התעדכן מאגר המק"ש חיפוש מידע : שיטות

 

בסדרת מאגרי המק"ש ( מאגר קישורים שימושי) שאני בונה באינטרנט מזה שנתיים , התעדכן היום מאגר המק"ש חיפוש מידע : שיטות . נוספו כ40 קישורים חדשים והפניות לשיטות חיפוש מועילות במאגרי מידע ובמיוחד בכלי בינה מלאכותית.

לכל קישור יש מילות מפתח ( תגיות נושא).

 יש במאגר גם מנוע חיפוש יעיל  גם לחיפוש חופשי וגם לחיפוש על פי מילות מפתח ( תגיות נושא) .

סה"כ יש במאגר כ190 קישורים נבחרים ומועילים שעשויים להיות לכם תועלת.

 שמרו אצלכם הקישור למאגר המק"ש

כתובת באינטרנט :

https://raindrop.io/salantami/a-13839991

רשימת מנועי חיפוש וכלי חיפוש 2023: רשימה שימושית ומקוצרת

 

עולם החיפוש באינטרנט ,אמנם , נשלט ע"י מנוע החיפוש של גוגל , אך על מנת  להניב תוצאות ממוקדות יותר כדאי להכיר גם מנועי חיפוש ייעודיים שמייצגים תחומי דעת ותחומי תוכן כגון אמנות ,  רפואה ובריאות או מדע.

מידענים העוסקים בחיפוש ובאיסוף מידע אינם מסתפקים עוד במנוע חיפוש אחד כמו גוגל, אלא מחפשים במקביל בכמה מנועי חיפוש. הסיבה לכך היא שאין בהכרח חפיפה בין תוצאות החיפוש של מנועי החיפוש השונים, ולעתים מוצאים דווקא במנוע החיפוש השני את הממצאים במקום בולט יותר.

תחומי דעת , שיטות חיפוש ודיסצפינות בסקירה

§        כלי עזר ושיטות חיפוש

§        חיפוש תמונות

§        מנועי חיפוש  אינטגרטיביים (רב-מנוע )

§        מנועי חיפוש לפודקסטים

§        מנועי חיפוש חישוביים

§        דאטה ונתונים

§        מנועי חיפוש בתחומי המדע והאקדמיה

§        מנועי חיפוש לאיתור ספרים

§        מנוע חיפוש לאיתור חברות ותאגידים

§        מנועי חיפוש בתחומי הכלכלה והפיננסיים

§        מנועי חיפוש לאיתור אנשים

§        מנועי חיפוש בתחומי האמנות

§        מנועי חיפוש בתחומי הבריאות והרפואה

§        מנועי חיפוש בתחומי התעשייה

 

 לסקירה מלאה באתר ידע וסקרנות דיגיטלית

קישור

 

אסטרטגיות חיפוש במנוע החיפש של גוגל לגבי רשתות חברתיות

 

 אנשי הפיתוח של גוגל חיזקו בשנה האחרונה את מנגנון החיפוש החברתי (Social Search)  שמחזיר לנו תוצאות חיפוש מהקשרים של רשתות חברתיות.  

 

אם אתם רוצים שהחיפוש שלכם יתמקד בתוצאות של מדיה חברתית, השתמשו באופרטור החיפוש @.

 

כתבו את שאילתת החיפוש שלכם והצמידו מייד אחריה את שם הרשת החברתית עם סימן ה"שטרודל לפניה".  למשל,  @Twitter or @Facebook כדי למצוא תוצאות חיפוש מאתרי מדיה חברתית אלה.

 

ניתן גם לנסח שאילתת חיפוש בוליאנית , כלומר חיתוך בין כמה נושאי חיפוש והגבלה לרשת חברתית מסויימת (דוגמא מס' 3 , בהמשך)

 

מקור

 

דוגמאות מדגימות לשאילות החיפוש :

 

דוגמא מס' 3 : שאילתא עם אופראטור בוליאני 

 

תודה ל: Jonathan Hatzbani

 

סקירת ספר חדש בעברית על מידענות חקרנית ומודיעין תחרותי

 

סקירת ספר חדש :

אמיר פליישמן , לנצח דרך הרשת : איתור מתוחכם של מידע עסקי באינטרנט ליצירת יתרונות תחרותיים , הוצאת סגול,  2022

 קרא , למד והתעדכן : עמי סלנט , מידען 

ספרו  החדש בעברית של אמיר פליישמן נכתב לאחר אלפי שעות של הרצאות על חיפוש מידע ברשת האינטרנט שהעביר אמיר בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם.

