Wikiwand הוא כלי נהדר לשיפור חוויית הקריאה ודליית המידע בוויקיפדיה

 

  מזה כמה שנים אני משתמש ב-Wikiwand , כלי דיגיטלי מעולה להצגת מידע מתוך ויקיפדיה .

מדובר על חברת סטראט-אפ ישראלית אשר חלק ממשרדיה גם בסן פרנסיסקו בארה"ב . בחודשים האחרונים הם שילבו בינה מלאכותית בתוך היישום שלהם.

 Wikiwand הוא כלי נהדר לשיפור חוויית הקריאה בוויקיפדיה. הוא מציע מגוון רחב של תכונות שגורמות לקריאה להיות יותר נעימה ומעניינת.

הנה כמה מהמאפיינים הבולטים של Wikiwand

• עיצוב מודרני ואסתטי: Wikiwand מעניק למאמרי ויקיפדיה מראה רענן ומזמין יותר, עם טיפוגרפיה משופרת, תמונות גדולות יותר ומבנה ברור.
• חווית קריאה משופרת: האתר מציע תכונות כמו תוכן עניינים קבוע, תצוגה מקדימה של קישורים, מפות עבור מיקומים ותכונות אינטראקטיביות נוספות.
• התאמה אישית: ניתן להתאים את המראה והתחושה של האתר לטעמך האישי, לבחור צבעים, גופנים וסגנונות שונים.
• חיפוש רב-לשוני: ניתן לחפש מאמרים בשפות שונות, עם תצוגה מקדימה של התוצאות.
• איכות גבוהה: כל מאמר מקבל ציון איכות, מה שמאפשר לך להעריך את האמינות והמלאות של המידע.

כיצד Wikiwand עובד?

זה פשוט מאוד. אתה מתקין הרחבה קטנה לדפדפן שלך, והיא מחליפה אוטומטית את הקישורים לוויקיפדיה בקישורים ל-Wikiwand. כך, בכל פעם שאתה מבקר במאמר בוויקיפדיה, אתה למעשה רואה אותו בעיצוב המשופר של Wikiwand.

יתרונות נוספים של Wikiwand:

• חינמי: השימוש ב-Wikiwand הוא ללא עלות.
• קל לשימוש: ההרחבה קלה מאוד להתקנה והשימוש בה אינטואיטיבי.
• תורם לקהילת ויקיפדיה: על ידי שימוש ב-Wikiwand, אתה תורם לפיתוח של ממשק משתמש טוב יותר עבור ויקיפדיה.

לסיכום:

Wikiwand הוא כלי מצוין עבור כל מי שרוצה לקרוא את ויקיפדיה בצורה יותר נעימה ויעילה. הוא משלב את המידע המדויק והמקיף של ויקיפדיה עם עיצוב מודרני ופונקציות שימושיות, מה שהופך את חוויית הקריאה להרבה יותר מהנה.

Wikiwand - Wikipedia, and beyond

Wikiwand - Wikipedia, and beyond - Chrome Web Store

 

אתמול בהסטוריה , 15 לינואר 2001 : גרסה ראשונה של וויקיפדיה (אנגלית)

 

 

ויקיפדיה החלה עם השקתה ב-15 בינואר 2001, יומיים לאחר שהדומיין של האתר נרשם על ידי ג'ימי ויילס ולארי סנגר.

הקונספט החדשני שעל פיו נוצרה ויקיפדיה, הייתה ששום ארגון מרכזי לא ישלוט בעריכה של התוכן. מאפיין זה מנוגד במידה רבה לאופן בו פותח התוכן באנציקלופדיות בהן אנכרטא, בריטניקה, ואפילו נופדיה (אשר ידועה כיום כקודמתה של ויקיפדיה).

 בשנת 2001 שונה הרישיון של נופדיה ל-GFDL כאשר ויילס וסנגר השיקו את ויקיפדיה, תוך שימוש בטכנולוגיית ויקי, אשר הומצאה ב-1995 על ידי וורד קנינגהם. נופדיה יצרה את ויקיפדיה כפרויקט צדדי, שמטרתו הייתה יצירת טיוטות לערכים פוטנציאלים עבור נופדיה לפני שהם עוברים את תהליך ביקורת העמיתים בנופדיה. ויקיפדיה, גדלה בקצב מהיר יחסית, משכה תרומות רבות, ופיתחה עד מהרה חיים משלה, והחלה לפעול בנפרד מנופדיה. לאורך השנים הפכה ויקיפדה למיזם רב לשוני, אשר היווה גם השראה למגוון רחב של אתרי ויקי מקוונים אחרים.

בינואר 2001 הוחלט ליצור את ויקיפדיה כמיזם משלים של נופדיה בו יפותחו טיוטות לערכי נופדיה לפני שהם יעברו את תהליך ביקורת העמיתים.

השם "ויקיפדיה" הוצע על ידי סנגר ב-11 בינואר 2001.

