הויקי הארגוני שנדחק לשוליים של עולם התאגידים והארגונים בעשור האחרון מתעורר מחדש

 

הויקי ארגוני שנדחק לשוליים של עולם התאגידים והארגונים בעשור האחרון מתעורר מחדש בעיקר בזכות פלטפורמות דיגיטליות חדשניות שהן הרבה יותר אינטואיטיביות וידידותיות ( ראו בהמשך )  .

 

   Wiki  ארגוני– פלטפורמה שיתופית המאפשרת למצוא לשתף ולהשתמש במידע. עוזר לצוותים ללמוד ולעבוד במרחב פתוח תוך שיתופי פעולה המקדמים את תהליך ניהול הידע בארגון.

מומחים בעולם מצביעים על כך ,כיום,  שוויקי  "עובד היטב בעולם הארגוני מכיוון שהוא פותר שני תחומים בעייתיים":

" הצורך בשיתוף פעולה פנימי וניהול מסמכים".

היתרון הגדול ביותר של ויקי פנימי לעסקים  ולארגונים הוא היכולת של משתמשים/צוותים להוסיף או לערוך מידע תוך כדי תנועה. כל מי שיש לו גישה לויקי הארגוני יכול לעדכן תוכן ללא פערי זמן וללא צורך בהתערבות מנהלית. כל השינויים  במאגר הידע מעודכנים  באופן מיידי.

 

ויקי ארגוני הוא בסיס ידע שיתופי הנוצר במסגרת ארגונית ותומך בתהליכי פיתוח הידע, הלמידה, וניהול הידע בארגון. גישת הויקי מכילה יתרונות רבים, כאשר משתמשים בה באופן מושכל, בניהם פיתוח תשתית ידע רשתית נגישה ושיתופית בה עושים עובדי הארגון שימוש בשגרה.

הצלחת רעיון הויקי בראשית שנות ה-2000, בין השאר סביב הצמיחה של מיזמי ויקימדיה (ויקיפדיה, ויקי-שיתוף וכיוב'), אפשרה את הצמיחה של גישה בניהול ידע הרואה בהטמעה של ויקי בארגונים פתרון לסוגיות נרחבות של פיתוח ושימור ידע בארגונים. כוחו של הויקי, מול גישות אחרות לניהול הידע בארגון, נובע מכך שהפלטפורמה מתעצבת לאור הקשרי העבודה, מלמטה למעלה ומאפשרת שיתופי פעולה חוצי מערכים.

רשתיות - אחת היכולות הבסיסיות של תוכנות ויקי היא הצגה של מידע רב באופן שטוח ורשתי על בסיס מערכת הקשרים בין רכיבי המידע (כמו הקישורים בין ערכים בויקיפדיה). ניתן לראות את הרשתיות של הויקי כבעלת מספר היבטים:

• ידע רשתי - הויקי מאפשר ליצור תשתית ידע מרושתת שבנויה על קישורים ענייניים ברמה הרוחבית בין האלמנטים ולא רק על בסיס מבנה היררכי.

מקור וקרדיט :

אתר דואלוג  

 

דוגמא לתוכנה חדשנית שהביאה תחייה לויקי הארגוני

 slab

וויקי ארגוני

 Slab  הוא כלי פנטסטי של WIKI ארגוני  

הכלי  הדיגיטלי  הזה  מיושם בהצלחה ביותר מ-7000 חברות ברחבי העולם. הוא כולל לוחות  דיגיטליים לניהול , לארגון ולבקרת תוכן  עם היכולת להשתלב עם כלים  דיגיטליים אחרים כגון  Slack, Dropbox  ועוד  .

לא רק זה, אלא שגם  Slab מארגן את התוכן שלך או של הצוות לפי נושאים, מה שהופך אותו לשיטתי מאוד . יכולות נוספות הן אנליטיקות  שמסייעות לצוותים בעבודה  להבין  טוב יותר את המידע במאגר הידע שלהם ושל האארגון .

חלק מתכונות המפתח של Slab כוללות:

 • -Slabל ממשק אינטואיטיבי שקל לנווט בו ומאפשר לך לגשת לתוכן בצורה נוחה.

•  יש לו אינטגרציה עם כלים אחרים של בסיס ידע וחיפושים בכל אחד מהם.

•  מארגן תוכן בנושאים במקום בתיקיות.