אמיר פליישמן הוא הסמכות העולמית בתחום מידע עסקי דרך האינטרנט והוא , ללא ספק,  מומחה מוביל בארץ ובעולם למודיעין תחרותי.

על המחבר:

אמיר פליישמן הוא חוקר,יועץ, כותב ומרצה מוביל בתחום המודיעין התחרותי. מייעץ לחברות רב-לאומיות ולסוכנויות ממשלתיות ומלמד במוסדות אקדמיים ואחרים.  מאמריו התפרסמו בעברית ובאנגלית, הרצאותיו וסדנאותיו  סחפו עשרות אלפי משתתפים. זוכה פרס "מרצה השנה" היוקרתי  של  הארגון הבין-לאומי  ללימודי מודיעין.   

  בצילום למטה: אמיר פליישמן ( משמאל) ואושרי טולדנו (מימין ) באירוע ההשקה המרתק של הספר החדש בספריית מדעי החברה , ניהול וחינוך באוניברסיטת תל אביב  29 למרץ 2022 

לאחר שקראתי בעניין רב את הספר המשובח של אמיר פליישמן,  הבנתי  כי הוא לא רק ספר לתחומי המודיעין התחרותי אלא גם ספר חשוב לתחומי המידענות החקרנית.  מתוך פרקי הספר אפשר ללמוד רבות על תחומי המידענות המתקדמים וספרי המידענות באנגלית בספרייתי מחווירים לעומתו.

מדובר בספר פרקטי והשיטתי ביותר לחיפוש באינטרנט  , מקיף (מעל 400 עמ') וחדשני, הכולל את כל הטיפים והטריקים, הטכניקות, הכלים, ואסטרטגיות החיפוש .

כאמור, הספר אומנם מתמקד בהשגת מידע עסקי באינטרנט , אך הכלים הדיגיטליים והאנליטים הנסקרים בו מתאימים ברובם המכריע להשגת כל סוג של מידע הדרוש לכם ברשת- אישי , מקצועי ואחר. למעשה , תוכלו  להשתמש באותם כלים דיגיטליים וכלי חיפוש כדי להגיע למידע איכותי ועדכני .

הספר של אמיר פליישמן  החל , למעשה, כפרוייקט גמר לתואר שני בניהול מידע וידע באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופסור דפנה רבן . 

אודה ולא אבוש , אני כמידען ותיק ומנוסה וכמרצה בשנים 1990-2006  לתואר שני במידענות באוניברסיטת בר אילן , התעדכנתי לא מעט מהספר החדש של אמיר פליישמן .

 מבחינתי כמידען ומנהל תוכן דיגיטלי הפרקים והנושאים הבאים היו מועילים ושיטתיים מאד:

 

הצלבת מקורות מידע ( עמודים 44-47 ) , לא ניתן כיום להסתמך רק על מקור מידע אחד לחקר כל נושא או סוגיה וחשוב להצליב , לפחות בין 3 מקורות מידע .

הצלבת מידע צריכה גם להתבסס על שימוש בכמה מנועי חיפוש ולא רק על מנוע החיפוש של גוגל. כל שאילתא (חיפוש שיטתי) צריך להריץ גם בגוגל , גם בבינג  וגם במנוע החיפוש של יאהו ( עמודים 99-100 ). מאחר ששני מנועי החיפוש האחרונים מדרגים את תוצאות החיפוש באופן שונה מגוגל ( האלגוריתמים שלהם  בנויים אחרת) , ומאחר שאנו מעוניינים להעשיר את מקורות המידע שלנו ולהצליבם , מומלץ לחפש גם שם .

הרב-מנוע עולה בדרגה

מבחינת המתודולוגיה של הצלבת מקורות המידע והעשרתם ממליץ אמיר פליישמן על שימוש ברב-מנוע , המכונים באנגלית Meta search engines

רב מנוע לוקח את השאילתות (חיפושי מידע ) שלנו , שולח אותן בו זמנית לכמה מנועי חיפוש ומחזיר תוצאות מכל אחד מהם בנפרד. לפיכך,  מספר התוצאות המתקבלות בו גבוה יותר מאשר במנוע חיפוש יחיד.

אמיר פליישמן מונה בפרק חשוב זה ( עמודים 237- 242 ) את רשימת רבי-המנוע מועילים ביותר באינטרנט .

