מה שלמדתי בכנס מידע 2018 : מערכת מתוקשבת לאיסוף מידע על מכרזים בינלאומיים

אנשי חברת מרקטסול בע"מ , המתמחה במודיעין עסקי , פיתחו בישראל מערכת מתוקשבת לאיתור מכרזים בינלאומיים.

שנים של ניסיון ועבודה בתחום המכרזים אפשרו לחברה לפתח מערכת מתוקשבת ייחודית המשלבת טכנולוגית חיפוש חכם.

התוכנה שלהם ,בהפעלה מושכלת של מידענים,  סורקת אלפי מכרזים בעולם , ממיינת אותם  ומקטלגת אותם במאגר שלהם . המערכת המתוקשבת מטייבת את  המידע  על המכרז , מוסיפה מידע ומדגישה אותו בסימון צהוב , מוסיפים מילות מפתח המודגשות בצהוב . ליד כל  נתוני המכרז יש גם קישור למכרז המקורי .

למערכת יש מימשק ניהול מידעני יעיל מאד!!!!!

היזם של המערכת המתוקשבת לאיסוף מכרזים בעולם הוא מר יהושע איל ( "שוקי) , מנכ"ל חברת מרקטסול.

לאתר חברת מרקטסול

הפצת תכנים בפייסבוק בעקבות שינוי האלגוריתם של פייסבוק

  בשנים האחרונות הפך הפייסבוק אמצע הפצה מרכזי ליצרני תכנים דיגיטליים  בתחומי דעת שונים ( כגון כותבי בלוגים , מנהלי אתרי תוכן ומנהלי פורטלים ואני בתוכם) .

 באופן מעשי, הפצה של תכנים דיגיטליים חדשים בפייסבוק נעשית בערוצים הבאים :

1.    דף הטיים-ליין (פרופילים אישיים)

2.    דף עסקי או דף נושאי

3.    קבוצת פייסבוק 

4. ערוץ Events 

 בעקבות השינויים בחודש מרץ 2018 באלגוריתם של פייסבוק ראינו כי יש עלייה משמעותית ביעילות ההפצה דרך קבוצות פייסבוק לעומת ירידה בדפים עסקיים אישיים .

 עפ"י אנה בן שבת , 2018 החשיפה בעמוד העסקי ירדה וגם זו בעמודים האישיים השתנתה והקבוצות- הקבוצות ממשיכות לפרוח.

איך עובד האלגוריתם של פייסבוק בשנת 2018 ?

כשאנחנו נכנסים לפייסבוק יש אלפי פוסטים פוטנציאלים שרק מחכים שנראה אותם בפיד שלנו, תפקיד האלגוריתם של פייסבוק הוא לסדר את הפוסטים האלה בסדר המדויק שיביא אותנו לחווית גלישה מרתקת. על פי ההצהרה האחרונה של פייסבוק האלגוריתם של פייסבוק מתבסס על 4 אספקטים: מלאי הפוסטים הקיים בכל רגע נתון, אינטרקציות עם הפוסט עד עכשיו, העדפות התוכן של הגולש והציון הכולל.

אינטרקציות עם הפוסט הן אחד מהאינדיקטורים הכי משמעותיים של פייסבוק כדי להחליט האם הפוסט שווה הפצה אורגנית רחבה או לא.

אם בעבר פייסבוק לקח בחשבון את כל סוגי האינטרקציות, מעתה פייסבוק לוקח בחשבון בעיקר אינטרקציות "אקטיביות" ולא "פסיביות":

• מתי הפוסט עלה
• סוג התוכן (תמונה, מלל, וידאו, לינק וכו')
• זמן השהייה מול תוכן
• מספר התגובות או הלייקים על תוכן
• מידת האינפורמטיביות של הפוסט
• מידת המעורבות בתוכן פוסט ששותף בפיד של מישהו אחר
• שיתוף התוכן כלינק בתוך המסנג'ר
• מידת התגובתיות לתגובות על וידאו
•  מעורבות כללית (שכוללת צפייה בתמונה, לחיצה על לינק, לחיצה על 'קרא עוד...' וכו')

מקור וקרדיט : אנה בן שבת , 2018

אחת מהסיבות שהחשיפה של הדפים העסקיים "ירדה" ואילו של הפרופילים האישיים  ( טיים-ליין ) והקבוצות "עלתה" היא בדיוק מהסיבה הזו. פוסטים שעולים בפרופילים אישיים ובקבוצות הם פוסטים שזוכים מהסביבה ליותר אינטרקציות אקטיביות: לייקים, תגובות, שיתופים ואילו אלה של הדפים העסקיים זוכות לאינטרקציות פסיביות בעיקר.

