התעדכן מאגר הקישורים השימושי "חיפוש מידע : שיטות "

 

בסדרת מאגרי המק"ש ( מאגר קישורים שימושי)  שאני בונה באינטרנט מזה שנתיים , התעדכן היום מאגר המק"ש חיפוש מידע : שיטות . נוספו כ40 קישורים חדשים והפניות לשיטות חיפוש מועילות במאגרי מידע וגם בכלי בינה מלאכותית.

לכל קישור יש מילות מפתח ( תגיות נושא).

 יש במאגר גם מנוע חיפוש יעיל  גם לחיפוש חופשי וגם לחיפוש על פי מילות מפתח ( תגיות נושא) .

סה"כ יש במאגר כ140 קישורים נבחרים ומועילים  שעשויים להיות תועלת.

כתובת באינטרנט :

https://raindrop.io/salantami/a-13839991

 

 

 

געגועי לספרייה הלאומית הישנה בגבעת רם

 

חלק א' : על הספרייה הלאומית החדשה בירושלים ועל הספריות שקדמו לה בעיר הקודש (פרופסור רחל אליאור )

חלק ב' : תגובות קוראים

 

חלק א'

על הספרייה הלאומית החדשה בירושלים ועל הספריות שקדמו לה בעיר הקודש.

פרופסור רחל אליאור

בשנת 1955, בעשור קשה מאוד למדינת ישראל שסבלה מצנע וממחסור, והתמודדה עם קליטת גלי עלייה של מאות אלפי עקורים ופליטים חסרי כל וניצולי שואה ופוגרומים, שהגיעו חסרי רכוש וחלקם גם חסרי השכלה, בעשור של המעברות ומחנות הקליטה, הוכרזה תחרות ציבורית לבניית המבנה הממלכתי הראשון של מדינת ישראל. האדריכלים הצעירים, שהגישו תכניות -זיוה ארמוני מקיבוץ מעגן מיכאל וחנן הברון מקיבוץ רעים, שולמית ומיכאל נדלר עם אמנון אלכסנדרוני, אברהם יסקי ושמעון פבזנר מתל אביב, זכו במשותף והתבקשו על ידי הוועדה הבוחרת, לתכנן את הבניין הממלכתי הראשון של הספרייה הלאומית.

המבנה המלבני, החכם - המפריד בתבונה רבה בין חללי עבודה שקטים שהדיבור בקול רם אסור בהם, בשבעה או שמונה אולמות קריאה, בשתי הקומות העליונות בהם נבנו אולמות הקריאה, ובקומת המרתף בה נשמרו חדרי הקריאה למכון לכתבי יד ותצלומי כתבי יד - לבין החללים הציבוריים, בקומת הקטלוגים ובמבואות בכל קומה לאולמות הקריאה, בקפיטריה ובחצר, מבנה שטוף האור, בעל קירות הזכוכית היפים, קירות האבן הבהירה המנוסרת, העמודים, חצרות האבן והמטפסים הירוקים, גרמי המדרגות השבלוליים, האולמות המרווחים וחללי האחסון במרתפים, אליהם הצטרפו בשנות השמונים חלונות הוויטרז' הצבעוניים של האמן הירושלמי, מרדכי ארדון, למורת רוחם של המתכננים, שרצו במבואה הגדולה בקומה השנייה, חלון ענק מוצף אור, ולא חלון זכוכית כהה ואטום מבחוץ, שהחשיך את המבנה בציוריו היפים, היו אהובים מאוד על רוב ציבור המשתמשים של הספרייה, שהוקירו את תנאי העבודה הייחודיים שהוענקו להם במרחב השקט, היפה והמואר.

