יום חמישי, 30 ביוני 2022

דשבורדים דיגיטליים לאומיים : מאפיינים והתפתחות 2022

 

גרסה מס' 6 ( 2 ליולי 2022 ) 

פורטלי מדדים, או בשמם האחר – דשבורדים (Dashboards), הינם האמצעי הויזואלי ביותר כיום להעברת מידע ממוקד למשתמשים  בציבור או למנהלים בארגונים .

מהו דשבורד?

  • מטרת הדשבורד להציג סקירה גרפית כללית של מצב ההתפתחות של התחום .  
  • ריכוז מידע רב בדף אחד, מבלי שייראה כמו ערבובייה של נושאים, אינו משימה של מה בכך. חשיבות בחירת המידע שיוצג למשתמשים היא קריטית.

 


הרעיון הבסיסי של דשבורד הוא ליצור עבורנו תמונה של כל הנתונים במקום אחד, בזמן אמת והכי חשוב – בצורה ויזואלית.. הדשבורד חוסך זמן של איסוף נתונים ועיבודם ומפנה זמן לניתוחם.


מטרת הדשבורד היא לשקף למשתמש מידע אנליטי (טרנדים, סטטיסטיקות, סיכומים ושורות תחתונות) בתצוגה ויזואלית על מנת להקל עליו לבצע פעולות נבונות על בסיס מידע כמותי. המידע המוצג בדשבורד לרוב נגזר מתוך מאגרי המידע של הארגון המרוכזים בהמון טבלאות אקסל. המשתמש המיומן ידע לגזור נתונים מתוך אותן טבלאות אבל זה יקח לו הרבה זמן ולרוב יהיה לו קשה להשוות ולחתוך מידע מבין טבלאות שונות. תפקיד הדשבורד הוא לא רק לתת סיכומים מספריים, טרנדים ואנליטיקות, הוא אמור לתת למשתמש כלים לפעול ולשפר את העסק בהתאם למידע הזה.

הדשבורד יכול לתת סוגים שונים של מידע בחיתוכים שונים:

  • מידע מספרי/כמותי – KPIs (אלו בעצם שורות תחתונות של מדדים החשובים למשתמש)
  • מידע השוואתי –( aggregation )מידע המבצע חיתוך על מדדים שונים ומראה התפלגות)
  • מידע מצטבר – (trends )מידע המראה הצטברות נתונים לאורך זמן)
  •  

 מקור

הגדרה נוספת של דשבורד ע"י בלה גרף , מומחית בתחום: 

ההגדרה של דשבורד: תצוגת מידע כמותי לצורך ניטור בזמן אמת שדורש תגובה מיידית למען ביצוע תפקיד או משימה מסוימת.

 


 הדשבורד של משרד הבריאות : אחת ממערכות איסוף הנתונים הטובות  ביותר בעולם !!

מיליון כניסות בשבוע: כך הפך אתר נתוני הקורונה של משרד הבריאות ללהיט מפתיע

 

מאת : רוני לינדר

נתונים סותרים, האשמות בהסתרת מידע והדלפות: בעקבות משבר האמון שנוצר בתחילת מגפת הקורונה בין משרד הבריאות לציבור, החליטו במשרד להקים אתר המנגיש לציבור את אותם הנתונים שרואים מקבלי ההחלטות ■ "כשאנשים יכולים לשחק בעצמם עם הנתונים, נוצר יותר אמון"

הימים הם ימי תחילת מגפת הקורונה. הבלבול והבלגן בעיצומם, והמידע על מספרי המאומתים, המאושפזים, המתים והחולים קשה מגיע לציבור דרך תדרוכים של בעלי תפקיד, או הדלפות של גופים שונים לעיתונאים שהצליחו לשים את ידם על דו"ח מזדמן. כתוצאה מפילוחי נתונים בשעות שונות ביממה, המספרים בדו"חות שונים זה מזה, ואמון הציבור, שעצביו רופפים ממילא, מעורער שוב ושוב.

והנה, חודשיים לאחר מכן נכנס לשגרת הקורונה "הדשבורד של משרד הבריאות" — אתר אחד שבו מתפרסמים ומתעדכנים בזמן אמת כל הנתונים על המגפה. באופן כמעט מפתיע, הדשבורד הופך ללהיט, עם מיליון צפיות בשבוע בשיאי המגפה.

"זה מספר מטורף ביחס לציפיות שלנו ל–20–60 אלף צפיות ביום, והשיא הזה חזר על עצמו כמה וכמה פעמים", אומרת רונה קייזר, מנהלת אגף מערכות מידע ומחשוב במשרד הבריאות, שהגה ותיכנן את הדשבורד, והקים אותו בסיוע יחידת 8200 של צה"ל. "השיא הכי גדול היה במהלך מבצע החיסונים הראשון, כשהכנסנו לדשבורד את הנתונים על ההתחסנות. פרט לכך, תמיד בשיא הגלים יש זינוק בכניסות"

"אנחנו אוספים את השאילתות ממקורות רבים ושונים: דרך הדוברות, לפי שאלות של עיתונאים; בקשות חופש מידע; ניטור של הרשתות החברתיות ושיחות עם מובילי דעה שאנחנו בקשר איתם. כמו כן, אנחנו קשובים לצורכי המשרד ולפרמטרים שהוא מעוניין לבדוק. נניח שיש דיון על מדיניות או דיון בצט"מ (צוות טיפול במגפות; ר"ל), למשל אם להחזיר את חובת המסכות ובאילו מקרים, אנחנו מנסים לראות איזה מידע יש לנו לתמיכת ההחלטות ומעלים עוד אינפורמציה".

מבחן בלתי פוסק

לא סתם מדובר שוב ושוב על אמון בהקשר של הדשבורד: יש פה הרבה יותר מאשר הצגה פשוטה של נתונים ומשחקים בטבלאות. במידה רבה, הדשבורד הוא מבחן בלתי פוסק לאמון השברירי של הציבור במשרד הבריאות, בשקיפות שלו ובקבלת ההחלטות שלו — וכל זאת בעת מגפה עולמית, משבר פוליטי בלתי פוסק שתורם גם הוא לחשדנות ומשבר אמון, המאפיין את כל העולם בתקופה זו. במשרד הצליחו לעשות בתוך זמן לא רב את כל הדרך בין שרטוט ראשוני על נייר לבין המצב הנוכחי, שבו מערכת משומנת מקבלת נתונים בזמן אמת מ–1,000 נקודות שונות ומעדכנת את הדשבורד פעמיים ביום — לציבור ולמקבלי ההחלטות בו זמנית — אבל המאבק על אמון הציבור אינו נפסק לעולם.

הטיוטה הראשונה של הדשבורד הוכנה כבר במארס 2020 — חודש אחרי החולה המאומת הראשון. הוא עלה לאוויר ונפתח לציבור חודשיים לאחר מכן, ב–1 במאי, לקראת סוף הגל הראשון. "כשבנינו אותו אמרנו לעצמנו שלא מספיק להנגיש את המידע — הוא צריך להתאים לשימוש של אוכלוסיות שונות. לא בטוח שילדה בת 16 תתעמק בכל הגרפים, אבל אכפת לה כמה מאומתים או חולים קשים יש. במקביל, יש אוכלוסיות שרוצות להתעמק, למשל עיתונאים וחוקרים באקדמיה. לכן, הדשבורד בנוי בשכבות: את המספרים החשובים רואים מיד, ואחר כך אפשר להעמיק. ככל שהתפתחנו וקיבלנו שאלות — הוספנו פילוחים מעמיקים הרבה יותר. גם הנושא של אבטחת מידע ושמירה על הפרטיות העסיק אותנו רבות, לא פחות מהאמון".

רשת של 1,000 ספקי מידע

הדשבורד הוא כמובן הרבה יותר מגרפיקות יפות שאפשר לשחק בהן — למעשה זהו חלון הראווה לתשתית עצומה של העברות המידע, עיבודו וטיובו. מאז ועד היום קפצה שיטת איסוף המידע הרבה מאוד מדרגות: "כדי שנוכל לקבל החלטות, היה צריך לפרוש רשת מטורפת של איסוף מידע, והיום יש ברשת הזאת יותר מ–1,000 ספקי מידע — מבתי החולים וקופות החולים עד מעבדות הפרטיות, גורמים הדוגמים למד"א, ובדיקות הפרטיות. במסגרת תוכנית מגן אבות היינו צריכים להתחבר ליותר מ–1,000 מוסדות גריאטריים ובתי אבות כדי לקבל מהם מידע ולשקף להם אותו בחזרה, וכל הזמן העשרנו את המידע שעובר".

לאתגר הטכנולוגי הזה, בהובלת משרד הבריאות, היו שותפים צה"ל, ובעיקר יחידת 8200, שסייעה בבניית התשתיות. אבל המשימה לא הושלמה עם עליית הדשבורד לאוויר, ובמובן מסוים, האתגרים רק החלו: "בגרסה הראשונה ראו נפטרים, בידודים, בדיקות, מידע על תחלואה ובידוד של צוות רפואי, תפוסות ועומסים בבתי חולים", אומרת קייזר.

ואז התחילה גם הביקורת וחוסר האמון: אנשים שואלים, למשל, למה כתוב שהתפוסה בבית חולים מסוים היא 100% אבל בפועל אנשים שנמצאים שם רואים מיטות ריקות? זה הזין תיאוריות קונספירציה, כאילו מישהו משחק עם הנתונים לצרכים פוליטיים.

"עם נושא התפוסות אכן היתה בעיה, אז הורדנו את האריח הזה עד שתיקנו את הטעויות. צריך להבין שאנחנו נסמכים על מידע שמגיע מבתי החולים, ואם משדרים אלינו מידע חלקי — זה מה שמוצג. על הטעויות למדנו מהשטח, למשל מפניות של עיתונאים או של מובילי דעה שמתחו ביקורת ברשתות החברתיות — אז היינו יוצרים איתם קשר, שואלים מה חסר ומשלימים. גם בקהילה החרדית היו נציגים של הדוברות וקיבלנו פידבקים ושאלות, והיינו עושים תיקונים במטרה לדייק את המידע וליצור אמון".

"בסיס לאלפי מחקרים ברחבי העולם"

מעבר לרייטינג המרשים של הדשבורד בקרב הציבור בישראל, הוא הפך גם מקור קבוע לשימושים מחקריים ותקשורתיים. "מאז תחילת המגפה היו 120 מיליון שימושים בדשבורד, ובהם שילוב באפליקציות ובדפי אינטרנט, לצד דשבורדים עולמיים שמנטרים מידע מכל העולם, כמו האתר של ג'ון הופקינס ואחרים, ששאבו בזמן אמת את הנתונים מהדשבורד שלנו", אומרת קייזר. "אנחנו רואים כניסות כמעט מכל מקום בעולם, וככל הידוע לנו יש אלפי מחקרים בכל העולם על בסיס הנתונים בדשבורד שלנו".

למה הדשבורד של ישראל הוא כזה מקור משיכה עבור חוקרים מהעולם?

"הסיבה הראשונה היא טיב הנתונים: היות שמערכת הבריאות בישראל ריכוזית יחסית ויש רק ארבע קופות, 11 בתי חולים ממשלתיים, 14 בתי חולים של קופת חולים כללית וכו' — כמעט כל המוסדות יושבים על אותה רשת, ויש לנו ממשק עם כולם. כך הצלחנו ליצור רשת של 1,000 ספקי מידע שמעדכנים בזמן אמת, וזה נותן תמונה לאומית מעולה. ובכלל, העולם מסתכל עלינו ורוצה להבין את הנתונים שלנו, כי ישראל מעניינת — הן בשל מבנה מערכת הבריאות, הן בגלל אופי האוכלוסייה וההטרוגניות שלה והן בזכות העובדה שהיינו חלוצים בהרבה דברים — בחלק מהדברים (כמו החיסונים והמנה השלישית; ר"ל) ראשונים בעולם

 מה הלאה? אתם מתכננים תוספות ושיפורים בדשבורד?

"בהחלט. הדשבורד נולד בקורונה, אבל היות שאנחנו מבינים את החשיבות הקריטית של השקיפות לציבור, אנחנו רוצים להרחיב את הדשבורד ולהחצין את כל המידע הרלוונטי לציבור. הדבר הראשון שיעלה בקרוב הוא תרגום של הדשבורד לאנגלית. זה אמור להיות שינוי משמעותי, כי בכך תגדל מאוד כמות החשיפות.

"אבל לא מדובר בקורונה בלבד — אפשר להכניס לדשבורד כל דבר שקיים במשרד הבריאות, למשל סקרי שירות, מדדי איכות — דברים שקיימים היום באתר, אבל בפורמט לא מספיק קריא ונגיש".