 

נתונים 2022

 

Currently, the English Wikipedia alone has over 6,438,576 articles of any length, and the combined Wikipedias for all other languages greatly exceed the English Wikipedia in size, giving more than 29 billion words in 55 million articles in 309 languages.

מקור

ויקיפדיה בעברית שייכת לקבוצה קטנה של "ויקיפדיות לאומיות" הפועלות בעיקר במדינות שבהן נמצאים רוב דוברי שפה מסוימת. כל אחת מהן עצמאית לגמרי, והתכנים בהן אינם זהים לאלה שמופיעים באנגלית. אפילו לקרן ויקימדיה הבינלאומית, שתומכת בפעילות מבחינה טכנית ומממנת חלק קטן מהתקציב, אין מנדט להתערב בתכנים — כך גם לסניף המקומי של ויקימדיה ישראל, שבראשו עומדת המנכ"לית מיכל לסטר..

 ולמרות זאת, ויקיפדיה המקומית שונה באופן מהותי ממקבילותיה בעולם. המאפיינים הייחודיים שלה הופכים אותה לסגורה, חשדנית וכוחנית יותר. במובנים רבים, פניה של ויקיפדיה בעברית משקפים את פניה של החברה הישראלית.

עיקרון מרכזי המנחה את יתר הוויקיפדיות בעולם הוא "הנחת הכוונה הטובה" — ההנחה כי מי שפעיל בוויקיפדיה, עושה זאת מתוך רצון לתרום למיזם. עקרון היסוד הזה מסייע ליצירת מרחב עריכה פתוח, שבו ותיקים סומכים זה על זה ועורכים חדשים יכולים להתאקלם במהירות. עיקרון זה לא קיים בגרסה המקומית, ויש עורכים שאפילו מתנגדים לו. זה עשוי להסביר מדוע דפי שיחה רבים בעברית נראים כמו שדה קרב, ומדוע רבים מהעורכים הוותיקים פורשים עם השנים מפעילות.

בנוסף, בעברית לא קיימת מדיניות של הגעה לקונסנזוס. זהו עיקרון עליון במיזם באנגלית, שנועד ליצור הסכמה רחבה בקרב העורכים במקרה של מחלוקת על מדיניות או על תוכן. אבל עורכי ויקיפדיה בעברית ממש מתנגדים לכך. 

מקור

 

ויקירפואה , תמונת מצב 2020

בימים אלו שכל העולם עוסק ברפואה ומתעניין בה , בגלל משפחת הפשע החדשה ( משפחת קורונה),  מן ראוי להעריך ולהוקיר את אחד ממיזמי המידע הרפואי החשובים והמועילים בישראל , מיזם ויקירפואה.

מיזם ויקירפואה קם במטרה לאגור את הידע הרפואי של מכלול הרופאים והמדענים לתבנית חופשית ונגישה לכל, ברוח מיזם ויקיפדיה. המידע הרפואי מתעדכן בזמן אמיתי על ידי רופאים ואנשי מקצוע, וסטודנטים לרפואה .

זהו מיזם משותף של אגוד רופאי המשפחה ו"רשת רפואה" .

זה מיזם מידע רפואי הסגור לכתיבה ולעריכה לציבור הרחב, בשונה מוויקיפדיה. עם זאת ניתן לחפש בו באופן חופשי .

נכון ל14 באפריל 2020 יש בויקירפואה 3649 ערכים וכולם שיטתיים ומעמיקים.
 

דוגמא לערך שנכתב ע"י רופא מומחה

הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות אצל מבוגרים

.. וגם הערך שנכתב לפני יומיים ע"י פרופסור פסח שוורצמן :

פרקים ברפואה פליאטיבית - הפרעות שינה  - Sleep disorder

הערך על נגיף הקורנה שנכתב בויקירפואה ע"י רופאים (קישור)

כתובות באינטרנט 

פורטל האינטרנט של ויקירפואה

דף הפייסבוק של ויקירפואה

מיזמים דומים בעולם

WIKIDOC  , העורך הראשי הוא רופא

היתרון של WIKIDOC  הוא לא עומק הערכים אלא הצגת המידע עפ"י סוגות בסרגל הצד. 
היקף הערכים : 136,257

לדוגמא :

EyeWiki   כל הכותבים הם רופאי עיניים

WikEM, רפואת חירום , נכתב ע"י רופאים מומחים לרפואת חירום וצוותים רפואיים בחדרי מיון

ראו גם : על כתיבת ערכים רפואיים בויקיפדיה , כתבה של עומר בן יעקב , אפריל 2020

המלצה לקריאה : ד"ר אברום רותם , "האם ניתן להשיב את הויקיפדיה לציבור? "

האם ניתן להשיב את הויקיפדיה לציבור? ( המלצה על מאמרו  מאיר העיניים של ד"ר אברום רותם)