בעשורים אלה ברוב הבתים לא היו ספריות ולא מחשבים, והספרייה הלאומית בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, הייתה מוקד דעת נערץ הן לציבור החוקרים והסטודנטים מהארץ ומהעולם, הן לקוראות וקוראים מכל רחבי הארץ. את ריהוט הפנים של הספרייה תכננה ועצבה האדריכלית דורה גד. ביחס למצוקה הרווחת בשנות החמישים, תכנון הספרייה כבניין ממלכתי רב השראה, ובניין הספרייה הלאומית אל מול כר הדשא הגדול ובריכת המים והגינות בין בנייני הקמפוס היפה, היה הישג שאין דומה לו מבחינה ארכיטקטונית, אסתטית, תרבותית, חברתית ושימושית.בשנת 1960 נחנך בניין בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי על שם ליידי דיוויס בקמפוס האוניברסיטה בגבעת רם. בבניין יפה זה שעוד רבות אפשר לספר עליו, שכנה הספרייה הלאומית במשך 63 שנים, בין השנים 1960--2023. רבים חשבו שזה אחד הבניינים היפים ביותר בירושלים, אם לא היפה שבהם. בעשורים שחלפו המחסנים עלו על גדותיהם והיה צורך לשכור מחסנים מרוחקים וההתאמות לעידן הטכנולוגי החדש לא עלו בנקל. הקוראים אהבו מאוד את בניין הספרייה אבל ההנהלה חשבה שיש מקום לשינוי בעולם משתנה.

באוסף הספרייה הלאומית מצויים 4.2 מיליון כרכי ספרים, עשרות דפוסי ערש עבריים, יותר מעשרת אלפים כתבי יד עבריים וערביים, כתבי עת, מאות ארכיונים אישיים, ארכיון הצליל הלאומי, מפות, צילומים והקלטות. האוסף מחולק לחמישה אוספים עיקריים – ארבעה תחומי ליבה המהווים את אדני האוסף הייחודיים לספרייה הלאומית, ואוסף נוסף התומך בהם

בשנת 2011 הספרייה הלאומית הפכה לחברה עצמאית בבעלות בעלי מניות הקבועים בחוק הספרייה הלאומית: הממשלה, האוניברסיטה העברית ומוסדות ציבור. באותה עת נקבעה תכנית לבניין החדש שתוכנן כבניין האמור להכניס כ500 אלף מבקרים בשנה! בבניין תוכננו למעלה מ-500 עמדות קריאה לצד חדרי לימוד והכפלת מספר הספרים המוצגים במדפים פתוחים. נקבע שבבניין יכללו שלוש גלריות לתצוגות, חדרי סמינרים ואודיטוריום ל-ל400 איש. ממשלת ישראל הקצתה את הקרקע לבניין החדש בקריית הלאום מתוך הכרה בחשיבותה של הספרייה הלאומית במארג התרבותי של המדינה ובשנים הראשונות של העשור הקודם, בין 2011-2013 נפתחה תחרות אדריכלים בינלאומית שהייתה צריכה להביא בחשבון לא רק קיימות ועמידות, טכנולוגיה עדכנית, יופי ואסתטיקה ובנייה ייחודית בעלת השראה והשתלבות במארג קריית הלאום והמוזיאונים ובמערך התחבורה, אלא גם הבנה עמוקה של הספרייה הדיגיטלית, האחסון הדיגיטלי-רובוטי, צרכי הקוראים והלומדים בספריות המחקר לעומת צרכי הנגשת הספרייה לציבור. גם שיתופי פעולה טכנולוגיים עם ספריות ומוסדות מורשת בארץ ובעולם, ופתרונות אחסון דיגיטלי מוגן וקבוע למאה אלף ספרים, ל- 2,000,000 עמודי עיתון, ל- 200,000 פרטים בני חלוף, לאלפי כתבי יד וארכיונים, ל- 150,000 שעות מוזיקה מוקלטת ול-100,000 צילומים. .

משרד האדריכלים הנודע, הרצוג ודה-מרון משוויץ, זכה בתחרות הבינלאומית, אחרי שתכנית קודמת נבחרה, זכתה ונפסלה בשל בעיות משפטיות, וקיבל על עצמו את תכנונו ובניינו של בניין הספרייה הלאומית החדשה. משרדם של האדריכלים אמיר מן - ועמי שנער, משמש כמשרד הישראלי המקומי השותף לאחריות לביצוע.

