בעיית הירידה בחשיפה בקבוצות פייסבוק וLinkedin, אפריל 2024

 

הקבוצות  בפייסבוק , במיוחד , הרגישו ירידה משמעותית בחשיפה בשנה האחרונה

חשיפה אורגנית היא כמות הגולשים שנחשפו לפוסט שלך מבלי שהשקעת בכך כסף ( קידום פוסטים בתשלום) . כלומר,  זוהי החשיפה הטבעית של פייסבוק או טוויטר .

בשנים הראשונות  של הרשתות החברתיות , טווח החשיפה היה פשוט. אם פרסמת משהו, הוא הופיע בעדכונים של אנשים שעקבים אחריך. אבל ככל שכמות התוכן ברשתות החברתיות , שמתפרסם מדי יום גדלה באופן אקספוננציאלי, זה הפך לבלתי אפשרי.

 אם אתם חברים בקבוצת פייסבוק כלשהי , לדוגמא , חדשנות טכנולוגית  בחינוך , אתם מצפים לראות עדכונים מקצועיים של חברי הקבוצה  המעולה הזו , אבל אתם  תחשפו למעט מאד עדכונים , למרות שהם עודכנו כל הזמן בקבוצת פייסבוק  זו המועילה מאד .

מה שגיליתי במעקב הממוחשב היומי שלי אחרי מאות קבוצות פייסבוק הוא :

ככל שהקבוצה גדולה יותר , אז החשיפה האורגנית קטנה יותר . לדוגמא , קבוצת חינוך 2020 למערכת חינוך אפקטיבית יותר  , היא קבוצה ענקית  של 45,000 חברים והחשיפה האורגנית בה היא בסביבות 1% , כלומר אתם רואים מעט מאד פוסטים חדשים  שהועלו על ידי חברי הקבוצה . לעומת זאת , בקבוצת הפייסבוק מובילי למידה דיגיטלית  , המונה כ3,000 חברים בלבד , החשיפה לפוסטים חדשים היא בסביבות 8-10% .

שינויים באלגוריתמים , במיוחד בפייסבוק , הובילו לירידה בחשיפה האורגנית בשנת 2024 , מה שמקשה על התוכן שלכם  להיראות על ידי קהל רחב יותר.

האלגוריתם של פייסבוק בקבוצות פייסבוק מאד לא יציב , ואין בו עקביות מבחינת הפצת הפוסטים , לפעמים אתה רואה 1 אחוז מהפוסטים של חברי קבוצת פייסבוק ולפעמים 2 אחוז . 

 

נתונים מתוך קבוצות הפייסבוק שאני מנהל (עמי סלנט , מידען)

 

"בקבוצת הפייסבוק שאני מנהל תכנים משותף ( קבוצת ניהול תוכן דיגיטלי עם 9,000 חברים) הגיע שיעור הצפייה  הממוצע ל2% ."

 

בקבוצת הפייסבוק שאני מנהל  תכנים משותף "הערים הסמויות מן העין ( 4,000 חברים) הגיע שיעור הצפייה ל4%

 

המצב בקבוצות העניין של רשת Linkedin לא הרבה יותר טוב , בקבוצת הנושא " למידה מרחוק – מבט מקרוב" שהקמתי לפני שנתיים , החשיפה האורגנית מאד נמוכה ובקושי 1% מחברי הקבוצה נחשפים לפוסטים חדשים שהועלו לקבוצת עניין זו.

 

נשאלת השאלה, האם לא כדאי לחזור אחורה לפורומים המקוונים שהיינו מפעילים בעבר ובהם החשיפה האורגנית הייתה מעל 80% כי האלגוריתם שלהם היה פשוט  מאד ולא מתוחכם ? ( לדוגמא , הפורומים המקוונים באתר " תפוז"  וגם  הפורומים של גוגל )

 

 

לשם השוואה , החשיפה האורגנית ברשת פינטרסט (שאני מנהל שם  קבוצות  ודפים מעל כעשור )  הרבה הרבה יותר גבוהה ומגיעה ל60% .

 

לשם השוואה, החשיפה האורגנית באתר הפורומים REDDIT היא הרבה גבוהה ואתה רואה הרבה יותר עדכונים בקבוצות שאתה חבר שם , לדוגמא , בקבוצת חינוך והוראה שאני חבר בה אני רואה מעל 50% מהעדכונים של חברי הקבוצה הזו  132,000 חברים בקבוצה זו )

ראו גם : הפורומים של  Reddit כמקור מידע

 

מדוע חברות בינלאומיות מוכנות לשלם יותר מ40 מיליארד דולר על פינטרסט ?