 

שיטות ומתודות לאיסוף מידע : טבלאות איסוף מידע  ( עמודים 56-57 ), שיטת ארגון יעילה ומועילה לאיסוף מידע באינטרנט ובמאגרי מידע..

 מודל צומתי המידע – מודל יעיל לניטור מידע עסקי ולארגונו באמצעות מילות חיפוש והצלבת מידע. צומתי המידע המפורטים בעמודים 58- 77 מוצגים  היטב ומוסברים על פי חלוקה לשמונה קטגוריות ברורות , כגון ארגונים, קהילות , מאגרים , מומחים ועוד.

בעמודים 78- 82 מסביר אמיר פליישמן היטב ובצורה נהירה מאד את החשיבות של יצירת רשימות של מילות מפתח  ( מילות חיפוש ) מנצחות  , מילים וביטויי חיפוש אלו מאפיינות את סוג המידע הדרוש לנו באופן ספיציפי  על מנת לחדד ולטייב את החיפוש . ניתן להבין כיצד  לאתר מילים נרדפות וכלי עזר מועילים לאיתור מילות המפתח , הנקראים אגרון /אוצר מילים   Thesaurus) ).  אמיר פליישמן מונה בפרק זה את היישומים  המקוונים הכי מועילים לאיתור מילים נרדפות  עברית ובאנגלית . כולם אתרים חינמיים.

 לא מעט למדתי מספרו המשובח של אמיר פליישמן על הרשת העמוקה ( deep web )  , הנקראת גם הרשת הבלתי-נראית (invisible  web ), כלומר אזור  עצום  ונסתר באינטרנט שלמנועי החיפוש אין אפשרות לסרוק אותו ( עמודים 125-128 ) .

 

אין ספק כי הפרק החשוב והמועיל ביותר בספר הוא אופראטורים – השפה הסודית של האינטרנט . את האופראטורים כותבים סמוך למילות המפתח , והם מסייעים בידינו לקבל ממנועי החיפוש וממאגרי המידע תוצאות חיפוש  מדוייקות יותר המתאימות לצרכינו ( עמודים 129-183 ) .

מבחינה מידענית ומבחינת איחזור מידע,  השימוש הנכון באופראטורים ( כגון אופראטורים בוליאניים) משפר משמעותית את איכות חיפוש המידע באינטרנט ובמאגרי המידע .

פרק מועיל נוסף וחשוב בספר הוא מנועי חיפוש ייעודיים ( עמודים 185-252). בניגוד למנועי החיפוש הכלליים ( כגון גוגל , או בינג) , מנועי חיפוש ורטיקליים מתמקדים בנושאים או בתחומי עניין ספציפיים , כמו, לדוגמא , מנוע חיפוש ייעודי לרשתות חברתיות  בשם  social-searcher.com ואמיר פליישמן מונה בפרק חשוב את מנועי החיפוש הורטיקליים החשובים בתחומי דעת שונים.

הפרק מודיעין חזותי עוסק בכל המכלול של חיפוש ויזואלי באינטרנט , כגון תמונות , תרשימים, מצגות . ויזואלציה של מידע מביאה לעתים קרובות להחלטות  טובות , מהירות ובטוחות יותר. ייצוג גראפי עדיף על פני טקסט בכל הקשור לזיהוי מגמות ענפיות ( עמודים 253- 292 ) , בפרק מועיל זה אפשר ללמוד כיצד לבצע חיפוש לפי תמונה, שהוא חיפוש הפוך לחלוטין מחיפוש טקסטואלי .

חיפוש לפי תמונה מסייע  למעקב אחר טרגטים , ושינוי מרענן בתפיסת ההיבט האיסופי של הוובינט שלכם. ניתן גם לקרוא כאן על מנועי חיפוש המאפשרים  לבצע חיפושים באמצעות תמונות ללא כל שימוש בטקסט.

מבחינת שיטות חיפוש מידע במדיה ויזואלית ,  מוצגות לראשונה בספר בעברית , טכניקות לחיפוש מתקדם בYoutube   ( עמודים 294-304 ) וכאן למדתי רבות כיצד לכוונן את דליית המידע של סרטוני הוידאו וגם למדתי  על קיומו של מנוע חיפוש יעיל ומקיף לאיתור סרטוני וידאו ברשת מעבר לקיומו של YOUTUBE

פרק מועיל נוסף בספר החדש  עוסק בסינון מידע באמצעות הדגמה של חיפוש מידע חדשותי ( עמודים 329- 340) ..

