הקדמה של עורך הבלוג , תמונת הַיֶּדַע המידעני עמי סלנט:
האתר של עיתונות
היסטורית של הספריה הלאומית הוא אחד ממפעלי המידע החשובים בישראל ואולי החשוב
ביותר . יבוא יום ויוזמי האתר יזכו לפרס
ישראל . האתר מתפתח כל הזמן ולפני כמה חודשים עבר שידרוג משמעותי , לכן מצאנו
לנכון לכתוב עליו בהרחבה .
הספרייה הלאומית השיקה לפני
כמה חודשים את אתר העיתונות ההיסטורית החדש הכולל 537 עיתונים מלמעלה מ 30 מדינות.
אוסף העיתונות היהודי והישראלי הדיגיטאלי של הספרייה הלאומית בישראל, נחשב לאחד
הגדולים ביותר בעולם - בוודאי מבחינת הגיוון הגיאוגרפי והלשוני שלו - והוא מהווה
מאגר עשיר ונדיר של עיתונים מודפסים – החל מסוף המאה ה 18 ועד לימינו אנו, ובמעל
15 שפות שונות..
ייחודו של האתר המחודש הוא בכינוסם של אתרים שונים תחת קורת גג
וירטואלית אחת. יש בו את אתר העיתונות היהודית ההיסטורית (בשותפות עם אוניברסיטת
תל-אביב); את ג'ראייד- ארכיון עיתונות בערבית בארץ ישראל העות'מאנית והמנדטורית; את
עיתונות ילדים של פעם וכן את e-תונות - אתר העיתונות היומית היוצאת לאור בישראל.
בנוסף, קיימת באתר החדש
אפשרות לבצע חיפוש רוחבי ומתקדם על כל אוסף העיתונות הדיגיטלית, לרבות
אפשרות לצפות בכל העיתונים שיצאו לאור לפי תאריך מסוים, אפשרויות חיפוש וסינון לפי
פרמטרים של שפה, תדירות הופעה, לפי מרחב גיאוגרפי ועוד.
כמו כן נמצאת באתר
מערכת תיוגים מתקדמת ברמת כתבה, גיליון וכותר שמאפשרת לכל אחד לתרום ולהעשיר את
המידע על האוסף
האתר הוא מיזם של
אוניברסיטת תל אביב והספרייה הלאומית, שהחל כניסוי פרטי בסוף שנות ה-90 על ידי חברת
התוכנה הישראלית אוליב תוכנה (Olive
Software), במסגרתו
נסרקו עותקים היסטוריים של העיתון "פלסטיין פוסט" (שמו המקורי של העיתון
"ג'רוזלם פוסט"). חברת אוליב פיתחה תוכנה המאפשרת לעיתונים להפיק
מהדורות אלקטרוניות וכן ליצור ארכיון דיגיטלי של גיליונות העבר והווה, המוצגים
בפורמט הדפוס האותנטי והמלא בדפדפן האינטרנט. עד שנת 2006 הצליחה החברה למכור את
הטכנולוגיה לכ-600 מגזינים ועיתונים ברחבי העולם. בהמשך עבר הפרויקט לידי חוקר
יהדות ארצות האסלאם באוניברסיטת תל אביב ירון צור, שהשתמש בטכנולוגיה לסריקת
עיתונות יהודית בארצות ערב, ובשנת 2004 יזם את הרחבת המיזם לאתר חדש שיכיל עיתונים
יהודיים מן העולם כולו.
הפרסומים הראשונים
שנכללו במיזם היו כ-33 אלף עמודי העיתון "פלסטיין פוסט" ובטאוני ארגון
"כל ישראל חברים". בשנת 2005 הצטרפה הספרייה הלאומית, שכבר הפעילה בנפרד
את מיזם "עיתונות עברית היסטורית" משנת 2003, למיזם העיתונות
היהודית. שותפה נוספת למיזם היא ספריית "כל ישראל חברים" בפריז,
המפתחת באתר את מדורי העיתונים היהודיים בצרפתית, בתיאום עם ארגון הספריות
היהודיות באירופה (RACHEL) ועם הספרייה הלאומית של צרפת (BNF). שותפים
נוספים של המיזם הם אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קולומביה, ספריית העיר ניו
יורק, ספריית ההיברו יוניון קולג', הספרייה הלאומית של פולין, וספריית היודאיקה של
אוניברסיטת הרווארד.