למידע נוסף

 

עוד פלטפורמה דיגיטילית מוצלחת לויקי ארגוני

 Notion

Notion for wikis

Notion, המשמש צוותים בחברות בעלות מיליארדי דולרים כמו IBM, Spotify, Pixar ועוד, הוא אחד מכלי ה-Wiki הטובים ביותר בשוק.

התכונה המרכזית שמייחדת את Notion מרוב כלי ויקי אחרים היא הממשק הגמיש הניתן להתאמה אישית או צוותית. אתם מקבלים את הבחירה ליצור דפים  על פי תבניות  שונות, ולקנן בתוכם דפים אחרים.

 

ל-Notion יש תכונות חיוניות מרשימות, ביניהן:

 

• ·       גרסת אפליקציה למחשב שולחני ולנייד עם יכולות לאיסוף מידע דיגיטלי
• ·       אלפי תבניות שאתה או הצוות בעבודה יכולים לבחור ולהתאים אישית.
• ·       יותר מ-500 אפליקציות משובצות כמו YouTube כדי להפוך את הדפים לאינטראקטיביים יותר.

Notion for wikis

 

סקירה באנגלית אודות הפלטפורמות הדיגיטליות המועילות ביותר לוויקי ארגוני כיום (קישור)

The Top 8 Team Wiki Tools You Can Use to Improve Productivity

 

היעילות של ההאשטגים באינסטגראם : מחקרים וכלי עזר לדליית המידע

 

ההאשטגים ברשת האינסטגראם חשובים לא רק לדליית המידע אלא גם לחשיפה של הפוסטים שלכם באינסטגרם , כך כותבת Kristi Hines במאמר חדש באתר האינטרנט הסמכותי  Search Engine Journal

האשטאגים (הטקסטים המופיעים אחרי הסימן #) הם למעשה תגיות נושא הניתנות להקלקה, ותפקידן בין היתר הוא לקטלג כל פוסט ולשייך אותו למאגר של פוסטים הקשורים לאותו הנושא. שימוש נכון בהאשטאגים יסייע לפוסטים שלך להגיע לקהל יעד רלוונטי בצורה אורגנית.

Hashtags יכולים לעזור לך להגיע לאנשים שאולי לא עוקבים אחרי החשבון שלך באינסטגרם, אבל כן עוקבים אחר האשטאגים ספציפיים. כל מה שאתה יכול לעשות כדי להגביר את הנראות האורגנית שלך הוא קריטי והשימוש ב Hashtags בכל פוסט הוא לכן חיוני .

אינסטגרם מאפשרת לך להציג את הפוסטים המובילים והפוסטים האחרונים של האשטאג. אתה יכול גם לעקוב אחר hashtags כדי לקבל את הפוסטים המובילים בפיד החדשות שלך.

מומחי Quintly  ניתחו 5.4 מיליון פוסטים באינסטגרם ומצאו של-35.2% היו 1-3 האשטאגים, ל-23.1% היו 4-10 האשטאגים ול-12.1% היו 10 או יותר.

יותר מדי האשטגים אותם משבצים בפוסט , מתברר , אינם מועילים . מחקר של Mention & HubSpot מצא כי המעורבות  של העוקבים ירדה בפוסטים עם שמונה או יותר hashtags בהשוואה לפוסטים עם hashtag אחד בלבד.

 

אפליקציות כמו Hashtag Expert מאפשרות לך לחפש את ההאשטאגים הטובים ביותר באינסטגרם. האפליקציה תציג לכם את ההאשטאגים הרלוונטיים והפופולריים ביותר הקשורים לחיפוש שלך. אתם יכולים לגרום לאפליקציה לבחור אוטומטית את ההאשטאגים המובילים או לבחור ידנית עד 30 hashtags מההצעות שלהם.

למאמר המלא באתר האינטרנט הסמכותי  Search Engine Journal

 How To Use Hashtags On Instagram: Everything You Need To Know

 

ועכשיו נעבור למאמר שאני כתבתי לפני שנה בנושא

כלי עזר לגיבוש אסטרטגיות חיפוש באינסטגראם באמצעות האשטגים

פוסטים שכוללים לפחות האשטאג אחד מקבלים בממוצע 12.6% יותר מעורבות מפוסטים בלי האשטאג.

 

כלי עזר לניהול האשטגים

 

בעזרת כלים כמו hashtagify.me או ritetag.com ניתן לבדוק את רמת הפופולריות של האשטאגים, למצוא האשטגים נוספים הקשורים לאותו הנושא ולמצוא מאגרי האשטאגים לשימוש חופשי.

