תמונת הידע המידעני , סקירה מס' 3 , 29 למרץ 2012
לקראת
הרצאתה החשובה של המידענית תמי נויטל בכנס המידענות הארצי והבינלאומי במאי 2012 במלון
הילטון תל אביב (אוצרות מידע ( Information
Curation ): יצירת
מרכזי תוכן
דינמיים לשימוש עצמי ושיתוף ידע
ומידע בקהילות לומדות תמי נויטל, האוניברסיטה הפתוחה ), ליקטתי כמה וכמה מקורות מידע המנסים לטוות את תמונת הידע
המידעני על תחום מרתק במידענות ובניהול
תוכן . אוצרות דיגיטלית היא דיסציפלינה בהתהוות, שתמשיך ותתגבש כמבנה ידע חדש
בשנים הבאות.
המונח ‘אוצר’ (Curator) פורץ מגבולות המוזיאונים והגלריות לתחומים אחרים. התמודדות
ארגונים בעולם של הצפת מידע אינה בהכרח יצירת מידע נוסף אלא בהפיכתם לאוצרי תוכן
רלבנטי לקהל שלהם – החל מאיתור, סידור, הנגשה והפצה.
תמי נויטל , המידענית של האוניברסיטה הפתוחה, מגדירה אוצרות דיגיטלית: "זיקוק מידע בנושא מוגדר והנגשתו לקהל היעד עם ערך מוסף " .
כל פעולת האוצרות הדיגיטלית נועד להוסיף מסגרת הקשר ותובנות וזהו הערך המוסף.
דוגמא לערך מוסף: שילוב מספר ידיעות/מאמרים והצגת זווית ראייה חדשה תוך השוואה בין מקורות מידע אלו .
תמי נויטל , המידענית של האוניברסיטה הפתוחה, מגדירה אוצרות דיגיטלית: "זיקוק מידע בנושא מוגדר והנגשתו לקהל היעד עם ערך מוסף " .
כל פעולת האוצרות הדיגיטלית נועד להוסיף מסגרת הקשר ותובנות וזהו הערך המוסף.
דוגמא לערך מוסף: שילוב מספר ידיעות/מאמרים והצגת זווית ראייה חדשה תוך השוואה בין מקורות מידע אלו .
סקירה
יעילה מאד ומקיפה מעבר לגבולות הצרים של המידענות , סקירה שכתב גיא חיים
יכולה לשמש עבורנו נקודת מוצא לקבלת תמונה על התחום של אוצרות דיגיטאלית , אנשים ועסקים כאוצרי תוכן.
המאפיינים המקצועיים של האוצרות הדיגיטאלית
על המאפיינים של
אוצרות דיגיטלית בסקירה של הוויקפדיה באנגלית. הסקירה
מכסה את ראשי הפרקים הבאים :
Aspects of digital curation
Challenges faced by digital curation
Response to digital curation challenges
Sheer curation
Channelisation
מחזור החיים של
תהליכי האוצרות הדיגיטאלית
הסקירה הבאה
מתארת את מחזור החיים של האוצרות הדיגיטאלית ואת השלבים השונים המרכיבים את התהליך של האוצרות הדיגיטלית . אלו
הם השלבים העיקריים שהאוצר הדיגיטאלי צריך
לתכנן וליישם בכל מיזם או פעולה :
Conceptualise
Create
Access and use
Appraise and select
Dispose
Inges
Preservation action
Reappraise
Store
Access and reuse
Transform:
כיצד ליישום את מודל מחזור החיים של האוצרות
הדיגיטאלית ( עפ"י השלבים שתוארו למעלה) .
סקירות
ביבליוגראפיות
ביבליוגרפיה
מקיפה ויעילה שליקט וערך Charles W. Bailey JRעל מכלול המאפיינים של אוצרות דיגיטלית :
תוכן העניינים
של הסקירה:
3.1 General Works
3.2 Digital Data
3.3 Digital Media
3.4 E-journals
3.5 Other Digital Formats and Materials
3.6 World-Wide Web
3.2 Digital Data
3.3 Digital Media
3.4 E-journals
3.5 Other Digital Formats and Materials
3.6 World-Wide Web
ספריות המחקר ותחומי האוצרות הדיגיטאלית
דו"ח
מקיף משנת 2011 שנכתב ע"י Tyler Walters and Katherine Skinner מארגון הספריות המחקר האמריקאי ARL .
