ויקיפדיה החלה עם השקתה ב-15 בינואר 2001, יומיים לאחר
שהדומיין של האתר נרשם על ידי ג'ימי ויילס ולארי סנגר.
הקונספט החדשני שעל
פיו נוצרה ויקיפדיה, הייתה ששום ארגון מרכזי לא ישלוט בעריכה של התוכן. מאפיין זה
מנוגד במידה רבה לאופן בו פותח התוכן באנציקלופדיות בהן אנכרטא, בריטניקה, ואפילו
נופדיה (אשר ידועה כיום כקודמתה של ויקיפדיה).
בשנת 2001 שונה הרישיון של נופדיה ל-GFDL כאשר ויילס וסנגר השיקו את ויקיפדיה, תוך שימוש בטכנולוגיית ויקי, אשר הומצאה ב-1995 על ידי וורד קנינגהם. נופדיה יצרה את ויקיפדיה כפרויקט צדדי, שמטרתו הייתה יצירת טיוטות לערכים פוטנציאלים עבור נופדיה לפני שהם עוברים את תהליך ביקורת העמיתים בנופדיה. ויקיפדיה, גדלה בקצב מהיר יחסית, משכה תרומות רבות, ופיתחה עד מהרה חיים משלה, והחלה לפעול בנפרד מנופדיה. לאורך השנים הפכה ויקיפדה למיזם רב לשוני, אשר היווה גם השראה למגוון רחב של אתרי ויקי מקוונים אחרים.
בינואר 2001 הוחלט ליצור את ויקיפדיה
כמיזם משלים של נופדיה בו יפותחו טיוטות לערכי נופדיה לפני שהם יעברו את תהליך
ביקורת העמיתים.
השם "ויקיפדיה" הוצע על ידי
סנגר ב-11 בינואר 2001.
נתונים 2022
Currently, the English Wikipedia alone
has over 6,438,576
articles of any length, and the combined Wikipedias for all
other languages greatly exceed the English Wikipedia in size, giving more than
29 billion words in 55 million articles in 309 languages.
ויקיפדיה
בעברית שייכת לקבוצה קטנה של "ויקיפדיות לאומיות" הפועלות בעיקר
במדינות שבהן נמצאים רוב דוברי שפה מסוימת. כל אחת מהן עצמאית לגמרי, והתכנים בהן
אינם זהים לאלה שמופיעים באנגלית. אפילו לקרן ויקימדיה הבינלאומית, שתומכת בפעילות
מבחינה טכנית ומממנת חלק קטן מהתקציב, אין מנדט להתערב בתכנים — כך גם לסניף
המקומי של ויקימדיה ישראל, שבראשו עומדת המנכ"לית מיכל לסטר..
ולמרות זאת, ויקיפדיה המקומית שונה באופן מהותי ממקבילותיה בעולם. המאפיינים הייחודיים שלה הופכים אותה לסגורה, חשדנית וכוחנית יותר. במובנים רבים, פניה של ויקיפדיה בעברית משקפים את פניה של החברה הישראלית.
עיקרון מרכזי המנחה את יתר הוויקיפדיות בעולם הוא "הנחת הכוונה הטובה" — ההנחה כי מי שפעיל בוויקיפדיה, עושה זאת מתוך רצון לתרום למיזם. עקרון היסוד הזה מסייע ליצירת מרחב עריכה פתוח, שבו ותיקים סומכים זה על זה ועורכים חדשים יכולים להתאקלם במהירות. עיקרון זה לא קיים בגרסה המקומית, ויש עורכים שאפילו מתנגדים לו. זה עשוי להסביר מדוע דפי שיחה רבים בעברית נראים כמו שדה קרב, ומדוע רבים מהעורכים הוותיקים פורשים עם השנים מפעילות.
בנוסף, בעברית לא קיימת מדיניות של הגעה לקונסנזוס. זהו עיקרון עליון במיזם באנגלית, שנועד ליצור הסכמה רחבה בקרב העורכים במקרה של מחלוקת על מדיניות או על תוכן. אבל עורכי ויקיפדיה בעברית ממש מתנגדים לכך.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה