חפש בבלוג זה

יום שלישי, 22 בינואר 2019

העורך המקוון החדש של וורדפס, סיכום ביניים




לאחר 14 שנה של שימוש באותו עורך תוכן (כמעט), וורדפרס שדרגה את עורך התוכן שלה לחלוטין . 

"גוטנברג" , שם זמני של מערכת העריכה המקוונת החדשה של וורדפרס, בנוי על עיקרון הקוביות .
חוויית העריכה של אתר הוורדפרס שלי השתנתה לחלוטין . במקום אזור טקסטואלי אחיד ומרוכז, כפי שקיים היום, התפיסה של העורך החדש היא שכל התוכן יסודר בעמוד באמצעות קוביות  Blocks. יש קוביות עבור פיסקת תוכן , יש קוביה עבור תמונה , יש קוביה עבור וידאו וכך הלאה .


אלמנט עיצוב מסוג "בלוק"
בלוק הוא כל אלמנט של תוכן כגון תמונה, טקסט, מוצר, סרטון YouTube – אותו יכול מנהל אתר וורדפרס להגדיר בקלות ולשלב בתוך פריסת העמוד והעיצוב של כל דף באתר. 
להתרגל לחשיבה אחרת בעריכה 
אחרי יומיים של כתיבת פוסטים באתר הוורדפרס הוותיק שלי " מגזין הערים הסמויות מן העין " התחלתי להתרגל לחוויית העריכה החדשה . 

עם זאת , אחרי 14 שנה צריך לחשוב אחרת במהלך העריכה (את הכתיבה עצמה אני מבצע בWORD ).
בינתיים , היתרון העיקרי שגיליתי בעורך המקוון החדש ( "גוטנברג" ) בא לידי ביטוי בעריכת מדיה ויזואלית , בעיקר תמונות וצילומים . כיום יש לי שליטה טובה יותר בארגון וסידור הצילומים בפוסטים/סקירות  , אבל המעבר בין קוביית תוכן אחת לאחרת אינו בהכרח אינטואיטיבי .
בעבר לקח לי כחצי שעה לערוך פוסט בוורדפרס , כיום עם העורך החדש , ממוצע הזמן לעריכה הוא בסביבות שעתיים –שעתיים וחצי . אני מקווה שעקומת הלמידה תלך ותשתפר בהמשך.

אז לסיכום  , עורך התוכן החדש של וורדפרס מציע אפשרויות עריכה ויזואלית יעילות יותר , בעיקר מבחינת תמונות וצילומים . מבחינת עריכה טקסטואלית הוא לא הציג שיפורים מהותיים.
זמן עריכה : שעתיים וחצי
שם הבלוג :" איים בזרם"
 זמן עריכה : 60 דקות
האם להוריד את התוסף המחזיר את מערכת העריכה המקוונת הקודמת?
 עמיתי , הכותבים גם בבלוגים מבוססי וורדפרס , הציעו לי להוריד תוסף מתוקשב המחזיר את עורך התכנים המקוון הישן למערכת ניהול והבקרה של הבלוג .  
בשלב זה החלטתי לא לוותר ואני ממשיך בעריכה מקוונת עם העורך המקוון של "גוטנברג". סביר להניח כי עקומת הלמידה תלך ותשתפר במשך הזמן. 
שיקול נוסף  לטובת הקידמה לעומת ההרגלים הישנים : יהיו כל הזמן שיפורים בעורך המקוון "גוטנברג" כי עשרות רבות של מתכנתים עובדים על כך ברחבי העולם. 
ראו גם :



סקירה באנגלית :  Things You Can Do With Gutenberg That You Can't Do 



 ראו גם :

Disable Gutenberg | WordPress.org





יום רביעי, 9 בינואר 2019

אתרי שאלות ותשובות כסוגה בתחום ניהול הידע , תמונת מצב 2019




עידכון לסקירה שלי ( פורסמה בפעם ראשונה לפני שנתיים)..
גרסה מס' 4 ( ינואר 2019 )


Zotero : כלי חינמי לאיסוף, להבניית מידע, ולציטוט : תמונת מצב 2019 והדרכה

 
ZOTERO   הינו בסיס נתונים ביבליוגראפי על בסיס מקור פתוח המפותח על ידי Roy Rosenzweig Center for History & New Media של אוניברסיטת George Mason 

 ZOTERO הוא כלי נוח לשימוש:

·     לאיסוף פריטי מידע ביבליוגרפיים מתוך קטלוגים מקוונים של ספריות, גוגל סקולר,  מאגרי מידע  אקדמאים , וכתבי עת מקוונים רבים ועוד,

·     אירגונם לאוספים ולתתי - אוספים ושמירתם במחשב המקומי ובענן האינטרנטי, שם ניתן לשתפם עם שותפים או עמיתים.

·     ניתן להפיק בקלות הפניות  ורשימות ביבליוגרפיות במסמכי WORD   ,  Google Docs וOPEN OFFICE.
תוכנת ZOTERO   מקלה מאוד על תהליך הכנת וכתיבת מאמר מדעי, ראשית היא עוזרת לחפש חומר רלבנטי, שנית היא נותנת להמיר באופן אוטומטי מידע ביבליוגרפי מאתרי אינטרנט כדוגמת Google Scholar ו Home- PubMed- NCBI 
ולבסוף באמצעות התוכנה אפשר להעתיק חלקי טקסט מהמקורות שנאספו  ולהוסיף ביבליוגרפיה בצורה קלה ופשוטה

מדריכי עזר לשימוש בתוכנה ZOTERO

How To Insert Zotero Citations Into Microsoft Word


Zotero: Using Zotero with Google Docs

 

הוספת פריטי מידע למאגר הנתונים שלי בZOTERO – הסבר באנגלית




יום שני, 7 בינואר 2019

PROCOMZO : פלטפורמה ישראלית מתוקשבת לניהול ידע בארגונים


"בשורה התחתונה, "מודל הלמידה 70:20:10" מלמד אותנו שרק 10% מהידע והמיומנות המקצועית של העובדים שלנו מבוססים על תהליכי למידה פורמאליים שנוהלו על ידי מישהו שהחליט עבורם מה הם צריכים לדעת על מנת לבצע את תפקידם בצורה הכי טובה שהם יכולים.
אם כך, אז בחשבון פשוט אפשר להגיד ש-90% אחוז מהידע הקריטי הזה שבזכותו העובדים שלנו מפתחים מוצרים, נותנים שירות או ממציאים את הדבר הגדול הבא – נוצר על ידם ונשמר בדרך כלל בראשם ובניסיונם האישי.
כלומר, רוב המשאב החשוב ביותר בארגון – לא מנוהל, לא נגיש, לא מתוקף וכמובן לא נשמר באף מאגר ידע כאשר העובדים עוברים תפקיד או עוזבים את הארגון.
במסגרת מגמת השטחת ההיררכיה הארגונית המסורתית, ארגונים רבים בעולם הטמיעו תפיסת ניהול ידע חדשה שבה הידע המקצועי של הארגון שנוצר למטה, עולה למעלה ומתוקף בשוטף באמצעות מנגנונים המבוססים על חוכמת ההמונים.
אחד הפתרונות המעניינים והחדשניים ליישום תפיסה זו היא PROCOMZO פלטפורמת  שפותחה (בישראל) בדיוק עבור אתגרי ניהול הידע הללו .
PROCOMZO  היא פלטפורמה ארגונית לניהול ושיתוף ידע מקצועי, המאפשרת לנהל בצורה פשוטה את הידע הפורמאלי, אך בעיקר את הידע הלא פורמאלי של הארגון, כגון: תובנות, שאלות ותשובות, לקחים, טיפים, המלצות, רעיונות, תהליכי עבודה, מסמכים, אובייקטי למידה ועוד.
בנוסף לשמירת כשירות מקצועית במציאות משתנה ושימור הידע בארגוןPROCOMZO  מאפשרת לאתר פערי ידע באמצעות דוחות BI מובנים, לחלץ ולנהל ידע חבוי, לאתר ולהעצים מומחים, לקיים דיונים מקצועיים עם משתמשים מכמה דיסציפלינות, להימנע מהמצאת הגלגל כל פעם מחדש ועוד."

 "PROCOMZO  מציגה לכל עובד בארגון מרכז ידע אישי (Feed) המאפשר לו ללמוד ולהתעדכן במקום אחד ובצורה ממוקדת בכל מה שחדש ורלוונטי עבורו בתחום העיסוק המקצועי שלו, לשתף תובנות ולשאול או לענות על שאלות שלאו דווקא מתחום העיסוק או היח' הארגונית שלו ועוד. לדוגמא: עובד בתחום הייצור יכול לשתף תובנה שרלוונטית לעובד בתחום השיווק ועובד מתחום הכספים יכול לענות על שאלה בנושא תקציב ששאל עובד מתחום הפרסום.
כך, מתאפשרים תהליכי חשיבה משותפים ויצירתיים, המייצרים ידע חדש ופתרונות ייחודים לסוגיות מורכבות."

  שאלות ותובנות 
אחד המנגנונים הייחודים של הפלטפורמה הוא ציון ה-IQ של העובד שתפקידו לעודד תהליכי שיתוף ידע איכותיים. ככל שעובד משתף יותר תובנות (Insights) ועונה על יותר שאלות (Questions) – כך הוא צובר מוניטין מקצועי המוצג באמצעות ניקוד IQ אישי המורכב מציון כמותי וציון איכותי של התוכן, שנקבע על ידי חוכמת ההמונים.
ניקוד ה-IQ יצביע להנהלת הארגון על המומחים המהווים מוקדי ידע חשובים בארגון שאותם כדאי לתגמל ובכך לעודד את המשך שיתוף הידע
הפלטפורמה  המתוקשבת  פותחה  עבור מגוון רחב של ארגונים בסדר גודל של מאות עד אלפי עובדים, או ארגונים מבוזרים בעלי סניפים מרוחקים שרוצים לשתף את הידע בקלות וביעילות."
מקורות המידע 
  דוגמאות של מסכי מחשב במערכת המידע פרוקומזו (קישור)


יום שלישי, 1 בינואר 2019

השבוע בהיסטוריה 2012: אנציקלופדיה בריטניקה מודיעה על הפסקת פרסום גרסאות מודפסות

    הערה : בסקירה גם השוואות בין אנציקלופדיה בריטניקה ולאנציקלופדיית וויקיפדיה בסקירה גם התייחסות לאנציקלופדיה בריטניקה מבחינת התאמה חי...