האתר החל לפעול
בשנת 2008, ועם השקתו הרשמית בדצמבר 2010 הוצגו בו כ-400 אלף עמודים של כ-20
עיתונים בשפות שונות. נכון לינואר 2021, מוצגים באתר קרוב ל-3 מיליון עמודים,
בלמעלה מ-290,000 גליונות ב-17 שפות שונות, בטווח השנים 1783–2014.
טכנולוגיה
עיתוני המאגר
נסרקו ברובם ממקור נייר, מיקרופילם או מיקרופיש, ולאחר מכן הומרו לטקסט באמצעות
זיהוי תווים אופטי, על מנת לאפשר חיפוש בטקסט המלא של כל עיתון, כאשר התוצאה מוצגת
גם לעיון בדף המקורי כפי שהודפס. בשנים הראשונות לקיומו של האתר, תהליך הסריקה
וזיהוי הטקסט נעשה תוך שימוש בתוכנת Active Paper שפותחה על
ידי שאול דוק במימון חברת אוליב. עקב מצבם הרעוע של חלק מהמקורות וקשיים
טכנולוגיים (בעיקר בעיתונים בעברית, יידיש, ערבית, ערבית-יהודית), מופיעות טעויות
רבות בזיהוי הטקסט ובסֶגמֶנטציה. עם זאת, ההמרה לטקסט - גם אם חלקית- מאפשרת ביצוע
חיפוש מהיר של מחרוזות חיפוש ותרמה רבות למחקר ההיסטוריה היהודית והישראלית.
באוקטובר 2013
חודש האתר שיתוף חברת אוליב. בסוף שנת 2020 הוחלפה התוכנה שמשמשת את
האתר. את התוכנה של חברת אוליב, ששימשה את האתר מיומו הראשון, החליפה תוכנה של
חברת וורידיאן (Veridian
Software). האתר כולו
עבר שדרוג ומתיחת פנים,כשאחד החידושים המרכזיים היה הצגת מאגר העיתונות היהודית
ההיסטורית לצד האוסף "עיתונות ילדים של פעם" ואוסף העיתונות היומית של
הספרייה הלאומית, מה שמאפשר חיפוש על קורפוס רחב ומגוון יותר עיתונים.
העיתונים
עיתוני המאגר, אשר
כוללים עיתונים נדירים שהיו פזורים בעולם ולא התאפשרה אליהם גישה קודם לכן, מהווים
מקור מידע רב חשיבות על ההיסטוריה היהודית ועל תרבות יהדות העולם.
המאגר כולל ארבעה
מדורים, בהם המדור לעיתונות יידיש, אשר כולל את העיתונים "היינט"
ו"דער מאמענט", המדור לעיתונות יהודית בארצות ערב, שמופיעים בו עיתונים
שיצאו לאור החל מסוף המאה ה-19 בשפה הצרפתית ובערבית יהודית. שני המדורים הנוספים
מתמקדים בעיקר בשפה העברית: "מדור העיתונות העברית במאה ה-19" כולל
עיתונים עבריים שיצאו לאור החל משנות ה-50 במאה ה-19 על ידי הזרם המשכילי (המליץ),
הזרם האורתודוקסי (הלבנון), ומאוחר יותר, עם הופעת ניצני הלאומיות היהודית, על ידי
זרמים שהתמקדו בהתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל (כגון החבצלת). במדור הרביעי,
"עיתונות היישוב ומדינת ישראל", נכללים עיתונים שיצאו לאור ביישוב
היהודי בארץ ישראל במאה ה-20 ובמדינת ישראל, רובם בלשון העברית, כולל שני עיתונים
גדולים כגון "מעריב" ו"דבר" שאפשרו את העלאתם לאתר.
העיתונים היומיים
הפעילים, "ידיעות אחרונות", "גלובס" ו"הארץ" לא
נתנו אישור לסריקת גיליונות העבר שלהם.
בשנת 2019, לכבוד יובל המאה להקמת העיתון,
הסכימה הנהלת "הארץ" לאפשר הנגשה של רוב הגיליונות ההיסטוריים לציבור
באופן מלא וחינמי.
כמו כן הסכימה לאפשר הנגשה לעיתון "חדשות", שיצא לאור
בין השנים 1984–1993 והיה בבעלות קבוצת הארץ.
