חפש בבלוג זה

יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

שיקולי בחירה בתוכנת ZOTERO כבסיס נתונים ביבליוגרפי


איגנציה דה וואארד, מנהלת הוראה מקוונת וחוקרת במכון לרפואה טרופית באנטוורפן, כתבה בבלוג שלה על שיקולי בחירתה בתוכנתZOTERO    כבסיס נתונים ביבליוגרפי לסיוע בטיפול בפריטים הביבליוגרפיים המרובים להם היא נדרשת במהלך מחקריה.

ZOTERO   הינו בסיס נתונים ביבליוגרפי  על בסיס מקור פתוח המפותח על ידי ה Roy Rosenzweig Center for History & New Media של אוניברסיטת George Mason מאז 2007.

 ZOTERO הוא כלי נוח לשימוש:

  • לאיסוף פריטי מידע ביבליוגרפיים מתוך קטלוגים מקוונים של ספריות, גוגל סקולר וגוגל בוקס, וכתבי עת מקוונים רבים ועוד,
  • אירגונם לאוספים ולתתי - אוספים ושמירתם במחשב המקומי ובענן האינטרנטי, שם ניתן לשתפם עם שותפים או עמיתים.
  • ניתן להפיק בקלות הפניות  ורשימות ביבליוגרפיות במסמכי WORD    וOPEN OFFICE.


בבלוג שלה איגנציה מפרטת את השיקולים שהביאו אותה לבחור להשתמש בZOTERO  על פני כלים אחרים:

  • ZOTERO   קיים בשתי גרסאות, כתוסף לדפדפן או כיישום העומד בפני עצמו.
  • כשמבצעים חיפושים בגוגל סקולר, ZOTERO   מפיק את מספר הפרטים הביבליוגרפיים הגבוה ביותר מתוך הרשומות.
  • ZOTERO   מאפשרת לפרסם הפניות ורשימות ביבליוגרפיות במספר רב של פורמטים אקדמיים.
  • ZOTERO  מאפשר יבוא מטה דאטה מתוך קבצי PDF   לתוך האוספים השמורים.
  • הוא מאפשר יצירת אוספים מקוונים שיתופיים עבור צוותי מחקר ועמיתים העובדים בתחומים קרובים.
  • הוא מאפשר הוספת הערות  ותגיות לכל פריט, הניתנים לחיפוש.
  • הוא מאפשר יצירת אוספים ותתי - אוספים של פריטים כדי לסייע במיונם.
  • ZOTERO   מעניק בחינם לכל משתמש 100  MB בענן לאחסון אוספים. ניתן לרכוש מקום אחסן נוסף בענן לפי הצורך.
  • ניתן הוסיף קבצי מולטימדיה לאוספי ZOTERO.
  • כבר מפתחים יישומי מובייל כדי לאפשר גישה לאוספי ZOTERO    ממכשירים ניידים.
כל המאפיינים האלו בנוסף למנשק השימוש הידידותי עושים את ZOTERO  לכלי יעץ המועדף לביצוע מחקרים ועבודות מידעניות.



תרגם ועיבד : המידען ועורך התוכן ראובן ורבר



Enhanced by Zemanta

יום שבת, 15 באוקטובר 2011

הטכנולוגיה הישראלית שמאפשרת להרכיב את הפאזל היהודי

יותר ממאה שנים מנסים חוקרים לחבר בין פיסות הגניזה הקהירית - אוסף עצום של כתבים יהודיים עתיקים שמפוזרים בעולם. כעת, תודות לטכנולוגיה הדומה לזאת של גוגל ופייסבוק, הגיעה סוף-סוף פריצת הדרך.
 
את הפרויקט יזם לפני כעשור הנדבן החרדי דב פרידברג מטורונטו שבקנדה, שכתב דוקטורט על הרמב"ם - האישיות המפורסמת ביותר שהתפללה בבית הכנסת "בן עזרא" בקהיר. בחזונו ראה פרידברג אתר אינטרנט שירכז את כל דפי הגניזה והמחקרים שנעשו עליה. תחילה גויסו לפרויקט צוותי מחקר של מומחים לגניזה מרחבי העולם, בניהול אקדמי של חוקרים מהאוניברסיטה העברית. אבל החיפוש אחר הטכנולוגיה המתאימה לעבודתם עלה על שרטון.

השינוי חל לפני חמש שנים, עם מינוי פרופ' יעקב שויקה למנהל הפרויקט. אז, מספרים הנוגעים בדבר, החלה המהפכה האמיתית במחקר הגניזה, שסימניה הראשונים ניכרים כבר היום. הבחירה בשויקה, בן 75, לא היתה מקרית. כבר עשרות שנים שחייו ופועלו משלבים בין היהדות למדעי המחשב. ה"דוקטור למתמטיקה שנסחף למדעי המחשב", כהגדרתו, הוא חוקר בעל שם עולמי שמתמחה באיחזור מידע טקסטואלי, בניתוח ממוחשב של טקסט ובעיבוד ממוחשב של שפות. לצד זאת, הוא בקיא בספרות הקודש היהודית ובעל ייחוס משפחתי מכובד - הוא נינו של הרב הראשי של חלב בסוריה, במאה ה-19. יש גם מעין צדק פואטי בכך ששויקה, שנולד בקהיר ושולט היטב בערבית יהודית - השפה שרבים מקטעי הגניזה כתובים בה - מוביל את הפרויקט למחשוב הגניזה הקהירית.
 




 
 


השבוע בהיסטוריה 2012: אנציקלופדיה בריטניקה מודיעה על הפסקת פרסום גרסאות מודפסות

    הערה : בסקירה גם השוואות בין אנציקלופדיה בריטניקה ולאנציקלופדיית וויקיפדיה בסקירה גם התייחסות לאנציקלופדיה בריטניקה מבחינת התאמה חי...