יום ראשון, 15 באפריל 2018

מאות אלפי תמונות בפלטטפורה מקוונת חדשה ביד ושם- מידע והערכה



פלטפורמת YVNG -
DATABASE  מאד עוצמתי ויעיל המופעל לאחרונה ב"יד ושם"

בראיון לאנשים ומחשבים אמר מיכאל ליבר, ראש אגף טכנולוגיות מידע ביד ושם
לפני חג הפסח האחרון,  "העלינו גרסה חדשה של מאגר התצלומים שלנו לתשתית המכונה YVNG – הדור הבא של יד ושם, דו-משמעות להיבט הטכנולוגי והגיל. בנינו את הפלטפורמות שלנו בראייה של חוויית המשתמש של הדור הצעיר, כפי שהוא רגיל בשימוש באתרים אחרים, כי זה הדור החשוב לנו. עם כל הצער שבדבר, דור הניצולים הולך ומתמעט, ואנחנו מביטים קדימה ורוצים להיות רלוונטיים לדור הצעיר".
לפלטפורמה החדשה הועלו 350 אלף תצלומים, מתוך כחצי מיליון תצלומים שיש למוסד בכלל, שכן לא לכל התצלומים יש זכויות יוצרים להנגשה ברשת.
לדבריו, "אנו מנהלים משא ומתן עם ארכיונים נוספים בעולם, על מנת להנגיש כמה שיותר מידע – כתוב, מצולם ומוסרט. ככל שהארכיונים מחו"ל מתרשמים מהפלטפורמה שלנו, מהשימושיות ומהידידותיות שלה – כך גדל הרצון לשתף עימנו פעולה".
דבר הנסיין
 ערכתי כמה וכמה חיפושים בפלפטפורמה החדשה של יד ושם והתרשמתי מאד מיכולותיה באיחזור מידע .
ערכתי חיפוש על העיר לובלין וקיבלתי צילומים העונים בדיוק על שאילת החיפוש תוך אפשרות להצר או להרחיב את החיפוש באופראטורים בוליאניים (  and , or   ). 
בנוסף הוצגו בצד רשימת התגיות הקשורות לנושא .
אין ספק כי מדובר במיזם מתקדם מאד מנקודת מבט מידענית וגם מבחינת  אפשרויות החיפוש.
 יישר כוח לעושים במלאכה ב"יד ושם ". 


יום רביעי, 14 במרץ 2018

אוצרות תוכן : כמה כיוונים חדשניים והתפתחויות 2017-2018





לפני שנתחיל,  אז בקיצור נמרץ כמה מילים על מהות התחום המתפתח הנקרא אוצרות תוכן :

" אוצרות תוכן ( content curation ) היא מעשה של איסוף , זיהוי , בחירה , ארגון ושיתוף התוכן הרלוונטי ביותר בנושא מסויים מהאינטרנט וממשאבים אחרים,  כדי להתאים לצרכים של קהל יעד ספציפי . יש הסבורים כי אוצרות תוכן טובה מוסיפה תוכן מקורי משלה : מחשבות , יצירות, פתרונות וכדומה" :



רקע קצר על אַגְרֶגָטוֹר , מנגנון העבודה העיקרי של אוצרי תוכן: 

אַגְרֶגָטוֹר הוא מנגנון לאיסוף ומיון מידע באינטרנט ובמאגרי מידע . מבחינים בין אגרטור מתוקשב ובין אגרטור אנושי . כמו כן יש סוג שלישי של אגרגטורים :  אגרטורים משולבים הכוללים גם מנגנון ממוחשב וגם בחירה ואצירת מידע ע"י גורם אנושי ומיומן .

אגרגטור בנוי כך שתוכלו לעבור על הנעשה במספר גדול של מקורות מידע תוך זמן קצר יחסית .


אוצרות תוכן : ההתפתחויות העיקריות

במבט כולל ניתן להבחין בכמה התפתחויות , ואפילו חידושים בתחומי אוצרות התוכן בתקופה 2017-2018:

1.   התפתחות אגרגטורים ( צוברי מידע המלקטים ומסננים מקורות מידע) בפייסבוק .


מדובר על דפים יעודיים בפייסבוק ששמו להם מטרה לסנן וללקט מאמרים וסקירות מעניינות יותר בתחום תוכן ספציפי ובנושא מוגדר .

חלק מדפים אלו מבוססים על עבודת צוות . הם עוברים , גם בפייסבוק וגם באתרי באינטרנט, על עשרות אלפי מקורות מידע בשבוע , מסננים ובוחרים את הפוסטים והקישורים הכי רלבנטיים .

כך לדוגמא,  הדף "רגעים היסטוריים" בפייסבוק מתבסס על רשימת איסוף של אלפי אתרים ודפים בהיסטוריה . כל המקורות האלו נבחנים כל יום מבחינת עניין , אמינות וערך,  והקישורים הרלוונטים ביותר מוצגים בדף פייסבוק זה .
במרוצת הזמן הפך הדף הזה גם למרכז איסוף שיטתי בנושאי היסטוריה בפייסבוק .

קבוצה נוספת בפייסבוק העוסקת ביעילות בסינון , ליקוט ובחירה של מקורות מידע עדכניים בתחומי התקשוב החינוכי/מחשבים בחינוך היא קבוצה פעילה ויעילה בפייסבוק בישראל בשם "טכנולוגיה וחדשנות בלמידה הוראה והדרכה" . רמת הכיסוי והליקוט של דף זה גבוהה מאד.




דף נוסף  פייסבוק העוסק בסינון וליקוט מאמרים בנושאי כלכלה ומדיניות נקרא  לברור מוץ מתבן: קישורים מעניינים.

מנהלי הדף דואגים לעבור כל בוקר על מאות אתרי חדשות בארץ ובעולם , לרבות בלוגים ופוסטים בפייסבוק. מתוכם נבחרים כל יום בין 2 ל4 מאמרים בעלי עניין שלא מופיעים  בהכרח בכותרות הראשיות .  



2.    התפתחות בתחום הכלים  המתוקשבים לאצירת תוכן

 האלגוריתמים מבוססי הבינה המלאכותית מנסים לדחוק אותנו המידענים מעבודת אוצרות התוכן , אבל למזלנו מדובר רק  בתחום סרטי וידאו , אבל מי יודע מי יהיה בעתיד ?  

גוגל פיתחו אלגוריתם ממוחשב היוצר בעצמו ערוצי יוטיוב לפי נושאים. בערוצי תוכן אלו ניתן למצוא סרטי וידאו שמויינו על ידי האלגוריתם על פי ניתוח הנושאים בכל וידאו ושיוך הסרטים לערוץ תוכן נושאי.


גם חברת דיסני בארה"ב פיתחה אלגוריתם ממוחשב מתוחכם מאד לאצירת תוכן באמצעות בינה מלאכותית .







כלים דיגיטליים לשימוש אישי לתחומי איסוף מידע ועיבודו

 היישום הידוע בשם  Pocketהולך ומשתכלל מחודש לחודש והשימוש בו נעשה יותר נפוץ .

כמה מילים על "פוקט" :

אנחנו נתקלים בעשרות כתבות מסקרנות מידי יום, אבל לא תמיד יש לנו זמן לקרוא אותן בדיוק עכשיו.

 פוקט- Pocket בא לפתור את הבעייה הזו על ידי שמירה של הכתבות לקריאה מאוחרת יותר.

החידוש העיקרי הוא אפשרות להוסיף תגיות נושא , לערוך אותם ולראות בצורה דינאמית תוך כדי הקיטלוג אם יש לכם כבר תווית נושא קיימת.




 כלי נוסף יעיל מאד לאיסוף קישורים והפצתם בניוזלטר הוא elink 

מבחינת ניהול המידע יש לו קצת דמיון ללוחות פינטרסט אבל הוא מאפשר גם הפצה יעיל של קישורים והרי סוד ההצלחה של תחום אוצרות התוכן הוא גם הפצה יעילה .

למידע נוסף אודות כלי מתוקשב זה


Collect & Share Web Links Visually: elink.io - Chrome Web Store


 עד כאן להיום , הרי לאוצר התוכן אסור לייצור היצף מידע אצל המשתמשים.

ראו גם :


יום שלישי, 13 במרץ 2018

גוגל החלה לייצור אינדקסים של תמונות באמצעות בינה מלאכותית




הבעיה המרכזית כיום בחיפוש מידע היא הרלוונטיות הנמוכה של התמונות המתקבלות כתוצאה במנועי החיפוש . 
בניגוד לטקסטים  המתקבלים  ברלבנטיות גבוהה במנועי החיפוש הרי חיפוש תמונה רחוק מאד  מכוונת המחפש . במקרים רבים התמונה כלל לא עונה על כוונת המחפש . 
הגורם העיקרי לכשל זה נובע מכך שמנועי החיפוש אינם יכולים ליצור אינדקס המשקף את תוכן התמונה . האינדקסים תלויים בשמות הקבצים ולעתים בכותר הכתבה/ידיעה. 
 על מנת להתמודד עם אתגר זה פיתחה חברת גוגל  לפני חצי שנה טכנולוגיה חדשנית ליצירת אינדקסים של תמונות באמצעות בינה מלאכותית..
באמצעות הטכנולוגיה החדשנית המבוססת על אלגוריתם של בינה מלאכותית הצליחו אנשי גוגל ליצור אינדקס יעיל של מיליוני תמונות במגזין Life.
כל תהליך בניית האינדקס נעשה ללא תיווך אנושי . גוגל משתמשת באלגוריתם של למידה עמוקה (deep learning technology) . 
בעזרת טכנולוגיה זו נוצרו לכל תמונה וצילום תוויות נושא משמעותיות יותר המקלות על בניית האינדקס , ובסופו של דבר , גם על חיפוש המידע של משתמשי הקצה.

החיפוש בתוך אתר מגזין "Life Magazine" של צילומי עיתונות מביא תמונות רלוונטיות לצד שמו של הצלם שצילם את התמונה, נושא התמונה וכותרת התצלום, כל זאת באמצעות חיפוש הקשרי בכל הטקסט וזיהוי התאמת התמונה לנושא המאמר .

יום שני, 5 במרץ 2018

שלושה חודשים עם פיירפוקס קוואנטום , יתרונות וחסרונות




לפני כארבע שנים עברתי מדפדפן פיירפוקס לכרום .

אז מדוע החלטתי לפני 3 חודשים לחזור לפיירפוקס ?

הסיבה : פיירפוקס קוואנטום , דפדפן חדש של פיירפוקס שבנוי אחרת לחלוטין 

הדפדפן החדש הגיע עם עיצוב חדש ושיפורי מהירות שהפכו אותו למהיר יותר מכרום. הדפדפן פיירפוקס קוואנטום מרכז את המשאבים ומוריד קודם כל את הטאב הפעיל באותו הרגע, ורק לאחר מכן מוריד את שאר הטאבים הפתוחים. התהליך החכם הזה בשילוב עם הארכיטקטורה החדשה של הדפדפן הופכת אותו למהיר מאד מבחינת טעינת זיכרון .

 חוויית המשתמש
חוויית המשתמש בפיירפוקס קוואנטום היא הרבה יותר טובה כיום.  

תהליך בחירת כפתורי העבודה  (Customize)לסרגל הכלים בפיירפוקס קוואנטום הוא ידידותי להפליא. 

בקלות רבה בוחרים את הטאבים והכפתורים הנחוצים ( לדוגמא:  Email link) ומציבים אותם בסרגל הכלים העילי  של הקוואנטום.




 ניהול מידע

אינטגרציה טובה יותר עם  Pocket
מה שמצאתי במעבר לפיירפוקס קוואנטום כי אינטגרציה עם Pocket האפליקציה הפופולארית שנרכשה על ידי מוזילה בשנה שעברה, ומאפשרת שמירה של כתבות ומאמרים שסימנתם בעבודה על הדפדפן החדש לקריאה אוף-ליין באפליקציה המיועדת ל-iOS ואנדרואיד.



 פיירפוקס קוואנטום מול כרום
לא זרקתי עדיין את הכרום כי יש לו יתרון על פני הפיירפוקס קוואנטום בשני מצבים:
א. צפייה בסרטי וידאו ( במיוחד ביוטיוב אבל גם בפייסבוק) .
ב. אינטגרציה עם יישומי גוגל דיירב/גוגל דוקס. 
במצבים אלו אני חוזר לכרום , אך בשאר המקרים אני עובד עם הפיירפוקס קוואנטום שהוא מהיר ויציב יותר מאשר הכרום.

