לקט מס' 3 : מידענות , מנועי חיפוש, ניהול תוכן דיגיטלי וכלים מקוונים ( 6 במאי 2019 )

 בפתח הגליון :

עיקר הדיווח של הלקט השבוע מתמקד בחידושים ושיטות מקצועיות  שהוצגו בכנס מידע 2019 שנערך בשבוע שעבר במלון הילטון תל אביב ובו השתתפו מעל 3,000 מידענים , מנהלי פרוייקטים בהייטק , ספרנים ואנשי תוכן מרחבי המדינה וגם מציגים מחו"ל בתערוכה הנלוות .

הכנס , שאורגן ותוכנן ע"י חברת טלדן-מערכות מידע , היה מרתק, ואני השתתפתי ביומיים מתוך שלושת ימי הכינוס ולכן לא הספקתי להשתזף במרפסת של הילטון הפונה לים כי הייתי צריך לרוץ בין יום עיון אחד למשנהו כדי לשמוע הרצאות מעניינות ולנסות לסכם כמה חידושים ומגמות בתחומי המידענות וניהול התוכן .

לא כתבתי כאן על הארוחות הצהריים המעולות של טבחי הילטון אבל הן בהחלט היו גולת הכותרת של הכינוס המידעני החשוב ביותר בישראל .  בלקט הנוכחי תוכלו לקרוא בעיקר על הרשמים שלי על ההרצאות בכינוס וגם על מידע שקלטתי תוך כדי שיחות מסדרון עם עמיתים למקצוע ..בשיחות המסדרון בלובי של הילטון היה גם כיבוד רב ועשיר וחלק מעמיתי ,בכל זאת, הצליחו תוך נשנוש גסטרונומי לדווח לי על חידושים טכנולוגיים שונים בעולם המידענות (על כך אדווח בלקט הבא לאחר חג השבועות) .

"כהרגלנו בקודש" יש בלקט הנוכחי השלמות מידע בסוף כל דיווח בלקט , זאת בעקבות חקר מקורות שערכנו

אני מאחל לכולם חג ביכורים שמח והרבה גבינות .

עמי סלנט , עורך הלקט

מאגרי מידע ואתרי תוכן

18 אתר הלמ"ס החדש

הרצאה מרתקת של מירית הוכמן כהן מהלמ"ס

מירית הוכמן כהן מהלמ"ס מכנה את אתר הלשכה בתור "הדאשבורד של המדינה" שכולל, למשל, את כל המדדים הסקטוריאליים, מידע על ישובים ואפילו גרסת אתר לילדים. ניתן לגשת למידע דרך תפריט הכולל 28 נושאים מרכזיים ובכל נושא מופיעים קישורים רלוונטיים שהם סמנטיים לנושא המרכזי. מומלץ מאד להתרשם מהאתר, לעיין בשנתונים הסטטיסטיים ולנצל את שפע המידע הנגיש כיום לציבור.

האתר, שנבנה באמצעות חברת Ewave ,מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת והוא בעל עיצוב חדשני. הוא תוכנן ופותח באופן שיענה על צרכיהם של אנשים עם מוגבלות והוא מאפשר לקרוא ולבצע פעולות באופן קל וידידותי,

מירית כהן הוכמן מהלמ"ס מידענית שמובילה את חידוש האתר. היא מספרת בהרצאה על שירותי הלמ"ס. באתר הישן היו 10 רשימות נושאים 
ובאתר החדש צמצמו לרשימת נושאים אחת שכוללת 28 נושאים ראשיים, מתחתם כ300 כאשר צמצמו למינימום. 

קודם האתר היה מאורגן לפי המבנה הארגוני והיום לפי צרכי המשתמש. 
לאחר שישבו עם צרכני מידע, הבינו ששיטות החיפוש הן שונות והציפו את מימדי החיפוש בדף הבית. הם הבינו שאנשים מחפשים לפי נושא, סוג מידע, אזור גיאוגרפי או לפי סקר. 

הם עבדו על האתר החדש במשך 6 שנים וארגנו מחדש את כל הנושאים והשיטה לריכוז מידע סטטיסטי . הם ערכן מיפוי תוכן וארגנו מחדש את הנושאים העיקריים על פי צרכי המשתמשים ולא על פי צרכי המדורים השונים בלמ"ס כפי שהיה באתר הישן.

הם יצרו תבנית אחידה לכל הנושאים והכניסו את התוכן הישן עפ"י התבנית המאוחדת החדשה באתר החדש

אתגר נוסף שלהם היה להנגיש את השפה ולהוריד אל העם. 
לדוגמה: 
תנועה טבעית - נישואין גירושין , לידות ופטירות. 
סדר ציבורי- פשיעה ומשפטים. 
יש הבדל בין מאפייני הדור השלישי ודור ה - z שלא רוצה שיתערבו לו והם ישתמשו בכלים.

הרצאה מרתקת ומלמדת.

כתובת האתר החדש(קישור)

האתר הישן קיים בכתובת  Old.cbs,gov.il

האתר החדש מנקודת מבט מידענית :

אחרי הכינוס בדקתי את האתר החדש של הלמ"ס במשך יומיים והוא אכן יעיל יותר מהאתר הקודם . הם הוסיפו גם מנוע חיפוש משופר אשר מאפשר גם לסנן מידע עפ"י נושאים ועפ"י סוגי פרסומים וסוגי פריטים . ניתן גם לייצור סינון בחיפוש עפ"י תאריכים.

19 . מאגרי מידע בתחום ההייטק – השוואת תועלות , נטליה גולצ'ר

נטליה גולצ'ר , ללא ספק המידענית המומחית מס' 1 בישראל ( מהנדסת בוגרת הטכניון המתמחה בתחומי מאגרי מידע טכנולגיים ועסקיים וצברה ניסיון של 45 שנה עוד מתקופת DIALOG ) נתנה הרצאה מאוד מועילה בכינוס מידע 2019:

רובנו נוהגים להשתמש במאגרי מידע מקוונים ענקיים כגון  Nexis-lexis , Proquest, Dow Jones Factiva  . אלו הם ללא ספק מאגרי מידע חשובים לחקר חברות וחדשנות וטכנולוגיות חדישות  , אך בשנים האחרונות החלו להתפתח "בוטיקים מתמחים" שהם לא פחות חשובים ולעתים גם יותר מועילים וחשוב להכירם .

כלומר, מדובר על פלטפורמות מקוונות המשקפות את החדשנות של החברות וחברות ההיי-טק בצורה יותר נאמנה ויותר דינאמית מאשר מאגרי המידע הגדולים והכבדים.

מדובר בפלטפורמות מקוונות לזיהוי מגמות Online Platforms for Discovering trends

הפלטפורמה הראשונה נקראת Crunchbase ומדובר על מאגר מידע המנוהל ע"י אנליסטים מאז שנת 2007

מסד הנתונים CrunchBase  מכיל קשת רחבה של חברות סטארטאפ, מייסדים, משקיעים וקרנות הון סיכון, המסד כולל גם כלים ויזואליים המאפשרים למשתמשים לגשת לסטארטאפים ולמידע עליהם בצורה ויזואלית והשוואתית .

ניתן לחפש בו חברות, משקיעים, דמויות מפתח בארגון וכדומה. על כל חברה אפשר למצוא נתונים כספיים, באיזה שלב בגיוס היא נמצאת, מספר עובדים, אתר אינטרנט ורשתות חברתיות, פרטי קשר, משקיעים ועוד

מאגר CrunchBase מכסה מעל מיליון חברות

קישור למאגר CrunchBase

נטליה גולצ'ר  הציגה פלטפורמות מתמחות נוספות לחקר חדשנות וחברות והם :

PitchBook מאגר מידע מקוון יעיל אשר חיפוש מלא בו הוא בתשלום. מדובר על מאגר מידע מאוד מעודכן והם מכסים מעל מיליון חברות . מדובר למעשה על חברת מחקר המעמיקה לנתח את נתוני החברות וחברות ההיטק ברחבי העולם.

