מדוע שיעורי החשיפה והENGAGEMENT באינסטגרם ובטוויטר הרבה יותר גבוהים מאשר בפייסבוק?

 

מאז 2009 אני פעיל ברשתות החברתיות טוויטר ופייסבוק ובשנה האחרונה התחלתי גם להיות הרבה יותר פעיל באינסטגרם כי גיליתי שם תכנים איכותיים בתחומי האמנות , הגיאוגרפיה והחינוך בעולם .

הרבה יותר אנשים נחשפים באינסטגרם לתכנים שלי  (קישור) למרות שמספר העוקבים שלי באינסטגרם רק 506 ואילו בפייסבוק 8,000.  תופעה דומה באה לידי ביטוי גם  בטוויטר ( קישור).  

אני לא היחידי ששמתי לב לפער זה גם תמר בן יוסף , אחת הכלכלניות המעורכות בישראל כתבה על כך .

תמר בן יוסף על הemgagement  הנמוך בפייסבוק (קישור)

 הבלוג של תמר בן יוסף (קישור)

"כן, זאת הצרה של כולנו. האלגוריתמים  בפייסבוק לא מפסיקים להשתנות ולהתפתח ומקשים עלינו להשיג את המטרות שלנו, לפחות כמו שהיינו רוצים. החשיפה האורגנית נפגעה בצורה משמעותית. אבל זה כבר לא סוד. פייסבוק רוצה שנשלם לה וככל שהפרסום התקדם, איתו השתכלל גם האלגוריתם שמתיימר לעשות לנו “סדר” בפיד ולמקסם את הביצועים של אלה שמוכנים לשחק את המשחק ולהעשיר את הקופה שלה. מי שעדיין בונה על תנועה אורגנית ימשיך לראות את העמוד גוסס ואת החשיפות הולכות ונעלמות."

מקור וקרדיט : האתר  המעולה של אסקפאבל

 

נכון לסוף 2020, טווח החשיפה Organic reach לפוסטים של פייסבוק עדיין בירידה. הטווח הממוצע לפוסט אורגני בפייסבוק יורד ל -5.2%. (בסוף 2019 הוא עמד על 5.5%, ושנה לפני כן היה 7.7%). יש נתונים על פוסטים בקבוצות?

בינתיים, שיעור המעורבות הממוצע  ( engagement rate ) בשנת 2020 בפוסט אורגני בפייסבוק עמד על 0.25%. המספר הזה   הלך ויורד ל -0.08% .

כרגע אין נתונים לגבי שיעור המעורבות בקבוצות פייסבוק ,אבל כמה וכמה משתמשי פייסבוק  מעידים שהם נחשפים רק ל20 עד 30 אחוז מהפוסטים בקבוצת פייסבוק .

מקור

בעיית היקף ההפצה בפייסבוק נותרה בעינה

כשאתם מייצרים פוסט ומפיצים אותו ברשת החברתית , פייסבוק חושפת אותו לאחוז קטן מהחברים או העוקבים שלכם (אוכלוסיית המדגם) כדי לבדוק את טיבו. בהתאם לתגובה שלהם המערכת מחליטה אם להמשיך לחשוף אותו לאנשים נוספים. אם הפוסט יצר אינטראקציה גבוהה באוכלוסיית המדגם, המערכת תמשיך לחשוף אותו לאוכלוסייה נוספת. זאת הדרך שפייסבוק ממיינת תוכן לדרגות איכות.

התוצאה של מיבדקים אלו פירושה שהתכנים שהפצתם כפייסבוק מגיעים ל10-5% מהעוקבים שלכם . זה בהחלט נתון נמוך למדי .

מדוע האלגוריתם של אינסטגרם יעיל יותר מאשר זה של פייסבוק ?

בכל הנוגע ל engagement, אינסטגרם מקדימה את הפייסבוק  בשנת אור ומאפשרת חשיפה הרבה יותר טובה לפוסטים שאתה מעוניין לעקוב אחריהם .

 

לאלגוריתם של  האינסטגרם יש את המאפיינים הבאים:

• תעדוף פוסטים עם מספר הלייקים הגבוה ביותר

• תעדוף פוסטים מאוד עדכניים (נוצר תוך דקות מרגע כניסת משתמש)

• מתעדף פוסטים מפרופילים שהמשתמש מקיים איתם בדרך כלל מעקב עקבי

• מתעדף פוסטים מהאשטאגים שהמשתמש עוקב אחריהם

• מדי פעם מציג פוסטים עם מעורבות רבה מפרופיל ושימוש בהאשטאגים שהמשתמש אינו עוקב אחריהם

• מתייחס באופן שווה לתוכן המותגים ולתכנים של הצרכנים

מקור

 

יעילות האלגוריתם של אינסטגרם

האלגוריתם  של אינסטגרם בוחן את המעורבות בפוסט מיד בדקות הראשונות, וגם כעבור 15-20 דקות וגם כעבור שעה. ככל שתהיה יותר תנועה של לייקים ותגובות על הפוסט בטווחי הסבב הללו, כך גדל הסיכוי שהפוסט ייהפך לפעיל, בעל חשיפה אורגנית גבוהה ואפילו ויראלי.

אינסטגרם מציינת כי הליכי ההפצה שלה אינם מוגדרים על ידי אלגוריתם אחד.

"לאינסטגרם אין אלגוריתם אחד שמפקח על מה שאנשים עושים ולא רואים באפליקציה. אנו משתמשים במגוון אלגוריתמים, מסווגים ותהליכים, כל אחד עם מטרה משלו "

אינסטגרם מסבירה שכמו פייסבוק, היא יישמה כמה אלגוריתמים משולבים מכיוון שזרם התוכן נהיה יותר מדי  עמוס  מבחינת הניווט עבור כל משתמש

מקור

  

מדוע האלגוריתם של טוויטר יעיל יותר מפייסבוק ?  

אלגוריתם ההמלצות של יוטיוב נחשב לאחד המתוחכמים והיעילים בשוק. הוא לוקח בחשבון שורה של משתנים – כולל קליקים, זמני צפייה, לייקים ודיסלייקים, תגובות וגם איכות הצפייה עצמה.

נכון לעכשיו, ציר הזמן של טוויטר מדגיש את הציוצים המובילים ש"החמצת " בזמן שהיית בחוץ. טוויטר מציגה במשולב  גם ציוצים מחשבונות שהמשתמש כבר עוקב אחריהם-בסדר כרונולוגי הפוך.

מקדם היעילות הגבוה של טוויטר נובע מכך שפוסטים של חברים בטוויטר יראו  , לעתים את הציוצים שלך, גם אם הם לא עוקבים אחריך בעצמם.

מקור

 

נתונים מהשנים 2000-2001

 

 במגזין הקישורים הסמויים – דף פייסבוק שאני עורך הגיע שיעור הצפייה ל2% ( קישור לדף)

בטיים-ליין שלי בפייסבוק  הגיע שיעור הצפייה אחר התכנים חדשים  ל2% .

 

בקבוצת הפייסבוק שאני מנהל ( ניהול תוכן דיגיטלי עם 5,000 חברים) הגיע שיעור הצפייה  הממוצע ל6% .

 

בדף הטוויטר שלי הגיע שיעור הצפייה  ל20%.

 בדף האינסטגרם שלי הגיעה שיעור הצפייה ל40% (קישור לדף)

בדפי הפינטרסט שלי , שהם בעיקרם פוסטים ויזואליים , הגיע שיעור התפוצה ל10% .

 

תו צאות דומות פחות או יותר קיבלתי מעמיתי שמנהלים גם הם בלוגים ודפים בפייסבוק ובטוויטר .

 

מקור :הפצת תכנים מקצועיים ברשתות חברתיות , תועלות וחסרונות

  

The average engagement rate per Facebook post is 0.27%

In a 2020 study, it was found that the average engagement rate per Facebook post across all industries was 0.27%.

 מקור

 

רשתות חברתיות באינטרנט , תמונת מצב 2021 : האם הן עדיין יעילות ?

 

Instagram Engagement Stats

1. The average engagement rate for all post types is 0.96%.
2. The average engagement rate for photo posts is 1.74%, video posts is 1.45%, and carousel posts is 1.94%.

Twitter Engagement Stats

1. The top 10% of tweeters contribute 92% of tweets in the U.S.
2. Twitter’s timeline generates +31% higher emotional connection and +28% higher levels of memorability versus the social media average.