מצאתי גם עניין רב בפרק העוסק בחיפוש מבוסס טקסט בספרים באמצעות מנוע ייעודי של גוגל לאיתור טקסט מלא בספרים ( עמודים 364-366 )

הפרק מידע בדחיפה ( עמודים 369-397 ) הוא שיטתי מאד ובהחלט מועיל לא רק למידענים אלא לכל איש מקצוע וכל איש מחקר  , הוא עוסק בכל המכלול של הודעות  התראה (  Alert notification ) על פרסום מידע חדש וחדשני בתחום העניין והמעקב שלכם והוא כולל מלבד   Google alerts  גם , לראשונה בעברית , הסבר מאיר עיניים על סט הכלים הדיגיטליים הנקראים  RSS.

צוברי מידע מקוונים מבוססי ALERT  מאפשרים לנו לייצור התראות ולצבור מידע חדש על כל מה שחשוב ומעניין אותנו באינטרנט- הטרגטים שלנו- המועברות ישירות , בדחיפה , לכתובת המייל שלנו או לחלופין לצוברי המידע מסוג RSS  באינטרנט.

צוברי המידע מסוג RSS מאורגנים לפי פילוח מקורות המידע והנושאים. למדנו בפרק זה כי כדי לעבוד באופן מתודי מסודר עלינו לגבש תוכנית איסוף מידע הכוללת צ"יחים ( ציון ידיעות חשובות) המתאימים לצרכינו.

בספר של אמיר פליישמן תוכלו למצוא אינדקס נושאים יעיל ונוח המשקף את איכותו הבלתי רגילה של הספר ורשימת מקורות מידע וביבליוגרפיה מועילים עד מאוד.

לסיכום , עד כה לא נכתב בישראל ספר יישומי ושיטתי בנושאי המידענות החקרנית כמו ספרו החדש של אמיר פליישמן , כל איש מקצוע ואדם משכיל זקוק כיום יותר מתמיד לאוריינות מושכלת של חיפוש מידע וניהול מידע דיגיטלי  , ולכן כדאי לו להחזיק קבוע על שולחן העבודה שלו את הספר של אמיר פליישמן , לנצח דרך הרשת , כפי שאני עצמי  עשיתי מעתה ועד עולם .

קישור לדף הזמנת הספר 

בצילום למטה: שולחן העבודה של עמי סלנט ( ללא עטים נובעים קשה למידען לבצע את עבודתו ולמידתו ) 

בצילום למטה : אמיר פליישמן ( יושב מצד ימין ) באירוע ההשקה של הספר בספריית מדעי החברה , הניהול והחינוך באוניברסיטת תל אביב  ב29 למרץ 2022 

דליית מידע מושכלת : חִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי

 

 חקר וליקט : עמי סלנט , מידען

חִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי (Contextual search  ) הוא כלי עזר שנועד להקל על המחפש באמצעות הצבעה על ההקשר הכולל של החיפוש ולא רק מופעי מילות חיפוש 

החיפוש בגוגל מראה את מילות חיפוש והרלבנטיות אבל לא בהכרח את ההקשר  הכולל יותר . אבל אם תחפשו במאגרי הספריה הדיגיטלית של כותר ותקישו על הכותרת של המאמר  מייד תקבלו את הקטע הרלבנטי ולא רק את מילות החיפוש .

 היתרון בחִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי הוא לא רק חיסכון בזמן אלא גם תהליך קבלת החלטות מושכל יותר במהלך תהליכי החיפוש .

הנה דוגמא מתוך חיפוש שערכתי בספריה הדיגיטלית של כותר  :

 

במאגר הספרים הדיגיטליים של גוגל (קישור) החיפוש הוא הקשרי ומתבטא בהצגת הקטע הרלוונטי.

והנה הדוגמא :

 

גם בפורטל הלמידה מרחוק ( אינדקס נושאים), אם תריצו חיפוש, תקבלו את התוצאות על פי ההקשר של קטגוריות הנושאים .

הנה דוגמא לשאילתה  שהרצתי שם בנושא למידת חקר , התוצאות הוצגו על פי ההקשר של הקטגוריות העיקריות שבו קוטלג המאמר/סקירה .  תואות אלו מקלות על הבנת ההקשר של הנושא וההסתעפויות שלו .

 

גם במאגרי המידע האקדמיים הבינלאומיים מיושם חִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי אבל בדרך אחרת :  על פי מילות המפתח/תגיות הנושא ולא רק על פי מילות החיפוש . כלומר, רואים את תוצאות החיפוש גם בהקשר של הנושאים העיקרים/תגיות נושא . וגם בהקשר של מופעי מילות החיפוש,

הנה דוגמא במאגר המידע הבינלאומי של  EBSCOHOST

אבל לא בכל מאגרי המידע המקוונים הבינלאומיים החִפּוּשׂ ההֶקְשֵׁרִי דומה , במאגרי PROQUEST מוצגים לא הנושאים העיקריים/מילות המפתח אלא רק הקטעים רלוונטים עם מילות החיפוש .

גם במאגרי המידע של נקסיס-לקסיס מיושם החִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי על פי תצוגת הקטעים הרלבנטים עם מילות החיפוש , כאשר בתצוגה מופעים בו-זמנית כל הקטעים הרלבנטיים . מאגרי נקסיס לקסיס היו הראשונים בעולם שיישמו את החיפוש ההקשרי כבר לפני 40 שנה (תודה לחברת ארד-אופיר, שירותי מידע שאפשרו לי לחפש במאגרי לקסיס -נקסיס) .  

 סיכום

מאחר ותהליך דליית המידע הוא תמיד תהליך של קבלת החלטות ע"י המחפש, לכן, כלי העזר של החִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי מקלים מאד על קבלת החלטות  המהירה לבחירת המאמר הנכון בספרות המדעית או הכלכלית . 

בהשוואה למנוע החיפוש של גוגל שרובו נטול חיפוש הקשרי הרי מאגרי המידע האקדמיים והכלכליים (כמעט כולם מחייבים מינוי או גישה מהספרייה ) הם הרבה יותר יעילים מבחינת המשתמש , וכאן גם המקום להגיד תודה למפתחי מערכת החִפּוּשׂ הֶקְשֵׁרִי של ספריית כותר( מט"ח) על החיפוש ההקשרי המצויין שלהם בספרייה הדיגיטלית .  

 

סקירה זו שייכת לתחומים הבאים בהם הכותב מתמחה ואותם לימד באוניברסיטת בר-אילן   :

Contextual information

Information-seeking behavior

SEARCH engines

 

 

עולם ההאשטגים Hashtags : כלים ושיטות לאיתור מידע

Hashtags

האם ה'האשטגים' הם הגלגול הפוסט-מודרני של מילות מפתח במידענות ?

הַאשְׁטָאג Hashtag, תַּג הַקְבָּצָה או תגית נושא הוא מחרוזת טקסט המשמשת לסימון וקטלוג נושאים ברשתות חברתיות ובאתרים נוספים ברחבי האינטרנט. זוהי דרך מהירה ופשוטה לתייג פוסט, תגובה, תמונה או "ציוץ" (כך נקראת הודעה בטוויטר) ולקשרו לנושא מסוים. תהליך התיוג מתבצע על ידי הוספת סולמית (#) לפני שם הנושא.

בסקירה ניתן לקרוא על :

קפיצת המדרגה ב2018

    האשטגים: כלי עזר ואסטרטגיות חיפוש

כלי עזר והמלצות

לסקירה באתר ידע וסקרנות דיגיטלית

האם באמת העדכון החדש של אלגוריתם החיפוש בגוגל (BERT) הוא פריצת דרך ?

גוגל הכריזה בסוף השבוע על עדכון חדש לאלגוריתם החיפוש שלה, שאמור לשפר את ההבנה והפענוח של שאילתות במנוע החיפוש. בחברה מגדירים זאת כ"זינוק הגדול ביותר קדימה" בתחום החיפוש המקוון בחמש השנים האחרונות, ואף כאחד מהזינוקים קדימה הגדולים ביותר בהיסטוריה של החיפוש המקוון כולו.

בפוסט שפירסמה גוגל, הוסבר כי הטכנולוגיה החדשה מכונה BERT, והיא טכניקה חדשה לעיבוד שפה טבעית המשמשת בעיקר ליכולת להבין טוב יותר את כוונתו של הגולש שהקליד את מונח החיפוש. מדובר במודלים ממוחשבים שמעבדים מלים ביחס למלים האחרות שבאות לפניהן ואחריהן במשפט – מה שמאפשר להתייחס לשאילתות כמשפטים שלמים בעלי משמעות ולא סתם כאסופת מילים בודדות.

בפועל, גוגל תהיה מסוגלת להבין טוב יותר מונחי חיפוש ללא קשר לצורת הניסוח שלהם. בכך, בין השאר, גוגל מנסה להתמודד טוב יותר עם התופעה שבה  אנשים מחפשים במנוע החיפוש שלה באמצעות רצף של מלים, ולא בהכרח מנסחים משפטים ושאלות בשפה טבעית.