קישור למאגר PitchBook

מאגר CB Insights – נוסף לחברות ניתן למצוא בו מידע רב לחקר שווקים והתפתחויות טכנולוגיות

קישור למאגר  CB INSIGHTS

 מאגר Mattermark  - פלטפורמה יעילה לחקר נתוני שווקים ונתוני חברות

קישור למאגר Mattermark

  מאגר Biotechgate –  כיסוי יעיל של חברות ביוטק וחברות תרופות

 מאגרי חברות בישראל

מאגר המידע IVC 

קישור IVC RESEARCH CENTER

מאגר המידע המקוון אודות חברות סטארט-אפ בישראל

 Israel start -up Nation

Start-Up Nation Finder

 ראו גם :

5  מאגרי מידע על חברות שכל אחד חייב להכיר

 ראו גם :

מאגר המידע הישראלי Start-Up Nation Central:  מאגר מידע יחיד מסוגו

הוויבנט והתפתחויות בשיטות איסוף המידע באינטרנט

20 .יום העיון  הצלף המידעני 2019" - מידענות מוכוונת מטרה" ..בהנחיית דזירה חלוזין רובין התמקד בעיקר בתחומי הוובינט והיה אחד מימי העיון החדשניים ביותר בכנס מידע 2019.

מה זה בכלל וובינט? 

 וובינט (WEBINT) זה קיצור של Web Intelligence, או בעברית "מחקר רשת". זהו מכלול היכולות להגדיר מטרת מחקר, לאסוף עליה אינפורמציה מהרשת ולעבד את הנתונים לכדי תובנות שאפשר לעשות איתן משהו. מומחי רשת הם אנשים סקרנים, שלא מפחדים לנבור בערימות של מידע. כאלו שיכולים להגיע לכל פיסת מידע בכל מקום, ולצרוף את כל אותן פיסות מידע לכדי תמונת מודיעין שלמה ומרשימה.

עולם הוובינט התחיל כמו הרבה תחומים אחרים בגופים ביטחוניים וצבאיים, דוגמת ה-CIA, ה- FBI ואצלנו בצבא ובמוסד. למעשה, WEBINT הוא חלק מעולם רחב יותר שנקרא OSINT – קיצור של המונח Open Source Intelligence או מודיעין ממקורות גלויים.

 בעבר, היו הרבה מקורות גלויים שאפשר היה להוציא מהם מידע על האויב – עיתונים, רדיו, טלוויזיה ולימים גם האינטרנט. חיפוש מידע באינטרנט היה תחום אחד בתוך חיפושי מידע גלויים. כיום, האינטרנט כבר בלע את המדיה האחרים – העיתונים מחזיקים במהדורות דיגיטליות (דוגמת הארץ, ניו יורק טיימס ועוד). ישנם עיתונים שלא מתקיימים יותר בדפוס. הטלוויזיה והרדיו גם הם כבר נמצאים באינטרנט, וישנם ערוצי טלוויזיה ורדיו המתקיימים אך ורק בגרסאות אינטרנטיות. לכן, מה שנהוג היה לכנות OSINT היום אפשר לכנות כ-WEBINT (ולהיפך).

ההגדרה הזו מתמקדת ביכולת של אדם לאסוף אינפורמציה מהרשת. אבל מחקר הרשת הוא לא רק שלב איסוף המידע. הוא כולל קודם כל הגדרה של מה אנחנו רוצים לחקור? באילו אמצעים נשתמש?

 מה הגבולות האתיים שלנו? ולאחר איסוף המידע – מה אנחנו מתכננים לעשות איתו? איך אפשר להרכיב ממנו תמונה שלמה? ואילו תובנות אפשר להפיק ממנו? 
המהות של מחקר רשת היא היכולת לעשות את כל התהליך בשלמותו ולחבר נקודה לנקודה עד שמתגלה תמונה ברורה שניתן להבין.


כיום, עולם הוובינט כבר מזמן לא שייך בלעדית לגופים הביטחוניים. ישנן חברות אזרחיות רבות המעסיקות חוקרי רשת (או אנליסט וובינט) למטרות שונות – ניטור ומיפוי סיכונים, חיפוש מועמדים מתאימים למשרות (סורסרינג), תחקירנים בתקשורת, ניטור הונאות ברשת, מודיעין עסקי ותחרותי, הגנות סייבר והיריעה עוד ארוכה. כל חברה באשר היא יכולה להיעזר בחוקרי רשת בשורותיה, וחשוב שתדאג לעובדים המכירים את עולם הוובינט ויש להם יכולות חיפוש מתקדמות ברשת. שם נמצאות התשובות לכל שאלותינו (מקור , פז אביב)

"יש את האיסוף היותר שיטתי – שזה אוסינט (מודיעין מבוסס על מקורות גלויים), וובינט (איסוף ברשת) – שזה בסופו של דבר אומר שיש לנו מרחב ענק עם אינסוף מידע – אתרים ורשתות חברתיות – כל דבר שהוא זמין ונגיש. בתוך הדבר הזה אנו צריכים לכרות מידע רלוונטי מתוך אינסוף מידע שיש ולהביא אותו בזמן סביר, כמעט קרוב לזמן אמת למקבלי ההחלטות. זה עולם מאוד מורכב.

