חפש בבלוג זה

יום שישי, 18 בדצמבר 2020

ארגון תוכן רשתי : 'אוספים‘ ב Microsoft Edge

 


בשנה האחרונה התחלתי להשתמש יותר ויותר במנגנון 'אוספים‘ של דפדפן EDGE והוא מצויין לניהול המידע שאני צובר באינטרנט .

אוספים‘ ב- Microsoft Edge מנגנון יעיל וידידותי מאד  בניהול ובארגון המידע שצברתם בתוך הדפדפן EDGE של מיקרוספט.



ה-Collections מאפשר למשתמשים לאגד לינקים, תמונות וקטעי טקסט ולשים אותם ב”אוסף” המקוון שאליו יוכלו לחזור בשלב מאוחר יותר בגלישה שלהם מבלי שיישאר פתוח בכרטיסיות שונות

כאשר אתם מוסיפים פריט תוכן אל האוסף שלכם, יופיע כרטיס. כרטיס זה מציג מידע שימוש במבט מהיר ומכיל קישור לפריט ששמרת, כדי שתמיד תוכל לחזור למה שעבדת עליו. ניתן להוסיף הערות בעברית לפריט התוכן שהוספת לאוסף הנושאי .

 ניתן גם להוסיף  קטע טקסט  לצד כרטיס התוכן שצברת באוסף. 

 ניתן לנהל כמה וכמה אוספים בנושאים שונים .

  ואם תגידו אני הרי משתמש/ת בדפדפן כרום ולא בEDGE הרי התשובה שלי תנסו גם וגם כמוני וזה בהחלט אפשרי ולאט  תתחילו לאהוב גם את EDGE ואפשר להשתמש בשניהם . 

                                  דוגמא של אוסף מידע שלי בנושא הקורונה



                              דוגמא של פריט תוכן עם קטע טקסט



 פרקי הדרכה

תוכלו להתחיל על ידי לחיצה על סמל האוספים שליד סרגל הכתובות. פעולה זו פותחת את חלונית האוספים שבה תוכלו ליצור, לערוך ולהציג אוספים

          סמל האוספים נמצא בצד ימין בסרגל העילי של דפדפן EDGE


הסבר של מיקרוסופט בעברית

סרט הדרכה באנגלית

סרט הדרכה מס' 2 באנגלית  

 סרט הדרכה מס' 3







יום ראשון, 13 בדצמבר 2020

ארגון תוכן רשתי : wakelet יצירת תלקיט

 


Wakelet
הוא יישום מקוון מועיל ביותר (וגם חופשי)  לארגון תוכן רשתי . הוא מאפשר לשמור ולארגן את פריט המידע הדיגיטלי בצורה ויזואלית לאוספים מקוונים . כך לדוגמא , תוכלו להעתיק את הכתובת של סרט וידאו ספצי מיוטיוב לתוך אוסף מקוון  נושאי של Wakelet, כאשר הוא מוטמע ומאפשר לתלמידים או הסטודנטים לצפות בסרט הוידאו מבלי לעזוב את האתר של האוסף המקוון  הנושאי שבניתם . אפשר להוסיף לאוסף המקוון שאצרתם  את כל סוגי הפריטים הדיגיטליים (מאמרים , מסמכים וגם תמונות) .

 לסקירה המלאה באתר "ידע וסקרנות דיגיטלית"




יום שני, 7 בדצמבר 2020

אוצרות תוכן , תמונת מצב 2020 Content Curation

 

 

אוצרות תוכן (content curation) היא מעשה של איסוף, זיהוי , בחירה , ארגון ושיתוף התוכן הרלוונטי ביותר בנושא מסוים, מהאינטרנט ומשאבים אחרים, כדי להתאים לצרכים של קהל יעד ספציפי.

יש הסבורים כי אוצרות תוכן טובה מוסיפה תוכן מקורי משלה,   יצירתיות בהצגת ההקשרים , מחשבות ( רפלקציה) , ופתרונות .