 

בנוסף, האשטאג מסייע במיתוג הארגון או העסק. לדוגמה, אפשר ליצור פינה קבועה בעמוד ולתייג אותה באמצעות האשטאג ייחודי. בדרך הזאת ייווצר עמוד שבו ירוכזו כל הפוסטים הקשורים לתגית הזאת. 

מקור

בפייסבוק ניתן עקרונית גם להשתמש בהאשטגים , אבל 98% מהפוסטים כלל לא נעזרים בהאשטגים ולכן איתור המידע בפייסבוק הוא תמיד בעייתי ולקוי.

 

הערת הנסיין : כמידען ומנהל תוכן דיגיטלי כלי העזר הכי שימושי מבחינתי ליצירת רשימת חיפוש באינסטגרם עפ"י האשטגים הוא hashtagify.me

 

קישור ישיר לכלי העזר המעולה  hashtagify.me

 כלי עזר מועיל נוסף שאני משתמש בו הוא  All-hashtag.com

 

וגם :

HashTagsForLikes: Hashtag

 

ritetag.com

 ראו גם :

 The 21 Best Tools for Instagram Hashtags – Generators, Search Engines, Apps, Websites & More

 

עקביות ושיטתיות נדרשת ביצירת ההשטאגים

כאשר אתם משתמשים בהאשטגים בתיאור שלכם בפוסט, היתרון הוא שאתם יכולים לחזור ולערוך מאוחר יותר כדי להסיר Hashtags או להוסיף חדשים.

 חלק מכותבי הפוסטים באינסטגרם בוחרים לכלול האשטאג חזק אחד בתיאור ולהוסיף כמה האשטאגים נוספים בתגובה.

בעת שימוש בהאשטגים, קחו בחשבון לאיזה קהל אתה מנסים להגיע. האשטגים לא נועדו על מנת להשיג לייקים אלא לגבש ולבנות קהל יעד מוגדר.  ואם אתם מנסים לבנות קהל יעד , עדיף להיות  להיות עקבי ביצירת ההשטגים , לכן ממולץ כי  תכינו לך רשימת השטאגים בהם אתם נוהגים להשתמש קבוע , כמו , לדוגמא, בעבודתם של מידענים המכינים רשימת מילות מפתח לשימוש עקבי בעת הקמת מאגר מידע או משתמשים בתיזראוס ( אגרון מילות מפתח )  .

 

 

שיפורים ברשת החברתית אודות ספרים Goodreads

 

 

Goodreads  הציגה לאחרונה מראה חדש לכל דפי הנחיתה של הספרים המוצגים באתר שלה .

משתמשי Goodreads יכולים להצטרף לתצוגה החדשה, אך עדיין לחזור לגרסה הישנה בכל עת.

רשת ביקורות הספרים Goodreads קיימת  מאז 2007.

בתחילת 2021, היו ל-Goodreads יותר מ-90 מיליון חברים, וזה הישג מרשים ומהווה עדות ליכולתה לעמוד במבחני הזמן.

 Goodreads היא רשת חברתית מועילה המתמקדת בספרים. חובבי ספרים יכולים להתחבר לחובבי ספרים כמוהם ולשתף את ביקורות הספרים שלהם. האתר מספק גם המלצות על ספרים על סמך היסטוריית הקריאה של המשתמש. משתמשים יכולים להצטרף למועדוני קריאה וירטואליים ולהתרועע עם אנשים בעלי טעם ספרותי דומה לשלהם.

במקום ה-Wall המפורסם של פייסבוק, יש לכל משתמש ספרייה וירטואלית של כותרי ספרים. אלו שקרא, אלו שהוא קורא כרגע (ניתן לעדכן את התקדמות הקריאה על פי מספר העמודים), ואלו שהוא מתכנן\רוצה לקרוא. 

כמי שמבלה לא מעט זמן ב-Goodreads לעבודה, אני יכול להעיד באופן אישי עד כמה הגרסה החדשה יותר חווייתית. הגרסה הישנה מלאה בתוספות מיותרות שאין להן קשר מועט לספר עצמו. לא רק מודעות, כפי שניתן לראות למעלה, אלא קישורים למאמרים ורשימות אחרות. זה היה מאוד עמוס. הגרסה החדשה פשוטה  יותר ויעילה. היא ממקדת  את הספר ואת הביקורות ב -Goodreads והפריסה החדשה הזו הופכת את הגלילה בהן להרבה יותר יעילה.

