רשתות חוקרים בינלאומיות – הפוטנציאל המידעני

הצעדים שנקט המו"ל המדעי הגדול בעולם Elsevier כנגד מרצה וחוקר בשם Guy Leonard אשר העלה מאמרים מדעיים שלו ברשת החוקרים הבינלאומית Academia.edu הסב את תשומת לב העולם המדעים לפוטנציאל של רשתות המחקר הבינלאומית כמקור מידע מעודכן. האמת , היא שאנו המידענים כבר גילינו לפני שנה את היתרונות המשמעתיים של דליית מידע ברשתות המחקר בעולם כערוץ מידע מקביל ואפקטיבי למאגרי המידע האקדמאיים בהם אנו משתמשים כגון Ebsco או Elsevier . יש להניח כי גם מאגרי המידע האקדמאיים שמו לב לכך ומכאן האיום המשפטי של המו"ל Elsevier כנגד החוקר אשר העלה ברשת החוקרים Academia.edu מאמר שפירסם קודם בכתב עת של Elsevier.

 

בסקירה ניתן לקרוא על :

הרקע להתפתחות רשתות החוקרים הבינלאומיות

הפוטנציאל המידע של רשת החוקרים הבינלאומית Academia.edu

קהילות מחקר-הרשתות הפעילות כיום בעולם

 

לסקירה המלאה

רשתות חוקרים בינלאומיות – הפוטנציאל המידעני

 

שיטות חדשות ומחודשות לאיתור מקורות אקדמיים

פוסט אורח מאת : יניב קימלפלד 

יניב קימלפלד כותב בלוג שעוסק במנועי חיפוש מתמחים ומנועים מותאמים אישית. כמו כן, הוא מנהל אתר  Wiki שמרכז בתוכו מנועי חיפוש מתמחים שממויינים לפי נושא.

 בסקירה זו בוחן יניב קימלפלד כלים חדשים לאיתור מקורות, ואת הזיקה שלהם לכלים מהתקופה שלפני עידן המידע. כמו כן, הוא מתייחס לדור החדש של תוכנות ביבליוגרפיה שכוללות בתוכן אפשרויות לניהול של מסמכי PDF, כגון: חיפוש טקסט מלא, הדגשה , רישום הערות (annotation) ושיתוף.

למאמר המלא של יניב קימלפלד

שיטות חדשות ומחודשות לאיתור מקורות אקדמיים

ניהול ידע בחינוך – תמונת מצב 2013

 

 סדרת תמונת הידע המידעני , סקירה מס' 10 , 24 לנובמבר 2013  

גרסה מס' 3 , 27 לנובמבר 2013

 

 ניהול ידע בחינוך 

איסוף, עיבוד וכתיבה : עמי סלנט

תקציר

 התחום של ניהול ידע בחינוך נעשה בשנתיים האחרונות רלבנטי יותר מתמיד לאור המגוון העצום של מקורות מידע וחומרי למידה  הדיגיטאליים אותם נדרשים המורים בבתי הספר לתחזק ולעדכן כל הזמן.  

לא מדובר רק בתחזוקה של אחסון ומיון מקורות המידע אלא גם בהבניית הידע ובשיתופו עם מורים עמיתים.

מטרת הסקירה היא להציג את הידע שנצבר בארץ ובעולם לגבי תהליכי ניהול ידע בבתי ספר מכמה נקודות מבט : תהליכי ניהול ידע והמרכיבים העקרוניים שלהם, לרבות גישות שונות בעולם המחקר למיסוד הידע תוך התייחסות להליכי ניהול ידע .

הסקירה היא ביסודה מיפוי שיטתי של גישות , הליכים ויוזמות בתחומי ניהול הידע בארץ ובחו"ל . לצורך כך נסרקו במאגרי מידע ובמנועי חיפוש אלפי מקורות מידע רלבנטיים מתוכם בחרנו להציג את תמונת המצב המצטברת לגבי מצב ניהול הידע בחינוך. אנו מודעים לכך שיש מקרים שמדובר על הליכים של ניהול מידע אך, לדעתנו הם חלק מהתגבשות המוכנות ואימוץ המוקדם של ניהול הידע בחינוך.

 בסקירה סקרנו תפיסות וגישות לניהול ידע בחינוך בעולם  ובישראל, כולל תפיסות של ניהול ידע פדגוגי לטובת המורים בביה"ס או במחוז החינוך, גישות תהליכיות לניהול ידע בביה"ס.   הגישות מיוצגות ע"י מיטב אנשי המקצוע בארץ התורמים בדרכם להטמעת תהליכי ניהול  הידע בבתי הספר.