ההבנה והלימוד של הצרכים השונים של הספרייה הלאומית בעולם משתנה, והמעברים משימור הספרים שראו אור דפוס לשימור ואחסון דיגיטאלי, לצד המחשבה, התכנון והרישוי, החפירה והבנייה, האבטחה והתקנת המערכות הטכנולוגיות המורכבות ומערכות ההגנה על האוצרות השונים המאוחסנים במחסנים הדיגיטליים-רובוטיים, ותכנון הריהוט הייעודי לספרייה האמורה לשרת את הקהל הרחב, והצבתם של כל אלה בבניין הגמור, אחרי בחינת כל המערכות, לשם העברת האוספים ומעבר המשרדים והעובדים, לקחו עשר שנים, בין 2013--2023. הרבה יותר ממה שתוכנן מלכתחילה שכן הספרייה הייתה אמורה להיפתח לציבור בשנת 2017.

לפרויקט התחדשות הספרייה הלאומית שותפים ממשלת ישראל, משפחת רוטשילד באמצעות קרן 'יד הנדיב' ומשפחת דוד ורות גוטסמן, מניו יורק.

חנוכת הבניין החדש, הייתה מתוכננת בדיוק לזמן המלחמה הנוראה באוקטובר 2023 למרבה הצער, והבניין נפתח לשימוש הקהל, ללא טקסים חגיגיים בסתיו 2023. חנוכת הבניין תיערך כשהעולם ישוב לימי שלום ושלווה, מה שכרגע נראה רחוק למדי.

למבנה הספרייה 11 קומות - חמש מהן מעל פני הקרקע ושש מתחתיה. 46 אלף מטרים בנויים, על 16 וחצי דונמים של שטח הספרייה. כל קומה שונה מקודמתה. בקומת הכניסה, לצד אולם "חוויית הספרייה" שנועד להפגיש ולנתב את הקוראים בני כל הגילים להלך הרוח המתאים לאוהבי ספרים, נמצא מתחם תערוכת הקבע, חדר התערוכות המתחלפות וגם אודיטוריום מהודר לכ־400 צופים. מתחת להם מתחיל המבנה השבלולי הגדול של אולמות הקריאה, הפתוחים והמוארים, השלווים, השקטים, הנגישים והיפים שלידם עשרות חדרי כיתות קטנים ומתחמי עבודה ובית קפה ומסעדה שפתוחים לאור השמש. כ

כל הנראה חזון יפה זה מתנגש עם המציאות שכן כפי שמספרים הקוראים בספרייה, החלל הפתוח יוצר הרבה רעש ומאות המבקרים, הכוללים ילדים ותינוקות, מדברים ורועשים, צופים בקוראים ובחוקרים העובדים בחלל הפתוח, ללא כל הגנה או מחסום מפני הרעש. הפתיחות והנגישות המוצעת למבקרים, עומדות בסתירה לשלווה ולריכוז הנדרשים לחוקרים, לקוראים, למאזינים וללומדים.

גם ממדיו הגדולים והמרווחים של החלל הפתוח מקשים על הנזקקים לספרים הנמצאים בריחוק בין הקומות. כמו כל בניין חדש, יש צורך ללמוד ולהתנסות בפער בין ההלכה למעשה או בין החזון למציאות, ויש לקוות שההנהלה תידרש לשיפור רווחתם של הקוראים ולא רק להנאתם של הצופים והמבקרים.

עיקר החידוש בבניין, מלבד רעיון חלל עגול פתוח מרכזי, המואר באור טבעי מלמעלה, שבו ערוכים בעיגולים בקומות הפתוחות השונות, מדפי הספרים, כששולחנות העבודה ניצבים להם, טמון במטמון הספרים האוטומטי הנמצא בתחתית הבניין, נסתר מעין רואים. המרתף הדיגיטלי רובוטי הוא מבנה עצום ממדים, מעורר שמץ רתיעה, של מדפי ספרים מתכתיים ענקיים, שעליהם מאוחסנים ארבעת מיליוני הספרים שזמינים לכלל אזרחי ישראל. ניתן להזמין כל ספר דרך האפליקציה של הספרייה הלאומית - והרובוט המעלה ומוריד את תיבות האחסון הממוספרות, שבהם מאוחסנים הספרים, מספק אותו בתוך דקות ספורות לאולם הקריאה המבוקש.

