יוטיוב" ואחרים.
ברוב המקרים מדובר בחומרי גלם ויזואלים שאנו מעונינים לעשות בהם שימוש מועיל בהרצאות , בכתיבה בבלוגים, בהדרכה מבוססת מצגות  בלמידה מתוקשבת מסוג LMS  ועוד, אבל עריכת וידאו לצורך גזירת קטעים בודדים ושזירתם במצגת או בפלטפורמה דיגיטלית היא פעולה מורכבת למדי
שימוש בכלי דיגיטלי רציני כגון Adobe Premiere Pro לגזירת קטעי וידאו יכול לקחת לנו כמה ימים. אבל לא לכולנו יש זמן וסבלנות ללמוד את המורכבות של Adobe Premiere Pro .
למזלנו , התפתחו כלים דיגיטליים ידידותיים , חינמיים , שיכולים להקל מאוד על עבודת גזירת הוידאו מתוך סט גדול יותר . מרביתם ידידותיים למשתמש ולא צריך להיות גרפיקאי לצורך כך.





ראו גם:

12 תוכנות עריכת וידאו מומלצות שכדאי להכיר 


4  אפליקציות מומלצות לעריכת וידיאו בסמארטפון



יום שני, 11 במרץ 2019

מנוע החיפוש Semantic Scholar : תמונת מצב 2019


לאחרונה ,תוצאות חיפוש מתוך מנוע החיפוש Semantic Scholar מופיעות גם בין ממצאי החיפוש של מנוע החיפוש גוגל .
המנוע Semantic Scholar משלב בינה מלאכותית בתהליך החיפוש ופותח במקור ע"י פרופסור אורן עציוני.
צורת החיפוש של Semantic Scholar שונה ממנועי חיפוש אחרים ומבוססת על בינה מלאכותית. בשיטה זו מנוע החיפוש כמו "מבין" את המאמר, ודולה ממנו את מילות המפתח מבלי להיות תלוי במלים שהגדירו המחבר או המו"ל. הוא גם מסוגל למשל להבין מי מבין המאמרים המצוטטים במאמר היו חשובים למאמר, ומי צוטטו לצורך רקע בלבד.
המנוע Semantic Scholar מכסה כיום 40 מיליון מאמרי מחקר בתחום מדעי המחשב  , רפואה ומדעי המוח. לפני שנתיים הם החלו למפתח חלקים משמעותייים מתוך המאגר הביורפואי  PubMed כמו כן , נוספו לו כמה פילטרים לעידון השאילתה. המנוע מבוסס בינה מלאכותית,  סורק מאמרים מדעיים בווב, מזהה ציטוטים והפניות  בטקסט  וממפתח את הסטים של  הנתונים ושיטות המחקר שבהם נעשה שימוש. המטרה לסייע לאנשי מדע ולתת בידם כלי לניתוח המצב בתחום המחקר שלהם, בדרך ידידותית.
המנוע Semantic Scholar החל גם למפתח מאמרים של אנשי מדע המתפרסמים בבלוגים הקשורים לתחומי הדעת של מדעי המחשב, רפואה ונדעי המוח.
דוגמא של חיפוש במנוע החיפוש Semantic Scholar

Finding experts in GrapAL



אורן עציוני הוא פרופסור למחשבים באוניברסיטת וושינגטון והקים במשך 20 שנה גם כמה עשרות חברות סטארט-אפ מוצלחות אשר את רובן מכר בעשרות מיליוני דולרים.

כמו כן, פרופסור אורן עציוני היה בין המייסדים של מנוע החיפוש  MetaCrawler  בשנת 1996.

עציוני, 47, נולד בניו-יורק אבל עבר לישראל בגיל שנה לאחר גירושי הוריו, ניצולי שואה שנפגשו בישראל .

אביו צלח את הפלמ"ח, המשיך ללימודים אקדמאים, עבד על הדוקטורט באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ולימד בניו-יורק באוניברסיטת קולומביה.



 

  מקורות

 

  מקור 1 : How a new AI powered search engine is changing how neuroscientists do research


מקור 3 : Could This Search Engine Save Your Life?

מקור 5 : AI2’s Semantic Scholar spices up academic search engine with blogs, videos and more

  ראו גם :

Construction of the Literature Graph in Semantic Scholar