סקירת ספר חדש בעברית על מידענות חקרנית ומודיעין תחרותי

 

סקירת ספר חדש :

אמיר פליישמן , לנצח דרך הרשת : איתור מתוחכם של מידע עסקי באינטרנט ליצירת יתרונות תחרותיים , הוצאת סגול,  2022

 קרא , למד והתעדכן : עמי סלנט , מידען 

ספרו  החדש בעברית של אמיר פליישמן נכתב לאחר אלפי שעות של הרצאות על חיפוש מידע ברשת האינטרנט שהעביר אמיר בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם.

אמיר פליישמן הוא הסמכות העולמית בתחום מידע עסקי דרך האינטרנט והוא , ללא ספק,  מומחה מוביל בארץ ובעולם למודיעין תחרותי.

על המחבר:

אמיר פליישמן הוא חוקר,יועץ, כותב ומרצה מוביל בתחום המודיעין התחרותי. מייעץ לחברות רב-לאומיות ולסוכנויות ממשלתיות ומלמד במוסדות אקדמיים ואחרים.  מאמריו התפרסמו בעברית ובאנגלית, הרצאותיו וסדנאותיו  סחפו עשרות אלפי משתתפים. זוכה פרס "מרצה השנה" היוקרתי  של  הארגון הבין-לאומי  ללימודי מודיעין.   

  בצילום למטה: אמיר פליישמן ( משמאל) ואושרי טולדנו (מימין ) באירוע ההשקה המרתק של הספר החדש בספריית מדעי החברה , ניהול וחינוך באוניברסיטת תל אביב  29 למרץ 2022 

לאחר שקראתי בעניין רב את הספר המשובח של אמיר פליישמן,  הבנתי  כי הוא לא רק ספר לתחומי המודיעין התחרותי אלא גם ספר חשוב לתחומי המידענות החקרנית.  מתוך פרקי הספר אפשר ללמוד רבות על תחומי המידענות המתקדמים וספרי המידענות באנגלית בספרייתי מחווירים לעומתו.

מדובר בספר פרקטי והשיטתי ביותר לחיפוש באינטרנט  , מקיף (מעל 400 עמ') וחדשני, הכולל את כל הטיפים והטריקים, הטכניקות, הכלים, ואסטרטגיות החיפוש .

כאמור, הספר אומנם מתמקד בהשגת מידע עסקי באינטרנט , אך הכלים הדיגיטליים והאנליטים הנסקרים בו מתאימים ברובם המכריע להשגת כל סוג של מידע הדרוש לכם ברשת- אישי , מקצועי ואחר. למעשה , תוכלו  להשתמש באותם כלים דיגיטליים וכלי חיפוש כדי להגיע למידע איכותי ועדכני .

הספר של אמיר פליישמן  החל , למעשה, כפרוייקט גמר לתואר שני בניהול מידע וידע באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופסור דפנה רבן . 

אודה ולא אבוש , אני כמידען ותיק ומנוסה וכמרצה בשנים 1990-2006  לתואר שני במידענות באוניברסיטת בר אילן , התעדכנתי לא מעט מהספר החדש של אמיר פליישמן .

 מבחינתי כמידען ומנהל תוכן דיגיטלי הפרקים והנושאים הבאים היו מועילים ושיטתיים מאד:

 

הצלבת מקורות מידע ( עמודים 44-47 ) , לא ניתן כיום להסתמך רק על מקור מידע אחד לחקר כל נושא או סוגיה וחשוב להצליב , לפחות בין 3 מקורות מידע .

הצלבת מידע צריכה גם להתבסס על שימוש בכמה מנועי חיפוש ולא רק על מנוע החיפוש של גוגל. כל שאילתא (חיפוש שיטתי) צריך להריץ גם בגוגל , גם בבינג  וגם במנוע החיפוש של יאהו ( עמודים 99-100 ). מאחר ששני מנועי החיפוש האחרונים מדרגים את תוצאות החיפוש באופן שונה מגוגל ( האלגוריתמים שלהם  בנויים אחרת) , ומאחר שאנו מעוניינים להעשיר את מקורות המידע שלנו ולהצליבם , מומלץ לחפש גם שם .

הרב-מנוע עולה בדרגה

מבחינת המתודולוגיה של הצלבת מקורות המידע והעשרתם ממליץ אמיר פליישמן על שימוש ברב-מנוע , המכונים באנגלית Meta search engines

רב מנוע לוקח את השאילתות (חיפושי מידע ) שלנו , שולח אותן בו זמנית לכמה מנועי חיפוש ומחזיר תוצאות מכל אחד מהם בנפרד. לפיכך,  מספר התוצאות המתקבלות בו גבוה יותר מאשר במנוע חיפוש יחיד.

אמיר פליישמן מונה בפרק חשוב זה ( עמודים 237- 242 ) את רשימת רבי-המנוע מועילים ביותר באינטרנט .

 

שיטות ומתודות לאיסוף מידע : טבלאות איסוף מידע  ( עמודים 56-57 ), שיטת ארגון יעילה ומועילה לאיסוף מידע באינטרנט ובמאגרי מידע..

 מודל צומתי המידע – מודל יעיל לניטור מידע עסקי ולארגונו באמצעות מילות חיפוש והצלבת מידע. צומתי המידע המפורטים בעמודים 58- 77 מוצגים  היטב ומוסברים על פי חלוקה לשמונה קטגוריות ברורות , כגון ארגונים, קהילות , מאגרים , מומחים ועוד.

בעמודים 78- 82 מסביר אמיר פליישמן היטב ובצורה נהירה מאד את החשיבות של יצירת רשימות של מילות מפתח  ( מילות חיפוש ) מנצחות  , מילים וביטויי חיפוש אלו מאפיינות את סוג המידע הדרוש לנו באופן ספיציפי  על מנת לחדד ולטייב את החיפוש . ניתן להבין כיצד  לאתר מילים נרדפות וכלי עזר מועילים לאיתור מילות המפתח , הנקראים אגרון /אוצר מילים   Thesaurus) ).  אמיר פליישמן מונה בפרק זה את היישומים  המקוונים הכי מועילים לאיתור מילים נרדפות  עברית ובאנגלית . כולם אתרים חינמיים.

 לא מעט למדתי מספרו המשובח של אמיר פליישמן על הרשת העמוקה ( deep web )  , הנקראת גם הרשת הבלתי-נראית (invisible  web ), כלומר אזור  עצום  ונסתר באינטרנט שלמנועי החיפוש אין אפשרות לסרוק אותו ( עמודים 125-128 ) .

 

אין ספק כי הפרק החשוב והמועיל ביותר בספר הוא אופראטורים – השפה הסודית של האינטרנט . את האופראטורים כותבים סמוך למילות המפתח , והם מסייעים בידינו לקבל ממנועי החיפוש וממאגרי המידע תוצאות חיפוש  מדוייקות יותר המתאימות לצרכינו ( עמודים 129-183 ) .

מבחינה מידענית ומבחינת איחזור מידע,  השימוש הנכון באופראטורים ( כגון אופראטורים בוליאניים) משפר משמעותית את איכות חיפוש המידע באינטרנט ובמאגרי המידע .

פרק מועיל נוסף וחשוב בספר הוא מנועי חיפוש ייעודיים ( עמודים 185-252). בניגוד למנועי החיפוש הכלליים ( כגון גוגל , או בינג) , מנועי חיפוש ורטיקליים מתמקדים בנושאים או בתחומי עניין ספציפיים , כמו, לדוגמא , מנוע חיפוש ייעודי לרשתות חברתיות  בשם  social-searcher.com ואמיר פליישמן מונה בפרק חשוב את מנועי החיפוש הורטיקליים החשובים בתחומי דעת שונים.

הפרק מודיעין חזותי עוסק בכל המכלול של חיפוש ויזואלי באינטרנט , כגון תמונות , תרשימים, מצגות . ויזואלציה של מידע מביאה לעתים קרובות להחלטות  טובות , מהירות ובטוחות יותר. ייצוג גראפי עדיף על פני טקסט בכל הקשור לזיהוי מגמות ענפיות ( עמודים 253- 292 ) , בפרק מועיל זה אפשר ללמוד כיצד לבצע חיפוש לפי תמונה, שהוא חיפוש הפוך לחלוטין מחיפוש טקסטואלי .

חיפוש לפי תמונה מסייע  למעקב אחר טרגטים , ושינוי מרענן בתפיסת ההיבט האיסופי של הוובינט שלכם. ניתן גם לקרוא כאן על מנועי חיפוש המאפשרים  לבצע חיפושים באמצעות תמונות ללא כל שימוש בטקסט.