21 . פלטפורמות מודיעין מקוונות – דור חדש של מערכות מידע

גולת הכותרת של יום העיון הצלף המידעני הייתה הרצאתו המרתקת של אלון ליפשיץ אודות פלטפורמת המודעין המתוקשבת שפיחה חברת הסטראט-אפ שלו לצורך ביצוע ניתוחי Web Intelligence.

אלון ליבשיץ מכהן כמנכ"ל חברת Essence Intelligence. לאחר שירות צבאי ביחידת מודיעין מובחרת ותפקיד מוביל במחלקת המודיעין הקיברנטי של משרד הביטחון הישראלי, אלון עבד כמנהל מוצר עבור מספר חברות סטארט-אפ ישראליות.

אלון הקים את Essence Intelligence על סמך נקודות הכאב שנחשפו במודיעין הצבאי ובתעשיה כאחד - בהסתמך על עבודת אנוש ידנית של עיבוד וניתוח נתונים לצורך קבלת החלטות קריטיות.

 המבנה הרב-שכבתי של פלטפורמת המודיעין המקוונת Essence Intelligence

פלטפורמת המודיעין המקוונת האינטגרטיבית שפיתחו אלון ליפשיץ וקבוצת מהנדסי התוכנה שלו מציעה יכולות שהן הרבה מעל ומעבר למנוע חיפוש כמו גוגל . הפלטפורמה המתוקשבת כוללת מנגנון של ניטור מדיה פיננסי וכלכלי לצד מנגנון AI  בינה מלאכותית להצבעה על קשרים בין סוגי המידע שאוחזרו .

למערכת המידע יש יכולות מרשימות של למידת מכונה  MACHINE LEARNING  לצד ניתוח טקסטים וואיסוף מידע מתקדם מסוג  Data Harvesting כאשר כל המנגנונים האלו מבוססים גם על ניתוח סמנטי וניתוח מופעי מילים והקשרים. אין כיום בעולם פלטפורמת מודיעין מקוונת בעלת יכולות ניתוח דומות.

קישור למידע נוסף באנגלית על פלטפורמת המודיעין האינטגרטיבית שפיתח אלון ליפשיץ

ראו גם : פלטפורמת מודיעין מקוונת אחרת בשם  Glean info

ראו גם : 6 Examples of AI in Business Intelligence Applications

22 . מה לטכנולוגיית הבלוקצ'יין ולמידענות ולמאגרי מידע ?

הרצאתה המרתקת של ד"ר מילי פרי , בלוקצ'יין : מהפכה בשדה הקרב של המידע

הבלוקצ'יין עתיד להגדיר מחדש כלכלות ותעשיות תוך שימוש במונח "כלכלות מתכנתות" (Programmable economy),  שימוש בחוזים חכמים ועוד. הבלוקצ'יין הוא יציר הדור הרביעי של הרשת. בעליו הוא רשת של אנשים המנוהלת מהמחשב האישי, שבו נשמרת רשומה (בלוק) מוצפנת וחתומה דיגיטלית, שמופעלת באמצעות אלוגריתם חכם. כל בלוק קשור לאלו שלפניו ולאלו שאחריו באופן כזה שאי אפשר לשנותו, לפצחו או לזייפו.

בכך, מתייתר מקומו של המתווך בפעולות השונות ונחסכת עלותו. בלוקצ׳יין, כלומר – שרשרת בלוקים, הוא פרוטוקול טכני המאפשר לבצע עסקות  וחילופי ידע בין שני צדדים בצורה אמינה ובטוחה, ללא תיווך של גורם שלישי. מאגר נתונים מבוזר כזה נמצא על מספר רב של מחשבים המסתנכרנים זה עם זה – להבדיל ממאגר שנמצא בידי גוף אחד. האופן המורכב שבו הוא מבוזר ומאובטח מאפשר לו לפעול ללא גורם מרכזי שתפקידו לנהל את הפעילות או לפקח עליה.
הבלוקצ'יין שומר את המידע על כל העסקות שנעשות בו באופן כרונולוגי, בתוך "בלוקים" של מידע. כל בלוק הוא קובץ עם המידע על כל העסקות שנעשו בפרק זמן מסוים. כשפרק הזמן מסתיים, ננעל הבלוק בצורה דיגיטלית ומצטרף לשרשרת הבלוקים שננעלו לפניו. זו הסיבה שקשה מאוד, ולמעשה בלתי אפשרי, לזייף או לשנות מידע על הבלוקצ'יין. זה כנראה מה שגרם לארגונים עסקיים ומוסדות בינלאומיים הכריזו לפני מספר שנים על בדיקת השימוש בבלוקצ׳יין לצרכים מגוונים. עקב האיום על אופי ביצוע עסקות בדרך המסורתית, היו הבנקים בין הראשונים שהחלו לבחון את השימוש בפנקס הרשומות המבוזר לצורך ביצוע עסקות באופן מהיר ומאובטח יותר.

הבלוקצ'יין הוא יציר הרשת. בעליו הוא רשת של אנשים המנוהלת מהמחשב האישי שבו נשמרת רשומה (בלוק) מוצפנת וחתומה דיגיטלית, שמופעלת באמצעות אלוגריתם חכם. כל בלוק קשור לאלה שלפניו ואחריו באופן כזה שאי אפשר לשנותו, לפצחו או לזייפו. בכך, מתייתר מקומו של המתווך בפעולות השונות ונחסכת עלותו. הבלוקצ׳יין, כלומר – שרשרת בלוקים, הוא פרוטוקול טכני, המאפשר לבצע עסקות בין שני צדדים בצורה אמינה ובטוחה, ללא תיווך של גורם שלישי. מאגר נתונים מבוזר כזה נמצא על מספר רב של מחשבים המסתנכרנים זה עם זה – להבדיל ממאגר שנמצא בידי גוף אחד. האופן המורכב שבו הוא מבוזר ומאובטח מאפשר לו לפעול ללא גורם מרכזי שתפקידו לנהל את הפעילות או לפקח עליה.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא מוכוונת משתמשים. היא מעבירה את ההחלטה והשליטה בביצוע תהליכים כלכליים לידי ציבור המשתמשים ככלל וליחיד בפרט – לא כקלישאה יח"צנית, אלא כיישום ממשי של המושגים דמוקרטיה ושוויון. אם רוצים שהביזור, השקיפות, יכולת השליטה והניהול העצמי יהפכו למציאות, יש לשתף את האזרח בשיח ולשלבו ביישום, על מנת שיגלה בעצמו כיצד משפיע הבלוקצ'יין על חייו, ויעריך את תרומתו לחיזוק מעמדו כמשפיע.

מהפכה כבר אמרתי?

אנחנו עדים לתהליך שבו מרכזי כוח שהיו ועדיין נמצאים מחוץ לשליטתנו מאבדים מחשיבותם, והכוח לשלוט בפעולותינו ובמידע אודותיהן נשאר בידינו. אנחנו נהיה אלה שנחזיק במידע הרפואי שלנו, נחליט איזה מידע אנחנו מעבירים לרופא, מתי ולאיזה צורך, ונוודא שהתרופות שאנחנו נוטלים מקוריות ולא מסכנות את חיינו. אנחנו נהיה הבעלים של זהותנו הדיגיטלית ובעזרתה נשתתף בקבלת החלטות; נרכוש את החשמל שאנחנו משתמשים בו; נבחר (למעט הטבעוניים שבינינו) לאכול בהמבורגר שלנו רק בקר שגדל בתנאים שאנחנו מאשרים, ולרכוש רק מוצרים שיוצרו במפעלים המצייתים לכללי התעסוקה והאתיקה שבהם אנחנו מאמינים; ננהל את תהליך ההכשרה וההשכלה שלנו ואת כספנו; נצרוך שירותי תרבות ישירות מיצרני התוכן, ונתרום להם תוכן; נשלוט במכוניות האוטונומיות שלנו, בבתינו החכמים וברחפנים; נוכל לתרום לפעולות פילנתרופיות ולעקוב אחר יישומן; ואף לתרום לניהול יעיל של משאבי טבע ופתרון משברים סביבתיים. את כל אלה ננהל בפרטיות ובחסיון של פרטינו האישיים, תוך צמצום הבירוקרטיה, והרחבת השקיפות והאמון במרחב הציבורי, ברשת של עמיתים ובקהילות בהם הוא פעיל ותורם. מהפכה כבר אמרתי?

