השיפורים האחרונים ביישום הבינה המלאכותית ג'ימיני של גוגל , מאי 2024

 

משלימים יותר משימות עם אפליקציות – והכול ממקום אחד

https://gemini.google.com/app

עכשיו אפשר לקבל מממשקי Gemini תשובות על סמך מידע בזמן אמת ממפות Google, מ-'Google חיפוש טיסות', מ-'Google בתי מלון' ומ-YouTube –   ולהשלים בעזרתן יותר משימות במקום אחד.

העובדה כי ג'ימיני של גוגל מסוגל היום לתמצת מידע מYOUTUBE ולהציגו בתשובות שהוא מעבד ומציג היא קפיצת מדרגה מבחינת היכולות של יישומי הבינה המלאכותית.

ג'מיני עבר ממודלים לשוניים כמו LaMDA ו-PaLM 2, תוך שימוש ב-Google DeepMind. זה מצביע על כך שכוחות העיבוד הלשוניים שלו מפותחים מאוד.

מודל DeepMind של גוגל, המשמש גם ב-GEMINI, הוא מערכת בינה מלאכותית מתקדמת שפותחה על ידי צוותי מחקר בגוגל DeepMind.

להלן כמה מהמאפיינים העיקריים של המודל:

• ביצועים רבי עוצמה: המודל הוכיח ביצועים טובים יותר בהשוואה למתחרים, כמו GPT-3.5 של OpenAI, במגוון משימות, כולל עיבוד שפה טבעית, תרגום מכונה, כתיבת טקסטים יצירתיים ועוד.
• רבגוניות: המודל מסוגל לעבד סוגים שונים של נתונים, כגון טקסט, קוד, אודיו, תמונות וסרטונים.
• גמישות: המודל ערוך לפעול על מגוון רחב של פלטפורמות, החל ממרכזי נתונים עוצמתיים ועד למכשירים סלולריים.

 https://gemini.google.com/app

 ראו גם :

Gemini’s latest updates: Expanding key features to more languages and 

 countries

יישומי חיפוש מבוססי AI במבדק המידענות והאקדמיה

 

 מאת:

ד"ר אלי מירון , המחלקה להנדסת תעשייה וניהול , אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (מרצה ומומחה לניהול ידע(

סקירה השוואתית בין 3 יישומי בינה מלאכותית לצורך חיפוש מידע אקדמי :

ג'מיני של גוגל

גרסת PRO של פרפלקסיטי

Claude Sonnet  חינמי.

 לסקירה הקצרה

באתר " ידע וסקרנות דיגיטלית "

השוואה מידענית בין יישומי AI: ג'ימיני של גוגל מול ChatGPT מול Copilot AI

 

ההשוואה שערכתי בין היישומים הבאים ChatGPT Vs Gemini Vs Copilot AI נעשתה באופן מעשי לצורך יצירת תוכן באתרי האינטרנט שאני כותב ועורך בהם סקירות . ההתנסות הייתה היה לצורך הכנת  סקירה  שכתבתי לאחרונה בפורטל ההיסטוריה " רגעים היסטוריים" .

 לסקירה באתר  " ידע וסקרנות דיגיטלית"

בעיית הירידה בחשיפה בקבוצות פייסבוק וLinkedin, אפריל 2024

 

הקבוצות  בפייסבוק , במיוחד , הרגישו ירידה משמעותית בחשיפה בשנה האחרונה

חשיפה אורגנית היא כמות הגולשים שנחשפו לפוסט שלך מבלי שהשקעת בכך כסף ( קידום פוסטים בתשלום) . כלומר,  זוהי החשיפה הטבעית של פייסבוק או טוויטר .

בשנים הראשונות  של הרשתות החברתיות , טווח החשיפה היה פשוט. אם פרסמת משהו, הוא הופיע בעדכונים של אנשים שעקבים אחריך. אבל ככל שכמות התוכן ברשתות החברתיות , שמתפרסם מדי יום גדלה באופן אקספוננציאלי, זה הפך לבלתי אפשרי.

