הבלוג נועד להציג זוויות שונות מעולמו המקצועי של מידען ומנהל תוכן דיגיטאלי. התפתחות הידע המידעני ותמונת המצב שנצברה לגביו בארץ ובעולם.
עיקרי דברים
מאת: עמי סלנט , מידען
50% מהידיעות העיתונאיות כוללות שגיאות - זה היה הממצא הבולט במחקרו המכונן של מיצ'ל צ'רנלי, שנערך ב-1936. צ'רנלי פיתח שיטה אמפירית למדידת הדיוק של הדיווחים, שנשענה על חוות דעתם של אנשים ונשים שהיו שותפים לאירועים המסוקרים.
בשמונת העשורים שחלפו מאז שוכללו שיטות המדידה, אבל הממצאים, לפי העורך וחוקר התקשורת אורי פז, מלמדים על הידרדרות, "מגמה של תקשורת המהלכת בעקביות על מדרון חלקלק של מעידות וטעויות". מחקר מקיף שנעשה בארה"ב ב-2007 כבר איתר שגיאות בכ-60% מהידיעות.
איך משכנעים את הקוראים להאמין למה שכתוב בעיתון? נתיב אחד שגופי תקשורת פונים אליו בשנים האחרונות הוא אימוץ הטכניקות של ארגוני בדיקת עובדות, ולפעמים הטמעתם במערכת.
עיתון
"גלובס" היה הראשון בישראל ומדור "המשרוקית" שלו זוכה להערכה
רבה לא רק בישראל.
קדמו לו בין
השאר "לה-מונד" הצרפתי, שטיפח את גוף הבדיקות Les Decodeurs, ו"ניו
יורק טיימס", שקלט בודקת עובדות בוגרת "פוליטיפאקט", אחד מארגוני
הבדיקה הוותיקים בארצות-הברית.
בודקי העובדות הפכו בעשור האחרון לתנועה עולמית
תוססת. הם שילשו את מספרם בין 2014 ל-2018.
אז מה תורם החיבור עם בודקי עובדות לאמינות של העיתון?
דבר ראשון, עיתונאים
משמשים לעתים קרובות ערוץ הפצה לשגיאות, שלא לומר שקרים, שהמסוקרים מוכרים לקהל.
הכתבים לא מייצרים את הטעויות האלה, אבל מחוסר זמן לבדוק אותן - וייתכן שמסיבות
אחרות - מעבירים אותן הלאה. מערכת נפרדת של בדיקת עובדות יכולה לצמצם את התפשטות
הנגע.
שימוש במקורות גלויים. בניגוד לעיתונאים רגילים, שמקורות
המידע שלהם נשארים בדרך כלל מאחורי הקלעים, בודקי עובדות מספקים הפניות למידע
הגולמי ששימש אותם. כך הקוראות יכולות לוודא בעצמן אם המסקנות מבוססות היטב. אמנם
בעיתון מודפס אין מקום לרשימות ביבליוגרפיות ארוכות, אבל כל תחקיר של
"המשרוקית" מלווה בגרסה מקוונת עם קישורים. דבקות במקורות
גלויים היא עיקרון שעיתונים יכולים להטמיע גם בטקסטים אחרים, אם כי יש לו מחיר:
כבודקי עובדות, אסור לנו להסתמך על שיחות רקע עם "גורמים" עלומי-שם, גם
אם הוויתור מחייב לגנוז בדיקה.
למעשה, מדובר כאן בחקר מידעני לכל דבר !!
בדיקת עובדות לאחר הפרסום נעשית בידי
גורמים העוסקים בביקורת של אמצעי התקשורת, שהצבעה על עובדות שגויות היא חלק
ממטרתם.
בשנת 2015 נוסדה רשת בדיקת העובדותהבינלאומית, ארגון עולמי שנועד ליצור שיתופי פעולה וסטנדרטיזציה בין ארגונים שונים
מרחבי העולם שעוסקים בבדיקת עובדות. הרשת עובדת בשיתוף פעולה עם ארגונים רבים,
ביניהם גוגל ופייסבוק, ומתפקדת גם כגורם סמכות להכשרת בודקי-עובדות. נכון לספטמבר
2019 בארגון חברים 56 ארגונים להם סוכנויות בעלות תו-תקן של ה-IFCN הפועלות ב-39 מדינות.
מדורי בדיקת עובדות בישראל כוללים את המדור
"המשרוקית"
של העיתון "גלובס" ותוכנית הטלוויזיה "מהצד השני עם גיא
זהר" בערוץ "כאן 11". בשנת 2019 קיבל מדור המשרוקית של גלובס את תו
התקן של רשת בדיקת העובדות הבינלאומית
חלק ב' : רשימת אתרי בדיקת
עובדות בעולם שתוכלו להיעזר בהם
Logically is a tech company that develops
advanced AI to fight misinformation at scale using expert fact checkers, OSINT investigators and
data science.
Lead Stories is a web-based fact-checking platform that identifies
false or misleading stories, rumors, and conspiracies by using its Trendolizer
technology ...
https://toolbox.google.com ›
factcheck › explorer
EUfactcheck
בסדרת מאגרי המק"ש ( מאגר קישורים שימושי) שאני בונה באינטרנט מזה שנתיים , התעדכן היום מאגר המק"ש חיפוש מידע : שיטות . נוספו כ40...
