"שנת
2025 הוכרזה כ"שנת הסוכנים" של הבינה מלאכותית, בה התחיל המעבר משלב של
עבודה עם בוטים לעבודה עם כלים בעלי יכולת חשיבה עמוקה ואוטונומית, הכוללים גם
חיבור לכלים חיצוניים (להלן-סוכנים). יש עוד מקום רב לשיפור בתחום זה, אך יותר
ויותר סוכנים זמינים כיום לשימוש יומיומי. אחד הסוכנים ששווה להכיר לעבודה
המקצועית נקרא ASTAהוא נוצר על ידי מכון אלן
לבינה מלאכותית, והשימוש בו חינמי לגמרי (כמו כל שאר הכלים של המכון). הוא כולל
למעשה 3 סוכנים - סוכן לחיפוש עמוק של מאמרים, סוכן לסינתזה של מאמרים וסוכן
לניתוח נתונים...
אין
ספק של-OPEN AI יש
בכורה בתחום ה-AI: היא היתה החלוצה
והראשונה להראות שיש בזה משהו (עם צ'אט GPT ) וגם
הראשונה להפיץ את הבשורה כאפליקציה ושירות, שהגיעו למיליוני משתמשים מהר יותר מכל
המצאה קודמת (רשת חברתית; בלוג ועוד). אבל אז היא נתקלה (אחרי שנתיים בטופ) בגוגל, שהתחרתה בה
בהצלחה עד שבחודש הקודם הגיעה לנקודת שוויון בממוצע היכולות עם 'ג'מיני 3'. כאן
התחרות עברה לפסים יותר שימושיים - מי תהיה יותר טובה למשתמש הממוצע? מאבק
הפיצ'רים המוכר מהתעשייה, אבל לא רק - גם הפלטפורמה ויכולת ההתרחבות. אבל התחרות הזו אינה הכרחית (במתכונת הקיימת) - לכל חברה יש
יתרונות משלה; הימנעות מתחרות ישירה תסייעלשתיהן, בהנחה שהן יבינו את
היתרונות... כי אם לא, אולי אחת מהן לא תשרוד את התחרות. הבעיה , לדעתי , היא עם המיתוג של צ'אט GPT הצלחתה היתה מפתיעה: איש לא חשב ב-OPEN AI שזה יהיה הדבר הבא. ההפתעה
המשיכה גם אחרי, כאשר התגלה שאנשים רבים (בעיקר צעירים) משתמשים באפליקציה כ'עוזרת
אישית' עד פסיכולוגית, לשאלות מעשיות בחייהם הפרטיים.
כך
למשל, כאשר יצאה גרסה 5 של GPT המשתמשים
הופתעו שהיא לא היתה אמוציונאלית כמו קודמתה 4... מה שאומר שהחברה לא הבחינה שיש
לה שוק חדש שמעוניין בקו הזה (ועל כן שינתה בהמשך). אנחנו רואים על כן הבנה לקויה
מצד OPEN AI את
השוק. גוגל לעומתה טרחה על בניית ה-AI לתוך
מסגרת קיימת (או כזו שנבנתה במיוחד) של 'סוויטת' אפליקציות, לשלל שימושים במסגרת
אחת. כחברה שמציעה כבר עשורים שלל שירותים, היא הוסיפה את היכולות האלה לכמה מהם
וכך יצרה רקע טוב יותר.
כדי
להתחרות ברקע שכזה, OPEN AI תצטרך
להשיק שלל שירותים משלה, ולחבר אותם בממשק אחד נוח ומוכר, עם יכולות מוכחות.
אלא
שאין לה את זה כרגע, ולא סביר שהיא תתחיל מאפס .. הדפדפן
שלה עדיין לא יצא לחלונות, וכבר מפסיד למתחרות שהוציאו דפדפני AI )בקרוב גם גוגל עם 'דיסקו) , גם אין לה הרבה מה לקנות. אלה שירותים
שדורשים שנים לפתח ולהשיג קהל משתמשים.
לכן, הקו העיקרי שהיא תוכל לפנות אליו הוא להסתפק בבניית 'מנוע' בלבד, שאותו תשכיר
לחברות אחרות, שיבנו סביבו מעטפות שונות (כמו עם לינוקס, למשל). היא
עדיין תוכל להמשיך עם האפליקציה, אבל זו לא תהיה תחרותית עוד (אולי רק מול
'אנתרופיק', שכרגע מתמקדת בעיקר בכתיבת קוד).
כישלון
בתחרות הישירה מול גוגל, יהפוך אותה לפגיעה להצעות קניה, בעיקר מצד מיקרוסופט
ש'קו-פיילוט' שלה הוא כרגע אולי מוצר ה-AI הכושל בשוק... אולי רק
במסגרת כזו יהיה לה סיכוי אמיתי. בכל מקרה היא כבר לא תהיה עצמאית.
על כן, השנה הקרובה, 2026 תהיה שנת המבחן הגדולה שלה. אחריה
אולי כבר לא נראה את אחת מהחברות הגדולות. למרות הסכנות האלה לעתידה של
OPEN AI, לא הייתי מספיד את התחום - אנחנו רק בתחילת הדרך
והעתיד יהיה מאוד שונה (בעיקר כשנגיע לחיבור עם מחשוב קוואנטי).