 

הסיבה הראשונה לבחירה של פייפאל בפינטרסט קשורה לכך שמדובר ברשת חברתית שנחשבת אולי קטנה ביחס לפייסבוק, אינסטגרם וטיק טוק, אבל עדיין יש לה 400 מיליון משתמשים פעילים בחודש.

פינטרסט (Pinterest) היא רשת חברתית ויזואלית המשמשת כמנוע חיפוש המבוסס על תמונות. אותן תמונות שהמשתמשים מעלים נקראות סיכות (Pins) שניתן ללכד אותן ללוחות (Boards) המרכזות את תמונות לפי נושאים משותפים.

פינטרסט היא בעצם הכלאה בין מנוע חיפוש תמונות לאתר מדיה חברתית (אפשר לחשוב קצת שזה שילוב בין גוגל לאינסטגרם). משתמשים מעלים ומשתפים תמונות וסרטונים באופן מקוון, ההבדל בין פינטרסט לאינסטגרם הוא שהדגש בפינטרסט הוא על התוכן (התמונות והסרטונים) לעומת אינסטגרם המתרכזת יותר במשתמשים עצמם.

פינטרסט מאפשרת ליצור ולהבנות בקלות תהליך של איסוף, מיון ושיוך פריטי מידע על פי קטגוריות.

פינטרסט מאפשרת לאתרים שיש בהם הרבה תוכן, לסדר את התוכן הזה על פי קטגוריות באמצעות הלוחות של פינטרסט; וכך, לאפשר לקוראים לגשת ישירות לקטגוריה המועדפת עליהם במקום לחפש אותה באתר. כמובן שברוב אתרי התוכן יש תפריט שמאפשר לעשות זאת – אך פינטרסט מרחיבה את מספר הקטגוריות האפשריות למספר אינסופי, ומאפשרת ליצור אותן באופן אינטואיטיבי ויצירתי יותר.

 

 

מנוע גילוי חזותי Visual discovery engine

 

למרות שפינטרסט מסווגת כאתר מדיה חברתית, החברה לא רואה את עצמה כך. במקום זאת, פינטרסט מגדירה את עצמה בצדק  כ"מנוע גילוי חזותי "  “visual discovery engine”   שבו משתמשים יכולים למצוא תמונות בכל ההקשרים האפשריים וגם רעיונות חזותיים מעוררי השראה בכל נושא אפשרי .

 

בפינטרסט יש 80 מיליארד פריטי מידע , אשר נבחרו וסווגו לקטגוריות של לוחות מידע ע"י אנשים הנוטלים חלק ברשת החברתית של פינטרסט . במידה מסויימת ניתן לתאר תופעה זו כחכמת ההמונים . שום אלגוריתם של גוגל אינו יודע לסווג ביעילות מאות מיליוני פריטי מידע לקטגוריות ברורות וגם ויזואליות .

 

מנוע החיפוש של פינטרסט מסוג Guided Search מבוסס על חיפוש הקשרי ולא בהכרח רק על תשובות בעלות רלבנטיות גבוהה. פינטרס מציג רעיונות בהקשרים שונים סביב החיפוש ובכל מעשיר את תהליך החשיבה של מבצע החיפוש. החיפוש המודרך Guided Search’ מציע רעיונות שונות ומעניינים סביב הנושא .  אנו מקבלים בתוצאות החיפוש מגוון  מסתעף של related terms היוצרים אצלנו סיעור מוחין תוך כדי החיפוש .

 

כך לדוגמא, כל פעם שאני גולש באתר פינטרסט, המערכת מציעה לי פריטי מידע ויזואליים מעניינים  ( מתוך אוספי פינטרסט העצומים ) שמתאימים לתחום העניין שלי ולאוספי המידע ( הלוחות ) שאני אוצר.

ההצלחה של מנוע הגילוי החזותי של פינטרסט  נובעת מהפעלה מושכלת ומתוחכמת של מערכות המלצה מתוקשבות הפועלות כל הזמן בתוך האתר ומסתייעות באלגוריתם חכם.

מערכות המלצה מציעות למשתמש תמונות שעשויות לעניין אותו, בהתבסס על מידע שהמערכת אספה על המשתמש ועל הפריטים המתאימים  לו.

 

אני משתמש בפינטרסט כבר מיום הקמתה בשנת 2010 , והיו גם תקופות שהייתי יועץ מידעני שלהם .

 

הנה קישור ללוחות הפינטרסט שלי  ( 2 מיליון משתמשים לחודש !!)