ראו גם :

שרשרת זהב: כך כובש הבלוקצ'יין את התאגידים הגדולים

מתודולוגיות בתחומי ניהול תוכן דיגיטלי

23 . DIY/UX – חוויית משתמש באחריות כולנו , אודי סלנט

אודי סלנט , מומחה לחוויית משתמש באינטרנט ומרצב במרכז הבינתחומי ובמכון הטכנולוגי חולון, נתן בכינוס הרצאה מועילה כיצד לשפר את חוויית המשתמש באינטרנט והמתודולוגיה לכך .

בפתח ההרצאה הביא אודי דוגמא לבעיית התמצאות קשה באתרי הממשלה בישראל ( ממשל זמין  gov.il). הוא סיפר על מקרה כאשר הוא אישית נדרש לחדש דרכון ולהזמין תור באינטרנט לחידוש דרכון ביומטרי הוא הלך לאיבוד באתר שהוקם לצורך כך (זימון תורים להנפקת תיעוד ביומטרי) . באתר אינטרנט זה מופיע עמוד נחיתה פרסומי המשבש את ההתמצאות, יש קישור בלתי נראה היטב  ואין המשך לאחר ההקלקה.

כמענה לבעיית תכנון חוויית המשתש באינטרנט הציג אודי את פרימידת היסודות ליצירת חווית משתמש באינטרנט (כמו פירמידת הצרכים של מאסלו יש כיום גם פירמידת היסודות של חוויית משתמש באינטרנט) . הפירמידה של יסודות ועקרונות אלו הזו נקראית  The UX pyramid כאשר העקרון הבסיסי ביותר הוא פונקציונליות של האתר , ולאחר מכן אמינות , שימושיות ונוחות.

מרבית אתרי ממשל זמין בישראל , וגם אתרי שירות לא מעטים במגזר הפרטי , אינם בנויים עפ"י הנדרש בפירמידת UX זו ולכן במרביתם אנו הולכים לאיבוד בגלל בעיית התמצאות.

מאחר ובמרבית הפעילות של תכנון והקמת אתרי אינטרנט בישראל חסרים המימדים וההטמעה של חוויית משתמש נכונים ( בגלל מחסור בכוח אדם מקצועי שמתמחה בחוויית משתמש)  מציע אודי סלנט להיערך בכוחות עצמנו להנחיית צוותי הפיתוח של אתרי האינטרנט כיצד להשמיש נכון את האתר וליצור חוויית משתמש טובה יותר. לצורך כך הוא הציג בהרצאה את חמשת השאלות המנחות והעקרוניות עבור כל מוצר דיגיטלי או שירות באינטרנט ומציע טופס עזר לבדיקות תצפית של המשתמשים .

ראו גם :

מהו עיצוב חוויית משתמש?

עיצוב חוויית משתמש זהו שם התחום המקצועי, שעוסק בקשר בין הלקוח/הגולש לבין מוצר או שירות וכמובן הארגון העומד מאחוריהם. 

עיצוב חוויית משתמש יגרום לגולשים לתפוס את האתר בו הם שוהים כנוח לשימוש וכבעל ערך עבורם. 

כתוצאה מכך, הם יהפכו למשתמשים קבועים באתר זה. בסופו של דבר כולנו חוזרים למקום שבו הכי נעים לנו, ושהחיבור אליו מספק את ציפיותינו ומביא לנו תועלת.

מן הראוי שלא להתבלבל - עיצוב חווית משתמש אינה זהה לשמישות. המושג "שמישות" מתייחס ליעילות הממשק ולידידותיות שלו כלפי המשתמש, בעוד המושג "עיצוב חוויית המשתמש" מתייחס למה שהמשתמש מרגיש בזמן השימוש במערכת. עם זאת, השמישות מהווה מרכיב מרכזי במסגרת עיצוב חוויית המשתמש, לצד אלמנטים מתחום הפסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות, ארכיטקטורת המידע וכללי העיצוב הממוקד.

