המקורות
העיקריים שמהם מקבל הציבור בישראל מידע
בנושאי חדשות
לקט
נתונים מתוך הסקר החברתי 2020:
המקורות של הציבור למידע חדשותי בקרב בני 20 ומעלה:
🌐 המקורות העיקריים שמהם מקבל הציבור מידע בנושאי
חדשות בשנת 2020, הם אתרי חדשות באינטרנט בישראל (38%) והטלוויזיה (37%)
🌐 לגברים ולנשים יש העדפות שונות בקבלת המידע
החדשותי: גברים מעדיפים אתרי חדשות באינטרנט (42%) יותר
מטלוויזיה (32%), ואילו נשים מעדיפות את הטלוויזיה (42%) יותר מאתרי החדשות
באינטרנט
🌐 (34%) ככל שעולה הגיל ניכרת העדפה לטלוויזיה, וההעדפה של אתרי חדשות באינטרנט הולכת ונעשית פחות שכיחה
🌐 47% סבורים כי אתרי החדשות באינטרנט יכולים להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת האחרים, 45% סבורים שלא (לא כל כך או בכלל לא); 56% מבני 65 ומעלה סבורים שלא.
ראו גם :
סקר DIGIT השנתי סוקר את
צריכת החדשות והעמדות כלפי החדשות בישראל.
🌐 מהסקר
עולה כי רוב הציבור חושב שהעיתונות הישראלית מסקרת את המציאות בצורה שלילית
מדי, 71% מכלל מנהיגי הדעה חושבים שצריכת חדשות בישראל משפיעה לרעה על מצב
הרוח. (58% מכלל המדגם הסכימו על האמירה).
- 🌐צעירים מתעדכנים בחדשות יותר
ממבוגרים באמצעות רשתות חברתיות (25% לעומת 13%) ובאמצעות הטלפון הסלולרי
(24% לעומת 18%).
- 🌐מבוגרים מתעדכנים יותר באמצעות
הרדיו (18% לעומת 9%) ובאמצעות הטלוויזיה (24% לעומת 18%).
בעיית צריכת החדשות באמצעות הרשתות החברתיות
40%
מהציבור משתמשים ברשתות חברתיות לצריכת חדשות. הם עושים זאת למרות שהם מביעים חוסר
אמון כמעט מוחלט באמינות של הרשתות החברתיות, כלומר מבינים את המגבלות שבהיעדר
עריכה ויד מכוונת ומודעים להצפת הדיסאינפורמציה. אנשים עושים זאת מפני שהם סומכים
על עצמם שיֵדעו לזהות את ההטיות ואת הבעיות, אף שהוכח במחקרים שרוב הם אינם
מסוגלים לכך. התנהלות זו
יוצרת פגיעוּת עצומה של הציבור ומאפשרת לעשות עליו מניפולציות בהיקף ובעומק שלא
ידענו כמותם מעולם.
🌐 כאשר שאלנו
אנשים אם הם יודעים להבחין בין תוכן שיווקי לבין תוכן חדשותי. תשובת רובם הייתה
שאכן כן, הם יודעים להבחין. אלא שבמחקרים שנעשו בישראל נמצא שאנשים אינם מצליחים
להבחין בתוכן שיווקי בכתבות עיתונאיות.
🌐 דיסאינפורמציה אינה מתקיימת בחלל ריק. היא קיימת בזכות המודל העסקי של פלטפורמות המדיה החברתית (פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד) ובגלל רצונן ליצור מעורבות גולשים וטראפיק כדי להגדיל את רווחיהן. האלגוריתמים שלהן משועבדים לצורך הזה, וכך גם איסוף המידע הפרטי על הגולשים וטרגוט המסרים אליהם באופן מדוייק ובהסתמך על פרופיל התנהגותי מדוייק שהפלטפורמות בונות עליהם.
🌐 גם קשרי הממשל של הפלטפורמות והלחץ שלהן על ממשלות להמשיך להעניק להן את הפטור מאחריות על מה שעובר בתוך הפלטפורמה, משרתים את הגורם הכלכלי.
🌐 אילו רצו, יכלו הפלטפורמות לאסור, ואפילו למנוע, הפצת תוכן כוזב,
והן היו יכולות לעשות זאת בלי להזדקק לטכנולוגיות מתוחכמות במיוחד. ודאי שיכלו
להניח את הרגל על הבלם של ההפצה הוויראלית של המידע. בבחירות ספטמבר 2019 נדרשה
לפייסבוק יממה כדי לסגור את פלטפורמת המסנג'ר של הליכוד, אחרי שנכתב שם כי הערבים
אזרחי ישראל "רוצים להשמיד את כולנו – אנשים נשים וילדים", וגם אז היא
סגרה אותה באופן זמני. דוגמה קטנה לכאורה זו מלמדת על התמונה הגדולה והמטרידה:
הפלטפורמות אינן מעוניינות במניעת הפצת פייק ניוז מכיוון שהן מרוויחות מהן.
מקור וקרדיט : המכון הישראלי
לדמוקרטיה
ראו גם :
🌐צריכת חדשות באמצעות רשתות חברתיות בארה"ב 2021
News Consumption Across Social Media in 2021
More than half of Twitter user get news on the site regularly
קישור
לסקר על צריכת חדשות באמצעות הרשתות
החברתיות בשנת 2021
Digital News
Report 2021 - Reuters Institute
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה