האם הבינה המלאכותית אכן שינתה את דפוסי החיפוש באינטרנט ?

 

מתברר כי למרות ההבטחות וההתלהבות מהבינה המלאכותית שחברת מיקרוסופט הובילה השנה , נתח השוק של  החיפוש באינטרנט לא השתנה משמעותית  . למעשה , נתח שוק החיפוש  נותר יציב מאז אוגוסט 2015. זה החודש שבו Google עברה לראשונה 91% של נתח שוק החיפוש ברחבי העולם.

בשבע השנים האחרונות, נתח שוק החיפוש של Googe זינק מ-91.1% (דצמבר 2015) ל-93.37% (פברואר 2023). במשך רוב שמונה השנים הללו, ChatGPT לא היה קיים, כולל מאפריל עד אוגוסט 2018, כאשר נתח שוק החיפוש של גוגל צנח מתחת ל-91%.

·       נתח שוק החיפוש העולמי של גוגל, אוקטובר 2023: 91.53%

·       אוקטובר 2022: 92.34%

 מה לגבי מנוע החיפוש בינג של חברת מיקרוסופט . מנוע החיפוש מבוסס הבינה המלאכותית   Microsoft Bing עדיין יורד מבחינת נתח השוק בהשוואה לשנה קודמת , 3.13% (אוקטובר 2023) לעומת 3.59% (אוקטובר 2022).

 

• תעבורת ChatGPT גדלה ל-55 מיליון (עלייה של 4%). אבל  - התנועה של ChatGPT היא רק 2% מתעבורת האינטרנט של גוגל.

 

מקור

מדוע התחלתי להשתמש בתוסף של בינה מלאכותית בשם Perplexity AI?

 

 תודה למידען   איגור יבדוסין  על המידע (איגור הוא מייסד חברת אינפו-טרגט)

תוסף AI  שהוא גם מנוע חיפוש בפני עצמו, כולל הצגת מקורות המידע המדויקים  שעליהם התבסס בחיפוש

חברת הסטרט-אפ Perplexity AI נוסדה בשנת 2022 על ידי אנדי קונווינסקי, ארווינד סריניבס, דניס יאראטס וג'וני הו. ארבעת המייסדים הכירו במהלך עבודתם ב-Google AI, שם כולם היו מעורבים בפיתוח מודלים של שפה לבינה מלאכותית . הם היו מתוסכלים מהיעדר דרך טובה לגשת ולהשתמש בידע הכלול במודלים אלה, אז הם החליטו להקים חברה משלהם כדי לטפל בצורה מועילה  יותר בבעיה זו.

מנגנון הבינה המלאכותית (AI )  של Perplexity שונה מצ'אט GPT.

לסקירה באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית"  בעריכת עמי סלנט

http://www.amisalant.com/?p=25182

 

האם הדפדפן החדש ARC הוא פריצת דרך ?

 

 

 שבועון  TIME הכריז על  ARC כאחד הפיתוחים הנבחרים לשנת 2023 .  

האינטרנט השתנה מאוד מאז שנות ה-90. הדפדפן לא. ממשק האינטרנט החינמי של ה- Arc, הוא גרסה מודרנית שמאפשרת ריבוי משימות עם אפשרויות צפייה רבות יותר. "במקום שורה אחת אינסופית של כרטיסיות שאתה בקושי יכול לקרוא, שלא לדבר על לארגן, Arc כולל סרגל צד אנכי עם מקום לכל דבר", אומר המנכ"ל והמייסד-שותף ג'וש מילר. משתמשים יכולים לשמור צילומי מסך בקלות ולשתף לוחות מידע דיגיטליים. כל 12 שעות, Arc סוגר ומאחסן לארכיון כרטיסיות לא מוצמדות כדי להפחית את העומס;

למעשה , מדובר על שילוב בין דפדפן לבין פלטפורמה אישית ושיתופית  לניהול מידע דיגיטלי .

 

שנים אחרי שכולנו החלטנו שערמה של כרטיסיות בראש חלון דפדפן היא הדרך שבה אנחנו עושים דברים וצוברים מידע , לARC יש גישה אחרת. כמו רוב האפליקציות המודרניות, Arc שם הכול בסרגל צד ומאפשר לכם לבנות מצבורי מידע/מרחבי מידע שבהם תוכלו להשתמש כדי להתמקד במשימה מסוימת. לדוגמה, כל המחקרים והמסמכים שאני צריך עבור מאמר מסוים צבורים ומרוכזים במרחב  דיגיטלי דיגיטלי משלהם, ואני יכול לקפוץ למקום אחר לכרטיסיות אישיות או למרחב שלישי כדי לפקוח עין על חדשות היום.

מניסיוני , דפדפן  Edge של מיקרוסופט מאפשר לי גם ניהול מידע דיגיטלי  ולכן אני בצפייה לראות האם יש כאן פריצת דרך (קישור לסקירה שכתבנו בזמנו)

כרגע, Arc הוא עדיין למחשבי  MAC בלבד ואתם צריכים להירשם לרשימת המתנה כדי לקבל גישה,

נרשמתי לרשימת ההמתנה ומצפה לראות אם אכן יש כאן חידוש מהותי?

לדף של החברה שפיתחה את  המוצר החדשני ( קישור)

 

 למידע נוסף אודות המוצר החדשני ( 2)

 

 סרט וידאו 1

https://www.youtube.com/watch?v=QsCNcqdHVrc

 

סרט וידאו 2

 

https://www.youtube.com/watch?v=edftwE_S0Ak&t=209s

ניסיתי את רכיב הבינה המלאכותית של BING מול הAI של גוגל ? מה המסקנות?

 

עיקרי דברים

• הBARD של גוגל , מבוסס בינה מלאכותית , הוא יותר מעמיק בהשוואה לBING כי הוא מתמצת בהרחבה יותר מקורות מידע בעברית ובאנגלית . עם זאת , הוא בקושי מביא לינקים שימושיים כמו הBING של מיקרוסופט.

• מבחינת חוויית משתמש הBING של מיקרוסופט יותר ידידותי והתצוגה נוחה מאד מבחינת המשתמש .

בארד תפקד טוב יותר במגוון רחב של משימות כמו תרגום שפות, יצירת פורמטים של טקסט יצירתי, כתיבת תכנים שונים ומענה על שאלות אינפורמטיביות.

• אז במי להשתמש ?

• כרגע ממליץ להשתמש בשניהם , כי לכל אחד מהם היתרונות משלו ?

הסקירה המלאה באתר "ידע וסקרנות דיגיטלית" בעריכת עמי סלנט

http://www.amisalant.com/?p=24806

אתרי בדיקת עובדות

 

מאת: עמי סלנט , מידען

 חלק א' : רקע ושיטות עבודה

  50% מהידיעות העיתונאיות כוללות שגיאות - זה היה הממצא הבולט במחקרו המכונן של מיצ'ל צ'רנלי, שנערך ב-1936. צ'רנלי פיתח שיטה אמפירית למדידת הדיוק של הדיווחים, שנשענה על חוות דעתם של אנשים ונשים שהיו שותפים לאירועים המסוקרים. 

בשמונת העשורים שחלפו מאז שוכללו שיטות המדידה, אבל הממצאים, לפי העורך וחוקר התקשורת אורי פז, מלמדים על הידרדרות, "מגמה של תקשורת המהלכת בעקביות על מדרון חלקלק של מעידות וטעויות". מחקר מקיף שנעשה בארה"ב ב-2007 כבר איתר שגיאות בכ-60% מהידיעות.

 

איך משכנעים את הקוראים להאמין למה שכתוב בעיתון? נתיב אחד שגופי תקשורת פונים אליו בשנים האחרונות הוא אימוץ הטכניקות של ארגוני בדיקת עובדות, ולפעמים הטמעתם במערכת.

עיתון "גלובס" היה הראשון בישראל ומדור "המשרוקית" שלו זוכה להערכה רבה לא רק בישראל.

קדמו לו בין השאר "לה-מונד" הצרפתי, שטיפח את גוף הבדיקות Les Decodeurs, ו"ניו יורק טיימס", שקלט בודקת עובדות בוגרת "פוליטיפאקט", אחד מארגוני הבדיקה הוותיקים בארצות-הברית.

בודקי העובדות הפכו בעשור האחרון לתנועה עולמית תוססת. הם שילשו את מספרם בין 2014 ל-2018.

אז מה תורם החיבור עם בודקי עובדות לאמינות של העיתון? 

דבר ראשון, עיתונאים משמשים לעתים קרובות ערוץ הפצה לשגיאות, שלא לומר שקרים, שהמסוקרים מוכרים לקהל. הכתבים לא מייצרים את הטעויות האלה, אבל מחוסר זמן לבדוק אותן - וייתכן שמסיבות אחרות - מעבירים אותן הלאה. מערכת נפרדת של בדיקת עובדות יכולה לצמצם את התפשטות הנגע.