 

הסקירה המעודכנת כוללת את המתודולוגיות , השיטות לאצירת תוכן והכלים הדיגיטליים המומלצים לכך.

 

בסקירה המעודכנת נוסף פרק על אוצרות תוכן בחינוך

 

לסקירה המעודכנת


יום שלישי, 1 בדצמבר 2020

פלטפורמות השיתוף האקדמיות: תמונת מצב 2020

 


צָלַל לָעֹמֶק ,בדק,  ליקט,  וערך : עמי סלנט , עורך האתר

 רקע

פלטפורמות  השיתוף האקדמיות (ידועות גם כרשתות חברתיות של חוקרים)  צמחו בהשראת הרשתות החברתיות וכמענה לצורך הגובר של המדענים להחליף ביניהם מידע , כולל מאמרים שפרסמו. פעילותן  התאפשרה, בין השאר באמצעות ניצול פרצות בחוק, אשר עקפו את הזכויות הבלעדיות שתובעות לעצמן ההוצאות לאור של כתבי העת כתנאי לפרסום מאמר .

ההתפתחות של הרשתות לשיתוף אקדמי בשנים האחרונות היא מהירה מאוד ומשמעותית ביותר מבחינת היקפי השימוש של החוקרים והמדענים.

לסקירה המלאה באתר "ידע וסקרנות דיגיטילית"





יום חמישי, 26 בנובמבר 2020

השינויים ברשת הלינקאדין 2020 ומדוע התחלתי להשתמש בה יותר מתמיד ?

 


 
  צלל לנבכי הרשת , ליקט וערך : עמי סלנט , מידען

השיפורים בשנה האחרונה ברשת החברתית לינקאדין הופכים אותה בהדרגה לרשת חברתית מקצועית ולא רק משאב לגיוס כוח אדם ועובדים.

ניתן כבר היום למצוא ברשת הלינקאדין יותר עדכונים מקצועיים חשובים וממוקדים מאשר בפייסבוק  (אם כי בראייה כוללת בטוויטר יש עדיין יותר  עדכונים מקצועיים) .

הפיד של הלינקאדין (קישור) מאד יעיל וכמעט כל העוקבים מקבלים את העדכונים שלי ( לעומת 4 אחוז בפייסבוק ) .

הדף שלי בלינקאדין

"בכל כמה ימים שינתה הרשת החברתית העסקית הגדולה בעולם מרכיב אחר בממשק ( Interface) שלה, או הוסיפה פיצ'ר חדש. בתחילה היו אלה שינויים קטנים בעיצוב של הכפתורים השונים בממשק, ובשינויים קטנים ולא תמיד מאוד מורגשים באופן שבו הפיצ'רים מאורגנים באתר ובאפליקציה לסמארטפון - בצורה שלהם, בצבעים שלהם, ובמרחק שלהם זה מזה. היא אף שינתה את הצורה והגוון של הלוגו שלה שמופיע על מסך הטלפון הנייד.

זה היה מהלך חריג לא רק בשל צפיפות השדרוגים, אלא גם בשל העובדה שלינקדאין, שנרכשה ב-2016 על ידי מיקרוסופט, לא יצאה במהלך יחצני חגיגי לרגל השינוי, שהפך את המראה שלה תוך שבועות ספורים לתואם פייסבוק. הדמיון לפייסבוק הלך וגבר ככל שלינקדאין עיצבה מחדש את הממשק שלה, ועיקר השינויים התמקד בפיד של השירות, יותר מאשר בעמודי הפרופיל של המשתמשים. הפיד, יש להזכיר, הוא חידוש של פייסבוק, ואחד הפיצ'רים שאחראים במידה הרבה ביותר להצלחתה.

לינקדאין הוסיפה התראות אדומות בולטות על הודעות שלא נקראו, שינתה את ממשק  פרסום הפוסטים, ועיצבה מחדש את מערכת ההודעות הפנימיות באופן כה דומה לזה של פייסבוק שלא ניתן היה להתעלם מתחושת הצדק ההיסטורי, לאחר שפייסבוק עצמה העתיקה כל פיצ'ר מנצח של המתחרות שלה (אם היא לא קנתה אותם מלכתחילה)."

מקור וקרדיט : אורי ברקוביץ ,  עיתון גלובס

 שינויים נוספים בשנה האחרונה הם הוספת מחולל סקרים בלינקאדין ויכולות לשתף פוסטים בפרופיל עצמי או בפרופיל החברה שבה אני עובד וגם שירות  Live streaming

מקור

למידע נוסף

 

מעקב אחרי נושאים

 קל יותר לעקוב אחר נושאי עניין באמצעות האשטגים בלינאקדין מאשר בפייסבוק

Followed Hashtags

 


השינויים באלגוריתם של לינקאדין

לינקדאין משנה את אופן הדירוג של פוסטים בעדכוני המשתמשים, ומתאימה תוכן לתחומי העניין המקצועיים שלהם. במקום לתת משקל רב יותר לתוכן ויראלי, פוסטים יופיעו גבוה יותר בפיד, אם יהיה סביר יותר שמשתמש הצטרף לשיחה. האלגוריתם של לינקדאין עוקב אחר המסגרת החדשה של החברה: “אנשים שאתם מכירים, מדברים על דברים שאכפת לכם מהם.” 

האלגוריתם קובע את מי מכיר המשתמש על ידי התבוננות בסימנים הבאים

  • הקשרים שלהם
  • עם מי יש להם קשר ישיר
  • עם מי הם עבדו
  • עם מי יש להם תחומי עניין וחוויות משותפים (על סמך מידע בפרופיל שלהם)

העדכון של לינקדאין עשוי גם להעלות פוסטים מאנשים שהמשתמש לא קשור אליהם, אם הם רלוונטיים לתחומי העניין המקצועיים של המשתמש. את זה ניתן לקבוע על ידי כמה סימנים, כמו קבוצות שהמשתמש שייך להן, וכן האשטאגס, אנשים, ודפים אחריהם הם עוקבים. פוסטים של פרסום בלינקדאין יקבלו דחיפה עוד יותר גדולה אם הם מגיעים מאיש קשר שמשתמש בהאשטאג רלוונטי.

מקור

  ראו גם: 

The Linkedin Algorithm Explained 

 

מאמר לינקדאין: זה לא רק התפוצה, זה המיקום

בלינקדאין יש אפשרות לכתיבת "מאמר" – Linkedin Article. אפשרות זו פתוחה לשימוש מהדסקטופ, והיא מאפשרת כתיבה של מאמר היישר לתוך המערכת. תוכלו להעלות טקסט, להגדיר כותרות, להעלות תמונה ראשית, לשלב במאמר תמונות נוספות ולהטמיע בו אלמנטים שונים. בעברית המערכת אינה מושלמת, אך בהחלט פועלת, למעט כותרות שמסתבכות עם ימין ושמאל.

"מאמר לינקדאין" הוא בעל פוטנציאל תפוצה בינוני, אך יש לו יתרון אחר: הוא נשמר בצמוד לפרטי הפרופיל שלכם ויהיה אחד מפרטי התוכן הראשונים שמעסיק פוטנציאלי יפגוש כשהוא מתחיל לחפש פרטים עליכם. העלאת מאמרים מושקעים תאפשר למעסיק הפוטנציאלי או ללקוח להבין שאתם לא רק טוענים למקצוענות, ולא רק שאחרים מאשרים זאת, אלא שאתם אכן מקצועיים.

מקור

 

ניהול התוכן בלינקאדין

תוכנית תוכן ללינקדאין חייבת, כמובן, לעסוק בתחומי העניין המקצועיים שלכם. לינקדאין אינה רשת לשתף בה את התמונות מהחופשה האחרונה שלכם, אלא את האתגר שעליו התגברתם בעבודה או את המאמר האחרון המעניין שקראתם בתחום.

