חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות אנציקלופדיות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אנציקלופדיות. הצג את כל הרשומות

יום שני, 6 בדצמבר 2021

היום בהיסטוריה: 1768 מהדורה ראשונה של אנציקלופדיה בריטניקה וגם אודות אנציקלופדיה בריטניקה המקוונת כיום

 



ב6 בדצמבר
 1768 יצאה לאור המהדורה הראשונה של אנציקלופדיה בריטניקה  

המהדורה הראשונה של הבריטניקה יצאה לאור בשנים 1768 עד 1771 באדינבורו שבסקוטלנד, בשלושה כרכים. עד מהרה צמח מניין הכרכים, ובמהדורתה השלישית, משנת 1801, עמד על 20. יוקרתה העולה של האנציקלופדיה בריטניקה סייעה לגיוס כותבים בעלי-שם, ומהדורותיה התשיעית (1875-1889) והאחת-עשרה (1911) מוחזקות כציוני-דרך בתולדות האנציקלופדיות, זאת בשל עומקן וסגנון הכתיבה הרהוט שהתאפיינו בו.  מאז צאת המהדורה האחת-עשרה לאור, נתקצרו ערכי האנציקלופדיה בריטניקה ופושטו בהליך הדרגתי, על מנת להופכם לנגישים יותר לציבור הרחב.

בשנת 1933 הייתה בריטניקה לאנציקלופדיה הראשונה שאימצו מדיניות "עדכון מתמיד", לפיה האנציקלופדיה מודפסת שוב ושוב לאורך השנים, כאשר הערכים מתעדכנים תדיר בהתאם ללוח זמנים קבוע

בעלים הנוכחים של האנציקלופדיה בריטניקה הוא יעקב (ז'אקי) ספרא, מיליארדר יהודי-שווייצרי. התפתחויות מהשנים האחרונות בטכנולוגיית המידע, ועלייתן של אנציקלופדיות אלקטרוניות דוגמת אנכרטא וויקיפדיה, הפחיתו את הביקוש לאנציקלופדיות מודפסות.

ב-14 במרץ 2012 הודיע המו"ל על הפסקת הפקתן של מהדורות דפוס חדשות, והתמקדות בגרסה המקוונת של האנציקלופדיה

בתקופה החמישית (1994 ואילך), פותחו גרסאות ממוחשבות של האנציקלופדיה בריטניקה והגיעו למדפים מעל גבי אמצעי אחסון אופטיים (כגון CD-ROM). בשנת 1996 נרכשה האנציקלופדיה בריטניקה על ידי יעקב (ז'אקי) ספרא, איל-הון שווייצרי, במחיר נמוך בהרבה ממחיר השוק המוערך של החברה, וזאת בשל קשייה הכלכליים. חברת אנציקלופדיה בריטניקה פוצלה לשניים בשנת 1999. חלק אחד שמר על שמה של החברה והמשיך לשקוד על פיתוח המהדורה המודפסת, ואילו החלק האחר, חברת בריטניקה.קום (Britannica.com Inc), נטל את האחריות על הגרסאות הממוחשבות השונות. למן שנת 2001 ועד לשנת 2006, חלקו שתי החברות מנכ"ל משותף - הישראלי אילן ישועה, שהמשיך באסטרטגיה של פאואל שתמכה בצמיחה מרבית של חברת האנציקלופדיה בריטניקה על ידי ניצול מרבי של מוניטין האנציקלופדיה ומותגה לשיווק מוצרי-משנה.



"אנציקלופדיה בריטניקה און-ליין" הוא אתר אינטרנט הכולל למעלה מ-120,000 ערכים המעודכן באופן קבוע. הוא כולל עדכונים יומיים וקישורים לדיווחי חדשות מהניו יורק טיימס וה-BBC. ניתן לרכוש מנוי שבועי, חודשי או שנתי. אפשרויות הרשמה מיוחדות מוצעות לבתי ספר, מכללות וספריות; מנויים מוסדיים כאלו מהווים חלק נכבד מהכנסותיה של הבריטניקה. הערכים זמינים מעל גבי הרשת, אך רק מספר שורות מתחילת הערך מוצגות חינם. החל מראשית שנת 2007, הערכים של הבריטניקה און-ליין זמינים במלואם בתנאי שהם מקושרים מאתר אחר. קישורים חיצוניים שכאלה משפרים לרוב את דירוגו של הערך בתוצאות מנועי החיפוש.