בסקירה סקרנו גישות מעשיות מבוססות כלים מתוקשבים לארגון מידע, כגון הפורטל הבית ספרי וגם מאגרי הידע הבית –ספרי או מרכז המשאבים הכיתתי. 

החלק השלישי של הסקירה מונה את האילוצים בהטמעת מערכות ניהול ידע וההשלכות לגבי בתי ספר, כגון המכשול התרבותי , כלומר , בעיית התרבות הארגונית בביה"ס . 

החלק הרביעי והאחרון של הסקירה מתייחס לחשיבות של הקניית מיומנויות לתלמידים לניהול ידע והבניית מידע , נסקרים התחומים החדשים והמאתגרים של אוצרות דיגיטאלית ולמידה הבנייתית.  

על מנת להפוך את הלמידה בבית הספר למשמעותית עבור תלמידיו, צריך בית הספר להכשיר כל תלמיד לנהל את הידע שברשותו  ולהפוך את המורים לשותפים במשימה זו.

לסקירה המלאה ניהול ידע בחינוך – תמונת מצב 2013

כלים לניהול ידע אישי : שיפורים בתוכנת Diigo

מבין הכלים המתוקשבים לניהול מידע המתפתחים באינטרנט ניכרת השנה התפתחות מרשימה של היישום DIIGO . שירות מידע מועיל זה שהחל בשנת 2005 הוא פתרון מועיל ויעיל לניהול מידע אישי , מה שקרוי היום בעולם הידע Personal Knowledge Management (PKM).  

 תודות לתכונות המועילות של  DIIGO הגיע בחודש אוגוסט 2013 היקף המשתמשים בעולם ביישום זה ל -7  מיליון איש. 

לאחרונה שודרגה התוכנה באופן מהותי, בעיקר בצד הויזואלי שלה ויכולות האיחזור. כמו כן, שודרג באופן מהותי תוסף האיסוף של התוכנה לדפדפן כרום )  complete redesign of Diigo Web Collector,).

 שירות ה-Social Bookmarking-מאפשר לשמור ולראות את ה-Bookmarks מסודרים בסדר כרונולוגי או לפי קטגוריות או בהתאם לתגיות. הרעיון הוא שהשמירה מתבצעת ב-Web, במקום ב-Browser, וכך אפשר לשתף את אותם דפי Web עם אחרים.

מקור וקרדיט

Diigo Welcomes its 7th Million User with a Major Redesign

ראה גם :

כלים מתוקשבים פתוחים לאוצרות דגיטאלית

שיתוף סימניות כחלק מהבניית מידע שיתופית ללמידה מקוונת

דוגמאות 

במיזם הנסיוני שלי מאגר מידע על מאגרי מידע ( מפת ידע שימושית) השתמשתי בתכונות המועילות של  DIIGO : שימוש ב Metadata, תקצירים , מילות מפתח או תגיות והצגה ברורה של מאגר הפריטים עפ"י שכיחות מילות המפתח . קישור . ההמלצות שקיבלתי מעמיתי למקצוע בחו"ל ובישראל היו להעדיף את DIIGO .

מאגר ידע קבוצתי , עיצוב הבית

מאגר ידע בתחומי בריאות הנפש

 מאגר הסימניות של עמי סלנט ( מאגר ידע על מאגרי מידע בישראל) 

המידען שרון גרינברג ( מנהל הפיתוח של רשת אורט) ומרצה במחלקה למידענות באוניברסיטת בר אילן מלמד את הסטודנטים למידענות כיצד להשתמש בdiigo   על מנת לאצור ידע דיגיטאלי . הנה לדוגמא מאגר הסימניות שלו.
 

מאגר למידה מתוקשבת באמצעות DIIGO   ( ויש גם אפשרות להתעדכן מה חדש במאגר זה באמצעות RSS   ).

  עוד מאגר קישורים מועיל בתחומי הלמידה וההוראה המתוקשבת שנבנה בעזרת מאגר ידע קבוצתי - DIIGO

   
מאגר הקישורים של מורה מתוקשב באוסטרליה ( מרק גליסון)  

מאגר מקורות מידע בנושא אנרגייה ( נועם סלע) 

הטופס המקוון לקליטת המידע וקיטלוגו בDIIGO