כדאי להוסיף האשטאג של התחומים שבהם עוסק הפוסט ולעניין בפוסט אנשים שעוסקים בתחום. כך תעודדו חלק ממשתמשי לינקדאין להגיב לפוסט, מה שיכול לגרור תגובות נוספות ו-Engagement גבוה.


תדירות העלאת לתכנים ללינדקאין תלויה בהרבה גורמים. אפשר לומר שהמינימום המומלץ הוא להעלות תוכן אחד בשבוע כדי לתחזק את המגע עם קהלי היעד, והמקסימום עומד בדרך כלל על תוכן אחד ליום.

מקור

ראו גם :How to Master Content Marketing on LinkedIn


קבוצות בלינקאדין

 קבוצות בלינקדאין הנן התאגדות של מספר חברים בעלי מכנה משותף , לרוב מקצועי. בקבוצות הללו ניתן ואף רצוי להשתתף בדיונים מקצועיים, לשתף מידע חיוני ולהפרות את השיח. קבוצות בלינקדאין הנן מפתח ליצירת קשרים עסקיים בנישה הרלוונטית ומציאת הזדמנויות.

האם אפשר ליצור קבוצות פרטיות בלינקדאין?

כן, כאשר אתם פותחים קבוצה לינקדאין נותנת לך את האפשרות את רמת הפרטיות Privacy level.

מקור ולמידע נוסף אודות קבוצות בלינקאדין



קיים מנגנון אוטומטי לסינון פוסטים בקבוצות – חלק מהפוסטים הכוללים קידום מוצר או קידום פוסט מהבלוג שלכם עלולים להיות מוגדרים כקידום עצמי (promotion) ובאופן אוטומטי ישלחו לאישור מנהל הקבוצה (במקום להעבירו לעמוד הקידומים שכבר לא קיים יותר).

כל חבר קבוצה יכול לדווח על פוסט שלכם כלא ראוי – מה שכבר מעלה את המצבים בהם אתם עלולים לקבל הודעה שאתם מנועים מלפרסם בקבוצה לתקופה מסויימת.

מקור

 


רקע מעודכן אודות לינקאדין ותמונת מצב 2020

לינקדאין היא רשת חברתית המאפשרת למשתמשים להקים פרופיל אישי שמהווה מעין קורות חיים עם ניסיונם התעסוקתי, כישוריהם והשכלתם. לכל משתמש אפשרות לחבור למשתמשים אחרים וליצור קשרים מקצועיים ועסקיים. כמו כן, לאשרר את כישוריהם של חבריהם, לגייס עובדים ולמצוא משרות פנויות.
מלבד משתמשים פרטיים, לינקדאין מאפשרת לעסקים ליצור עמודי חברה עם פרטים על השירותים והמוצרים שלה, לחבר את עובדי החברה לפרופיל העסקי ולהוסיף משרות פנויות, אם יש כאלה.

 

לאורך השנים הוסיפה לינקדאין שירותים נוספים, פיצ'רים בתשלום ואפשרויות פרסום לפלטפורמה, וכך הגענו לשנת 2020, שבה לינקדאין ממוקמת במקום הראשון בעולם כרשת חברתית מקצועית עם נתונים מפתיעים של אחוזי גידול רווחים, מספר משתמשים ועסקים פעילים.

 

·       מספר המשתמשים הרשומים בלינקדאין עומד על 760 מיליון

·       בכל יום עולים בלינקדאין 2 מיליון פוסטים, מאמרים וסרטונים.

·       מעל 50 מיליון עמודי חברה מפורסמים בלינקדאין

·       היציבות של הרשת, הגידול הבלתי פוסק במספר המשתמשים, והמקצועיות של המשתמשים בה היא שהפכה את הרשת לפלטפורמת מידע מרכזית שכבר לא ניתן להתעלם ממנה.