ראו גם : יצירת חווית משתמש בתכנון מנוע חיפוש פנימי באתר של הארגון/חברה

Lessons I learned while designing for an enterprise search engine

ראו גם : עיצוב חווית משתמש: 8 כללים שכל אחד חייב להכיר

 24 .מיומנויות וכלים לכתיבת תוכן בעולם הדיגיטלי, עידו הנדל

עידו הנדל , מומחה לכתיבה דיגיטלית נתן הרצאה מועילה על כתיבת תוכן בעולם הדיגיטלי החדש ביום .

הוא הסביר כי לאנשים כיום אין סבלנות  ותוך כמה דקות ( ולעתים שניות) הם מדלגים הלאה  ולכן צריך לכתוב תוכן בגישה אחרת.  המידע הוא אין-סופי ונוצר עומס מידע רב והתוצאה אפס סבלנות. הקורא הממוצע חשוף למאות גירויים תוך כדי הקריאה וזה מפריע להעמקה.

כדי לענות על כך מוצע להקפיד על עקרונות הבאים בכתיבה לעולם הדיגיטלי :

סיפור – לכתוב את המידע בצורה של סיפור , לפחות בהתחלת הסקירה או הפוסט .

תועלת – להגיש את התועלת ( מה ייצא לי מזה)

היררכיית מידע – אל תתעלמו לחלוטין מהתיאור העובדתי, אך תנו עדיפות להצגת התועלות.

אמת ( מהימנות של הטקסט) , הקורא צריך להבין שהכותב חקר לעומק את הנושא עליו הוא כותב

הומור – אסור שהטקסט יהיה משעמם

אינטראקציה- לנסות ליצור תקשור עם הקוראים , להציג שאלות בסוף הטקסט עם אפשרות לקוראים להגיב

להאכיל בכפית – לנסות לתמצת את עיקרי הדברים כי לאנשים אין סבלנות

הבלוג של עידו הנדל (קישור)

25. כלים ושיטות לאיתור אנשים

ההרצאה: Licence to stalk – סורסינג של המידענית קרן אזולאי התמקדה על שיטות וכלים מתקדמים לאיסוף מידע על אנשים

קרן אזולאי, Sourcing Evangelist ומרצה בינלאומית לעולמות הסורסינג, הציגה כלים מבוססי בינה מלאכותית לאיסוף מידע על אנשים. קרן אזולאי היא ללא ספק המידענית המובילה בישראל לאיתור אנשים ומועמדים לעבודה. 

"סורסינג הוא לא רק חיפוש בלינקדאין או ברשתות חברתיות אחרות", מדגישה אזולאי. "זהו למעשה שלב המחקר והאיתור של הליך הגיוס. יש כיום כלים וטכנולוגיות המאפשרים לאתר באמצעות האינטרנט מועמדים בכל פינה בעולם ולקבל עליהם מידע רב. 


סורסינג הוא למעשה שימוש נרחב במקורות רבים נוספים, בהם חיפושים בוליאניים בגוגל, שימוש בתוכנות People Aggregators, אתרים נוספים ותוספים חינמיים לגוגל כרום ועוד".

מה שמגדיר סורסר טוב זה מישהו שיש לו את החיפוש בדי.אן.איי. זה ביג דאטה בעולמות של משאבי האנוש. לדברי קרן אזולאי :אני יותר אשת מחקר מאשת גיוס".

לדברי אזולאי, המטרה היא למצוא את המועמדים שרוב המגייסים לא מגיעים אליהם. 

"מדובר במועמדים שלא רק שעובדים כרגע, אלא שחלקם אף בטוחים שהם נמצאים במשרת חלומותיהם", היא אומרת.

"כלומר הם בפירוש לא מחפשים עבודה. 
לכן יש לדעת כיצד והיכן בדיוק לפנות אליהם, על מנת שישקלו היענות לפנייה שלנו".