לצד הבניין, המוקף גינון יפה להפליא בגווני ירוק וסגול, עצי זית ושיחי תבלין, מוצב הפסל הסביבתי של מיכה אולמן "אותיות של אור".

  קישור לסקירה המלאה של פרופסור רחל  אליאור

https://tinyurl.com/5n7s8tpz

 

 

חלק ב' : תגובות קוראים

 

עמי סלנט :   עדיין באולמות הקריאה בגבעת רם הרגשתי יותר נוח, יותר חמימות ויותר סקרנות בצפיפות המבורכת שם , וזו לא רק נוסטלגיה

 

אראלה דיכטר

Amikam P. Salant  כמוך גם אני חסר לי החמימות של הספרייה

Top of Form

Bottom of Form

 

Shoshana Ben-shoham

אהבתי את הספרייה הלאומית בגבעת רם ואני מתגעגעת אליה.

 

Harel Estee

בקרתי בספריה הלאומית בבניינה החדש כמה חודשים לאחר פרוץ המלחמה והתאכזבתי קשות. הספריה עצמה לא היתה נגישה. לא ניתן היה להכנס לתוך הספריה עצמה לאחוז בספרים ואפילו לא להיכנס למחשבים של הספריה כמו בספריה הקודמת. כדי לפגוש בספרים צריך לפתוח כרטיס קורא ורק אחר כך להיכנס באמת לתוך הספריה.

לפני שנים לא מעטות בקרתי באוניברסיטה טריניטי קולג' בדבלין אירלנד. זוהי הספריה הנחשבת כראשונה בעולם ויש בה עותק מכל ספר באנגלית שיוצא בעולם. כבר בכניסה הציף אותי ריח של מדפי עץ עתיקים ושל ספרים שהונחו עליהם שורות שורות.

בחזית עמדו שולחנות עץ חתומים במסגרות זכוכית ובתוכם כתביו המקוריים של סמואל בקט.

אפשר היה להתקרב כמתחווי ראש כדי לראות את התיקונים שעשה באחד ממחזותיו איני זוכרת איזה. זאת היתה חוויה מעשירה.

וחזור לספריה הלאומית שלנו נכנסנו לטרקלין החתום בחלונות גדולים והתאפשר לנו לצפות מרחוק אל אולם הקוראים. דבר מן החוויה של המפגש עם הספרים לא היה בו.

אכזבה.

Yuval Welis

הספרייה החדשה אולי נראית טוב, אבל לא שימושית כמו הקודמת; ובדיעבד לא מופרדת מספיק מהעיר כמוה (בתוך קמפוס סגור). אלה חסרונות שניכרים עדיין ולא ברור עד מתי ימשכו.

מצער במיוחד שרוב ההצעות שהגיעו לשלב האחרון של התחרות, עשו יותר כדי להפריד את הספרייה מהסביבה … 

 יתרון אולי בסיסי בישנה, שניתן היה במבט אחד מהכניסה לאולמות, לראות כמה מלא והיכן יש מקום...

בחדשה אין דרך כמעט וצריך לטייל דקות ארוכות לכל מיני פינות. הצד השימושי, שאמור לסייע לאנשים להשתמש במקום, לרוע המזל הוא אחד הפחות בולטים במקום החדש

מאיה דוד

תיאור מדויק של החוויה.

בספריה החדשה הקוראים והחוקרים הפכו להיות מוצג להנאת המבקרים .

הצורך בשקט ובעיקר בעיקר בפרטיות נעלם לחלוטין

לא מבינה למה לעזאזל לא היה אפשר לשים תאי קריאה נפרדים כמו שיש בספריית האוניברסיטה העברית בהר הצופים .

זלזול מובהק במהות של הבניין לטובת היופי החיצוני

וכדברי חז"ל "יפיפיותו של יפת תהא באוהלי שם"

התחושה כאן היא ש"אוהלי שם" הפכו לקישוט אסטתי

את אבא כבר לא אפגוש בספרייה הלאומית

פרופ' עוזי פוקס נפרד מבניין הספרייה הלאומית בגבעת רם, בטור על דור הנפילים שפקד את אולמות הקריאה ואיננו עוד: "אני יודע שאבא כבר לא יושב שם. אבל רוחו ורוחם של חבריו עדיין שם"

 אבא הוא לא היחיד שכבר לא אפגוש בספרייה הלאומית. במשך השנים התוועדתי להרבה דמויות שהיו חלק בלתי נפרד של הספרייה וכבר לא נמצאים שם. פעם בכמה זמן, מוסיפים מדף, מזיזים את הספרים. הספרים שתמיד ידעת לחפש במקום מסוים זזו. שתי שורות למטה, ארון אחד ימינה. משהו ביציבות של המבנה היציב הזה התערער לי כל פעם שהזיזו לי את הספרים.

גם האנשים זזים. לא רק אבא כבר לא נמצא שם, יש עוד אנשים שהיו חלק מהריהוט האנושי של בית הספרים הלאומי, וגם אותם הזיזו.

יעקב כ"ץ. הפרופסור קטן הקומה שאבא העריך. תמיד ישב באותה פינה. כשנכנסים בצד שמאל, במלבן ליד החלונות, בפינה הכי רחוקה מן החלונות. תמיד עם הגב לכניסה. יושב זקוף מהשעה תשע בערך עד השעה שתים עשרה בצהריים. יושב וקורא בשקדנות. פעם בכמה זמן מישהו מטריד אותו בשאלה, והוא חוזר ויושב וקורא. כמעט לא קם, כמעט לא רושם רשימות. בניגוד לאנשים שממהרים, ולחוצים וכותבים בלחץ, ודופקים על המקשים של המקלדת בלחץ, מנסים לגמור הערת שוליים טורדנית, מכניסים עוד מאמר לכתב עת חשוב – הוא ישב וקרא. בגיל מופלג, מעבר לתשעים עוד ישב שם וקרא, וקצת כתב. פעם בכמה זמן יצא ספר חדש שלו, מאמר חדש, והוא יושב וקורא.

למאמר המלא של פרופסור עוזי פוקס

עוד אחד מגדולי הדור בקמפוס גבעת רם ובספרייה הלאומית היה פרופ' ישעיהו ליבוביץ. בשונה משלום, ליבוביץ נהג לפסוע בצעדים מהירים במדשאה המרכזית הקמפוס בדרכו לבניין הספרייה. כך נמנע מהטרדות של רבים שנהגו לעצרו על כל צעד ושעל ( מקור). 

 

 

The circulation desk, opening day of the NLI, 1.11.1960 (Photo, David Charis)

במבחן דרכים : חיפוש OPENAI מול חיפוש גוגל במשך חודש ימים

 

 חקר והתנסה במשך חודש ימים : עמי סלנט , מידען

חברת OpenAI פיתחה מנוע חיפוש חדשני המבוסס על בינה מלאכותית, אשר נועד לשנות את האופן שבו אנו מחפשים מידע ברשת. בניגוד למנועי החיפוש המסורתיים, מנוע החיפוש של OpenAI מאפשר אינטראקציה טבעית יותר עם המידע, בדומה לשיחה עם אדם.

המנוע של OpenAI משתמש בטכנולוגיות מתקדמות של עיבוד שפה טבעית (NLP) כדי להבין את השאילתה שלך ולספק לך את התוצאות הטובות ביותר. הוא מסוגל לזהות את המילים המפתח, את הקשר ביניהן ואת הכוונה הכללית של השאילתה.

ההבדל העיקרי  בין המנוע  של  OPENAI לבין מנועי חיפוש מסורתיים הוא שבמקום לספק רשימת אתרים, ChatGPT מסוגל להיכנס לתוך אתרים אלו, לזהות את המידע הרלבנטי לשאילתה, לשאוב ולעבד אותו לכדי טקסט קצר ומסכם. כשנשאל אותו איפה אפשר לצאת לאכול בתל אביב ביום שישי, הוא לא יביא קישורים לאתרי המלצות, אלא ייצר טקסט עם הצעה למסעדות אפשריות ותיאור של כל אחת מהן. אם נבקש מידע על אירוע חדשותי מסוים, הוא לא יציג רשימה של כתבות מאתרי חדשות, אלא כתבה שמסכמת את ההתפתחויות האחרונות ( עומר כביר ,  4 לנובמבר 2024 ) .

 

יכולות עיקריות של מנוע החיפוש   החדש של  OPENAI

 •  חיפוש שיחתי: במקום להזין מילות מפתח, אתה יכול לשאול שאלות באופן טבעי ולקבל תשובות מפורטות.

•  התאמה אישית: המנוע יכול להתאים את התוצאות שלך בהתאם להיסטוריית החיפושים שלך והעדפותיך.

• תשובות מפורטות ומותאמות אישית: מספק תשובות ישירות ומקיפות, תוך התייחסות להקשר של השאילתה.

 

 מה מיוחד במנוע החיפוש החדש?

• חיפוש שיחתי: במקום להזין מילות מפתח, אתה יכול לשאול שאלות באופן טבעי ולקבל תשובות מפורטות ומותאמות אישית.

• הבנה עמוקה של השאילתה: המנוע מסוגל להבין את ההקשר של השאילתה שלך, כולל ניואנסים ושאלות המשך, ומספק תוצאות רלוונטיות יותר.

מנוע החיפוש של OpenAI מציג פוטנציאל גדול לשנות את האופן שבו אנו מחפשים מידע. עם זאת, חשוב להיות מודעים למגבלות שלו ולהשתמש בו בביקורתיות.

 

כמה מהחסרונות העיקריים של מנוע החיפוש של OpenAI:

1.      זמינות מוגבלת - המערכת אינה זמינה לכל המשתמשים בכל המדינות

2.      מגבלות שפה - יעילות נמוכה יותר בשפות שאינן אנגלית

3.      עלות - בניגוד לגוגל שחינמי לחלוטין, חלק מהשירותים של OpenAI דורשים תשלום

4.      מאגר מידע מוגבל - בהשוואה לגוגל, המאגר קטן יותר ומכיל פחות מידע היסטורי

5.      אמינות - לעיתים עלול לספק מידע לא מדויק או "הזיות" (hallucinations) כמו מודלי AI אחרים

6.      היעדר תכונות מתקדמות - חסרות תכונות רבות שקיימות בגוגל כמו:

·                 חיפוש תמונות מתקדם

·                 חיפוש וידאו

·                 מפות

·                 כלים לסינון תוצאות מתקדם

·                 חוסר שקיפות - לא תמיד ברור מהיכן מגיע המידע ומה המקורות

 

ציטוטים: בעוד ש-ChatGPT Search מספק קישורים למקורות, הוא לא תמיד מצטט אותם ישירות בתגובות שלו, שחלק מהמשתמשים מוצאים אותם לא מהימנים למחקר.

זיכרון הקשר מוגבל: נכון לעכשיו, כל חיפוש חדש מתחיל ללא זיכרון של אינטראקציות קודמות, אלא אם כן הפניה מפורשת על ידי המשתמש ) מקור) .

 

הסיבה העיקרית לירידה בשימוש במנוע החיפוש החדש של OpenAI (ChatGPT Search) היא חוסר היעילות שלו בטיפול בחיפושים קצרים שהם הנפוצים ביותר בשימוש יומיומי.

אלו הם חיפושים של מילים בודדות או ביטויים קצרים שמשתמשים מבצעים באופן תדיר, כמו "תוצאת משחק", "מזג אוויר", או "שעות פתיחה של חנות" (מקור)

 

השפעה על חוויית המשתמש

חוסר היכולת לטפל ביעילות בחיפושים אלה גורם לתסכול משתמשים ומקשה על השימוש היומיומי ב-ChatGPT Search

זה מוביל רבים לחזור לגוגל עבור חיפושים פשוטים וקצרים.

אין ספק כי SearchGPT מהווה התקדמות משמעותית בטיפול בשאילתות מבוססות ידע, אך רחוק מלהחליף את גוגל, במיוחד בחיפוש  בתחומי  כלכלה , אתרי מסחר , פיננסים ,  ומידע חדשותי . חוסר היכולת שלו לספק נתונים בזמן אמת,  מהווה חסרון משמעותי.