לכתבה המלאה של רוני לינדר בעיתון ה-מרקר

 

מקור


 הדשבורד של משרד הבריאות הישראלי ( קישור )

 

משרד הבריאות – מדריך למשתמש בדשבורד

 


הדשבורד של מערכת הבריאות ארה"ב ( פחות טוב מזה של ישראל !!)

קישור

 קישור 2 


הדשבורד של מערכת הבריאות באנגליה - הרבה פחות טוב בהשוואה לישראל (קישור) 


בנק ישראל – הדשבורד החדש

הדשבורד של בנק ישראל הוא התחלה יפה, אך הדרך עוד ארוכה - גלובס

 

מאת: עידן ארץ , עיתון גלובס



בנק ישראל הציג בתחילת השבוע דשבורד חדש להצגת אינדיקטורים מהירים על כלכלת ישראל. הדשבורד, שכולל 18 גרפים המכילים מידע כלכלי חשוב, זמין באתר הבנק. זאת במטרה להנגיש לציבור, לתקשורת ולחוקרים את הנתונים החשובים על הכלכלה הישראלית בצורה עדכנית, ויזואלית ואינטראקטיבית.

ליאור ג'ורג'י, מנהל חטיבת טכנולוגיית המידע בבנק ישראל, אמר כי "הדשבורד שמונגש לציבור הוא ידידותי טכנולוגית ומאפשר לבעלי העניין השונים לעשות בו שימוש נרחב ומושכל". אבל כמה הוא באמת ידידותי טכנולוגית, וכמה הוא מאפשר שימוש בפועל כמו שאומרים בבנק המרכזי?

הדבר הראשון שניכר הוא ההשראה מדשבורד נתוני הקורונה שזכה למחמאות, אך בנק ישראל לא הצליח לשחזר את ההצלחה בצורה מלאה. בעיות וחוסרים משמעותיים מונעים מהדשבורד להפוך לכלי רב עוצמה להנגשת ידע כלכלי.

מעבר לוויזואליזציה יש אפשרות קלה לייצא נתונים לאקסל, מה שמועיל מאוד כאשר רוצים לעבד אותם. דווקא לכן, כואב לראות שנקודת ההתחלה של חלק ניכר מהנתונים מאוחרת למדי - ינואר 2020 וחלק אף מאוחר יותר. לבנק יש את הנתונים, וחבל לא להעלות אותם.

החוסר בפרספקטיבה בזמן פוגע באינטראקטיביות של הגרף. אי אפשר לעשות זום אין וזום אואוט בזמן כמו שניתן לעשות בקלות בדשבורד הקורונה. בנוסף, הגרפים קשיחים - אי אפשר להוסיף ולסנן מהם נתונים וכך להתמקד במה שחשוב לכל אחד. לעתים מרוב עצים לא רואים את היער, כמו בשינוי בהוצאה בכרטיסי אשראי - שכולל לא פחות מ-8 גרפים. אפשרות לסנן תסייע מאוד.

בעיה נוספת היא שאין היגיון ברור בסדר. אין חלוקה לפי נושאים, אין מיון לפי סדר חשיבות או פופולריות צפויה של הגרפים. סדר אינטואיטיבי יאפשר התמצאות קלה יותר בדשבורד ויקל על שימוש בו כ"דופק הכלכלה הישראלית", כפי שבבנק ישראל כנראה מקווים שהוא יהיה.

אין בדשבורד גם שום הסבר או הבהרה למה גרף חשוב ורלוונטי, ומה אפשר להסיק ממנו. בנוסף, יש גרפים חשובים עם משמעות לא טריוויאלית, כמו הפער בין האג"ח המסחרי לממשלתי שמלמד על יחסי הסיכון בכלכלה, וראוי להזכיר את זה כשמציגים את הגרף. בדשבורד גם חסרים נתונים, שמפתיע שבחרו לא להכניס: למשל, שיעור האינפלציה בישראל ובעולם, ויעדי האינפלציה של בנק ישראל או תעסוקה, צמיחה ושכר, וגם התפלגות שוק ההון (תל אביב 125, למשל) לפי ענפים.  