מה נחשבת אינטרקציה פסיבית?

• צפייה שקטה בפוסט
• צפייה שקטה בסרטון
• קליק על קישור

מה נחשבת אינטרקציה אקטיבית?

• כתיבת תגובה
• שיתוף
• לייק

 מקור וקרדיט : אנה בן שבת , 2018

מועדי הפצה בפייסבוק

הזמן הטוב ביותר לפרסם בפייסבוק הוא בעצם הזמן בו קהל הגולשים נמצא בפייסבוק – השאלה היא מתי הקהל שלכם נמצא בפייסבוק?

יש זמנים במהלך היום בהם יש פעילות פייסבוקית מאוד אינטנסיבית, מפרופילים אישיים ומדפים עסקיים.

יש שעות פופולריות בפייסבוק בהן התחרות על תשומת הלב של המשתמשים גדולה מאוד.

הסיכוי שאתם תנצחו בתחרות הזו, והעוקבים שלכם יראו דווקא את הפוסטים שלכם, ואף יגיבו עליהם, הוא קטן.  

עפ"י הניסיון שלי:  אחרי שעה 15:00 מספר הסטאטוסים המפורסמים בדפים ובקבוצות זוכה ליותר חשיפה .

פוסטים שהפצתי אחרי שעה  15:00 יצרו רמת מעורבות ואינטראקציה גבוהה יותר .

התזמון הטוב ביותר להפצת תכנים בפייסבוק הוא יום שישי ב15:00 ובשעה שש בבוקר,  ובשבת החל מ15:00 .

סיכום אופרטיבי

האינדיקטורים  החשובים כיום להפצת התכנים וחשיפתם מבחינת  האלגוריתם של פייסבוק :

שיתופים משולבי תגובות

שיתוף של תוכן לא מספיק היום לפייסבוק. פייסבוק תקדם פוסטים שלא רק שותפו אלא גם זכו לתגובות של החברים של המשתף. פוסטים נטולי התייחסות פשוט יתאדו מן העולם.

ירידת חשיבות הלייק וחבריו

כיום , נכון ליוני ף 2018 לייקים נמצאים בתחתית הרשימה של אינטרקציה אקטיבית

עליית חשיבות התמונות והוידאו

 תכנים משולבי תמונות או משולבי וידאו הם אלה שמעודדים ומניבים את המעורבות והתגובות הרבות ביותר.

 קבוצות פייסבוק

מידת המעורבות בקבוצות פייסבוק איכותיות היא גורם משמעותי. בין אם יוצרים קבוצת פייסבוק או לוקחים חלק פעיל בקבוצה קיימת. זו דרך יעילה להראות להפיץ תכנים ולהראות את ערכם.

בעיית היקף ההפצה בפייסבוק נותרה בעינה

כשאתם מייצרים פוסט ומפיצים אותו ברשת החברתית , פייסבוק חושפת אותו לאחוז קטן מהחברים או העוקבים שלכם (אוכלוסיית המדגם) כדי לבדוק את טיבו. בהתאם לתגובה שלהם המערכת מחליטה אם להמשיך לחשוף אותו לאנשים נוספים. אם הפוסט יצר אינטראקציה גבוהה באוכלוסיית המדגם, המערכת תמשיך לחשוף אותו לאוכלוסייה נוספת. זאת הדרך שפייסבוק ממיינת תוכן לדרגות איכות.

התוצאה של מיבדקים אלו פירושה שהתכנים שהפצתם כפייסבוק מגיעים ל10-20% מהעוקבים שלכם . זה בהחלט נתון נמוך , אבל היקף העוקבים אחריכם בפייסבוק הוא עדיין הרבה הרבה יותר גבוה מאשר המנויים שלכם במייל בבלוגים או באתר האינטרנט . ולכן , למרות החשיפה רק ל20% מהעוקבים עדיין כדאי להשתמש בפייסבוק כערוץ הפצה עיקרי .