הדרכה על הממשק החדש של פרויקט העיתונות היהודית ההיסטורית מבית
הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב. בהנחיית אייל מילר, מנהל הפרויקט. הגישה למאגר חופשית, בקישור
הבא
ניתן לחפש ביטוי מדויק באמצעות הצבת
מרכאות סביב מונחי החיפוש. לדוגמה:
"זכרון
יעקב"
"רחוב הרצל 12"
"מכללת תל חי"
חיפוש בוליאני
ניתן להשתמש באופרטורים הבוליאניים 'וגם',
'או', 'ולא', לצמצום תוצאות החיפוש על ידי לחיצה על הכפתור שמשמאל לתיבת החיפוש.
אין לכתוב 'וגם', 'או', 'ולא'- שכן זה עובד רק בלחיצה על הכפתור או בהקלדת מילים
אלו באנגלית; ובמקרה זה שימו לב, באנגלית יש להשתמש באותיות רישיות AND, OR ו-NOT.
וגם– מצמצם
את החיפוש. התוצאות יכילו את כל מילות המפתח: אנטוני
וגם קלאופטרה
או– מרחיב
את החיפוש. התוצאות יכילו לפחות אחת ממילות המפתח: אנטוני
או קלאופטרה
ולא –מצמצם
את החיפוש ומוציא תוצאות הכוללות את מילות המפתח: יורק
ולא ניו
התוצאות
יכללו מאמרים על יורק, אך לא ניו יורק.
ניתן לקבץ ביטויים באמצעות סוגריים, למשל (תל-אביב
או הירקון) וגם נחל.
חיפוש מורכב בנושא
קהילה יהודיתוגםליטא
עם הגבלת תאריכים
חיפוש מתקדם
לחיצה על
הסמל המוקטן תגרום להצגת החלונית
"חיפוש מתקדם". החיפוש המתקדם מאפשר להגביל את תוצאות החיפוש באמצעות:
טווח
תאריכים
פרסום
אחד או יותר
הוא גם מאפשר לך לחפש בתוך טקסט מלא/כותרות מאמרים/הערות/תגיות,
ולבחור האם להציג בתוצאות החיפוש תצוגות מקדימות של טקסט או תמונה.
בראיון לאנשים
ומחשבים אמר מיכאל
ליבר, ראש אגף טכנולוגיות מידע ביד ושם
לפני
חג הפסח האחרון, "העלינו גרסה חדשה של מאגר התצלומים שלנו לתשתית המכונה YVNG – הדור הבא של יד ושם, דו-משמעות להיבט
הטכנולוגי והגיל. בנינו את הפלטפורמות שלנו בראייה של חוויית המשתמש של הדור
הצעיר, כפי שהוא רגיל בשימוש באתרים אחרים, כי זה הדור החשוב לנו. עם כל הצער
שבדבר, דור הניצולים הולך ומתמעט, ואנחנו מביטים קדימה ורוצים להיות רלוונטיים
לדור הצעיר".
לפלטפורמה החדשההועלו
350 אלף תצלומים, מתוך כחצי מיליון תצלומים שיש למוסד בכלל, שכן לא לכל התצלומים
יש זכויות יוצרים להנגשה ברשת.
לדבריו,
"אנו מנהלים משא ומתן עם ארכיונים נוספים בעולם, על מנת להנגיש כמה שיותר
מידע – כתוב, מצולם ומוסרט. ככל שהארכיונים מחו"ל מתרשמים מהפלטפורמה שלנו,
מהשימושיות ומהידידותיות שלה – כך גדל הרצון לשתף עימנו פעולה".
הספרייה הדיגיטלית מקנה משמעות רבה יותר למידע המכיל
שילוב של מספר מדיות וכן מידע האגור בצורה דיגיטאלית או כמאגר פריטי מידע מלאים בייצוג דיגיטאלי. הגישה למידע אפשרית
מכל מקום. דבר זה מאפשר גמישות מרבית בתכנון זמן, נוחות שימוש ושילוב של למידה.
ההבדל
בין מאגר מידע ביבליוגראפי לבין ספרייה דיגיטאלית הוא הייצוג של התכנים. במאגר
מידע אנו מקבלים , ברוב המקרים, מידע ביבליוגראפי , תקצירים או סיכומים מורחבים. לעומת זאת ,
הספרייה הדיגיטאלית כוללת ייצוגים מלאים של התוכן , טקסטים מלאים , סקירות מלאות , סקירות של מידע מעובד, צילומים.
