אתר ארכיון העיתונות היהודית ההיסטורית – JPRESS החדש! מאפייני חיפוש והדרכה

 

הקדמה של עורך הבלוג , תמונת הַיֶּדַע המידעני  עמי סלנט: 

האתר של עיתונות היסטורית של הספריה הלאומית הוא אחד ממפעלי המידע החשובים בישראל ואולי החשוב ביותר .  יבוא יום ויוזמי האתר יזכו לפרס ישראל . האתר מתפתח כל הזמן ולפני כמה חודשים עבר שידרוג משמעותי , לכן מצאנו לנכון לכתוב עליו בהרחבה .

הספרייה הלאומית השיקה לפני כמה חודשים את אתר העיתונות ההיסטורית החדש הכולל 537 עיתונים מלמעלה מ 30 מדינות. אוסף העיתונות היהודי והישראלי הדיגיטאלי של הספרייה הלאומית בישראל, נחשב לאחד הגדולים ביותר בעולם - בוודאי מבחינת הגיוון הגיאוגרפי והלשוני שלו - והוא מהווה מאגר עשיר ונדיר של עיתונים מודפסים – החל מסוף המאה ה 18 ועד לימינו אנו, ובמעל 15 שפות שונות..

ייחודו של האתר המחודש הוא בכינוסם של אתרים שונים תחת קורת גג וירטואלית אחת. יש בו את אתר העיתונות היהודית ההיסטורית (בשותפות עם אוניברסיטת תל-אביב); את ג'ראייד- ארכיון עיתונות בערבית בארץ ישראל העות'מאנית והמנדטורית; את עיתונות ילדים של פעם וכן את e-תונות - אתר העיתונות היומית היוצאת לאור בישראל.

בנוסף, קיימת באתר החדש אפשרות לבצע חיפוש רוחבי ומתקדם על כל אוסף העיתונות הדיגיטלית, לרבות אפשרות לצפות בכל העיתונים שיצאו לאור לפי תאריך מסוים, אפשרויות חיפוש וסינון לפי פרמטרים של שפה, תדירות הופעה, לפי מרחב גיאוגרפי ועוד.

כמו כן נמצאת באתר מערכת תיוגים מתקדמת ברמת כתבה, גיליון וכותר שמאפשרת לכל אחד לתרום ולהעשיר את המידע על האוסף

מקור

רקע טכנולוגי ותכולה

האתר הוא מיזם של אוניברסיטת תל אביב והספרייה הלאומית, שהחל כניסוי פרטי בסוף שנות ה-90 על ידי חברת התוכנה הישראלית אוליב תוכנה (Olive Software), במסגרתו נסרקו עותקים היסטוריים של העיתון "פלסטיין פוסט" (שמו המקורי של העיתון "ג'רוזלם פוסט"). חברת אוליב פיתחה תוכנה המאפשרת לעיתונים להפיק מהדורות אלקטרוניות וכן ליצור ארכיון דיגיטלי של גיליונות העבר והווה, המוצגים בפורמט הדפוס האותנטי והמלא בדפדפן האינטרנט. עד שנת 2006 הצליחה החברה למכור את הטכנולוגיה לכ-600 מגזינים ועיתונים ברחבי העולם. בהמשך עבר הפרויקט לידי חוקר יהדות ארצות האסלאם באוניברסיטת תל אביב ירון צור, שהשתמש בטכנולוגיה לסריקת עיתונות יהודית בארצות ערב, ובשנת 2004 יזם את הרחבת המיזם לאתר חדש שיכיל עיתונים יהודיים מן העולם כולו.

 

הפרסומים הראשונים שנכללו במיזם היו כ-33 אלף עמודי העיתון "פלסטיין פוסט" ובטאוני ארגון "כל ישראל חברים". בשנת 2005 הצטרפה הספרייה הלאומית, שכבר הפעילה בנפרד את מיזם "עיתונות עברית היסטורית" משנת 2003, למיזם העיתונות היהודית. שותפה נוספת למיזם היא ספריית "כל ישראל חברים" בפריז, המפתחת באתר את מדורי העיתונים היהודיים בצרפתית, בתיאום עם ארגון הספריות היהודיות באירופה (RACHEL) ועם הספרייה הלאומית של צרפת (BNF). שותפים נוספים של המיזם הם אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת קולומביה, ספריית העיר ניו יורק, ספריית ההיברו יוניון קולג', הספרייה הלאומית של פולין, וספריית היודאיקה של אוניברסיטת הרווארד.