 אם אתם חברים בקבוצת פייסבוק כלשהי , לדוגמא , חדשנות טכנולוגית  בחינוך , אתם מצפים לראות עדכונים מקצועיים של חברי הקבוצה  המעולה הזו , אבל אתם  תחשפו למעט מאד עדכונים , למרות שהם עודכנו כל הזמן בקבוצת פייסבוק  זו המועילה מאד .

מה שגיליתי במעקב הממוחשב היומי שלי אחרי מאות קבוצות פייסבוק הוא :

ככל שהקבוצה גדולה יותר , אז החשיפה האורגנית קטנה יותר . לדוגמא , קבוצת חינוך 2020 למערכת חינוך אפקטיבית יותר  , היא קבוצה ענקית  של 45,000 חברים והחשיפה האורגנית בה היא בסביבות 1% , כלומר אתם רואים מעט מאד פוסטים חדשים  שהועלו על ידי חברי הקבוצה . לעומת זאת , בקבוצת הפייסבוק מובילי למידה דיגיטלית  , המונה כ3,000 חברים בלבד , החשיפה לפוסטים חדשים היא בסביבות 8-10% .

שינויים באלגוריתמים , במיוחד בפייסבוק , הובילו לירידה בחשיפה האורגנית בשנת 2024 , מה שמקשה על התוכן שלכם  להיראות על ידי קהל רחב יותר.

האלגוריתם של פייסבוק בקבוצות פייסבוק מאד לא יציב , ואין בו עקביות מבחינת הפצת הפוסטים , לפעמים אתה רואה 1 אחוז מהפוסטים של חברי קבוצת פייסבוק ולפעמים 2 אחוז . 

 

נתונים מתוך קבוצות הפייסבוק שאני מנהל (עמי סלנט , מידען)

 

"בקבוצת הפייסבוק שאני מנהל תכנים משותף ( קבוצת ניהול תוכן דיגיטלי עם 9,000 חברים) הגיע שיעור הצפייה  הממוצע ל2% ."

 

בקבוצת הפייסבוק שאני מנהל  תכנים משותף "הערים הסמויות מן העין ( 4,000 חברים) הגיע שיעור הצפייה ל4%

 

המצב בקבוצות העניין של רשת Linkedin לא הרבה יותר טוב , בקבוצת הנושא " למידה מרחוק – מבט מקרוב" שהקמתי לפני שנתיים , החשיפה האורגנית מאד נמוכה ובקושי 1% מחברי הקבוצה נחשפים לפוסטים חדשים שהועלו לקבוצת עניין זו.

 

נשאלת השאלה, האם לא כדאי לחזור אחורה לפורומים המקוונים שהיינו מפעילים בעבר ובהם החשיפה האורגנית הייתה מעל 80% כי האלגוריתם שלהם היה פשוט  מאד ולא מתוחכם ? ( לדוגמא , הפורומים המקוונים באתר " תפוז"  וגם  הפורומים של גוגל )

 

 

לשם השוואה , החשיפה האורגנית ברשת פינטרסט (שאני מנהל שם  קבוצות  ודפים מעל כעשור )  הרבה הרבה יותר גבוהה ומגיעה ל60% .

 

לשם השוואה, החשיפה האורגנית באתר הפורומים REDDIT היא הרבה גבוהה ואתה רואה הרבה יותר עדכונים בקבוצות שאתה חבר שם , לדוגמא , בקבוצת חינוך והוראה שאני חבר בה אני רואה מעל 50% מהעדכונים של חברי הקבוצה הזו  132,000 חברים בקבוצה זו )

ראו גם : הפורומים של  Reddit כמקור מידע

 

לקט nידעני מס' 18 , 27 למרץ 2024

הלקט המידעני ה-18, כמו קודמיו, נועד להקנות לכם תמונת מצב מעודכנת של תחומי המידענות , ניהול התוכן , מנועי החיפוש והספריות והוא מבוסס על איסוף, זיקוק ותימצות של מאות מקורות מידע אחריהם אני עוקב קבוע..

היכן המידע של הלקטים הקודמים ? 

כל המידע המצטבר בלקטים התקופתיים מקוטלג ומתוייג בפורטל אינדקס הנושאים בתחומי המידענות וניהול התוכן באינטרנט  (קישור) 

בלקט הנוכחי :

 

צובר המידע מתעדכן ( אגרטור) של גוגל לנושאי פודקסטים

CORE  – אַגְרֶגָטוֹר של פרסומים בגישה פתוחה ( ד"ר יפה אהרוני )

כלי בינה מלאכותית למחקר והוראה ( האוניברסיטה העברית , ירושלים )

ג'מיני של גוגל , כמה נקודות מבט והתנסויות (פרו' עמיה ליבליך , ד"ר איתי גל, עמי סלנט)

 גוגל מציגה שלושה שיפורים לחווית החיפוש בדפדפן הכרום (Gadgety)

צובר המידע מתעדכן ( אגרטור) של גוגל לנושאי פודקסטים

"לגוגל מעולם לא הייתה באמת אסטרטגיה מצוינת לפודקאסטים, ומשאירה את משתמשי אנדרואיד לחפש אפליקציות של צד שלישי כדי לנהל את המנויים שלהם ולהשמיע פרקים חדשים. (גם אפליקציית הפודקאסטים העצמאית של אפל לא טובה במיוחד, אבל לפחות היא קיימת.) עכשיו נראה שלענקית החיפוש יש פתרון שאמור להקל על האזנה לפודקאסטים במכשירי גוגל ואנדרואיד שלכם".

צובר המידע ( האגרטור) של גוגל לנושאי פודקסטים (קישור)

ניהול ההגדרות של  Google Podcasts

    ניתן באמצעות גוגל-פודקאסטים לבצע הרשמה לפודקאסט המועדף ולהיות מנוי עליו , ניתן להוסיף הרשמות ולקבל התראות על פודקאסט חדש שנרשמת אליו .

נקבל רשימה של פודקאסטים מובילים. כל אחד  יראה רשימה שונה בהתאם להעדפותיו. למשל, הפודקסט "עושים היסטוריה" עם רן לוי נחשב לפודקסט פופולארי,  אבל ניתן לראות שיש כאן מגוון עצום.

אם נסתכל על הפודקאסטים הפופולריים כרגע ונלחץ על החץ, נגלה מגוון תחומים. נראה את הפודקאסטים המובילים בקטגוריה "חברה ותרבות", בקטגוריה "קומדיה", פודקאסטים מובילים בקטגוריה "חינוך," "היסטוריה לילדים", "חושבים טוב", פודקאסט להורות עם עינת נתן ועוד. כאמור, קיים מגוון עצום של פודקאסטים, בכל תחום: טכנולוגיה, אמנות, בריאות, טלוויזיה וקולנוע. פשוט מכרה זהב.

אז בדומה לכל הכלים של גוגל, חייב שיהיה לכם חשבון גוגל על מנת להשתמש בשירות. יש אפשרות בהגדרות המתאימות לסנכרן את התקדמות ההאזנה בכל המכשירים שמחוברים לחשבון גוגל שלכם. תיכף נראה איפה מגדירים את זה. אבל אם למשל התחלתם להאזין לפודקאסט באמצעות המחשב ואז אתם יוצאים להליכה ורוצים להמשיך להאזין באמצעות הסלולרי, אם בחרתם את ההגדרה שזה יישמר, תוכלו פשוט להמשיך בגוגל מאותה נקודה בה עצרתם. ניתן להאזין לפודקאסטים גם דרך גוגל במחשב, באמצעות אפליקציה שתורידו לסלולרי וגם מכל מסך אחר אליו תתחברו באמצעות חשבון הגוגל שלכם.