 

יתרונות מנוע החיפוש של גוגל

מתי כדאי להשתמש במנוע החיפוש של גוגל ?

•       כאשר אתם מחפשים מידע ספציפי וממוקד.

•       כאשר אתם מעוניינים להשוות בין מספר מקורות מידע.

•       כאשר אתם זקוקים למידע מדויק ואמין במיוחד.

 

אחד הדברים היפים שעשה החיפוש של גוגל הוא לפתוח למשתמשים צוהר לרשת ההולכת וגדלה. תוצאות החיפוש בגוגל לא היו סוף המסע אלא תחילתו. נקודת יציאה למשלחת חיפוש וגילוי שהובילה למקומות מפתיעים ונפלאים שהיה קשה לגלות לבד. גוגל עיצבה את הרשת המודרנית ככזו ששמה במרכז את איכות התוכן, וכמקום שבו גם שחקנים קטנים יכולים להגיע לראש תוצאות החיפוש.

חיפוש ChatGPT ומוצרים דומים הם ההפך המוחלט. זו לא תחילת המסע, אלא יומן הסיכום של המשלחת. כל המידע מוגש על מגש של כסף, מעובד ולעוס ללא צורך במאמץ נוסף. כן, יש קישורים למקורות המידע, אבל סביר להניח שרק מעטים יטרחו ללחוץ עליהם. למה להם? כל מה שהם צריכים כבר שם בחלון השיחה עם ChatGPT  ( עומר כביר ,  4 לנובמבר 2024 ) .

  

היתרון העיקרי  של מנוע החיפוש גוגל : מערכת איסוף מידע  מבוססת  "זחלני רשת" " (Crawlers)

"העכבישים" של גוגל

אפשר לקרוא להם גם "זחלנים" (Crawlers) "  או "עכבישים" (Spiders). הם בעצם מזדחלים ברחבי האינטרנט ומדווחים לגוגל את מה שהם מגלים בדרך.

הזחלנים האלה מסתובבים חופשי באינטרנט, עוברים מדף לדף, סוקרים אותם ושולחים לגוגל את המידע לתיוק. התיוק הזה נקרא "לאנדקס" או "אינדוקס" מאנגלית  to index

העכבישים למעשה עוקבים אחרי קישורים פנימיים וחיצוניים, מוצאים ועוד ועוד דפי אינטרנט וככה האינדקס של גוגל גדל כל הזמן.

*  בגוגל יש כיום למעלה מ-140 טריליון דפים מאונדקסים!

האופן שבו הזוחלים קוראים את האתרים ואופן שבו הם עוברים מאתר לאתר רלוונטי על מנת להבין כיצד גוגל רואה את האתר שלנו.

חשוב להבין שהזוחלים האלה לא רואים את האתרים והדפים השונים כמו שאנחנו רואים אותם באופן ויזואלי דרך הדפדפן. הם בעצם מסתכלים מתחת למכסה המנוע של האתר וקוראים את קוד שממנו הדפים בנויים.

 HTML היא השפה הבסיסית שעליה מבוססים רוב אתרי האינטרנט.

גם אתרים הבנויים בפלטפורמה מבוססת PHP (וורדפרס למשל) או ASP ואחרות – בסופו של דבר מייצרות עמודי HTML הנגישים לסריקה של גוגל.

 מקור וקרדיט :

האתר של דניאל זריהן

 

וכאן מצאתי לנכון להוסיף מניסיוני  כמידען כי לגוגל יש גרסה מתקדמת של מנוע חיפוש  הידועה בשם GOOGLE ADVANCED SEARCH   , כלומר חיפוש מורכב  המאפשר ביצוע חיתוכים בין מילות מפתח על פי מסננים שונים כגון תאריך , האתר  ועוד .