יום ראשון, 25 בפברואר 2018

כלי הפצה : הבדלים עיקריים בין WhatsApp לבין Telegram



 מתוך הבלוג של יגאל חמיש , מומחה מוביל לניהול ידע בישראל :

"הרשתות החברתיות המקוונות, מאפשרות להפיץ, ובצורה מאוד אפקטיבית, אך בכל זאת, חשוב להזכיר שני יישומים המאפשרים להפיץ מידע וידע בצורה מאוד אפקטיבית, האחד – די וותיק –  WhatsApp  שקיים מאז 2009, והשני Telegram,  שקם ארבע שנים אחר כך, ב 2013  שלפחות בארץ היה מוכר פחות, אך לאחרונה (ואסביר בהמשך מדוע) נפוצותו גדלה בצורה מרשימה ביותר. ל WhatsApp יש גרסת יישומון (אפליקציה) להתקנה והפעלה בטלפון חכם, ובנוסף, ניתן גם להפעיל אותה בסביבת ה Web וכן בסביבת ה Desktop (להתקין אותה גם על המחשב האישי של בעל החשבון) 

ל Telegram יש גרסת יישומון להתקנה והפעלה בטלפון חכם וכן בסביבת ה Desktop להתקנה במחשב האישי של בעל החשבון

שני כלי ההפצה המקוונים האלו, יישומי Messaging הפועלים על תשתית האינטרנט-הסלולארי, מאפשרים לכל בעל טלפון סלולארי להקים חשבון אישי,  ליצור ולשגר הודעות הכוללות תוכן לסוגיו (כפי שפירטתי לעיל) – ראשית – לאנשי קשר של השולח, אשר גם הם בעלי חשבון אישי שלהם באותו היישום, ליצור רשימות-תפוצה אישיות ולשגר הודעות לרשימות התפוצה, לנהל שיח עם הנמענים, ליצור שיחות שמע או וידאו על התשתית של היישום, לשתף אנשי קשר, מיקום גיאוגרפי ועוד ועוד.
קיימים שני הבדלים עיקריים  בין WhatsApp לבין  – Telegram, ואלו הם:

ההבדל הראשון הוא ש Telegram מצהירה כי הדגש אצלה על אבטחה (Security) ועל שמירה על הפרטיות (Privacy) – הוא חזק ונראה מה ימים יגידו. בעקבות מספר תקלות שהשביתו את שירות ה WhatsApp ברחבי העולם  נוטים משתמשים רבים לעבור ל Telegram.

ההבדל השני – כשמדובר באמצעי הפצה – המהווה יתרון עצום לעומת ה-WhatsApp    הוא האפשרות ב Telegram לכל מי שמעוניין ליצור ערוץ או ערוצים להפצת מידע – אליהם יכול להצטרף כל בעל טלפון חכם ובו אפליקציית טלגרם המעוניין בכך ועד 5,000 (!) משתתפים  ולפחות לטובת הפצה, לקהלי-ענק, ללא כל צורך בתיווך-ביניים, מהמפיץ לתפוצה, זהו יתרון ענק.

אז לטובת המתעניינים בניהול ידע בארגונים, יצר יגאל חמיש ערוץ   --Telegram - ערוץ הטלגרם על ניהול ידע בארגונים בישראל, בו הוא מפיץ מידע וידע על נושאי ניהול, למידה, מידע וידע, לרשותכם ולשירותכם. זה הקישור לערוץ, כולם מוזמנים!

מקור וקרדיט : הבלוג של יגאל חמיש

תוספת של נדב קבלרצ'יק : 

הבדל משמעותי נוסף, טלגרם מאפשרת גישה לשרותים שלה בעזרת API וניתן לפתח ולהרחיב את היכולות שלה ("קוד פתוח" במידה מסויימת). ולכן אפשר לממשק אותה למערכות רבות ומגוונות ברשת. וואטסאפ...לא 



 ראו גם 

יכולות
חשבונות טלגרם קשורים למספר הטלפון של המשתמש, והאימות מתבצע דרך קוד שנשלח במסרון. אפשר להחליף את מספר הטלפון המזוהה בלי לאבד את ההודעות. מספרי הטלפונים של אנשי הקשר של המשתמש באותו המכשיר, שיש להם חשבון טלגרם, יצורפו אוטומטית בתור אנשי קשר בטלגרם. אפשר לנהל שיחות קבוצתיות. ממשק אינטרנטי מאפשר שליחת הודעת ישירה דרך דפדפן אינטרנט.

ישנם שני מצבי שיחה: המצב הרגיל, שמשתמש בהצפנה בין השרת ללקוח, והמצב הסודי, שמצפין את השיחה בהצפנה מקצה-לקצה.

חשבונות שלא היו בשימוש במשך שנה נמחקים אוטומטית. אפשר לקבוע זמנים קצרים יותר.

יכולות נוספות קשורות לאפשרויות נרחבות של משתמשים לשלוט בתוכן שהעלו. למשל, בשונה משיחת צ'אט בוואטספ או בפייסבוק, יכולים המשתמשים למחוק את הודעותיהם או לערוך אותן.