מקור וקרדיט : אדית שטיינברג

ראו גם :

מנוע חיפוש הטוב ביותר לפודקסטים

קישור 

 דרך נוספת היא לגשת לאתר הפודקאסטים של ישראל, פודקאסטר, ולחפש שם פודקאסטים מעניינים לפי מנוע חיפוש מתקדם או לפי קטגוריות מחולקות בצורה נוחה

קישור 

ראו גם :

youtube.com/podcasts

צובר הפודקסטים של יוטיוב מתרחב ומשתפר מיום ליום

קישור

  

CORE  – אַגְרֶגָטוֹר של פרסומים בגישה פתוחה

הבלוג של ד"ר יפה אהרוני

 CORE    אַגְרֶגָטוֹר של פרסומים  בגישה פתוחה נוצר במטרה לאפשר כריית טקסט ונתונים של ספרות מדעית ובכך לתמוך  בגילוי מדעי  והוא משמש כמנוע חיפוש/ מקור לפרסומים מדעיים בתחומים שונים:  חינוך, תעשייה, ארגונים לא למטרות רווח,  ומשמש גם את הציבור הרחב.

לסקירה בבלוג של ד"ר יפה אהרוני ( קישור )

 ראו גם :

מה חדש בתחומי האַגְרֶגָטוֹרים, תמונת מצב 2018 ? ( עמי סלנט )

 יסודות באיסוף מידע בענף המידענות : אגרגטורים ותפקידם ( עמי סלנט )

רשימת צוברי המידע המתעדכנים ( אגרגטורים ) לתחום הרשתות החברתיות 

כלי בינה מלאכותית למחקר והוראה

ריכוז שיטתי  ומועיל מאד של מדריכים וכלים דיגיטליים היכולים לסייע רבות בתחומי המחקר והחקר המידעני ע"י רשות הספריות באוניברסיטה העברית בירושלים ( קישור

ג'מיני של גוגל , כמה נקודות מבט והתנסויות

החל מינואר 2024, מודל השפה Gemini ( מבוסס בינה מלאכותית) נגיש דרך אפליקציית ג'מיני. האפליקציה זמינה בחינם לשימוש אישי, וניתן להשתמש בה למגוון משימות, כגון: כתיבה, תכנון למידה , יצירת תוכן.

ג׳ימיני של גוגל הופך להיות כלי שאני משתמש בו על בסיס יומי ..במיוחד ג׳ימיני אולטרה שמתחרה בהצלחה  רבה ביישום הבינה המלאכותית    ChatGPT של חברת  OpenAI

 בסקירה יש גם תובנות של פרופסור עמיה ליבליך  וד"ר איתי גל  בעקבות ההתנסויות שלהם בג'ימיני של גוגל

  לסקירה באתר "ידע וסקרנות דיגיטלית"

גוגל מציגה שלושה שיפורים לחווית החיפוש בדפדפן הכרום

 גוגל (Google) הציגה שלושה שיפורים לפיצ’ר החיפוש המובנה בדפדפן הכרום (Chrome) הפופולרי של החברה, בהם קבלת המלצות חיפוש בהתבסס על חיפושים דומים מאנשים אחרים, תצוגת תמונות בהשלמת החיפוש והמלצות חיפוש במכשיר סלולר גם כאשר קיים חיבור אינטרנט חלש.

לסקירה המלאה  

ראו גם :

·        ‏‫Search the current site (חפש באתר)‏ - מאפשר לבצע חיפוש גוגל עבור האתר הנוכחי. אפשר גם לסמן טקסט וללחוץ על סמל התוסף, ואנטר... שימושי מאוד.

·        OneTab - מאפשר לאסוף את כל/חלק הכרטיסיות הפתוחות לתוך התוסף, מה שמקל על העומס... אפשר גם לשתף את הרשימות כדף אינטרנט, או לייצא לייבוא במחשב אחר וכדו'.

השבוע בהיסטוריה 2012: אנציקלופדיה בריטניקה מודיעה על הפסקת פרסום גרסאות מודפסות

 

 

הערה : בסקירה גם השוואות בין אנציקלופדיה בריטניקה ולאנציקלופדיית וויקיפדיה

בסקירה גם התייחסות לאנציקלופדיה בריטניקה מבחינת התאמה חינוכית .  

לסקירה באתר האינטרנט ספריות דיגיטליות וספרים דיגיטליים (נשמח אם תרשמו לרשימת התפוצה של האתר )  

https://tinyurl.com/mr32tue5