מקור

 

How the Facebook Algorithm Works and How to Make it Work for You

 

היום בהיסטוריה: 1768 מהדורה ראשונה של אנציקלופדיה בריטניקה וגם אודות אנציקלופדיה בריטניקה המקוונת כיום

 

ב6 בדצמבר  1768 יצאה לאור המהדורה הראשונה של אנציקלופדיה בריטניקה  

המהדורה הראשונה של הבריטניקה יצאה לאור בשנים 1768 עד 1771 באדינבורו שבסקוטלנד, בשלושה כרכים. עד מהרה צמח מניין הכרכים, ובמהדורתה השלישית, משנת 1801, עמד על 20. יוקרתה העולה של האנציקלופדיה בריטניקה סייעה לגיוס כותבים בעלי-שם, ומהדורותיה התשיעית (1875-1889) והאחת-עשרה (1911) מוחזקות כציוני-דרך בתולדות האנציקלופדיות, זאת בשל עומקן וסגנון הכתיבה הרהוט שהתאפיינו בו.  מאז צאת המהדורה האחת-עשרה לאור, נתקצרו ערכי האנציקלופדיה בריטניקה ופושטו בהליך הדרגתי, על מנת להופכם לנגישים יותר לציבור הרחב.

בשנת 1933 הייתה בריטניקה לאנציקלופדיה הראשונה שאימצו מדיניות "עדכון מתמיד", לפיה האנציקלופדיה מודפסת שוב ושוב לאורך השנים, כאשר הערכים מתעדכנים תדיר בהתאם ללוח זמנים קבוע

בעלים הנוכחים של האנציקלופדיה בריטניקה הוא יעקב (ז'אקי) ספרא, מיליארדר יהודי-שווייצרי. התפתחויות מהשנים האחרונות בטכנולוגיית המידע, ועלייתן של אנציקלופדיות אלקטרוניות דוגמת אנכרטא וויקיפדיה, הפחיתו את הביקוש לאנציקלופדיות מודפסות.

ב-14 במרץ 2012 הודיע המו"ל על הפסקת הפקתן של מהדורות דפוס חדשות, והתמקדות בגרסה המקוונת של האנציקלופדיה

בתקופה החמישית (1994 ואילך), פותחו גרסאות ממוחשבות של האנציקלופדיה בריטניקה והגיעו למדפים מעל גבי אמצעי אחסון אופטיים (כגון CD-ROM). בשנת 1996 נרכשה האנציקלופדיה בריטניקה על ידי יעקב (ז'אקי) ספרא, איל-הון שווייצרי, במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק המוערך של החברה, וזאת בשל קשייה הכלכליים. חברת אנציקלופדיה בריטניקה פוצלה לשניים בשנת 1999. חלק אחד שמר על שמה של החברה והמשיך לשקוד על פיתוח המהדורה המודפסת, ואילו החלק האחר, חברת בריטניקה.קום (Britannica.com Inc), נטל את האחריות על הגרסאות הממוחשבות השונות. למן שנת 2001 ועד לשנת 2006, חלקו שתי החברות מנכ"ל משותף - הישראלי אילן ישועה, שהמשיך באסטרטגיה של פאואל שתמכה בצמיחה מרבית של חברת האנציקלופדיה בריטניקה על ידי ניצול מרבי של מוניטין האנציקלופדיה ומותגה לשיווק מוצרי-משנה.

"אנציקלופדיה בריטניקה און-ליין" הוא אתר אינטרנט הכולל למעלה מ-120,000 ערכים המעודכן באופן קבוע. הוא כולל עדכונים יומיים וקישורים לדיווחי חדשות מהניו יורק טיימס וה-BBC. ניתן לרכוש מנוי שבועי, חודשי או שנתי. אפשרויות הרשמה מיוחדות מוצעות לבתי ספר, מכללות וספריות; מנויים מוסדיים כאלו מהווים חלק נכבד מהכנסותיה של הבריטניקה. הערכים זמינים מעל גבי הרשת, אך רק מספר שורות מתחילת הערך מוצגות חינם. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר. קישורים חיצוניים שכאלה משפרים לרוב את דירוגו של הערך בתוצאות מנועי החיפוש.

צוות

האנציקלופדיה בריטניקה שומרת על צוות עורכים הכולל חמישה עורכים בכירים ותשעה עורכי משנה, המפוקחים על ידי דייל הויברג וארבעה אחרים. צוות העורכים מסייע בכתיבת ערכי המיקרופדיה ובחלקים מסוימים של המאקרופדיה.

בנוסף עובדים באנציקלפדיה בריטניקה כמה עשרות מידענים ומידעניות העוסקים באיסוף ובעדכון מידע של הערכים .  חלקם עובד בעבודה מרחוק במקומות שונים בארה"ב, קנדה ואנגליה .