מאת:  ד"ר אברום רותם, אפריל 2015

"הויקיפדיה היא המיזם הציבורי האינטלקטואלי המרשים ביותר, אם לא גם הגדול ביותר שקם מאז ומעולם.
חזון הויקיפדיה הוא חזון אוטופי בעל ערך חברתי ושיתופי רב, אך מתוך הסתכלות ביקורתית עיונית, ומה קורה בפועל, עולים סימני שאלה שצריכים להטריד את הציבור המשתמש בנכס אינטלקטואלי מרשים זה, באשר לבסיס מהות הויקיפדיה, דרך התנהלותה ובמיוחד עתידה, שסימני הזהרה שעל הקיר גדלים ומתבהרים,  ומזהירים על סכנה של ממש לרלוונטיות שלה לכל שוחר דעת.

במאמר שני חלקים מרכזיים:
(1) ניתוח ביקורתי של חזון ויקיפדיה, ודרכי הפעולה, כפי שעוצבו בתחילת דרכה, לשם הבנת הקשיים והכשלים שבהווה, כולל הביקורת שבשיח הציבורי כיום על איכות ומהימנות המידע בה.
(2) הצעות למתווה שינוי בונה- לאחר שהבנו מה מתרחש בפועל, נשאל עצמנו מה והאם ניתן לעלות באופן משמעותי את איכות, שלמות ומהימנות המידע שבויקיפדיה" ( ד"ר אברום רותם , אפריל 2015) .

קישור ישיר

למסמך המלא

חזרה לדף האב- פדגוגיה טכנולוגיה ומה שבינהם

"חוויית המשתתף" בוויקיפדיה

לאחרונה גילתה הקהילה המקומית של וויקיפדיה  שגם במגרש הביתי מנסים לתמרן אותה. עורך ותיק בקהילה הציע את שירותיו בכתיבת ערכים בתשלום. העניין הצית סערה רבתי במהלך הכנס השנתי של הוויקיפדיה העברית שנערך לאחרונה, ובעקבותיה הצביעו העורכים על אוסף כללים נוקשים שישמרו עליהם מפני התופעה. "גיליתי שקמו חברות תוכן שמציעות לכתוב ערכים בתשלום ומבטיחות שהערך לא יימחק", מספרת מיכל לסטר, מנכ"לית ויקימדיה ישראל, גוף העל שאחראי לתחזוקת הפרויקט ותקצובו ( ראה ראיון בעיתון "גלובס" ) .

 

על רקע המשבר בקהילת הוויקפדיה בעולם וגם בישראל כתב לאחרונה ד"ד יעקב הכט , מטובי החוקרים של תרבות האינטרנט והתרבות הדיגיטאלית בישראל מאמר מעמיק ומעניין על"חוויית המשתתף" בוויקיפדיה. 

תקציר המאמר

"הוויקיפדיה היא מיזם רב-לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שהכול יכולים לערוך. היא משמשת מוקד לשיח אנושי חדש שבו כל אדם שיש לו דפדפן יכול לבחור נושא שמעניין אותו, לנהל שיח, ובכך לתרום לדמוקרטיזציה של הכלכלה, של הפוליטיקה ושל התרבות.

הוויקיפדיה מהווה מקרה פרדיגמטי מבחינת יכולתה לייצר ולספק חינם לעולם ה"אמיתי" סחורה תרבותית, מוכרת, רב-לשונית, תוך התמקדות בפיתוח תוכן מהותי ובסיוע מתון של טכנולוגיות מתקדמות. יש הרואים בה מודל של "ייצור שוויוני מבוסס-שיתוף", העשוי לשמש דרך אולטימטיבית לארגונים להתמקד במתן תחושת שיתוף, אמפתיה ומוניטין וכך לצמצם באופן משמעותי את התגמולים המקובלים, כמו כסף ובונוסים.

עם זאת, בשנים האחרונות עולים יותר ויותר קולות המעידים על כישלונה של הוויקיפדיה ומנבאים את שקיעתה. במאמר הנוכחי אעסוק בסוד שרידותה של הוויקיפדיה ואטען כי עתידה טמון, באופן פרדוכסלי, ברבים מ"זרעי ההרס" המנבאים את שקיעתה. למרבה ההפתעה, זרעי ההרס האלה מהווים מקור לשגשוגה כתרבות המתאפיינת בכתיבה בעילום שם, בזלזול במומחים, בסקסיזם מוטה-עורכים ותכנים, במלחמות עריכה ועוד. 

הוויקיפדיה מהווה אבן שואבת לגולשים רבים הזוכים לקשת רחבה של "חוויות משתתף", כמו גאווה, יוהרה ותוקפנות, שנתפסות שליליות בחברה אך זוכות ללגיטימציה בוויקיפדיה".

למאמר המלא של ד"ר יעקב הכט במגזין של איגוד האינטרנט הישראלי

על "חווייתהמשתתף" בוויקיפדיה, ד"ר יעקב הכט