 

האתר החל לפעול בשנת 2008, ועם השקתו הרשמית בדצמבר 2010 הוצגו בו כ-400 אלף עמודים של כ-20 עיתונים בשפות שונות. נכון לינואר 2021, מוצגים באתר קרוב ל-3 מיליון עמודים, בלמעלה מ-290,000 גליונות ב-17 שפות שונות, בטווח השנים 1783–2014.

 

טכנולוגיה

עיתוני המאגר נסרקו ברובם ממקור נייר, מיקרופילם או מיקרופיש, ולאחר מכן הומרו לטקסט באמצעות זיהוי תווים אופטי, על מנת לאפשר חיפוש בטקסט המלא של כל עיתון, כאשר התוצאה מוצגת גם לעיון בדף המקורי כפי שהודפס. בשנים הראשונות לקיומו של האתר, תהליך הסריקה וזיהוי הטקסט נעשה תוך שימוש בתוכנת Active Paper שפותחה על ידי שאול דוק במימון חברת אוליב. עקב מצבם הרעוע של חלק מהמקורות וקשיים טכנולוגיים (בעיקר בעיתונים בעברית, יידיש, ערבית, ערבית-יהודית), מופיעות טעויות רבות בזיהוי הטקסט ובסֶגמֶנטציה. עם זאת, ההמרה לטקסט - גם אם חלקית- מאפשרת ביצוע חיפוש מהיר של מחרוזות חיפוש ותרמה רבות למחקר ההיסטוריה היהודית והישראלית.

 

באוקטובר 2013 חודש האתר שיתוף חברת אוליב. בסוף שנת 2020 הוחלפה התוכנה שמשמשת את האתר. את התוכנה של חברת אוליב, ששימשה את האתר מיומו הראשון, החליפה תוכנה של חברת וורידיאן (Veridian Software). האתר כולו עבר שדרוג ומתיחת פנים, כשאחד החידושים המרכזיים היה הצגת מאגר העיתונות היהודית ההיסטורית לצד האוסף "עיתונות ילדים של פעם" ואוסף העיתונות היומית של הספרייה הלאומית, מה שמאפשר חיפוש על קורפוס רחב ומגוון יותר עיתונים.

 

העיתונים

עיתוני המאגר, אשר כוללים עיתונים נדירים שהיו פזורים בעולם ולא התאפשרה אליהם גישה קודם לכן, מהווים מקור מידע רב חשיבות על ההיסטוריה היהודית ועל תרבות יהדות העולם.

 

המאגר כולל ארבעה מדורים, בהם המדור לעיתונות יידיש, אשר כולל את העיתונים "היינט" ו"דער מאמענט", המדור לעיתונות יהודית בארצות ערב, שמופיעים בו עיתונים שיצאו לאור החל מסוף המאה ה-19 בשפה הצרפתית ובערבית יהודית. שני המדורים הנוספים מתמקדים בעיקר בשפה העברית: "מדור העיתונות העברית במאה ה-19" כולל עיתונים עבריים שיצאו לאור החל משנות ה-50 במאה ה-19 על ידי הזרם המשכילי (המליץ), הזרם האורתודוקסי (הלבנון), ומאוחר יותר, עם הופעת ניצני הלאומיות היהודית, על ידי זרמים שהתמקדו בהתפתחות היישוב היהודי בארץ ישראל (כגון החבצלת). במדור הרביעי, "עיתונות היישוב ומדינת ישראל", נכללים עיתונים שיצאו לאור ביישוב היהודי בארץ ישראל במאה ה-20 ובמדינת ישראל, רובם בלשון העברית, כולל שני עיתונים גדולים כגון "מעריב" ו"דבר" שאפשרו את העלאתם לאתר.

 

העיתונים היומיים הפעילים, "ידיעות אחרונות", "גלובס" ו"הארץ" לא נתנו אישור לסריקת גיליונות העבר שלהם. 

בשנת 2019, לכבוד יובל המאה להקמת העיתון, הסכימה הנהלת "הארץ" לאפשר הנגשה של רוב הגיליונות ההיסטוריים לציבור באופן מלא וחינמי. 