צוות

האנציקלופדיה בריטניקה שומרת על צוות עורכים הכולל חמישה עורכים בכירים ותשעה עורכי משנה, המפוקחים על ידי דייל הויברג וארבעה אחרים. צוות העורכים מסייע בכתיבת ערכי המיקרופדיה ובחלקים מסוימים של המאקרופדיה.

בנוסף עובדים באנציקלפדיה בריטניקה כמה עשרות מידענים ומידעניות העוסקים באיסוף ובעדכון מידע של הערכים .  חלקם עובד בעבודה מרחוק במקומות שונים בארה"ב, קנדה ואנגליה .

תחרות עם גרסאות ממוחשבות

למן ראשית שנות התשעים של המאה העשרים, נאלצה האנציקלופדיה בריטניקה להתמודד עם מקורות מידע ממוחשבים. רשת האינטרנט צמחה להיות מקור מידע מקובל בעבור אנשים רבים, ומספקת גישה פשוטה למקורות ראשוניים אמינים ולדעות-מומחים, הודות ליוזמות כגון Google Books או היוזמה של MIT, שפתח לציבור הרחב את תכניו הלימודיים, וספריית PubMed של הספרייה הלאומית האמריקאית לרפואה. באופן כללי, רשת האינטרנט נוטה לספק כיסוי עדכני יותר לאירועים מאשר העיתונות המודפסת, הודות לקלות שבה ניתן לעדכן את התכנים באינטרנט. בתחומים המשתנים תדיר דוגמת מדע, טכנולוגיה, פוליטיקה, תרבות והיסטוריה מודרנית, האנציקלופדיה בריטניקה התקשתה לשמור על עדכניותה, בעיה שעמד על טיבה לראשונה העורך הראשי לשעבר ואלטר יאסט. הגם שהאנציקלופדיה בריטניקה זמינה כיום הן מעל גבי מדיה דיגיטלית והן מעל גבי רשת האינטרנט, הרי היא מאותגרת כל הזמן על ידי אנציקלופדיות מקוונות  כגון וויקיפדיה.

עם צמיחתה של ויקיפדיה בתחילת המאה ה-21 היא הפכה למתחרה העיקרית של אנציקלופדיה בריטניקה.



השוואות אקדמיות

כתב העת Nature ערך השוואה בין בריטניקה לוויקיפדיה מבחינת אמינות הערכים (ההשוואה נעשתה בעשרות ערכים מתחומים שונים, בהם עקרון ארכימדס, מחלת קרויצפלד-יעקב, ענן, ליפיד, דימיטרי מנדלייב, בלוטת התריס וקווארק), והתברר שאין הבדל משמעותי בין האנציקלופדיות.



  השוואה בין אנציקלופדיה בריטניקה ובין וויקיפדיה מבחינת היקף ערכים

Britannica Online הוא כיום אתר אינטרנט עם יותר מ-120,000 ערכים ומתעדכן באופן שוטף.  יש לו עדכונים שבועיים וקישורים לדיווחי חדשות מהניו יורק טיימס וה-BBC.

כיום יש בוויקיפדיה למעלה מ-49 מיליון ערכים אם מסכמים את הערכים בכל השפות בהן היא כתובה. יש למעלה מ-5.7 מיליון ערכים כתובים בוויקיפדיה האנגלית, ואלה מהווים כ-11.5% ממספר הערכים הכללי.

מקורות

מקור 1

   מקור 2

מקור 3

מקור 4

מקור 5

מקור 6


יום שבת, 27 ביוני 2020

אנציקלופדיות עירוניות מקוונות, המקרה של תל אביב




האנציקלופדיה העירונית של תל אביב חוגגת השנה 13 שנים לעלייתה לאינטרנט (אי שם ב-2007), וראוי להביע את הערכתנו לאחד ממאגרי המידע ההיסטוריים השיטתיים בישראל .

יש כמה אנציקלופדיות עירוניות טובות בעולם (ראו רשימה בהמשך)  אבל, זו של תל-אביב היא היחידה בעולם שמתעדכנת על בסיס יום יומי.

מטרת האנציקלופדיה העירונית לחקור פרקים בתולדות העיר ולהנגיש את המידע לקהל הרחב. 
את המיזם המקוון הזה מוביל דני רכט (קישור אודותיו).

 דני רכט  עובד על המיזם הזה מסוף 2002 (18 שנה) ומ-2007 האתר באינטרנט (13 שנה). 