מקור וקרדיט

מיקום טוב יותר של פונקציית החיפוש

כל אחד משתמש ב-Goodreads מסיבות שונות. אני משתמש באתר גם באופן אישי וגם מקצועי, ודבר אחד שאני עושה כל הזמן בשתי היכולות הוא לחפש טקסטים של ביקורת ספרים. הגרסה החדשה הופכת את זה להרבה יותר קל! קל למצוא את תיבת החיפוש, ממש בראש הביקורות.

אני עדיין משתמש Goodreads באתר למרות כמה חלופות מסקרנותשהתפתחו לאחרונה, כמו StoryGraph. הן מבחינה מקצועית והן מבחינה אישית, Goodreads הוא אחד הכלים הטובים ביותר לאיסוף המידע  שלי, להתעדכן במה שקורה בעולם הספרים ולאסוף נתונים על ספרים.

מקור וקרדיט

 

מה אפשר לעשות ברשת  Goodreads

·       בגודרידס  אפשר , דבר ראשון,  למצוא מידע על ספרים , תקציר ודירוג של קוראים

·       אפשרויות רכישה : לכל ספר יש לינק לאמזון ולחנויות ספרים  נוספות שאפשר לרכוש אותו

·       לסמן ספרים שקראת – לכל ספר ניתן לסמן באחד משלושת  הסטטוסים : אני רוצה לקרוא, אני קורא עכשיו  או סיימתי לקרוא

·       לדרג ספר שקראת- הדירוג הוא בשיטת הכוכבים  בין 1  ל5 כוכבים.

·       נוסף יש אפשרות לכתוב סקירה/ המלצה/חוות דעת על הספר

·       להמליץ על הספר לחברים. אחרי שמדרגים ספר יש אפשרות לשלוח אותו כהמלצה לחבר

·       לקבל המלצות לספרים: יש אפשרות להגדיר  כמה קטגוריות מועדפות ואז ימליץ  Goodreads על ספרים תואמים

·       למצוא חברים: זו פחות רשת חברתית עם תקשורת בין משתמשים, אבל ברגע שמוצאים משהו עם עם טעם דומה בספרים, אפשר אז להציע לו חברות  (אז הוא יראה תכנים שלכם) או רק לעקוב אחריו.

·       בדף הבית רואים את הספרים שאנשים אלו סימנו – מה הם רוצים לקרוא , מה הם קראו  ואיזה ציון הם נתנו  לספר.

·       ניתן למיין את סקירות הספרים למדפים – כל ספר שסימנת נתן לשייך  למדף מסויים .

·       מקור וקרדיט

קישור לGOODREADS

 

קבוצות בגוד-רידס

 

ניתן לייצור קבוצות עניין  בתוך Goodreads   , לדוגמא :

קבוצת ספרני גודרידס העברית Group (35 Members) - Goodreads

 

THE WORLD WAR TWO GROUP — 2253 members 

  

צריכת חדשות בישראל ובעולם , כמה לקטים מעודכנים של נתונים

 

המקורות העיקריים שמהם מקבל הציבור בישראל  מידע בנושאי חדשות

 

לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2020:

 

 המקורות של הציבור למידע חדשותי בקרב בני 20 ומעלה:

🌐 המקורות העיקריים שמהם מקבל הציבור מידע בנושאי חדשות בשנת 2020, הם אתרי חדשות באינטרנט בישראל (38%) והטלוויזיה (37%)

🌐 לגברים ולנשים יש העדפות שונות בקבלת המידע החדשותי: גברים מעדיפים אתרי חדשות באינטרנט (42%) יותר מטלוויזיה (32%), ואילו נשים מעדיפות את הטלוויזיה (42%) יותר מאתרי החדשות באינטרנט

🌐  (34%) ככל שעולה הגיל ניכרת העדפה לטלוויזיה, וההעדפה של אתרי חדשות באינטרנט הולכת ונעשית פחות שכיחה

🌐 47% סבורים כי אתרי החדשות באינטרנט יכולים להחליף את מהדורות החדשות באמצעי התקשורת האחרים, 45% סבורים שלא (לא כל כך או בכלל לא); 56% מבני 65 ומעלה סבורים שלא.  