כמו כן הסכימה לאפשר הנגשה לעיתון "חדשות", שיצא לאור בין השנים 1984–1993 והיה בבעלות קבוצת הארץ.

 

מקור

 

פרקי הדרכה 

הדרכה על הממשק החדש של פרויקט העיתונות היהודית ההיסטורית מבית הספרייה הלאומית ואוניברסיטת תל-אביב. בהנחיית אייל מילר, מנהל הפרויקט. הגישה למאגר חופשית, בקישור הבא

מצגת לאנשי חינוך :

הוראה עם האתר עיתונות היסטורית

חיפוש באוסף (קישור)

 

 דוגמא לחיפוש משולב שערכתי באוסף בנושא המעברות בישראל והשלג בשנת 1950 

שימו לב כי יש להציב את האופראטור וגם מייד לאחר שורת החיפוש

בצורה כזו נוצר חיפוש מורכב בין שני מונחים  מעברות וגם שלג

 חיפוש באוסף (קישור) 

חיפוש ביטוי מדויק

ניתן לחפש ביטוי מדויק באמצעות הצבת מרכאות סביב מונחי החיפוש. לדוגמה:

"זכרון יעקב"
"רחוב הרצל 12"
"מכללת תל חי"

חיפוש בוליאני

‏‏ ניתן להשתמש באופרטורים הבוליאניים 'וגם', 'או', 'ולא', לצמצום תוצאות החיפוש על ידי לחיצה על הכפתור שמשמאל לתיבת החיפוש. אין לכתוב 'וגם', 'או', 'ולא'- שכן זה עובד רק בלחיצה על הכפתור או בהקלדת מילים אלו באנגלית; ובמקרה זה שימו לב, באנגלית יש להשתמש באותיות רישיות AND‏, OR ו-NOT‏.

‏וגם – מצמצם את החיפוש. התוצאות יכילו את כל מילות המפתח:
אנטוני וגם קלאופטרה‏

‏או – מרחיב את החיפוש. התוצאות יכילו לפחות אחת ממילות המפתח:
אנטוני או קלאופטרה‏

‏ולא – מצמצם את החיפוש ומוציא תוצאות הכוללות את מילות המפתח:
יורק ולא ניו‏

התוצאות יכללו מאמרים על יורק, אך לא ניו יורק.

ניתן לקבץ ביטויים באמצעות סוגריים, למשל (תל-אביב או הירקון) וגם נחל‏.

 

חיפוש מורכב בנושא  קהילה יהודית  וגם ליטא עם הגבלת תאריכים 

חיפוש מתקדם

לחיצה על   הסמל  המוקטן תגרום להצגת החלונית "חיפוש מתקדם". החיפוש המתקדם מאפשר להגביל את תוצאות החיפוש באמצעות:

• טווח תאריכים
• פרסום אחד או יותר

הוא גם מאפשר לך לחפש בתוך טקסט מלא/כותרות מאמרים/הערות/תגיות, ולבחור האם להציג בתוצאות החיפוש תצוגות מקדימות של טקסט או תמונה.

  חיפוש באוסף (קישור) 

ראו גם :

רשימה מאוחדת של עיתונים יהודיים היסטורים וכתבי עת דיגיטליים

מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט : חידושים 2020

  

הערת העורך : העולם לא עוצר מלכת ולכן כְּדַרְכִּי בַּקֹּדֶשׁ אני מעדכן כל שנה או שנתיים את הסקירות הקודמות שנכתבו בנושאים השונים .

סקירה זו באה לעדכן את הסקירה הקודמת מלפני שנתיים : מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט – תמונת מצב 2018

לסקירה באתר הראשי שלי : ידע וסקרנות דיגיטלית

IFAT DIGGER, מערכת חיפוש מידע בתקשורת הישראלית

אמש  (12 בינואר 2015)  הושקה בספריית מדעי החברה וניהול של אוניברסיטת תל אביב מערכת IFAT DIGGER , מערכת מידע חדשנית לחיפוש מידע מאוחד בכל העיתונות הישראלית ואמצעי התקשורת בישראל מאז שנת 2006.  מדובר על מאגר מידע כוללני לאיחזור מידע מתוך אמצעי התקשורת והעיתונות הישראלית מאז שנת 2006 .