"מדובר באנציקלופדיה עדכנית הכולל תחקיר היסטורי וגיאוגרפי על ערכים רבים האופיינים לעיר תל אביב" .

עיקר עבודתו של דני רכט בכתיבת ערכים שהוא יצר ובעריכת טקסטים של המשתתפים האחרים באנציקלופדיה העירונית המקוונת של תל אביב .

רוב עבודת האיסוף והתיוג עושים צוותי מערכת האנציקלופדיה. 


לאחר כמעט חמש שנות עבודה שהתמקדו בבניית ארכיון, גביית עדויות ואיסוף חומרים ויזואלים, עלה לאינטרנט בחודש יולי 2007 אתר תל אביב 100  המארח את האנציקלופדיה העירונית. במהלך הזמן הצטרפו אל דני רכט מיטב החוקרים בתחום תולדות העיר (היסטוריונים, אדריכלים, חוקרים ואנשי אקדמיה), נכתבו מאות ערכים בנושא. וכיום מהווה האנציקלופדיה  המקוונת  העירונית של תל אביב מקור מידע אמין וראשון במעלה בחקר תולדות העיר העברית הראשונה.


בסיס המידע של מערכת האנציקלופדיה המקוון הוא הגדול בעולם בתחומו ועשרות אנשי מקצוע נעזרים בו מדי שנה לכתיבת מאמרים, מחקרים, תיקי תיעוד ועוד.


בכל אחד מהערכים יש קישורים פעילים ומעודכנים ויש גם הפניות וקישורים פעילים בין הערכים.


לאנציקלופדיה העירונית של תל אביב נכתבים כל הזמן ערכים חדשים , לדוגמא : ערך חדש על בית הגימנסיה העברית "השלישי" מתפרסם היום באנציקלופדיה העירונית

ארגון המידע

כל פריט מידע או צילום היסטורי מתוייג עפ"י שכונות ואזורים וניתן להגיע אליהם באנציקלופדיה המקוונת באמצעות מתווה הנושאים/תגיות בדף הראשי ( ראו צילום) .  


כמו כן , ניתן לחפש באנציקלופדיה המקוונת במנוע חיפוש יעיל פנימי מבוסס גוגל.

 הניוזלטר החדש של האנציקלופדיה העירונית של תל אביב

לרגל האירוע של חגיגת הבר-מצווה לאנציקלופדיה העירונית המקוונת של תל אביב הם משיקים ניוזלטר חדש אותו הם ישגרו פעם בשבועיים או שלושה עם חדשות, עדכונים ומידע נוסף הקשור ליפו ותל-אביב, ישר לתיבת המייל שלכם. אתם מוזמנים להצטרף כאן:
http://eepurl.com/g7VTUf

  היקף המידע באנציקלופדיה המקוונת של תל אביב גדל מאוד. במרוצת השנים הצטרפו כותבים וקוראים נוספים

 צוות העורכים והכותבים :

 "האנציקלופדיה העירונית של תל אביב יפו בעריכת דני רכט ובהשתתפות חוקרי העיר, אדריכלים ואנשי אקדמיה: אדריכל אור אלכסנדרוביץ', פרופ' גדעון ביגר, פרופ' אדריכל אמנון בר אור, יוסי גולדברג, פרופ' רם גופנא, אדריכל שמואל גילר, יעקב יוסף הלחמי, פרופ' חגית הלפרין, שולה וידריך, אדריכל נחום כהן, יעקב שלמה לוי, הניה מליכסון, ד"ר ניר מן, עמית מנדלסון, פרופ' אדריכלית ניצה סמוק, שי פרקש, ד"ר ברוך רביד ואחרים."


 אנציקלופדיות עירוניות מקוונות אחרות בעולם


האנציקלופדיה המקוונת של העיר שיקאגו בארה"ב ( וגם פילדלפיה , ראו בהמשך) . מדובר על אנציקלופדיה שיטתית המכסה את כל ההיבטים התרבותיים וההיסטוריים הנוגעים לעיר שיקאגו , לדוגמא , הג'אז בתולדות העיר שיקאגו, תופעה תרבותית חשובה בתולדות המוסיקה .

הערכים באנציקלופדיה המקוונת של שיקאגו מאורגנים היטב עם קישורים פנימיים וקישורים בין הערכים . בהשוואה לאנציקלופדיה העירונית של תל אביב , רמת העדכון של הערכים איטית יחסית , אך מנוע החיפוש פועל היטב , מדוייק ומציג את כל מופעי החיפוש בצורה נכונה.





הדגש באנציקלופדיה זו הוא היסטורי-גיאוגרפי והערכים כתובים בצורה מאד מעמיקה על ידי מומחים שונים התורמים מזמנם לאנציקלופדיה מקוונת זו  כך לדוגמא , נראה הערך על "השפעת מלחמת העולם השנייה על  העיר פילדלפיה" .

מבחינה מידענית , מנוע החיפוש באתר פועל היטב עם פריסה נכונה ומדוייקת של מופעי החיפוש.

קישורים מועילים





יום רביעי, 21 במרץ 2012

בריטניקה לא הפסידה לוויקיפדיה, בוודאי לא בתחום החינוך




כמשתמש וותיק בגרסאות המקוונות של אנציקלופדיית בריטניקה (אני עוד זוכר את עשרות הכרכים המהודרים של אנציקלופדיית ברטיניקה בספריית ביה"ס האמריקאי שם למדתי) וגם אנציקלופדיית וויקיפדיה רציתי לציין כמה עובדות שלא ידועות עדיין בארץ.

כמה עובדות והתפתחויות אותן לא הזכיר גדי להב במאמר שלו : בריטניקה לא הפסידה לוויקיפדיה :

עיקר ההשקעה של אנציקלופדיה בריטניקה כיום היא במהדורה החינוכית שלהם וממנה הם מרוויחים הרבה יותר. מרבית בתי הספר בארה"ב ובאנגליה מנויים על הגרסה האלקטרונית של מהדורת החינוך של בריטניקה . לכן, הם ממשיכים להשקיע בעיקר במהדורה החינוכית שלהם ומכך יוצאים נשכרים התלמידים והמורים בבית הספר. הם גם פיתחו מודול מתוקשב של כלי עזר לכתיבת עבודות לתלמיד, באמצעות המודול הזה התלמיד יכול לאסוף ולאגור את התכנים  אשר אסף באנציקלופדיה  המקוונת ולהמשיך לעבוד עליהם ולעבדם בשלבים מאוחרים יותר במחשב שלו בבית. 

היבטים קוריקולריים : הגרסה החינוכית של בריטניקה נבנתה לעולמו של התלמיד בביה"ס, יש רמות שונות של ידע שהאנציקלופדיה מציעה לו , אם הוא תלמיד בביה"ס יסודי הוא ייקבל תכנים מותאמים לביה"ס יסודי ואם הוא תלמיד בתיכון הוא יקבל הרבה יותר העשרה.  למיטב ידיעתי אין התאמה כזו באנציקלופדיה החופשית של הוויקיפדיה. 

מעבר לכך קיים מרכז עשיר לחומרי למידה ומערכי שיעור בתוך מאגרי אנציקלופדיית בריטניקה שהוקם לטובת המורים בביה"ס.  למיטב ידיעתי אין התאמה כזו באנציקלופדיה החופשית של הוויקיפדיה. 

היבטים תכניים: המידע בגרסה החינוכית של אנציקלופדיה בריטניקה באנגלית מועשר רבות בתמונות ובסרטי וידאו , הרבה מעבר לאנציקלופדיה וויקיפדיה. היקף האוסף 34,000 images 3,300 video. התלמידים יכולים להשתמש בהם בעבודות שלהם כי אין לכך הגבלות משפטיות.   

תוכן משלים : בגרסה המתואמת לתלמידי תיכון מופיעים בצד גם מאמרים מעודכנים מעיתונים מובילים בארה"ב ובאנגליה. 

היבטים מידעניים : מנוע החיפוש המתקדם של אנציקלופדיית בריטניקה יעיל יותר ממנוע החיפוש הקיים באנציקלופדית ויקיפדיה. הוא מאפשר מיקוד של מקורות המידע וגם את העמקת נושא חיפוש גם במאגר כתבי עת נרחב הקשור לאנציקלפודיה בריטניקה. 

 
בהמשך נוכל לראות כמה צילומי מסך מתוך הגרסה החינוכית של אנציקלופדיה בריטניקה :




































עם איזה כלי בינה מלאכותית נכון לעבוד?

חלק א'   מאת: ד"ר יכין אפשטיין   הרבה שואלים אותי: עם איזו בינה מלאכותית כדאי לעבוד? אבל האמת היא – זו לא השאלה הנכונה. העניין הו...