 

 

 

 

 


יום שני, 23 בנובמבר 2020

LexisNexis Newsdesk מערכת איסוף המידע המתקדמת ביותר בעולם: התנסות והערכה

 

 



מאת : עמי סלנט , מידען

פלטפורמת LexisNexis Newsdesk היא מערכת לניטור ואיסוף מידע המכסה 86,000 מקורות מידע ברחבי העולם. היא מיועדת למודיעין תחרותי, מרכזי מידע , חברות ותאגידים , משרדי ממשלה ואקדמיה .

הפלטפורמה של LexisNexis Newsdesk מכסה  מגוון של מקורות מידע : עיתונות , בלוגים, פורומים , רשתות חברתיות ועוד . ניתן להוסיף מקורות מידע לניטור .

כאמור, היקף הכיסוי הוא עצום : 86,000 מקורות מידע לעומת 14,000 מקורות שמערכת  GOOGLE NEWS  מכסה .

החיפוש והניטור של המערכת הוא מעמיק , כולל ברשתות חברתיות ובאתרים שנבדקו ועברו סינון .

העדכונים שזורמים למערכת מאפשרים, באמצעות כלי המערכת, את ניתוח המידע וסיוע בהבנת מגמות עיקריות , פעילות מתחרים , דעת קהל , שינויים כלכליים ופוליטיים ואירועים אחרים בעלי השפעה בזמן אמת.

בנוסף לחיפוש וניטור מידע על פי נושאים כוללת הפלטפורמה מנגנון לניהול המידע שנצבר ונאסף , וניתוח המידע על פי תרשימים (Analysis  Builder ).



המערכת כוללת מנגנון לחיפוש מתקדם על פי אופראטורים בוליאניים :

AND

NOT

OR

 

ניתן להוסיף פילטרים /מסננים נוספים לשאילתא ( כגון מרחק בין מילים במאמר/כתבה או מיקוד החיפוש בTITLE בלבד , טווח תאריכים) .

ניתן לקבוע בשאילתא את סוגי מקורות המידע שהמערכת תכסה , לדוגמא , רק מאמרים בעיתונות , וגם בלוגים.

 הנה דוגמא של צילום מסך שאילתא מורכבת שהרצתי במערכת

LexisNexis Newsdesk


 


צוברי המידע

אחרי שהגדרתם למערכת את חתכי המידע והנושאים , התוצאות של הניטור ממשיכות לזרום כל הזמן ולהצטבר ב-2 צוברי מידע (לוח מחוונים צובר)  הכלולים בפלטפורמה :

·       My dashboard

·       Shared  dashboard



צובר המידע המשותף הוא בדרך לצוות או קבוצת אנשים המתעניינים בנושא מסויים ורוצים לעקוב אחריו. הידיעות על תחומי ההתעניינות( נושא האיסוף והניטור)  זורמות ומצטברות , כאמור, כל הזמן באחד מצוברי המידע  . ניתן גם לערוך חיפוש במאגרי צוברי המידע .

ניתן להוסיף צובר מידע נפרד לכל נושא הנמצא בניטור/איסוף רציף. 

שיתוף והפצת המידע

המערכת מאפשרת גם שיתוף המידע באמצעות יצירת ניוזלטרים

עלויות

  מערכת LexisNexis Newsdesk מחייב מינוי שנתי .

 

תודה לחברת ארד-אופיר שירותי מידע שאפשרה לי להתנסות במערכת המצויינת של LexisNexis Newsdesk

קישור לחברת ארד-אופיר המייצגת את את יצרני הפלטפורמה LexisNexis Newsdesk בישראל

 





יום חמישי, 19 בנובמבר 2020

דליית מידע מושכלת : חִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי

 



 
חקר וליקט : עמי סלנט , מידען


חִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי (Contextual search  ) הוא כלי עזר שנועד להקל על המחפש באמצעות הצבעה על ההקשר הכולל של החיפוש ולא רק מופעי מילות חיפוש 

החיפוש בגוגל מראה את מילות חיפוש והרלבנטיות אבל לא בהכרח את ההקשר  הכולל יותר . אבל אם תחפשו במאגרי הספריה הדיגיטלית של כותר ותקישו על הכותרת של המאמר  מייד תקבלו את הקטע הרלבנטי ולא רק את מילות החיפוש .

 היתרון בחִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי הוא לא רק חיסכון בזמן אלא גם תהליך קבלת החלטות מושכל יותר במהלך תהליכי החיפוש .

הנה דוגמא מתוך חיפוש שערכתי בספריה הדיגיטלית של כותר  :

 


במאגר הספרים הדיגיטליים של גוגל (קישור) החיפוש הוא הקשרי ומתבטא בהצגת הקטע הרלוונטי.


והנה הדוגמא :

 


גם בפורטל הלמידה מרחוק ( אינדקס נושאים), אם תריצו חיפוש, תקבלו את התוצאות על פי ההקשר של קטגוריות הנושאים .

הנה דוגמא לשאילתה  שהרצתי שם בנושא למידת חקר , התוצאות הוצגו על פי ההקשר של הקטגוריות העיקריות שבו קוטלג המאמר/סקירה .  תואות אלו מקלות על הבנת ההקשר של הנושא וההסתעפויות שלו .

 


גם במאגרי המידע האקדמיים הבינלאומיים מיושם חִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי אבל בדרך אחרת :  על פי מילות המפתח/תגיות הנושא ולא רק על פי מילות החיפוש . כלומר, רואים את תוצאות החיפוש גם בהקשר של הנושאים העיקרים/תגיות נושא . וגם בהקשר של מופעי מילות החיפוש,

הנה דוגמא במאגר המידע הבינלאומי של  EBSCOHOST



אבל לא בכל מאגרי המידע המקוונים הבינלאומיים החִפּוּשׂ ההֶקְשֵׁרִי דומה , במאגרי PROQUEST מוצגים לא הנושאים העיקריים/מילות המפתח אלא רק הקטעים רלוונטים עם מילות החיפוש .



גם במאגרי המידע של נקסיס-לקסיס מיושם החִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי על פי תצוגת הקטעים הרלבנטים עם מילות החיפוש , כאשר בתצוגה מופעים בו-זמנית כל הקטעים הרלבנטיים . מאגרי נקסיס לקסיס היו הראשונים בעולם שיישמו את החיפוש ההקשרי כבר לפני 40 שנה (תודה לחברת ארד-אופיר, שירותי מידע שאפשרו לי לחפש במאגרי לקסיס -נקסיס) .  





 סיכום

מאחר ותהליך דליית המידע הוא תמיד תהליך של קבלת החלטות ע"י המחפש, לכן, כלי העזר של החִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי מקלים מאד על קבלת החלטות  המהירה לבחירת המאמר הנכון בספרות המדעית או הכלכלית . 

בהשוואה למנוע החיפוש של גוגל שרובו נטול חיפוש הקשרי הרי מאגרי המידע האקדמיים והכלכליים (כמעט כולם מחייבים מינוי או גישה מהספרייה ) הם הרבה יותר יעילים מבחינת המשתמש , וכאן גם המקום להגיד תודה למפתחי מערכת החִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי של ספריית כותר( מט"ח) על החיפוש ההקשרי המצויין שלהם בספרייה הדיגיטלית .  

 

סקירה זו שייכת לתחומים הבאים בהם הכותב מתמחה ואותם לימד באוניברסיטת בר-אילן   :

Contextual information

Information-seeking behavior

SEARCH engines

 


 


השבוע בהיסטוריה 2012: אנציקלופדיה בריטניקה מודיעה על הפסקת פרסום גרסאות מודפסות

    הערה : בסקירה גם השוואות בין אנציקלופדיה בריטניקה ולאנציקלופדיית וויקיפדיה בסקירה גם התייחסות לאנציקלופדיה בריטניקה מבחינת התאמה חי...