 אנו המידענים משתמשים בגרסה זו שאין לה תחליף ואפילו קצה של תחליף במנוע החיפוש של חברת OPENAI

 הנה מה שכתבתי בזמנו על כך ( קישור)

חיפוש מורכב בגוגל – עיון מחדש

 אפשרויות בחיפושי גוגל מתקדם שאין  בכלל במנוע החיפוש של  OPENAI:

·                 חיפוש לפי מיקום: אפשרות להגביל תוצאות למיקום גיאוגרפי מסוים

·                 חיפוש מילים קרובות: שימוש ב-~ לפני מילה כדי למצוא גם מילים נרדפות לדוגמה: ~מכונית יחזיר גם תוצאות עם "רכב", "אוטו" וכדומה

·                 חיפוש בתאריכים מסוימים: אפשרות להגביל תוצאות לטווח תאריכים ספציפי

 

ב-1 באוגוסט גוגל הודיעה על אלגוריתם חדש  שמנסה לשפר את ההבחנה של מנוע החיפוש שלה בין  מידע שנשאר שימושי לאורך זמן ובין מידע שהופך במהירות להיות לא עדכני.

 

הבחנה זו באה לידי ביטוי ב-featured snippets  שמציג מנוע החיפוש בראש תוצאות החיפוש – מאפיין שמבליט דפים שהמערכת מחליטה שקרוב לוודאי כוללים את המידע המבוקש. הודות לאלגוריתם החדש מאפיין ה- featured snippets   יהיה עדכני ורלוונטי כאשר השאילתה תצדיק זאת.

 

AI Overviews

היישום החדשני Google’s AI Overview   של גוגל אוסף מידע ממקורות שונים כדי לתת תצוגה מאוזנת. לדוגמה, בחיפוש אחר תה ירוק, גוגל משתמשת במידע מכתבי עת רפואיים, אתרי תזונה ומחקרים מדעיים.

תוצאות החיפוש הרגילות אינן מוחלפות - אם תגללו למטה, תוכלו לראות את רשימת הקישורים הרגילה, כך שתוכלו לקבל סקירה מהירה תחילה ולאחר מכן לצלול עמוק יותר אם תרצו פרטים נוספים ממקורות ספציפיים.

 

AI Overviews, a feature that summarizes search results, were deemed more effective by 71% of Google users.

במקום להזין לגוגל שאלה אחת מדוייקת, ולנסות לקלוע בדיוק למילות המפתח כמו שהתרגלנו בעשורים האחרונים, תוכלו פשוט לשאול את השאלה בשפה טבעית ורגילה במנוע החיפוש של גוגל (או אפילו 10 שאלות בתוך שאלה אחת) – ומנוע החיפוש של גוגל עם ג'מיני ייצר לכם מעין סיכום או AI Overview של כל הלינקים והמידע שהוא ישיג.

ג'מיני, שנמצא בלב הפיצ'ר החדש, הותאם ספציפית עבור מנוע החיפוש, והוא מתנהג כמו סוכן AI עבורכם , כלומר הוא מפרק את השאלה הארוכה שלכם לתתי-שאלות, מבין אילו בעיות הוא אמור לפתור ובאיזה סדר, משתמש במידע שיש לגוגל כדי לייצר תשובה מסודרת: "מה שהיה לוקח לכם דקות או שעות יכול לקרות עם גוגל תוך שניות", הוסיפה ריד וכינתה את התהליך: ""גוגל תגגל עבורכם".

הפיצ'ר החל בתור "ניסוי" עבור משתמשים ב-Labs של גוגל בחודשים האחרונים, שם הוא נקרא Search Generative Experience, וגוגל אומרת כי השתמשו בו כבר מיליארדי פעמים. 

עכשיו מכריזה החברה שהוא יהיה זמין בשלב הראשון לכל משתמשי גוגל בארצות הברית, ועד סוף השנה הוא יהיה זמין עבור כמיליארד משתמשים ברחבי העולם. ריד הדגישה כי למרות שמדובר בפיצ'ר סופר-שימושי, הם לא יתחילו לייצר AI Overview לכל חיפוש, בייחוד לא עבור מי שפשוט כותבים את המילה "ספוטיפיי" או "נטפליקס" כדי להגיע לעמוד הכניסה לחשבון שלהם  ( מקור) .