הנה תיאור קצר של המערכת אשר רשמתי וסיכמתי במהלך ההשקה המעניינת והמרשימה שנערכה בשיתוף בין חברת יפעת תקשורת והנהלת הספרייה למדעי החברה וניהול באוניברסיטת תל אביב .

קצת על חברת יפעת תקשורת

חברת יפעת תקשורת פועלת כבר 32 בישראל כחברה מובילה בתחום ניטור התקשורת והעיתונות הישראלית וגם באמצעות שרותי הפצת המידע המהירים שלה אשר אין להם כיום תחליף בשוק הישראלי.  חברת יפעת תקשורת מנטרת את כל העיתונות הישראלית ( לרבות 300 אתרי אינטרנט וגם כל תחנות הרדיו והטלביזיה)  ומאפשרת ללקוחות  לקבל את הכתבות בזמן אמיתי  עפ"י מילות מפתח.

עפ"י דברי מנכ"ל החברה , מר מני אברהמי,   נוצר בישראל  עתה צורך במאגר איחזור מידע מקיף של כל העיתונות והתקשורת הישראלית בדומה לפורטל האיחזור של חברת  Lexis-Nexis    בארה"ב ובעולם . 

במשך השנים היו הרבה מאד פניות לחברת יפעת תקשורת  מצד סטודנטים וחוקרים לגבי אפשרות של חיפוש  מאוחד בכל רובדי העיתונות הישראלית והתקשורת "בקליק אחד".

 חברת יפעת תקשורת נענתה לאתגר המקצועי והחלה לפתח מערכת איחזור מידע מתקדמת המאחדת את החיפוש בכל העיתונים ואמצעי התקשורת בישראל.

התשתית של הנתונים על כתבות בעיתונות הישראלית  בחברת יפעת קיימת אצלם כבר שנים, ולכן ניתן היה ליישם הלכה למעשה הקמת של מערכת איחזור מידע מאוחדת של כל העיתונות הישראלית ואמצעי התקשורת.

פיתוח ואיפיון המערכת

במשך שנתיים נערך מחקר איפיון מקדים ע"י צוות חברת יפעת תקשורת בקרב חוקרים , ספריות , מרכזי מידע, מידענים וסטודנטים . בתהליך האיפיון נטלה חלק מרכזי הספרייה למדעי החברה והניהול באוניברסיטת תל אביב בניצוחה של הגב' שלומית פרי , מנהלת הספרייה ובשיתוף המידעניות בספרייה .

אוכלוסיית היעד

 מערכת "דיגר" נועדה בראש ובראשונה לתת מענה מחקרי לסטודנטים, חוקרים וספריות אקדמאיות בישראל הזקוקים למאגר נתונים מאוחד על העיתונות הישראלית ואמצעי התקשורת. בעקרון,  מערכת "דיגר" תפעל  בעתיד הקרוב כמאגר מידע מקוון  בספריות ובמכוני המחקר בישראל . הספריות או מכוני המחקר יחוייבו מבחינת התשלום במנוי שנתי .

מערכת "דיגר" כוללת את המודולים הבאים :

• מודול החיפוש ( איחזור מידע)
• מודול נתונים
• מודול רשימות ( צבירת פריטי מידע) .

מערכת איחזור המידע  "דיגר"  של חברת יפעת מאפשרת חיפוש טקסטואלי כולל ומקיף על המידע שהתפרסם משנת 2006 ועד היום בעיתונות היומית, אתרי אינטרנט ובתוכניות האקטואליה ברדיו ובטלביזיה.

באופן מעשי , מערכת "דיגר" מחפשת על הטקסט המלא של כל העיתונים ואמצעי התקשורת הישראליים , אך מציגה את התוצאות רק של אותם קטעי המידע העונים על החיפוש  ולא  את כל הכתבה עצמה (full text).  כלומר, המשתמשים רואים רק את סביבת האיחזור ( מופעי המילים וקטעי המאמר ).

התוצאות  במערכת  החיפוש מציגות רשימת כותרות , מידע אודות מקור הכתבה והצצה לחלק  מהכתבה ( ITEM ) .

החיפוש במערכת הוא מורפולוגי מלא ( מרכאות, כוכבית ) .  ניתן לחפש צמדי מילים וניתן לצבור את פריטי המידע ברשימות צבירה אישיות.