תחרות עם גרסאות ממוחשבות

למן ראשית שנות התשעים של המאה העשרים, נאלצה האנציקלופדיה בריטניקה להתמודד עם מקורות מידע ממוחשבים. רשת האינטרנט צמחה להיות מקור מידע מקובל בעבור אנשים רבים, ומספקת גישה פשוטה למקורות ראשוניים אמינים ולדעות-מומחים, הודות ליוזמות כגון Google Books או היוזמה של MIT, שפתח לציבור הרחב את תכניו הלימודיים, וספריית PubMed של הספרייה הלאומית האמריקאית לרפואה. באופן כללי, רשת האינטרנט נוטה לספק כיסוי עדכני יותר לאירועים מאשר העיתונות המודפסת, הודות לקלות שבה ניתן לעדכן את התכנים באינטרנט. בתחומים המשתנים תדיר דוגמת מדע, טכנולוגיה, פוליטיקה, תרבות והיסטוריה מודרנית, האנציקלופדיה בריטניקה התקשתה לשמור על עדכניותה, בעיה שעמד על טיבה לראשונה העורך הראשי לשעבר ואלטר יאסט. הגם שהאנציקלופדיה בריטניקה זמינה כיום הן מעל גבי מדיה דיגיטלית והן מעל גבי רשת האינטרנט, הרי היא מאותגרת כל הזמן על ידי אנציקלופדיות מקוונות  כגון וויקיפדיה.

עם צמיחתה של ויקיפדיה בתחילת המאה ה-21 היא הפכה למתחרה העיקרית של אנציקלופדיה בריטניקה.

השוואות אקדמיות

כתב העת Nature ערך השוואה בין בריטניקה לוויקיפדיה מבחינת אמינות הערכים (ההשוואה נעשתה בעשרות ערכים מתחומים שונים, בהם עקרון ארכימדס, מחלת קרויצפלד-יעקב, ענן, ליפיד, דימיטרי מנדלייב, בלוטת התריס וקווארק), והתברר שאין הבדל משמעותי בין האנציקלופדיות.

  השוואה בין אנציקלופדיה בריטניקה ובין וויקיפדיה מבחינת היקף ערכים

Britannica Online הוא כיום אתר אינטרנט עם יותר מ-120,000 ערכים ומתעדכן באופן שוטף.  יש לו עדכונים שבועיים וקישורים לדיווחי חדשות מהניו יורק טיימס וה-BBC.

כיום יש בוויקיפדיה למעלה מ-49 מיליון ערכים אם מסכמים את הערכים בכל השפות בהן היא כתובה. יש למעלה מ-5.7 מיליון ערכים כתובים בוויקיפדיה האנגלית, ואלה מהווים כ-11.5% ממספר הערכים הכללי.

מקורות

מקור 1

   מקור 2

מקור 3

מקור 4

מקור 5

מקור 6

עולם הבלוגים – תמונת מצב 2021 וכמה בלוגים מומלצים

 

 

חקר, ליקט וערך , עמי סלנט , מידען

תקציר ועיקרי דברים

עולם הבלוגים  כיום , למרות הרשתות החברתיות פורח וגם יציב יותר מבחינת התעניינות הקוראים וגם מבחינת מנועי החיפוש ובראשם מנוע החיפוש של גוגל המתעדף תוכן בלוגים על פני תוכן מרשתות חברתיות .

עולם הבלוגים לא דועך , להפך הוא הולך ומתעצם משנה לשנה

·      הבלוג הראשון נוצר בשנת 1994

·      מספר הבלוגים באינטרנט בשנת 2020 עלה על 600 מיליון

·      הוספת בלוג לאתר הקיים שלך יכולה להגדיל את התנועה והצפייה בשיעור של עד 434%.

·      כ-7.5 מיליון פוסטים בבלוגים נוצרים מדי יום.

·      77% ממשתמשי האינטרנט קוראים בלוגים.

·      פוסט ממוצע בבלוג הוא 2,520 מילים.

·      הבלוג הרווחי ביותר הוא האפינגטון פוסט, עם הכנסה שנתית של 500 מיליון דולר.

·      קריאה של שבע דקות  בבלוג מושכות את מירב תשומת הלב מקהל האינטרנט.

 לסקירה המלאה באתר ידע וסקרנות דיגיטלית