העורך המקוון החדש של וורדפס, סיכום ביניים

לאחר 14 שנה של שימוש באותו עורך תוכן (כמעט), וורדפרס שדרגה את עורך התוכן שלה לחלוטין . 

"גוטנברג" , שם זמני של מערכת העריכה המקוונת החדשה של וורדפרס, בנוי על עיקרון הקוביות .

חוויית העריכה של אתר הוורדפרס שלי השתנתה לחלוטין . במקום אזור טקסטואלי אחיד ומרוכז, כפי שקיים היום, התפיסה של העורך החדש היא שכל התוכן יסודר בעמוד באמצעות קוביות  Blocks. יש קוביות עבור פיסקת תוכן , יש קוביה עבור תמונה , יש קוביה עבור וידאו וכך הלאה .

אלמנט עיצוב מסוג "בלוק"

בלוק הוא כל אלמנט של תוכן כגון תמונה, טקסט, מוצר, סרטון YouTube – אותו יכול מנהל אתר וורדפרס להגדיר בקלות ולשלב בתוך פריסת העמוד והעיצוב של כל דף באתר. 

להתרגל לחשיבה אחרת בעריכה 

אחרי יומיים של כתיבת פוסטים באתר הוורדפרס הוותיק שלי " מגזין הערים הסמויות מן העין " התחלתי להתרגל לחוויית העריכה החדשה . 

עם זאת , אחרי 14 שנה צריך לחשוב אחרת במהלך העריכה (את הכתיבה עצמה אני מבצע בWORD ).

בינתיים , היתרון העיקרי שגיליתי בעורך המקוון החדש ( "גוטנברג" ) בא לידי ביטוי בעריכת מדיה ויזואלית , בעיקר תמונות וצילומים . כיום יש לי שליטה טובה יותר בארגון וסידור הצילומים בפוסטים/סקירות  , אבל המעבר בין קוביית תוכן אחת לאחרת אינו בהכרח אינטואיטיבי .

בעבר לקח לי כחצי שעה לערוך פוסט בוורדפרס , כיום עם העורך החדש , ממוצע הזמן לעריכה הוא בסביבות שעתיים –שעתיים וחצי . אני מקווה שעקומת הלמידה תלך ותשתפר בהמשך.

אז לסיכום  , עורך התוכן החדש של וורדפרס מציע אפשרויות עריכה ויזואלית יעילות יותר , בעיקר מבחינת תמונות וצילומים . מבחינת עריכה טקסטואלית הוא לא הציג שיפורים מהותיים.

הנה לדוגמא , תוצר של סקירה שכתבתי אמש באמצעות עורך התוכן "גוטנברג", החדש של וורדפרס.

זמן עריכה : שעתיים וחצי

קישור לפוסט.

והנה אותה סקירה שכתבתי במערכת בלוגספוט של בלוגר ( פלטפורמה חינמית של גוגל , הקיימת כבר 20 שנה) .

שם הבלוג :" איים בזרם"

 זמן עריכה : 60 דקות

האם להוריד את התוסף המחזיר את מערכת העריכה המקוונת הקודמת?

 עמיתי , הכותבים גם בבלוגים מבוססי וורדפרס , הציעו לי להוריד תוסף מתוקשב המחזיר את עורך התכנים המקוון הישן למערכת ניהול והבקרה של הבלוג .  

בשלב זה החלטתי לא לוותר ואני ממשיך בעריכה מקוונת עם העורך המקוון של "גוטנברג". סביר להניח כי עקומת הלמידה תלך ותשתפר במשך הזמן. 

שיקול נוסף  לטובת הקידמה לעומת ההרגלים הישנים : יהיו כל הזמן שיפורים בעורך המקוון "גוטנברג" כי עשרות רבות של מתכנתים עובדים על כך ברחבי העולם. 

ראו גם :

גוטנברג- הכירו את העורך החדש של וורדפרס

 מרכז ידע והדרכה (אנגלית) על העורך  המקוון החדש " גוטנברג" 

Beginner’s Guide to WordPress Gutenberg: The New WordPress Editor!

4 דברים שאפשר לעשות רק במערכת העריכה "גוטנברג" ולא בעורך המקוון הוותיק (סקירה מועילה באנגלית) .

סקירה באנגלית :  Things You Can Do With Gutenberg That You Can't Do 

How to Import / Export Your WordPress Gutenberg Blocks-2 Steps

 How to Disable Gutenberg and Keep the Classic Editor in

 ראו גם :

Disable Gutenberg | WordPress.org

תוספים מומלצים להגברת יעילות העבודה בגוגל דרייב , Google Drive

יצירת מסמך במהירות תוך גלישה

התוסף Google Drive Quick Create מאפשר בקלות ובקלילות לפתוח מסמך חדש בגוגל דרייב . בכל רגע נתון ניתן באמצעות כפתור התוסף לפתוח מסמך ללא צורך לעצור את הגלישה ולפתוח TAB חדש . בלחיצה על האייקון נפתח תפריט נגלל לבחירת סוג המסמך שאתם רוצים לעבוד באותו רגע .