בין מאגרי המידע המתקדמים לאיתור אנשים ומועמדים ציינה קרן אזולאי את מערכת Recruitém , את פלטפורמת Seekout.io  לאיתור אנשים ומועמדים פוטנציאליים לעבודה ברשתות חברתיות , את פלטפורמת Seamless.AI וגם את הכלים הבאים :

searchmybio.com

פלטפורמת Hiretual המבוססת על AI

StalkFace

Crystal Know

Camp | LinkedIn

Intelligence Search - Google Chrome

ראו גם :

חיפוש אנשים – 12 אתרים מומלצים | עולם המידע

 כלים דיגיטליים ופלטפורמות להעברת ידע

 26 . עולם הוובינרים , זוהר עמיהוד

זוהר עמיהוד נתן הרצאה מועילה על עולם הוובינרים (webinar)

הוובינר (צירוף של שתי מילים: web + seminar) היא טכנולוגיה המאפשרת העברת שידורים חיים באינטרנט עם אפשרות ליצירת מעורבות של המשתתפים/משתלמים בוובינר במיגוון דרכים (מה שאין בפייסבוק לייב ואין גם ביוטיוב לייב).

הוובינר מאפשר בו-זמנית , מלבד השידור בוידאו, גם שיתוף מסך: מצגת, אלבום תמונות , קובץ , אתר אינטרנט.

יתרונות הוובינר

·        הוובינר יוצר ביעילות  Awareness

·        נוחות : אפשר לשדר ולשמוע הרצאות וסמינרים מהבית

סוגי וובנירים

מצגת + מצלמת אינטרנט

ראיון אחד על אחד

פאנל מומחים

הדגמות מוצר/כלי טכנולוגי/שיטה

כל זאת תוך מעורבות לקוחות/משתמשים בשידור החי

ראו גם : סקירה שכתבתי לפני 4 חודשים על וובינרים

סמינרים מקוונים (Webinar) ועולם החינוך וההשתלמויות

כלי מחקר

27 .הקמת מאגר כלי מחקר חדש במכון ברוקדייל

מכון ברוקדייל הוא מכון למחקר חברתי יישומי המוביל בישראל . 

המכון הוא שותפות בין הג'וינט העולמי וממשלת ישראל . 



בשנים האחרונות הם עובדים על הקמת מאגר מידע מאוחד ומקיף של כלי מחקר שיהיה פתוח לכל הציבור ולכל החוקרים בישראל.

מטרות הקמת מאגר כלי המחקר  המקוון של מכון ברוקדייל :

·        מאגר מקוון פתוח ונגיש לכלל הציבור והחוקרים באינטרנט

·        מאגר מקוון אשר יענה הן על צרכי הציבור, הסטודנטים והחוקרים בארץ

מדובר על אוסף נרחב מאד של כלי מחקר ( כגון שאלונים , תצפיות , תבניות סקרים , כלי הערכה ועוד) אשר הצטבר ע"י החוקרים  והמחקריםבמכון ברוקדייל במשך 40 שנה .

בשנת 2011 הם הקימו במכון ברוקדייל מאגר פנימי של שאלונים וכלי מחקר ובשנה האחרונה החליטו להרחיבו , לארגן אותו מחדש ולפתוח אותו כמאגר מקוון לכלל הציבורים.

המאגר החדש באינטרנט ,שהם בעיצומה של העבודה עליו , יתבסס על מדדים משותפים ויכלול את התכונות הבאות :

·        ממשק ידידותי ואינטואיטבי

·        מערכת חיפוש נוחה לשימוש

·        נגישות מלאה

·        התאמה לצרכי המשתמש התאמה לצורת העבודה של המשתמש

·        מבנה יעיל וברור לכל משתמש חיצוני ופנימי

שיטת העבודה : הם כרגע בתהליך עבודה מידעני של מיון וקיטלוג מחדש של כל השאלונים ויצירת מטא-דאטה לכל פריט מידע במאגר כלי המחקר. בתהליך זה משתתפים כל חוקרי מכון ברוקדייל  המסייעים בבדיקת קיטלוג המטא-דהטה של המידענים.

לו"ז : המאגר המקוון ייפתח לציבור באינטרנט בעוד כחצי-שנה

 ראו גם : מאגר כלי המחקר של מכון מופ"ת

28 . מצגות להורדה

 מבחר מצגות מיום העיון של ד"ר נדב דפני על מגמות עולם המידע 2019 ( קישור לבלוג של ד"ר יפה אהרוני)