 

למידע נוסף

 

ראו גם :

 

סקר DIGIT השנתי סוקר את צריכת החדשות והעמדות כלפי החדשות בישראל.

 

🌐 מהסקר עולה כי רוב הציבור חושב שהעיתונות הישראלית מסקרת את המציאות בצורה שלילית מדי, 71% מכלל מנהיגי הדעה חושבים שצריכת חדשות בישראל משפיעה לרעה על מצב הרוח. (58% מכלל המדגם הסכימו על האמירה). 

• 🌐צעירים מתעדכנים בחדשות יותר ממבוגרים באמצעות רשתות חברתיות (25% לעומת 13%) ובאמצעות הטלפון הסלולרי (24% לעומת 18%).
• 🌐מבוגרים מתעדכנים יותר באמצעות הרדיו (18% לעומת 9%) ובאמצעות הטלוויזיה (24% לעומת 18%).

מקור וקרדיט

 

 

בעיית צריכת החדשות באמצעות הרשתות החברתיות

 

40% מהציבור משתמשים ברשתות חברתיות לצריכת חדשות. הם עושים זאת למרות שהם מביעים חוסר אמון כמעט מוחלט באמינות של הרשתות החברתיות, כלומר מבינים את המגבלות שבהיעדר עריכה ויד מכוונת ומודעים להצפת הדיסאינפורמציה. אנשים עושים זאת מפני שהם סומכים על עצמם שיֵדעו לזהות את ההטיות ואת הבעיות, אף שהוכח במחקרים שרוב הם אינם מסוגלים לכך. התנהלות זו יוצרת פגיעוּת עצומה של הציבור ומאפשרת לעשות עליו מניפולציות בהיקף ובעומק שלא ידענו כמותם מעולם.

🌐 כאשר שאלנו אנשים אם הם יודעים להבחין בין תוכן שיווקי לבין תוכן חדשותי. תשובת רובם הייתה שאכן כן, הם יודעים להבחין. אלא שבמחקרים שנעשו בישראל נמצא שאנשים אינם מצליחים להבחין בתוכן שיווקי בכתבות עיתונאיות.

 

🌐 דיסאינפורמציה אינה מתקיימת בחלל ריק. היא קיימת בזכות המודל העסקי של פלטפורמות המדיה החברתית (פייסבוק, טוויטר, יוטיוב ועוד) ובגלל רצונן ליצור מעורבות גולשים וטראפיק כדי להגדיל את רווחיהן. האלגוריתמים שלהן משועבדים לצורך הזה, וכך גם איסוף המידע הפרטי על הגולשים וטרגוט המסרים אליהם באופן מדוייק ובהסתמך על פרופיל התנהגותי מדוייק שהפלטפורמות בונות עליהם. 

🌐 גם קשרי הממשל של הפלטפורמות והלחץ שלהן על ממשלות להמשיך להעניק להן את הפטור מאחריות על מה שעובר בתוך הפלטפורמה, משרתים את הגורם הכלכלי. 

🌐 אילו רצו, יכלו הפלטפורמות לאסור, ואפילו למנוע, הפצת תוכן כוזב, והן היו יכולות לעשות זאת בלי להזדקק לטכנולוגיות מתוחכמות במיוחד. ודאי שיכלו להניח את הרגל על הבלם של ההפצה הוויראלית של המידע. בבחירות ספטמבר 2019 נדרשה לפייסבוק יממה כדי לסגור את פלטפורמת המסנג'ר של הליכוד, אחרי שנכתב שם כי הערבים אזרחי ישראל "רוצים להשמיד את כולנו – אנשים נשים וילדים", וגם אז היא סגרה אותה באופן זמני. דוגמה קטנה לכאורה זו מלמדת על התמונה הגדולה והמטרידה: הפלטפורמות אינן מעוניינות במניעת הפצת פייק ניוז מכיוון שהן מרוויחות מהן.

 

מקור וקרדיט : המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

ראו גם :

🌐צריכת חדשות באמצעות רשתות  חברתיות בארה"ב 2021

News Consumption Across Social Media in 2021

More than half of Twitter user get news on the site regularly

 

קישור לסקר  על צריכת חדשות באמצעות הרשתות החברתיות בשנת 2021

 

 🌐 ראו גם:  סקר בינלאומי של מכון רוייטר הבינלאומי לחקר החדשות

Digital News Report 2021 - Reuters Institute

 

 

 🌐  מחקר אקדמי 

News Consumption across Media Platforms and Content