מבחינת שיטות חיפוש מידע במדיה ויזואלית ,  מוצגות לראשונה בספר בעברית , טכניקות לחיפוש מתקדם בYoutube   ( עמודים 294-304 ) וכאן למדתי רבות כיצד לכוונן את דליית המידע של סרטוני הוידאו וגם למדתי  על קיומו של מנוע חיפוש יעיל ומקיף לאיתור סרטוני וידאו ברשת מעבר לקיומו של YOUTUBE

פרק מועיל נוסף בספר החדש  עוסק בסינון מידע באמצעות הדגמה של חיפוש מידע חדשותי ( עמודים 329- 340) ..

מצאתי גם עניין רב בפרק העוסק בחיפוש מבוסס טקסט בספרים באמצעות מנוע ייעודי של גוגל לאיתור טקסט מלא בספרים ( עמודים 364-366 )

הפרק מידע בדחיפה ( עמודים 369-397 ) הוא שיטתי מאד ובהחלט מועיל לא רק למידענים אלא לכל איש מקצוע וכל איש מחקר  , הוא עוסק בכל המכלול של הודעות  התראה (  Alert notification ) על פרסום מידע חדש וחדשני בתחום העניין והמעקב שלכם והוא כולל מלבד   Google alerts  גם , לראשונה בעברית , הסבר מאיר עיניים על סט הכלים הדיגיטליים הנקראים  RSS.

צוברי מידע מקוונים מבוססי ALERT  מאפשרים לנו לייצור התראות ולצבור מידע חדש על כל מה שחשוב ומעניין אותנו באינטרנט- הטרגטים שלנו- המועברות ישירות , בדחיפה , לכתובת המייל שלנו או לחלופין לצוברי המידע מסוג RSS  באינטרנט.

צוברי המידע מסוג RSS מאורגנים לפי פילוח מקורות המידע והנושאים. למדנו בפרק זה כי כדי לעבוד באופן מתודי מסודר עלינו לגבש תוכנית איסוף מידע הכוללת צ"יחים ( ציון ידיעות חשובות) המתאימים לצרכינו.

בספר של אמיר פליישמן תוכלו למצוא אינדקס נושאים יעיל ונוח המשקף את איכותו הבלתי רגילה של הספר ורשימת מקורות מידע וביבליוגרפיה מועילים עד מאוד.

לסיכום , עד כה לא נכתב בישראל ספר יישומי ושיטתי בנושאי המידענות החקרנית כמו ספרו החדש של אמיר פליישמן , כל איש מקצוע ואדם משכיל זקוק כיום יותר מתמיד לאוריינות מושכלת של חיפוש מידע וניהול מידע דיגיטלי  , ולכן כדאי לו להחזיק קבוע על שולחן העבודה שלו את הספר של אמיר פליישמן , לנצח דרך הרשת , כפי שאני עצמי  עשיתי מעתה ועד עולם .

קישור לדף הזמנת הספר 

בצילום למטה: שולחן העבודה של עמי סלנט ( ללא עטים נובעים קשה למידען לבצע את עבודתו ולמידתו ) 

בצילום למטה : אמיר פליישמן ( יושב מצד ימין ) באירוע ההשקה של הספר בספריית מדעי החברה , הניהול והחינוך באוניברסיטת תל אביב  ב29 למרץ 2022 

LexisNexis Newsdesk מערכת איסוף המידע המתקדמת ביותר בעולם: התנסות והערכה

 

 

מאת : עמי סלנט , מידען

פלטפורמת LexisNexis Newsdesk היא מערכת לניטור ואיסוף מידע המכסה 86,000 מקורות מידע ברחבי העולם. היא מיועדת למודיעין תחרותי, מרכזי מידע , חברות ותאגידים , משרדי ממשלה ואקדמיה .

הפלטפורמה של LexisNexis Newsdesk מכסה  מגוון של מקורות מידע : עיתונות , בלוגים, פורומים , רשתות חברתיות ועוד . ניתן להוסיף מקורות מידע לניטור .

כאמור, היקף הכיסוי הוא עצום : 86,000 מקורות מידע לעומת 14,000 מקורות שמערכת  GOOGLE NEWS  מכסה .

החיפוש והניטור של המערכת הוא מעמיק , כולל ברשתות חברתיות ובאתרים שנבדקו ועברו סינון .

העדכונים שזורמים למערכת מאפשרים, באמצעות כלי המערכת, את ניתוח המידע וסיוע בהבנת מגמות עיקריות , פעילות מתחרים , דעת קהל , שינויים כלכליים ופוליטיים ואירועים אחרים בעלי השפעה בזמן אמת.

בנוסף לחיפוש וניטור מידע על פי נושאים כוללת הפלטפורמה מנגנון לניהול המידע שנצבר ונאסף , וניתוח המידע על פי תרשימים (Analysis  Builder ).

המערכת כוללת מנגנון לחיפוש מתקדם על פי אופראטורים בוליאניים :

AND

NOT

OR

 

ניתן להוסיף פילטרים /מסננים נוספים לשאילתא ( כגון מרחק בין מילים במאמר/כתבה או מיקוד החיפוש בTITLE בלבד , טווח תאריכים) .

ניתן לקבוע בשאילתא את סוגי מקורות המידע שהמערכת תכסה , לדוגמא , רק מאמרים בעיתונות , וגם בלוגים.

 הנה דוגמא של צילום מסך שאילתא מורכבת שהרצתי במערכת

LexisNexis Newsdesk

 

צוברי המידע

אחרי שהגדרתם למערכת את חתכי המידע והנושאים , התוצאות של הניטור ממשיכות לזרום כל הזמן ולהצטבר ב-2 צוברי מידע (לוח מחוונים צובר)  הכלולים בפלטפורמה :

·       My dashboard

·       Shared  dashboard

צובר המידע המשותף הוא בדרך לצוות או קבוצת אנשים המתעניינים בנושא מסויים ורוצים לעקוב אחריו. הידיעות על תחומי ההתעניינות( נושא האיסוף והניטור)  זורמות ומצטברות , כאמור, כל הזמן באחד מצוברי המידע  . ניתן גם לערוך חיפוש במאגרי צוברי המידע .

ניתן להוסיף צובר מידע נפרד לכל נושא הנמצא בניטור/איסוף רציף. 

שיתוף והפצת המידע

המערכת מאפשרת גם שיתוף המידע באמצעות יצירת ניוזלטרים

עלויות

  מערכת LexisNexis Newsdesk מחייב מינוי שנתי .

 

תודה לחברת ארד-אופיר שירותי מידע שאפשרה לי להתנסות במערכת המצויינת של LexisNexis Newsdesk

קישור לחברת ארד-אופיר המייצגת את את יצרני הפלטפורמה LexisNexis Newsdesk בישראל

 

עולם ההאשטגים Hashtags : כלים ושיטות לאיתור מידע

Hashtags

האם ה'האשטגים' הם הגלגול הפוסט-מודרני של מילות מפתח במידענות ?

הַאשְׁטָאג Hashtag, תַּג הַקְבָּצָה או תגית נושא הוא מחרוזת טקסט המשמשת לסימון וקטלוג נושאים ברשתות חברתיות ובאתרים נוספים ברחבי האינטרנט. זוהי דרך מהירה ופשוטה לתייג פוסט, תגובה, תמונה או "ציוץ" (כך נקראת הודעה בטוויטר) ולקשרו לנושא מסוים. תהליך התיוג מתבצע על ידי הוספת סולמית (#) לפני שם הנושא.

בסקירה ניתן לקרוא על :

קפיצת המדרגה ב2018

    האשטגים: כלי עזר ואסטרטגיות חיפוש

כלי עזר והמלצות

לסקירה באתר ידע וסקרנות דיגיטלית

יש חיים גם מעבר לגוגל : כלי מעקב, איסוף מודיעני וניטור של המדיה החברתית

כלי מעקב, איסוף מודיעיני וניטור של המדיה החברתית

ליקט וערך : עמי סלנט

·   הרשתות החברתיות שינו לחלוטין את הדרך שבה אנחנו מתקשרים, צורכים מידע ומעבירים את הזמן הפנוי שלנו. בשנת 2018 נרשמו בישראל למעלה מ-5 מיליון משתמשים פעילים ברשתות החברתיות, המשקיעים מדי יום בממוצע 3.5 שעות גלישה ברשת.

·   הרשתות החברתיות משרתות לא רק את הציבור אלא גם את העולם העסקי: 95% מהעסקים והארגונים בישראל מחזיקים בדף פייסבוק רשמי, ומבין 500 המפרסמים הגדולים בישראל כולם מקצים תקציבים עבור אפיקי הדיגיטל.

·   באמצעות המדיה החברתית החלו הצרכנים להעביר מידע ולשתף מידע זה עם זה. היכולת של הצרכנים לדבר זה עם זה דרך המדיה, היא הרחבה של התקשורת המסורתית מפה לאוזן. הצרכנים הם שיוצרים את המידע ומפיצים אותו ללא תיווך או התערבות של החברות המסחריות.

·  מרבית הפעילויות שצרכנים מבצעים במדיה החדשה הן גלויות וחשופות לכל אדם. פעילויות כמו כניסות לפורומים, בלוגים וקהילות חברתיות חשופות לצרכנים אחרים וחברות מסחריות, והם אף יכולים לעקוב אחריהן.

·   "מה שקורה ברשתות החברתיות. כמה אנשים, כמה הודעות, כמה פוסטים, דיונים וציוצים. זה הרי לא נגמר, קל ללכת לאיבוד וקשה מאד לנטר באופן ידני מה קורה ברשת."

·   תחשבו שאתם צריכים לפקוח עין על המתחרים, על מילות מפתח שימושיות, לקרא דיונים וגם להשתתף בהם, לעקוב אחר מגמות וכל זה עוד לפני שהזכרנו יצירת תוכן מקורי ורלוונטי עבור האתר שלכם.

·   בניגוד למה שאנו חושבים יש להבין כי מנועי החיפוש הכלליים כגון גוגל ובינג (מנוע החיפוש של מיקרוסופט) לא תמיד מתייחסים בצורה שיטתית לאזכורים ברשתות חברתיות.

על מנת לסייע לכם לאסוף מידע מתחום המדיה החברתית פותחו בשנים האחרונות בעולם שורה של כלים טכנולוגיים יעילים אותם ניתן לרתום למלאכת הOSINT בכלל וגם לתחומי החקר והאיסוף היזום על ידכם המידענים ומנהלי התוכן .

ניטור מדיה חברתית הוא אחד מהכלים שבהם משתמשים בתחום המודיעין ממקורות גלויים OSINT, או Open Source Intelligence  במקרה הזה המטרות שאחריהן מתנהל המעקב הן אלו שיוצרות את החומרים שמהווים את הבסיס לניתוח המודיעיני: כמויות אדירות של מידע שמעלים משתמשים לטוויטר, יוטיוב, פייסבוק ורשתות חברתיות אחרות, מידע שמסייע לארגוני ביון לעקוב אחר מגמות ציבוריות ודעת קהל.

אמצעי ניטור מדיה חברתית שימשו במקור לצרכי שיווק – חשיפת מגמות בדעת הקהל לגבי מוצרים חדשים, שירותים ומותגים   והיום משמשים גם מידענים ומנהלי תוכן .

מה תמצאו כאן

 ברשימה זו ליקטתי המלצות של מידענים, אנשי מודיעין תחרותי ומנהלי תוכן בארץ ובעולם לגבי כלים טכנולוגיים לאיסוף מידע מהמדיה החברתית.

  

Hootsuite  כלי מידעני יעיל מאוד. אוסף מידע מכמה פלטפורמות חברתיות והכל במקום אחד. יעיל מאד כשעובדים בצוות, כי כל המידע אפשרי לשיתוף. קישור

Social Mention   הכלי שמאפשר לכם "להאזין" ולדעת על מה מדברים מיליוני המשתמשים ברחבי הרשת. חפשו את שם העסק שלכם, מילות מפתח וכל מה שתרצו.

הכלי המידעני Social Mention מכסה מעל 100 ערוצי מדיה חברתית ! והוא בחלקו גם לשימוש חופשי. אפשר לבצע באמצעותו גם חיפוש מתקדם Advanced Search . קישור

TweetDeck  הכלי  המידעני הזה יאפשר לכם לתזמן ציוצים ולעקוב אחר שימושי האשטגים בתוך טוויטר זהו כלי מידעני חופשי שפותח ע"י צוות טוויטר .

אפשר לייצור באמצעות TweetDeck במסך אחד ומאוחד מספר טורי איסוף מידע עפ"י מילות מפתח .  קישור

mention הוא אחד הכלים היותר מוכרים בתחום. עד לא מזמן Mention הציעו חבילה חינמית ששולחת לכם למייל עד 5 אזכורים על המותג שלכם מהרשת מהיממה האחרונה. כיום הם מציעים חבילות שמתחילות מ-$29 ל-3000 אזכורים והלאה. Mention מציעים כמובן גם ממשק Web נוח והם מזהים אזכורים מטוויטר, פייסבוק וממגוון אתרים ברשת. קישור