 מקורות המידע

How the Facebook Algorithm Works and How to Make it Work for You

אנה בן שבת , 2018 , שינויים באלגוריתם של פייסבוק- כל מה שחשוב לדעת וכדאי לעשות

קריאת תכנים מקוצרת באינטרנט – המתחרה החדש שלי

כמידען רכשתי במשך שנים מיומנות בתימצות מאמרים וטקסטים והיו גם תקופות בעבר שהתפרנסתי מכך . עכשיו התברר לי כי יש לי מתחרה חדש , לא בהכרח אדם , אלא אלגוריתם .  

אחרי שתתקינו אותו אצלכם בדפדפן כרום בתור תוסף תוכלו לשפוט מי יעיל יותר:  אני או האלגוריתם של ISHORT.

בעזרת אלגוריתם חכם התוסף של ISHORT , פיתוח ישראלי, יודע לתמצת את הטקסט של כל עמוד ב70% .

התוסף מעניק למשתמש אפשרות לקרוא תכנים באינטרנט בצורה מקוצרת לפי 3 דרגות תמצות (70% מהתוכן המלא, 50% ו-30%). התוסף גם מתזמן את זמן הקריאה המשוער של הגולש. למשל, התוסף יודע להגיד לגולש כמה זמן ייקח לו לקרוא את התוכן המקורי, וכמה זמן ייקח לו לקרוא את התכנים המקוצרים כדי שידע מראש כמה זמן הוא עומד להשקיע בקריאת מאמר, אתר חדשות או כל תוכן אחר.

בנוסף, התוסף מעניק למשתמש חווית גלישה אחרת, חדשה ומעוצבת. למשתמש יש אפשרות לבחור כיצד ייראה התוכן אותו הוא קורא – מהם צבעי הרקע האהובים עליו, גודל הפונט האידיאלי מבחינתו, גודל השוליים, סוגי הפונט וכיו"ב.

למעשה, התוסף החדשני שלפניכם יקצר את זמן הקריאה שלכם באופן משמעותי (עד כשעה ביום של חיסכון בזמן גלישה וקריאה) וגם יאפשר לכם לעצב את התכנים לפי הטעם שלכם.

דבר אחרון, על הדרך התוסף הזה גם יחסום עבורכם את כל הפרסומות שקופצות סביבכם כך שתוכלו לקרוא בשקט את המאמר או את החדשות, ללא שום הפרעות או הסחות דעת כלשהם.

 למידע על התוסף

מנוע חיפוש חדשני לחיפוש בתנ"ך מבית דיקטה

מנוע החיפוש  החדשני בתנ״ך מבית דיקטה מאפשר חיפוש מילים וביטויים בתנ״ך באופן אינטואיטיבי, מבלי להתעסק בהבדלי איות והטיה.

תוצאות חיפוש של מילה אחת או יותר, יכללו פסוק/פסוקים בהם מופיעות מילות החיפוש עם וריאציות באיות ובהטיה.

התוצאות מופיעות לפי סדר הרלוונטיות. ניתן לבחור להציגן לפי סדר הופעתן בתנ״ך.

נהלו את תוצאות החיפוש

לצד התוצאות, תוכלו למצוא כלים בעזרתם תוכלו למקד או להרחיב את החיפוש.

איך משתמשים בכלים ואיך הם משפיעים על התוצאות?

משמעויות

בחרו את המשמעות הרצויה של מילת החיפוש.

לדוגמה: אם מילת החיפוש היא דוד, אפשר לבחור האם הכוונה היא ל דוד במשמעות של שם איש, או דוד במשמעות של בן משפחה?

בנוסף, ניתן להוסיף לתוצאות החיפוש מילים בעלות משמעות זהה למילת החיפוש.

לדוגמה: עבור מילת החיפוש אריה, תוכלו לבקש גם תוצאות של ליש, לביא וכפיר.

  הערכה

נכון להיום מנוע החיפוש של דיקטה הרבה יותר יעיל ממנועי חיפוש אחרים בתנ"ך כגון מאגר התנ"ך במכללת הרצוג.

כתובת מנוע החיפוש ( קישור)

קרדיט : הגעתי דרך דף הפייסבוק של ספריות אוניברסיטת בר-אילן

כתובת מנוע החיפוש ( קישור)

מה שלמדתי בכנס מידע 2018 : פרוייקטי "תרבות פתוחה" של הסדנה לידע ציבורי

Open GLAM Accelerator או בשמו העברי "תרבות פתוחה", הוא פרויקט של הסדנא לידע ציבורי, המבוסס על עקרונות תנועת Open GLAM העולמית (GLAM: Galleries, Libraries, Archives, and Museums), שמטרתה לפתוח ולהנגיש אוצרות תרבות לציבור.

בתוכנית משתתפים מוסדות תרבות ישראליים מובילים - הספרייה הלאומית, סינמטק ירושלים, בית התפוצות, רשות העתיקות - שברשותם מאגרים של פריטי תרבות, אמנות ומורשת היסטורית שעברו דיגיטציה ומוכנים לפתיחה והנגשה לקהל הרחב.

במהלך התוכנית, קבוצה של כעשרה אנשי/נשות תוכנה ומעצבי/ות UX ו-UI עובדים יחד עם נציגי מוסדות התרבות. הם מפתחים יחדיו אפליקציות Web בקוד פתוח על בסיס המאגרים, כדי לחשוף ולהנגיש אותם לציבור.

דוגמאות :

 מאגר הפסיפסים של רשות העתיקות

צוות הסדנא לידע ציבורי תיכנן , עיצב והנגיש לציבור את אוסף הפסיפסים של רשות העתיקות החל מהתקופה הלינסטית

קישור למאגר באינטרנט

  בית התפוצות : אוסף פריטי היודאיקה והאמנות היהודית

פרויקט להנגשת אוסף פריטי יודאיקה ואמנות יהודית, תרבות חומרית, אתנוגרפיה וכתבי יד הנבנה בבית התפוצות.
אתר האינטרנט מציג את הפרטים הקיימים באוסף באופן מקוון ויכלול מערכת לאיתור ואיסוף פריטים חדשים מהציבור.

קישור לאתר באינטרנט

מה שלמדתי בכנס מידע 2018 : פעילות מידענית חקרנית מסוג Small Data

עיקרי ההרצאה של  שחר קורן ושרי קורן-גור , חברת  FYI - שירותי מידע ומודיעין עסקי,  בכנס מידע 2018 במלון הילטון בתל אביב , מאי 2018

"מביג דאטה ל Small Data : על תפקידם של ציידי המידע"

Big Data  מתייחס לכל תורת הניהול של כמויות נתונים עצומות בארגון וחילוץ תובנות באמצעים ממוכנים. תחום זה מבוסס על מסדי נתונים שיכולים להחזיק סדרי גדול ענקיים של נתונים במבנים המאפשרים ניתוח ועיבוד מגמות . אבל מתברר כי יש גם בארץ ובעולם פעילות מידענית חקרנית של תחום הנקרא Small Data .

במקרים רבים , המידענים שפיתחו מיומנות בתחומי ה Small Data מצליחים להביא תועלת רבה יותר ללקוחות פרטיים בהשוואה לתחומי Big Data  .

בהרצאה הסבירו המידענים שחר קורן ושרי קורן –גור כיצד הם עושים זאת.

 הגדרה של Small Data  : להנגיש למקבלי החלטות מידע משמעותי, עדכני, מסודר וארוז היטב שיניע אותם לפעולה.

תוצרי ה-Small Data מאפשרים לתת ערך גדול יותר לארגונים , חברות ויחידים בהשוואה לתחום ה- Big Data

 מה מאפיין את פעילות ותוצרי הפעילות המידענית החקרנית של Small Data?

 איסוף מידע עדכני, לא לבדוק מה קרה בשנה האחרונה או בחודש האחרון כמו מערכות Big Data , אלא ל"צוד" מידע על מה שקרה בימים האחרונים .

מידענים המתמחים במידענות חקרנית מסוג Small Data ה ם בדרך פעולתם "ציידי מידע "

ציידי המידע" הם מידענים שתפקידם לאתר במהירות  מידע ייחודי ומעודכן , אשר יספק יתרון יחסי ללקוחותיהם על פני המתחרים.

"ציידי המידע" הוא מונח שנלקח מהעולם הפיננסי האמריקני (קרנות גידור) והוא החל להופיע באתרים מקצועיים לפני שנים ספורות. כאשר קרנות הגידור שמו לב שהמידע שברשותן אינו מספיק ואינו מייצר להן יתרון יחסי, הן פנו ל"ציידי המידע" שיאתרו עבורן סוגי מידע שלא היו מוכרים קודם לכן בעולם הפיננסי.

מאוחר יותר החלו "ציידי המידע" לפעול גם בתחומים אחרים מעבר לעולם הפיננסי .

 תפקידם של ציידי המידע :

לנטר באופן קבוע את מקורות המידע הייחודיים ולאתר את אותם הצמתים שעלולים לרמז על שינוי מגמות או אירועים אחרים.

ציידי המידע אינם מסתפקים במנוע החיפוש של גוגל הם מחוברים למאגרי מידע מקוונים בתשלום , כגון לקסיס-נקסיס וכדומה . מאגרי מידע ועובדות שמתעדכנים מהר וכוללים מיליארדי פיסות מידע ונתונים ספציפיים שגוגל לא לכד ברשת שלו .

ציידי המידע יודעים גם כיצד לחלץ מידע מסוג מטא-דאטה ממאגרי תמונות וממאגרי מדיה אחרים . כל זאת באמצעות כלים דיגיטליים לחילוץ מידע שיהפוך מידע חבוי למידע תבניתי וברור.

 מאפיין נוסף של של מידענות חקרנית מסוג ה Small Data  הוא הבניית מידע מסודר. כלומר , לקחת את פירורי המידע שאנו מוצאים , לסנן אותם היטב ולסדר אותם לפי לוגיקה של תבנית משמעותית ומעשית המובנת ללקוח . 

מדובר בהבניית ידע שמסתייעת באנליזה אנושית ובהרחבת יריעת החיפוש. 

השלמות איסוף מידע- תוך כדי תהליך ניתוח והבניית המידע יש גם צורך בהשלמת האיסוף ובבדיקת עובדות  נוספות המסתתרות במצולות אתרי אינטרנט לא מוכרים. 

מידע ארוז היטב : מאפיין שלישי של מידענית חקרנית מסוג Small Data

מה זה מידע ארוז היטב?

üתקציר מנהלים
üכתיבה קוהרנטית
üשימוש באינפו-גרפיקה
üאנליזה
üמסקנות והמלצות להמשך

מידע שמניע לפעולה : מאפיין רביעי של מידענית חקרנית מסוג Small Data  .

מה הכוונה למידע שמניע לפעולה?

הפיכת הדאטה למידע מעובד ומנותח עם המלצות להמשך פעולה.

האתגר העיקרי של מידענים הפועלים בתחום הSmall Data  

הבעיה: היום אנחנו טובעים בים של דאטה

הפיתרון: שימוש בפרדיגמה וכלים של  Small Data

מיומנויות נדרשות בתחום ה-Small Data

למידענים שעובדים על איסוף וניתוח Small Data יש יכולת לברור את המוץ מן התבן ולהפיק תובנות מעשיות עם הצעות לפתרונות ולחלופות .

מי משתמש בשירות מידענות חקרנית מסוג Small Data ?

בעוד רוב צרכני ה Big Data הם חברות, תאגידים, ארגונים, הרי משתמשים פרטיים עושים פחות שימוש במערכות Big Data  .

כיום משתמשים בשירותי מידענות מסוג Small Data גם חברות גדולות ויותר מכך משתמשים פרטיים .

משתמשים פרטיים ואפילו חברות וארגונים זקוקים כיום לשירותי איסוף המידע ושירותי אנליזת המידע האנושיים הרבה יותר מאשר שירותי Big Data. הם מקבלים מארז מידע מסודר ומעודכן והמלצות לפעולה , מה ששום מערכת Big data  לא מסוגלת לעשות .

הדף של  שחר קורן ושרי קורן-גור בפייסבוק