"המשרוקית"  של עיתון גלובס

 

שימוש במקורות גלויים. בניגוד לעיתונאים רגילים, שמקורות המידע שלהם נשארים בדרך כלל מאחורי הקלעים, בודקי עובדות מספקים הפניות למידע הגולמי ששימש אותם. כך הקוראות יכולות לוודא בעצמן אם המסקנות מבוססות היטב. אמנם בעיתון מודפס אין מקום לרשימות ביבליוגרפיות ארוכות, אבל כל תחקיר של "המשרוקית" מלווה בגרסה מקוונת עם קישורים. דבקות במקורות גלויים היא עיקרון שעיתונים יכולים להטמיע גם בטקסטים אחרים, אם כי יש לו מחיר: כבודקי עובדות, אסור לנו להסתמך על שיחות רקע עם "גורמים" עלומי-שם, גם אם הוויתור מחייב לגנוז בדיקה.

מקור

למעשה, מדובר כאן בחקר מידעני לכל דבר !!

 

בדיקת עובדות לאחר הפרסום נעשית בידי גורמים העוסקים בביקורת של אמצעי התקשורת, שהצבעה על עובדות שגויות היא חלק ממטרתם.

בשנת 2015 נוסדה רשת בדיקת העובדותהבינלאומית, ארגון עולמי שנועד ליצור שיתופי פעולה וסטנדרטיזציה בין ארגונים שונים מרחבי העולם שעוסקים בבדיקת עובדות. הרשת עובדת בשיתוף פעולה עם ארגונים רבים, ביניהם גוגל ופייסבוק, ומתפקדת גם כגורם סמכות להכשרת בודקי-עובדות. נכון לספטמבר 2019 בארגון חברים 56 ארגונים להם סוכנויות בעלות תו-תקן של ה-IFCN הפועלות ב-39 מדינות.

מדורי בדיקת עובדות בישראל כוללים את המדור "המשרוקית" של העיתון "גלובס" ותוכנית הטלוויזיה "מהצד השני עם גיא זהר" בערוץ "כאן 11". בשנת 2019 קיבל מדור המשרוקית של גלובס את תו התקן של רשת בדיקת העובדות הבינלאומית

מקור

 

חלק ב' : רשימת אתרי בדיקת עובדות  בעולם שתוכלו להיעזר בהם

 

Logically AI

Logically is a tech company that develops advanced AI to fight misinformation at scale using expert fact checkers, OSINT investigators and data science.

 

Logically - Check Fake News an - Apps on Google Play

 

Lead Stories FactChecker

RAND Corporation

Lead Stories is a web-based fact-checking platform that identifies false or misleading stories, rumors, and conspiracies by using its Trendolizer technology ...

Fact Check Explorer

Google

https://toolbox.google.com › factcheck › explorer

 

Reuters

Reuters Fact Check

 

Google Fact Check Tools

FactCheck.org - A Project of The Annenberg Public Policy ...

Search - FactCheck.org

 

AP Fact Check

EUfactcheck 

https://eufactcheck.eu/

 

 https://mediabiasfactcheck.com/about/ אתר עצמאי שנועד לקדם מודעות להטיה תקשורתית ומידע שגוי באמצעות דירוג ההטיה, דיוק העובדת ואמינות של מקורות מדיה, גדולים כקטנים

המלצה של המידענית המעולה Tali Amir Avhar

המשרוקית

 

המשרוקית של גלובס (@thewhistleIL) · Twitter

 

כמה נחשפים באמת לפוסטים שלכם ברשתות החברתיית - תמונת מצב 2023

   

מאת: עמי סלנט , מידען ועורך תוכן דיגיטלי

 

מזה 9 שנים אני עוקב וחוקר את המאפיינים וההתפתחויות של רשתות חברתיות באינטרנט , גם באמצעות כמה וכמה קבוצות פייסבוק ודפי פייסבוק שאני מנהל,  וגם בעזרת עמיתים שמנהלים גם הם דפים וקבוצות בפייסבוק וגם באמצעות חשבונות שלי בטוויטר , לינקאדין ובאינסטגרם.

·  כשאתם מייצרים פוסט ומפיצים אותו ברשת החברתית , פייסבוק חושפת אותו לאחוז קטן מהחברים או העוקבים שלכם (אוכלוסיית המדגם) כדי לבדוק את טיבו. בהתאם לתגובה שלהם המערכת מחליטה אם להמשיך לחשוף אותו לאנשים נוספים.

     ·   טווח החשיפה Organic reach לפוסטים של פייסבוק כל הזמן בירידה. הטווח הממוצע לפוסט אורגני בפייסבוק יורד ל -5.2%. (בסוף 2019 הוא עמד על 5.5%, ושנה לפני כן היה 7.7%). 

 

·       נכון ליולי 2023, שיעור המעורבות הממוצע של פוסט אורגני בפייסבוק נע בין 2.58% ל-1.52% בלבד ( מקור)

 

·        חשיפה אורגנית היא כמות הגולשים שנחשפו לפוסט שלך מבלי שהשקעת בכך כסף. כלומר זוהי החשיפה הטבעית של פייסבוק.