מקור וקרדיט

Mediatoolkit -כלי מעולה שמצליח גם להוציא מדי פעם אזכורים מתוך קבוצות. הכלי מציע חבילה חינמית עד 3000 אזכורים והחבילה הבאה היא 49 יורו. על כל אזכור המערכת נותנת ציון של החוזק של המשפיען, מיקום, אינגייג'מנט וכדומה. קישור

 מקור וקרדיט

Brandmention

כלי מידעני אשר סיים מקום 1 ב-Product Hunt וקיבל ביקורות מעולות. אם תכנסו לאתר דרך פרודקט האנט, תוכלו להאריך את תקופת הניסיון משבועיים ל-4 שבועות. המערכת מאופיינת היטב ובעלת עיצוב מרשים ומאוד קלה לתפעול. המחיר ההתחלתי הוא $49 דולר בדומה ל-3000 אזכורים. קישור

Buzzilla

חברה ישראלית משלנו שמציעה מערכת עם אפשרויות ניטור מתקדמות בעברית. סריקת מילות מפתח, שליחת התראות, משתמשים, מחקרים, דו"חות ואף ניטור אנושי. כאן תוכלו לקרוא כמה מקרי בוחן של באזילה. מחירים לא תמצאו באתר אך תוכלו ליצור קשר עם החברה כאן.

מקור וקרדיט

Google Alerts

השירות המוכר והטוב של גוגל ישלח לכם התראות למייל בכל פעם שגוגל איתר מאמר או טקסט ברשת שאזכר את המותג שלכם (או כל ביטוי אחריו אתם רוצים לעקוב). לא הייתי ממליץ להסתמך רק על השירות הזה, אלא להשתמש בו כשירות משלים לאחת המערכות למעלה שמאתרות איזכורים ברשתות החברתיות בצורה טובה יותר.

Google Alerts - Google.co.il

מקור וקרדיט

BuzzSumo

BuzzSumo.com – כלי מידעני יעיל לאיסוף מידע מתוך המדיה החברתית . התשלום עבורו הוא בסביבות  79 דולר לחודש והוא מאפשר לדלות את המידע עפ"י סינון של תאריכים ( איסוף שבועי , איסוף יומי וכדומה) . מכסה שפות שנות במדיה החברתית ! וניתן גם לראות במסך הניטור מי שיתף מה במדיה החברתית , מידע חשוב לאנשי הOSINT. קישור.

Social searcher

ריבוי מקורות המידע מרשתות חברתיות כגון טוויטר, פייסבוק , טאמבלר ואחרים הביא להתפתחות מנועי חיפוש ייעודיים לחיפוש בהם .

אחד ממנועי החיפוש הייעודיים האלו הוא  Social Searcher ,  שמחפש בו-זמנית בכמה וכמה רשתות  חברתיות ומציג את הממצאים באופן מקביל בלוח תצוגה מאוחד.

במקור הפיתוח התיכנותי נעשה ע"י קבוצת מתכנתים ברוסיה , אך השיווק נעשה בארה"ב ובאירופה.

קישור ישיר למנוע החיפוש

ממשק וקלות שימוש :

ממשק החיפוש של Social Searcher הוא מאד אינטואיטיבי וניתן לסנן בקלות את סוג המידע ( כגון תמונה , לינק , וידאו, פוסט) ואת תאריך הפרסום , ביחס לרשת חברתית מסויימת ( כגון פייסבוק , טוויטר פליקר ואחרים) .

רלבנטיות

מפתחי Social Searcher סורקים היטב את מרבית הרשתות החברתיות ופרשו רשת איסוף שמאנדקסת היטב את הממצאים.

מקור וקרדיט

Awario

Awario הוא כלי מידעני טכנולוגי יעיל העוקב אחר מילות המפתח שלכם  מתוך מגוון רחב של פלטפורמות המדיה החברתית  והיתרון שלו שהוא מסוגל לחפש ולאתר מידע בזמן אמיתי (It works in real-time). כלומר, המידע שחיפשם באמצעותו יופיע מיידית על גבי מסף הניטור שלכם .הוא כולל גם מחולל דוח"ות יעיל . עלות השימוש היא בסביבות 29 דולר לחודש. Awario 

המלצות

אני עושה שימוש שבועי ולעתים יומי בכלי האיסוף והניטור הבאים :

Social Searcher 

Social Mention

...וכאשר מדובר בפרוייקט עבור אחת מהחברות הטכנולוגיות בעולם אני משתמש  גם ב BuzzSumo שמחייב שימוש בתשלום ולעתים גם ב Awario.