הסקירה סוקרת
באופן שיטתי ומקיף את הייצוגים והדגמים של
ספריות דיגיטאליות מובילות בישראל ובעולם .
מאגר המידע חינמי ומקיף של יצירות אמנות ומדריך מקוון להבנת אמנות. בהקמת האתר
הושקעו מיליוני דולרים, ושותפים לו משקיעים פרטיים, אנשי אמנות ואנשי טכנולוגיה.
257 גלריות ו-50 מוזיאונים ומוסדות אמנות שותפים למיזם
המערכת הקרויה - "Art Genome Project", פרויקט
הגנום של האמנות. הפלטפורמה מוצעת הממוחשבת כעת בחינם, ומאפשרת ליישם את האנליטיקה הדיגיטלית על האמנות
החזותית. האם אפשר להסביר אמנות בעזרת אלגוריתמים?
במקביל נעשית עבודת תיוג וסייוג איכותית של יצירות אמנות.
מתיו
ישראל, בן 34, בעל תואר דוקטור לאמנות ולארכיאולוגיה מהמכון לאמנויות באוניברסיטת
ניו יורק, ממונה על נושא אמות המידה בפרויקט גנום האמנות. הוא ותריסר חוקרי אמנות
שהוא עומד בראשם מחליטים מה הן אמות המידה ואיך יש ליישמן. כמה מהתגיות (ב Art.sy- הן נקראות "גנים". עד כה נצברו 1000 תגיות, ועוד
"גנים" מיתוספים למאגר בכל יום) מציינות תכונות אובייקטיביות למדי, כגון
התקופה ההיסטורית והאזור שהעבודה נוצרה בהם, ואם העבודה פיגורטיבית או מופשטת, או
אם היא משתייכת לקטגוריה ממוסדת כמו קוביזם, דיוקנאות פלמיים או צילום
.
יצירה של
פיקאסו תקבל את התגיות "קוביזם", "ציור מופשט",
"ספרד", "צרפת" ו"אהבה", מונחים שכולם גלויים ואפשר לחפש אותם באתר.
יצירותיו של ג'קסון פולוק מקבלות בדרך כלל את התגיות "אמנות מופשטת",
"אסכולת ניו יורק", "ציור נתזים", "חזרתיות"
ו"אמנות תהליכית". כצפוי, כמה מהתגיות האלה מופיעות בציורים של בני דורו
של פולוק, רוברט מאתרוול ווילם דה קונינג, אבל הן קיימות גם אצל אמנים מתקופות
שונות ומסגנונות שונים/
מאגר מידעמשמעותי אודות אמנות עכשווית אשר עבר מהפך
באפשרויות החיפוש שלו הוא מאגר המידע של גלריית saatchionline
בלונדון אשר מקיף היום יותר מחצי מיליון פריטי אמנות מרהיבים .
התפתחות נוספת הקשורה לזמינות של ציורים באה לידי ביטוי בלוחות השראה
של PINTEREST בהם מתוייגים אלפי עבודות אמנות וציורים . הנה
לדוגמא , לוח
השראה מתעדכן לאמנות ( קרוב ל6000 עבודות אמנות וציורים מכל הזרמים) השואב את
האוספים ישירות מתוך 2000 לוחות השראה מגוונים בתחומי האמנות ומציג את גלריית
הציורים בצורה מתעדכנת. ניתן להיות מנוי ( באופן חופשי ללא תשלום) על לוח השראה זה
באינטרנט .
"מפגשים מהסוג החזותי"
ממשיך להיות אבן היסוד של מאגרי המידע בתחומי האמנות בישראל
אתר "מפגשים מהסוג
החזותי" של רשת עמל ומשרדהחינוך אתר ייחודי העוסק באמנות החזותית
המודרנית – מאמצע המאה ה – 19 ועד ימינו. האתר כולל מידע
עדכני רב במלל ובתמונות ומיועד לתלמידים, סטודנטים, מורים וכל המתעניין באמנות
חזותית והקשריה הבינתחומיים. באתר תוכלו למצוא מידע אודות אמנים ויוצרים, תנועות,
תיאוריות, תופעות חברתיות והיסטוריות וכן לעמוד על נקודות המפגש וההשפעות ההדדיות
בין תחומי האמנות, האדריכלות והעיצוב ובינם לבין תחומים נוספים. האתר כתוב בשפה
נגישה לכל משתמש ומאפשר פעילות אינטראקטיבית.