כתובת התוסף להורדה ולהתקנה

איתור תכנים במהירות

התוסף document outlining tool יוצר במהירות וביעילות תוכן עניינים או מפתח-נושאים למסמכים או ראשי פרקים בסקירה הטקסטואלית במסמך שלכם בגוגל דרייב. מקל על איתור התכנים בקובץ שלכם בגוגל דרייב.

Navigate documents quickly and easily with the outline tool in Google Docs

ראה גם:

 יצירת תוכן עניינים במסמך של גוגל דרייב – הדרכה

 משלוח דפי פקס באמצעות גוגל דרייב , HelloFax

HelloFax for Google Docs

  מסך נגלל לחיפוש מתקדם בגוגל דרייב

 צילום המסך :

קישור 

עריכת קבצי OFFICE  בגוגל דרייב

 Office Editing for Docs, Sheets & Slides

 קישור להתקנה

 הפלאג-אין של גוגל דרייב למערכת של מיקרוספט אופיס ,  

בעזרת הפלאגין אפשר לערוך בקלות קבצי גוגל דרייב באמצעות OFFICE 

קישור 

הפלאגין של Google Drive ל-Microsoft Office

ראה גם :

ד"ר מירב אסף , תוספים בגוגל דרייב

ראה גם: 5 cool Google Drive features you probably aren't using—yet .

"חוויית המשתתף" בוויקיפדיה

לאחרונה גילתה הקהילה המקומית של וויקיפדיה  שגם במגרש הביתי מנסים לתמרן אותה. עורך ותיק בקהילה הציע את שירותיו בכתיבת ערכים בתשלום. העניין הצית סערה רבתי במהלך הכנס השנתי של הוויקיפדיה העברית שנערך לאחרונה, ובעקבותיה הצביעו העורכים על אוסף כללים נוקשים שישמרו עליהם מפני התופעה. "גיליתי שקמו חברות תוכן שמציעות לכתוב ערכים בתשלום ומבטיחות שהערך לא יימחק", מספרת מיכל לסטר, מנכ"לית ויקימדיה ישראל, גוף העל שאחראי לתחזוקת הפרויקט ותקצובו ( ראה ראיון בעיתון "גלובס" ) .

 

על רקע המשבר בקהילת הוויקפדיה בעולם וגם בישראל כתב לאחרונה ד"ד יעקב הכט , מטובי החוקרים של תרבות האינטרנט והתרבות הדיגיטאלית בישראל מאמר מעמיק ומעניין על"חוויית המשתתף" בוויקיפדיה. 

תקציר המאמר

"הוויקיפדיה היא מיזם רב-לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שהכול יכולים לערוך. היא משמשת מוקד לשיח אנושי חדש שבו כל אדם שיש לו דפדפן יכול לבחור נושא שמעניין אותו, לנהל שיח, ובכך לתרום לדמוקרטיזציה של הכלכלה, של הפוליטיקה ושל התרבות.

הוויקיפדיה מהווה מקרה פרדיגמטי מבחינת יכולתה לייצר ולספק חינם לעולם ה"אמיתי" סחורה תרבותית, מוכרת, רב-לשונית, תוך התמקדות בפיתוח תוכן מהותי ובסיוע מתון של טכנולוגיות מתקדמות. יש הרואים בה מודל של "ייצור שוויוני מבוסס-שיתוף", העשוי לשמש דרך אולטימטיבית לארגונים להתמקד במתן תחושת שיתוף, אמפתיה ומוניטין וכך לצמצם באופן משמעותי את התגמולים המקובלים, כמו כסף ובונוסים.

עם זאת, בשנים האחרונות עולים יותר ויותר קולות המעידים על כישלונה של הוויקיפדיה ומנבאים את שקיעתה. במאמר הנוכחי אעסוק בסוד שרידותה של הוויקיפדיה ואטען כי עתידה טמון, באופן פרדוכסלי, ברבים מ"זרעי ההרס" המנבאים את שקיעתה. למרבה ההפתעה, זרעי ההרס האלה מהווים מקור לשגשוגה כתרבות המתאפיינת בכתיבה בעילום שם, בזלזול במומחים, בסקסיזם מוטה-עורכים ותכנים, במלחמות עריכה ועוד. 

הוויקיפדיה מהווה אבן שואבת לגולשים רבים הזוכים לקשת רחבה של "חוויות משתתף", כמו גאווה, יוהרה ותוקפנות, שנתפסות שליליות בחברה אך זוכות ללגיטימציה בוויקיפדיה".

למאמר המלא של ד"ר יעקב הכט במגזין של איגוד האינטרנט הישראלי

על "חווייתהמשתתף" בוויקיפדיה, ד"ר יעקב הכט