גוגל נותנת לדוגמה את משפט החיפוש "2019 מטייל ברזיל לארה"ב צריך ויזה" (2019 brazil traveler to USA need a visa). לפני השינוי, גוגל היתה מתייחסת לכך כאסופת מילים - ומציגה תוצאות לא רלוונטיות לגבי אזרחי ארה"ב שזקוקים לוויזה לברזיל. עם האלגוריתם החדש, גוגל תבין את משמעות המלה to ביחס למלים האחרות, וכך תדע שמדובר בברזילאי שטס לארה"ב וזקוק לוויזה – ובהתאם תציג את המידע הרלוונטי.

דוגמה נוספת היא השאילתא "האם אפשר לקנות למישהו תרופה בבית מרקחת" (Can you get medicine for someone pharmacy) היתה מובילה בעבר לתוצאות חיפוש לגבי מילוי מרשמים, בשל החמצת המשמעות האמיתית שנובעת מהמלה "למישהו". אחרי החידוש, גוגל תציג תוצאת חיפוש שעונה על הכוונה האמיתית של השאלה: "האם אפשר לקנות בבית מרקחת תרופת מרשם עבור חבר או בן משפחה".

בגוגל אומרים ש-BERT יעזור לגוגל להבין טוב יותר כ-10% משאילתות החיפוש באנגלית בארה"ב, אך השינוי אינו רלוונטי כרגע לחיפושים בישראל ובעברית. בגוגל מבטיחים להביא זאת לאזורים ולשפות נוספות בעתיד.

גוגל מסבירה כי החידוש אמור לשפר את היכולת שלה להתמודד גם עם שאילתות חיפוש חדשות ו"בלתי צפויות", כלומר כאלה שגוגל מעולם לא נתקלה בהן בעבר. 15% מהשאילתות שנשלחות לגוגל בכל יום נופלות תחת ההגדרה הזו.

השינוי יבוא לידי ביטוי גם ברשימת תוצאות החיפוש וגם ב-Snippets - אותם קטעי טקסט קצרים שלפעמים מופיעים בראש רשימת תוצאות החיפוש, ונותנים תשובה טקסטואלית מלאה לשאילתא שלכם ללא צורך להיכנס לאתר אחר.

מקור וקרדיט : שגיא כהן , עיתון דה-מרקר , 28 לאוקטובר 2019

ברט הוא לא האלגוריתם הראשון בגוגל המיועד להבנת השפה. אחד מהשינויים הגדולים ביותר בנושא זה היה אלגוריתם יונק הדבש (Hummingbird), שהושק ב- 2013 במטרה להבין חיפושים בשפה טבעית (Conversational Search).

לפני 4 שנים בדיוק, באוקטובר 2015, גוגל הכריזה על בינה מלאכותית חדשה בשם Rank Brain. מטרתה העיקרית היא לפעול בזמן אמת, בהתאם להתנהגות המשתמש ולפרמטרים אחרים, ולשפר את תוצאות החיפוש. לדוגמה, אם משתמשים רבים מגיבים בצורה מסוימת לסניפט X בתוצאות החיפוש, ראנק בריין יסיק את המסקנות ויבצע שינויים בהתאם.

גם ראנק בריין מיועד (בין שאר תפקידיו) להבנה טובה יותר של השפה, ובעיקר לטיפול בחיפושים חדשים שמעולם לא בוצעו (המהווים בערך 15% מסך החיפושים בגוגל).

 מקור וקרדיט :  עמית אדלר , אתר  ASKPAVEL

מנקודת המבט של המידען הספקן

כמה הערות שלי (עמי סלנט )

למשתמש רגיל, שאינו בקי בתורת איחזור המידע,  הטכנולוגיה הסמנטית החדשה של גוגל עשויה בהחלט לעזור , אבל מידענים מפרקים מראש את השאילתא למילות חיפוש עם חיבורים לוגיים שהם מציבים בעצמם ולוגיקה בוליאנית , ולכן  מבחינתם הטכנולוגיה החדשה של גוגל תביא פחות תועלת.

הטכנולוגיה המקבילה של BERT כבר נוסתה עקרונית  בעבר במנוע החיפוש BING  של מיקרוסופט ולא גרמה שם לפריצת דרך. נקווה שגוגל ימשיכו לשפר את האלגוריתם החדש

ראו גם :

חיפוש סמנטי , פריצת הדרך של פרופסור אורן עציוני