בבנק ישראל עשו צעד משמעותי בדרך להנגשה מלאה ונוחה לציבור הרחב של הנתונים הכלכליים המשמעותיים. זו שאיפה קריטית, ויש לשבח אותם על עצם פרסום מוצר המידע הזה. עם זאת, הדרך עוד רחוקה. יש השלמות ושיפורים נרחבים הדרושים כדי שהדשבורד יוכל לשמש למטרתו המוצהרת.

הדשבורד של בנק ישראל (קישור)

לכתבה המלא של עידן ארץ בעיתון גלובס

ראו גם : הדשבורד הסטטיסטי של אנגליה 

  חבילות התוכנה המובילות בעולם ליצירת דשבורד דיגיטלי (קישור)





יום ראשון, 26 ביוני 2022

זה לא גוגל You.com : רוצים לתת לכם חיפוש אחר ברשת

 


90
% מתחום איחזור המידע (מנועי חיפוש) נשלטים על ידי גוגל , ולפעמים בשוליים מתעוררים יזמים שונים המנסים להוכיח שאפשר לחפש גם בדרך אחרת .  אחת היוזמות המוצלחות האלו היא You.com.

בשנת 2020, ד"ר ריצ'רד סוצ'ר עזב את תפקידו כמדען הראשי של חברת  Salesforce כדי להמשיך את שאיפתו ארוכת השנים לבנות מנוע חיפוש, שהוא קרא לו you.com

 You.com גייסה כ-20 מיליון דולר ממספר משקיעים, כולל מייסד שותף של Salesforce,  יו"ר ומנכ"ל משותף, מארק בניוף.

הגרסה הראשונה יושמה ב2021 על ידי ד"ר  ריצ'רד סוצ'ר , בחור צעיר, בסוף הדוקטורט שלו. אבל הוא היסס בתחילה להמשיך בזה.  כמה שנים אחרי הדוקטורט במדעי המחשב החליט לשוב ולפתח את מנוע החיפוש שלו You.com.

מה מיוחד במנוע החיפוש you.com ?


 מנוע החיפוש You.com  מנסה משהו אחר: מנוע חיפוש שבנוי סביב מיון והשוואה של תוצאות והצגתם בצורת קטגוריות. השירות שלו נוטש את רשימת הקישורים הליניארית שמצויה ברוב מנועי החיפוש הכלליים, ובוחר ברשת של תשובות מאורגנות לפי מקור.

נכון גם בגוגל ומנועי חיפוש אחרים ניתן להציג קטגוריות מסוימות של תוצאות חיפוש על פי סוג חומרים תמונות חדשות וכו אך כאן הדגש הוא על קטגוריות של מקורות מידע ולאו דווקא סוג מידע.

בנוסף לשינוי זה בארגון התוצאות , You.com מאפשר למשתמשים להשפיע על סדר הקטגוריות של תוצאות החיפוש המוצגות.

המשתמש יכול  "להעדיף" ו"לא להעדיף" קטגוריות ספציפיות, כך שכאשר הוא  מחפש, הוא יראה תחילה מקורות מועדפים, חיפושים ניטרליים לאחר מכן, ובמקום האחרון מקורות לא מועדפים ( ד"ר יפה אהרוני  2021 )

דבר ראשון, מנוע החיפוש החדש נוטש את האופן שבו מוצגות לנו תוצאות החיפוש בכל מנועי החיפוש שאנו מכירים כיום – גוגל, DuckDuck Go וכל השאר – שמציגים לנו דף של תוצאות המצריך גלילה אנכית כדי לראות כל אחת ואחת מהאפשרויות. You, מנגד, הולך על תצורה אופקית שמציגה בפניכם בעמוד אחד את תוצאות החיפוש.

לצד התצורה האופקית, החיפוש ב-You לא מסתמך בעיקר על טקסט כמו בגוגל. כלומר אם תרצו תוכלו לדלג לאופציות אחרות כמו תמונות או חדשות שיוצגו בעמוד נפרד – אבל הכל מוצג בעמוד אחד, כשאתם יכולים לתעדף מה אתם רוצים לראות בחלק העליון של עמוד התוצאות (אושרי אלקסלסי , 2021 ).

 


בשעה שגוגל ניכסה לא מעט שטח לעצמה ולמוצרים שלה מנפח המסך, כולל תשובות לשאלות קשורות שאף אחד לא ביקש (ולא תמיד מניבות מידע מהימן), You.com פשוט מציע תוצאות רלוונטיות מרחבי הרשת)  ניב ליליאן , 2021).

מנוע החיפוש  you.com מציג תוצאות חיפוש ממוינות לפי אתרים ספציפיים, למשל, Reddit. ניתן למיין את הקטגוריות הללו  על ידי המשתמש עצמו עבור תוצאות אינטרנט,  מנוע החיפוש you.com אינו מאנדקס את רשת האינטרנט בעצמו , הוא משתמש בתוצאות של Microsoft Bing. מבחינה זו ניתן להגדירו כמנוע תצוגה וארגון מידע יעיל (מקור ) , מה שכן ד"ר ריצ'רד סוצ'ר  צוותו משתמשים יותר  ויותר בבינה מלאכותית (AI ) והם מתקדמים היטב ביישום שלה בתצוגת התוצאות ( מקור 2022) .  

היכולת להוסיף אפליקציות ולראות תוצאות רק מהן היא פרודוקטיבית למדי.

 הערות הנסיין ( עמי סלנט )

בהשוואה לרשימת האפשרויות המוצעות על ידי גוגלYou.com  נראה הרבה יותר מודרני. התוצאות מוצגות בבלוקים וממויינות : אינטרנט, תמונות, וידאו, חדשות, מפות. החלק הראשי מכיל את המידע המלא ביותר ממקורות שונים, כולל ויקיפדיה, Reddit, Quora, YouTube ואחרים לבחירתך. זה לא רק חוסך זמן, אלא גם מאפשר לכם לחקור את הנושא מזוויות שונות.

אתם מקבלים את האפשרות להשתמש בתצוגה קומפקטית או מפורטת עבור התוצאות של החיפוש , ויכולים לעבור בין ערכות נושא כהות לבהירות גם כן. כאשר אתה מתחיל להקליד שאילתת חיפוש, הצעות מוצגות באופן אוטומטי.


דף החיפוש עשוי להיראות צפוף במבט ראשון , אבל הוא מאד חווייתי ונוח לשימוש . חוויית החיפוש בהחלט מרשימה אבל , למעשה ,אתם מקבלים תוצאות על סמך האלגוריתם של מנוע החיפוש BING . עדיין האלגוריתם של גוגל הרבה הרבה יותר יעיל.  מה גם שבגוגל יש חיפוש מתקדם לפי סינון שדות . בכל זאת , למי ,שאינו מידען , מנוע החיפוש של you.com בהחלט תורם  רבות   לחוויית החיפוש . במנוע החיפוש של you.com אין מודעות בתשלום המופיעות  כל הזמן בתצוגה וזה בהחלט תורם גם לחויית החיפוש .

קישור למנוע החיפוש You.com ( ממליץ לכם להתנסות בו כל עוד גוגל עדיין לא רכש אותם).




יום שלישי, 21 ביוני 2022

האם באמת יש ירידה ביכולות החיפוש של מנוע החיפוש של גוגל ? ( תחקיר בכתב העת ATLANTIC )

 

 עיקרי דברים מתוך התחקיר :




חיפוש Google, כשהופיע ב-1997, שינה את האופן שבו אנשים השתמשו באינטרנט. לפני שגוגל יצאה במטרה לסרוק את כל האינטרנט ולארגן את המידע העולמי, מנועי החיפוש היו שימושיים במידה, במקרה הטוב. ובכל זאת, בימים הראשונים של האינטרנט , הייתה הרבה יותר תחרות חיפוש מאשר עכשיו; Yahoo, Altavista ו-Lycos היו מנועי חיפוש מקוונים פופולריים מבחינת איחזור המידע . אבל אלגוריתם הדירוג "PageRank" של גוגל סייע יותר מכולם לפצח את הבעיה של איחזור המידע . האלגוריתם של גוגל סופר ואינדקס את מספר ואיכות הקישורים שהצביעו לאתר נתון. במקום להשתמש בהתאמה פשוטה של מילת מפתח, אלגוריתם  PageRank חשב שהתוצאות הטובות ביותר יהיו אתרים שאליהם מקושרים אתרים רבים אחרים באיכות גבוהה. האלגוריתם עבד, והגוגל של סוף שנות ה-90 נראה כמעט קסום: הקלדת את מה שחיפשת, ומה שקיבלת בחזרה נתן לך את התחושה שזה לא רק רלוונטי אלא אינטואיטיבי.


רוב האנשים לא צריכים שיעור היסטוריה כדי לדעת שגוגל השתנתה; הם מרגישים את זה. נסה לחפש מוצר בסמארטפון שלך ותראה שמה שהיה פעם סרגל צהבהב קטן עם "קישור ממומן" אחד ויחיד הוא כעת מרחב מקוון צפוף ומרובה גלילה, מלא בהפניות של מוצרים בתשלום; מודעות מרובות עם קישור בתשלום; התיבה האימתנית, שנוצרה אלגוריתמית "אנשים גם שואלים"; "מדריך קנייה" ממומן; ווידג'ט של מפות המציג חנויות שמוכרות מוצרים בקרבת מיקומך. לאחר שגללת דרך אורכי מסך מרובים למטה, תמצא  סוף סוף את תוצאות החיפוש ללא תשלום. כמו חלק גדול מהאינטרנט בשנת 2022, התחושה של המחפש מידע כיום  שהוא נזרק  למרחב חסר נשמה ומתיש.

גוגל טוענת כי "בממוצע במהלך ארבע השנים האחרונות, ל-80% מהחיפושים בגוגל לא היו מודעות כלשהן בראש תוצאות החיפוש". אבל זה לא בהכרח נכון. 

כל חיפוש אחר תשובות לגבי אלגוריתמי החיפוש של גוגל יוביל אותך לעולם של מומחי איחזור מידע  כמו מארי היינס. היינס היא מומחית איחזור מידע שלומדת את האלגוריתמים של גוגל באובססיביות מאז 2008. חלק מתפקידה הוא לעקוב ולהבין כל שינוי קטן שנעשה על ידי מהנדסי גוגל  ותקשורת וגם ע"י מעקב אחר הבלוג של צוות החיפוש של גוגל.

היינס מסכימה שהנוכחות של מודעות בחיפוש גרועה מאי פעם וההחלטה של ​​החברה לתעדף את המוצרים והתכונות שלה על פני תוצאות אורגניות היא מתסכלת. אבל היא טוענת שמוצר הדגל של גוגל למעשה השתפר ומורכב הרבה יותר עם הזמן. המורכבות הזו, היא מציעה, עשויה להיות הסיבה לכך שהחיפוש מרגיש שונה כרגע. "אנחנו בשלב המעבר הזה," היא אומרת , וציינה שהחברה עשתה התקדמות משמעותית בבינה מלאכותית ולמידת מכונה כדי לפענח שאילתות משתמשים. השינויים הטכניים הללו גרמו לה להתרחק מפרדיגמת ה-PageRank. אבל המאמצים האלה, היא הציעה, נמצאים בחיתוליהם והם עוד יתקדמו ויתפתחו היטב . במאי 2021 הכריזה גוגל על ​​MUM (קיצור של Multitask Unified Model), טכנולוגיית עיבוד שפה טבעית לחיפוש שחזקה פי 1,000 מקודמתה.


"ה-AI מנסה להבין לא רק מה המחפש מקליד, אלא למה המחפש מנסה להגיע", אומרת היינס. "האלגוריתם החדש מבוסס בינה מלאכותית מנסה להבין את התוכן בדפים ובשאילתות, וזה ישנה את סוג התוצאה שאנשים מקבלים." ההתמקדות של גוגל בכוונת המחפש יכולה לגרום לכך שכאשר אנשים מקלידים מילות מפתח, הם לא מקבלים כל כך הרבה התאמות מילים ישירות. במקום זאת, גוגל מנסה לסרוק את השאילתה, להסיק ממנה משמעות ולהציג דפים שלדעתה תואמים את המשמעות הזו.. 

ההשלכות של הסקת AI מוגברת במהלך החיפוש עשויות , אולי לשפר את כל אסטרטגיות החיפוש שלנו  בעתיד הנראה לעין . זהו , ללא ספק שינוי משמעותי בהתפתחות התחום המיחשובי של איחזור מידע מאז ומעולם.

מקור :

The Open Secret of Google  Search

One of the most-used tools on the internet is not what it used to be.

By Charlie Warzel

 

 קישור למאמר המלא בכתב העת ATLANTIC

   המאמר פורסם ב20 ביוני 2022