הפיתוחים
הבאים לפנינו, וברגע שתהיה פריצת דרך שתאפשר ל-AI ללמוד
בזמן אמיתי ולשמר את המידע הזה דינאמית למודול (בדיוק כמו שהמוח בנוי ממידע מולד
ונלמד), נראה יכולות סינגולאריות... אולי תוך שנתיים.
Google
Scholar נחשב כיום כמאגר המידע האקדמי הגדול בעולם, עם מאות מיליוני פריטים .
מאגר Google Scholar,
שהושק בנובמבר 2004, כולל בעיקר כתבי עת מקוונים שעברו ביקורת עמיתים מאירופה
וארצות הברית ושייכים להוצאות הגדולות ביותר בתחום.
יתרונו
הגדול של Google Scholar הינו חיפוש מהיר במיוחד
בטקסט מלא של פרסומים ממילוני מקורות. בנוסף,המצדדים
ב- Google Scholar מדגישים
את חלקו התוכני: כיסוי, מגוון מקורות,
גודל ותפוצה. אחוז כתבי-העת גדל במידה ניכרת מאז היווסדו, מכיוון שכל מפרסם אקדמי
רוצה להיות חלק מן העולם של גוגל. גם איכות בסיס הנתונים
(source base) השתפרה באמצעות מפתוח הטקסט המלא של
אלפי כתבי עת אקדמיים
הפיצ'ר החדש מבוסס AI לשאלות מחקר: Scholar Labs
שאלות
מחקר הן לעתים קרובות מפורטות. מענה עליהן יכול לדרוש התבוננות בנושא מכמה זוויות.
לכן , לאחרונהפיתחובגוגל סקולר את Scholar
Labs, חיפוש Scholarהמופעל על ידי בינה מלאכותית שנועד לעזור לכם לענות על שאלות מחקר מפורטות.
הוא מנתח את השאלה שלכם כדי לזהות את הנושאים,
ההיבטים והקשרים המרכזיים שלה. לאחר מכן הוא מחפש את כולם ב-Scholar, ומעריך את התוצאות כדי לזהות מאמרים שעונים
על שאלת המחקר הכוללת. עבור כל מאמר, הוא מספק תיאור קצר של האופן שבו המאמר עוזר לענות
על שאלתכם. והוא כולל את כל תכונות Scholarהמוכרות שאתם מסתמכים עליהן.
פיצ'ר הAI החדששל Scholar
Labs הוא מחודש נובמבר 2025 .
מחקר חדש של חברת
Semrush, שבדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה
מלאכותית ביוני השנה, משרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים
החכמים את התוכן שהם מציגים למשתמש. הבדיקה כללה ארבעה כלים מרכזיים בשוק: ChatGPT, הבינה המלאכותית של גוגל
ג'מיני, Google AI Overviews וכן
פרפלקסטי.
הניו
יורק טיימס תבע ביום שישי את חברת Perplexity AIוהאשים את החברה בהעתקה בלתי חוקית של מיליוני מאמרים. העיתון טען כי
Perplexity AIהפיצה והציגה מאמרים של עיתונאים
ללא אישור ..
העיתון
טען כי מודל העסקים של Perplexityמסתמך על העתקה של תוכן, כולל
חומרים מאחורי חומת תשלום, כדי להפעיל את מוצרי הבינה המלאכותית הגנרטיבית שלה.
על
פי כתב התביעה, המערכת של פרפלקסיטי אינה רק לומדת מתוכן מוגן, אלא גם מפיקה
לעיתים תשובות שחופפות במידה רבה או אף "זהות לחלוטין" למקור המוגן
בזכויות היוצרים. הטיימס מגדיר זאת כהפרה חוזרת ונשנית של זכויותיו, הפרה שהתרחשה
ללא רישיון, תשלום או הסכמה מכל סוג שהוא.
מו"לים
אחרים העלו טענות דומות.
התביעה
נגד Perplexity AI היא התביעה האחרונה כחלק ממאבק מר ומתמשך בין מו"לים לחברות בינה מלאכותית על השימוש בתוכן המוגן בזכויות יוצרים
ללא אישור לבנות ולהפעיל את מערכות הבינה המלאכותית שלהן.
הייתה גם תביעת
הניו יורק טיימס נגד חברת OPENAI
בטענה להפרה בשימוש במאמרים לאימוןChatgpt. בית המשפט בארה"בקבע (2025) כי פלטפורמות
AI חייבות
רישיונות, מה שמוביל לגל תביעות חדשות.
מצב AI
MODE של גוגל הוא מאפיין חדש במנוע החיפוש של גוגל שמאפשר חיפוש
חכם ומעמיק, המשלב מודלים גנרטיבייםכגון Gemini יחד עם מאגר המידע
העצום של גוגל, כדי לספק תשובות ממוקדות, מפורטות – לא רק רשימת קישורים רגילה.
לאחרונה גוגל שילבו את Gemini
3 בתוך פונקציית החיפוש של AI
MODE , מה שמסביר את השיפורים בהבניית התשובות ובבחירת
מקורות המידעבמצב AI
MODE.