·       בעבר החשיפה האורגנית הייתה רחבה למדי, אולם כיום בקבוצות פייסבוק,   דפי נושא  ובפוסטים סטנדרטים אצלכם בעמוד הטיים-ליין  היא תהיה בסביבות 4% בלבד מכלל האוהדים.

·        בעמוד פייסבוק  וגם בקבוצות פייסבוק עדכון התכנים והפוסטים בפייסבוק אינו עדכון "מפל" (waterfall feed) כמו טוויטר, שבו הפוסטים האחרונים מוצגים בראש, וכל הפוסטים מכל מי שאתה עוקב אחריהם מוצגים בסדר כרונולוגי.

·       מקור

 

מקור 2

 

חשיפה אורגנית באינסטגרם

·    יחסית לרשתות חברתיות אחרות החשיפה האורגנית באינסטגרם הרבה יותר גבוהה כתוצאה משילוב של כמה וכמה אלגוריתמים מתוחכמים ( מקור).

·       מעריכים כי החשיפה האורגנית באינסטגרם נעה בין 15-20 אחוז מכלל העוקבים אחריכם.

    חשיפה אורגנית ברשת טוויטר

·      ברשת טוויטר בתקופת הציפור המצייצת הייתה חשיפה ממוצעת לכל פוסט שלכם בסביבות 15% מכלל ציבור העוקבים שלכם . כיום בתקופת המיתוג מחדש של טוויטר ( תקופת הX ) החשיפה האורגנית ירדה משמעותית והיא מוערכת ב4% מכלל העוקבים אחריכם ( מקור)

 

 חשיפה אורגנית ברשת לינקאדין

החשיפה האורגנית ברשת לינקאדין  בחודש האחרון הייתה  4.12%. כלומר, רק 4 אחוז מהעוקבים אחריכם ראו את הפוסטים שפרסמתם ( מקור)

 

 האם  ניתן להגביר חשיפה אורגנית ברשתות חברתיות ?

בעקרון ניתן להגביר חשיפה אורגנית רק מצד העוקב ופחות מצד שלכם בדף הפייסבוק או קבוצת הפייסבוק. .

הכלל מס' 1 להגברת החשיפה בכל הרשתות החברתיות הוא יצירת מעורבות רציפה (Engagement) אחרי מי שאתם עוקבים אחריו  למשך שנה לפחות . כלומר , Engagement על יד לייקים וSHARE. כאשר האלגוריתם מזהה רצף של Engagement במשך שנה אתה תמשיך לראות פוסטים של מי שבחרת לעקוב אחריו.

כלל מס 2 (מהצד שלכם ) : שימוש בבלוג שלך להגברת החשיפה והמעורבות של הקוראים בפוסטים שלך ברשתות החברתיות . כל מי שמפעיל בלוג מגביר בדרך כלל את החשיפה האורגנית של הפוסטים שלו ברשתות החברתיות .  אם יש לך בלוג, אז אתה אמור להשתמש כבר בכפתורי השיתוף. רבים מהכלים הללו יספקו ניתוחים המראים מי משתף את התוכן שלך וחשוב מכך, היכן הם משתפים אותו. עקוב אחר המספרים האלה כדי להבין באילו פלטפורמות להתמקד.

כלל מס' 3 ( מהצד שלכם ) : הפוסטים שלך ברשתות החברתיות צריכים להיות  מאוד מחדשים ומרעננים  כל הזמן, עם  VISUALS מושכים. זהו  אחד מאותם כללים שקל יותר לומר מאשר לעשות ( מקור )  אבל יש כאלו שמצליחים , לדוגמא ורדית חרצית בפייסבוק או ד"ר לירז מרגלית  בלינקאדין.  או פרופסור דונלנד קלארק בלינקאדין

 כלל מס' 4 : תנו עדיפות לאיכות הפוסט על פני כמות הפוסטים שאתם מעלים לרשתות החברתיות .

אנו יודעים כיום שפרסום תדיר ברשת חברתית אינו התשובה.

לא, במקום זאת עלינו להתמקד בפרסום תוכן איכותי ורלוונטי. במקרה הזה, ממש איכות על פני  כמות. פרסום פחות  פוסטים רגילים ורק בודדים באיכות גבוהה יותר יגדיל את טווח החשיפה האורגני יותר מאשר העברת פריטים "זבל" ( דעות  והתנצחויות)  כתוכן בדף שלך בפייסבוק או בטוויטר . אולי , זה הרבה יותר קל מבחינתך , אבל לא תורם לחשיפה אורגנית (מקור).