המערכת  מאפשרת , כאמור , גם השוואה של  כמה מושגים/מופעים , לדוגמא , השוואה בין מופעי החשיפה  (איזכורים בעיתונות) של ראש הממשלה נתניהו  מול מופעי החשיפה של ראש מפלגת העבודה  הרצוג ,   גם בהשוואה בו-זמנית  לאיזכורים של  ח"כ  ציפי לבני.

מדוע מוצגים רק הקטעים הקצרים בכתבה ובהם ביטויי החיפוש ?

התצוגה של סביבת הביטויים בלבד  בטקסטים הקצרים קשורה לעובדה כי זכויות היוצרים של כל הכתבות והמאמרים בעיתונות שייכים במלואם לעיתונים ולאמצעי התקשורת ולא בהכרח לחברת יפעת תקשורת . עם זאת,  בשלב מאוחר יותר של המיזם חברת יפעת תקשורת תציע גם שירות של אספקת המאמרים המלאים עפ"י הזמנה של הסטודנטים או החוקרים. 

מיון וסינון  ממצאי החיפוש

ניתן לפלח ולמיין את תוצאות החיפוש עפ"י :

• המקור
• מדיה
• קהל היעד
• שפה

ניתן לסנן את החיפוש ל:

• הכל
• שבוע אחרון
• חודש אחרון
• שנה אחרונה

מערכת "דיגר" כוללת גם מנגנון יעיל של חיפוש מתקדם , כלומר חיפוש ממוקד יותר עפ"י תאריכים , סוגי מדיה ונושאים .

המערכת המתוקשבת DIGGER מבצעת גם השלמה אוטומאטית של ביטויי החיפוש תוך כדי החיפוש  עצמו.

המערכת המתוקשבת מאפשרת גם הצגת החיפושים האחרונים בDIGGER .

 נתונים

מערכת "דיגר" של  חברת יפעת מאפשרת לקבל את תוצאות החיפוש בצורה של דו"ח כמותי. הדו"ח מציג את אופן הסיקור המאורגן על פי פילוחים של מקורות : שנים , חודשים . ניתן , כאמור , להשוות עד 4 מושגים/מופעים בתקשורת הישראלית במקביל ולהציגם בדו"ח מרוכז.

רשימות

לאחר קבלת תוצאות החיפוש , המערכת מאפשרת למשתמש לבחור מהרשימה את הכותרות הרצויות ולהוסיף אותן לרשימות מצטברות שלו עפ"י נושאים. ניתן להוסיף ולצבור את כותרות החדשות לרשימות חדשות או קיימות. את הרשימות ניתן לייצא לפורמטים שונים או לשמור בחשבון הגוגל האישי .

הדגמה של המערכת באינטרנט

מאגרי מידע של עיתונים היסטוריים באינטרנט

חלק א' : מאגרי מידע היסטוריים ישראליים באינטרנט 

המיתוס המקובל הוא ש"גוגל יודע הכול", אך בכל הנוגע למאגרי מידע לא זה המצב. על מנת להגיע לכיסוי מלא של המידע הרלוונטי לנושא מסויים באינטרנט, לא די בהסתמכות על גוגל כי היא תוביל רק לחלק מהמידע הסמוי באינטרנט. המידע הגלוי לגוגל זניח בהיקפו לעומת המידע המופיע בארכיוני "דבר" ו"מעריב" שבאתר "עיתונות עברית היסטורית" (דוד שי , 2011).  

מיזם עיתונות עברית היסטורית, שהעלה לאינטרנט סריקה מלאה של גיליונות העיתון "דבר", מיום היווסדו ועד לשנת 1969, את גליונות העיתון "מעריב" מיום היווסדו ועד לשנת 1969 וכן עיתונים נוספים, נפוצים פחות אך בעלי חשיבות היסטורית, כ"חבצלת" וה"הצפירה". לארכיון מנוע חיפוש המאפשר חיפוש בטקסט מלא ואפשרות לעיין בכל ידיעה בנפרד או בעמוד השלם של העיתון.

 לסקירה המלאה  

חלק ב' : מאתיים ויותר שנות עיתונות בריטית מועלות לרשת - פרויקט אדיר וגן עדן לחוקרים

 לסקירה המלאה  

 

חלק ג' : מאגרי עיתונות היסטורית בארה"ב  

 לסקירה המלאה