הדו"ח מונה את תחומי הפעולה ושירותי
המידע האפשריים של ספריות שנכנסות לתחומי האוצרות הדיגיטאלית. הסקירה מציעה כמה
אסטרטגיות פעולה מועילות לספריות בתחום המתהווה של האוצרות הדיגיטלית.
ראה גם :
Alan Howell, (2011) "Digital Curation: A How-to-do-it
Manual", Library
Management, Vol. 32 Iss: 8/9, pp.635 – 638
Aitken, B., McCann, P. , McHugh, A. , and
Miller, K. (2012) Digital curation and the cloud. In: Curation in the
Cloud Workshop, 7-8 March 2012, London.
אוצרות
דיגיטאלית ותחומי החינוך
כתבי עת מובילים
בתחומי האוצרות הדיגיטאלית
פרוייקטים ישראליים ובינלאומיים בתחומי האוצרות הדיגיטאלית
פרויקט
מינרבה
במרץ
2003 נחתם הסכם שותפות בין משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי ובין המשרד למורשת
תרבותית באיטליה בפרויקט "מינרבה" של הקהילייה האירופית העוסק
בדיגיטיזציה של מקורות מידע מדעיים ותרבותיים.
הכינוס
השמיני לדיגיטציה של המורשת התרבותית בירושלים
פרוייקט "חיפה וסביבתה - מאגר מקורות חזותיים" עוסק בשימור חומרים
חזותיים הקשורים להיסטוריה של העיר חיפה וסביבתה הקרובה.
בפרויקט
זה משתלבים גם אוספים בנושא ספנות וימאות כאשר חיפה מהווה נדבך חשוב בהקמת
מערך הימי של מדינת ישראל בהווה.
הפרוייקט מהווה חלק מפעילות הספריה המרכזית של אוניברסיטת חיפה לשימור מורשתה התרבותית של ישראל במטרה להבטיח נגישות למידע גם לדורות הבאים וכן לצרכי מחקר בנושא חיפה והסביבה.
יד ושם יוצא למבצע איסוף וקטלוג דיגיטלי של פריטים אישיים מתקופת השואה
מיזמים נבחרים באירופה
מיזמים
בארה"ב
פרויקטים בהתהוות
“מראה מקום - ישראל נגלית לעין”: פרויקט קהילתי וייצוגי לתיעוד גיבוי והצלה של תמונות המדינה והארץ, תושביה ותולדותיהה. פרויקט,
שנוסה בהצלחה גדולה בשנת המאה לתל-אביב במסגרת “העיר הנגלית לעין” שיזמו יד בן-צבי ועיריית תל-אביב,
פועל בכל שלבי התיעוד והעצמת הזהות הקהילתית והלאומית.
התמונות מאלבומי המשפחות מספרות באופן נגיש ומעורר סקרנות את סיפור חייהם של תושבי המדינה ואת מקומם של יחידים וקהילות בבניין הארץ."
"מראה מקום - ישראל הנגלית לעין" הינו מיזם, שהוקם ביוזמת יד בן-צבי ופרויקט תמ"ר -
תשתיות מורשת לאומית של ממשלת ישראל, שבו תושבים-מתנדבים מתעדים את קהילתם .
מיזמי גלאם
"גלאם" (GLAM) הם ראשי תיבות באנגלית של גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים. זהו שם קוד לשדה פעילות רחב של שיתופי פעולה מגוונים בין מוסדות תרבות, קטנים וגדולים פרטיים וציבוריים, עם תנועת ויקימדיה ועם ויקיפדיה. שני הצדדים פועלים מתוך תועלת משותפת ואחדות אינטרסים בתחום הפצתו של ידע תרבותי נגיש וחופשי לציבור רחב ככל האפשר.
פעילות גלאם החלה בערך בשנת 2009, ומאז תפסה תאוצה במדינות רבות ומול מוסדות תרבות רבים.
מיזמי גלאם
כלים ומתודות
להערכה של תהליכי אוצרות דיגיטלית
מיזמים ותוכניות
לימוד באוניברסיטאות בחו"ל
launch in
the fall of 2012.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה