צובר חדשות מבוסס AI אודות האירועים הביטחוניים

 

צובר חדשות (News Aggregator) מאפשר לכם, בעקרון ולמעשה , לראות לא מעט דיווחים חדשותיים חשובים בצורה ובמתכונת שחוסכים לכם הרבה זמן יקר וגם להיחשף לכתבות מרתקות שאותן הייתם , אולי, מחמיצים/מחמיצות. 

המחקר, הכתיבה, העריכה והתרגום באתר נעשים על ידי סוכני  AI  .

האתר נבנה ע״י רועי פיינטוך וקלוד ומצליב נתונים ממקורות רבים המתעדכנים מספר פעמים ביום.

רועי הוא הייטקיסט בתחום הסייבר שכבר עשה אקזיט מרשים, הסטארטאפ שהקים  Dome9 נמכר לצ'קפוינט בשנת 2017 .

כתובת באינטרנט :

https://warflash.co.il/

השלכות הבינה המלאכותית מסוג Vibe Coding על עולם המתכנתים )פברואר 2026)

 

הקדמה  

ד"ר שרון חליבה-עמיר, כתבה לאחרונה סקירה מרתקת ומעמיקה על השלכות Vibe Coding על עולם המתכנתים . הכוונה היא לכתיבת קוד שאינה מבוססת על שפת תכנות כמו R או פייתון אלא על כתיבת פרומפטים בשפה יומיומית למודלי בינה כאשר המודל באמצעות תהליך למידה עמוקה בעצם הופך את הפרומפט שכתבת לו לאפליקציה קטנה, לתוכנה ספציפית, לאלגוריתם ייעודי וכו'.

 אודות ד"ר שרון חליבה-אמיר

 ד"ר שרון  חליבה – עמיר היא כיום חוקרת מעמיקה בתחומי התקשורת . בנוסף לתחומי מחקר התקשורת לד"ר שרון חליבה-עמיר יש גם תואר שני  : (MA) לימודי מדע המידע ((Information Science,  מסלול ניהול ידע ( Knowledge Management,  ) אוניברסיטת בר אילן 2005.

כאשר למדה אז אצלי באוניברסיטת בר-אילן בכמה וכמה קורסים תמיד הייתה מעולה ! פעם לימדתי אותה והיום אני לומד ממנה.

 עידן הווייב קודינג: המהפכה שהוציאה את המתכנתים מהתמונה

             מאת : ד"ר Sharon Haleva Amir 

תקציר

נפרדים משפת התיכנות?  המושג הכי חם בעולם הטכנולוגי עכשיו הוא  Vibe Coding – היכולת לבנות אפליקציות ותוכנות פשוט על ידי דיבור עם ה-AI. אבל זה לא רק כלי עבודה, זו תחילתה של מהפכת הסוכנים האוטונומיים. בפוסט החדש בבלוג ד"ר שרון חליבה עמיר עושה סדר: מה זה Claude Code  , איך סוכני בינה מתחילים לנהל לנו את היומן, ואיך כל זה הוביל להקמת ה'מולטבוק' – רשת חברתית שהכניסה לבני אדם אסורה.

לסקירה החדשה והמרתקת בבלוג של ד"ר שרון חליבה- עמיר  (קישור) 

סוכן חיפוש מאמרים ומחקרים מבוסס בינה מלאכותית : ASTA

מאת :

טל קמינסקי רוזנברג, מידענית מחקר והדרכה

מתוך הניוזלטר החדש  (ינואר 2026 ) של טל קמינסקי רוזנברג :

"שנת 2025 הוכרזה כ"שנת הסוכנים" של הבינה מלאכותית, בה התחיל המעבר משלב של עבודה עם בוטים לעבודה עם כלים בעלי יכולת חשיבה עמוקה ואוטונומית, הכוללים גם חיבור לכלים חיצוניים (להלן-סוכנים). יש עוד מקום רב לשיפור בתחום זה, אך יותר ויותר סוכנים זמינים כיום לשימוש יומיומי. אחד הסוכנים ששווה להכיר לעבודה המקצועית נקרא  ASTA הוא נוצר על ידי מכון אלן לבינה מלאכותית, והשימוש בו חינמי לגמרי (כמו כל שאר הכלים של המכון). הוא כולל למעשה 3 סוכנים - סוכן לחיפוש עמוק של מאמרים, סוכן לסינתזה של מאמרים וסוכן לניתוח נתונים... 

כדי לנסות את   ASTA  לחצו כאן.

https://asta.allen.ai/

 מקור וקרדיט :

ניוזלטר חדש:  בינה ותזונה - בקטנה. על AI  תזונה ומה שביניהם, בעריכת המידענית טל קמינסקי רוזנברג  

 לרישום לניוזלטר החדש של טל קמינסקי רוזנברג   ( מומלץ מאד!)

https://tal.ravpage.co.il/infonewsletter

 

 

הסקירות הנבחרות בתחומי המידענות 2025

 

סקירות בתחומי המידענות שפרסמתי בשנת 2025 בשני אתרים שלי :

תמונת הַיֶּדַע המידעני : מִכָּאן וּמִשָּׁם

ידע וסקרנות דיגיטלית

תוכן העניינים

חלק א' : ChatBots מבוססי AI

חלק ב' : מאגרי מידע אקדמיים

חלק ג' : רשתות חברתיות

 

חלק א' : ChatBots מבוססי AI

 השוואה בין ChatGPT ובין Perplexity AI ומתי להשתמש בכל אחד מהם?

 כיצד לרתום את  Perplexity AI לעבודה השוטפת ? חידושים ופרקי הדרכה (המדריך האולטימטיבי)

 השוואת יכולות החקר בין ג'ימיני של גוגל ובין  Perplexity

 השוואה בין פלטפורמות מבוססות AI מבחינת יכולות איסוף מקורות המידע

 המאפיינים של חיפוש חדשני מסוג AI MODE במנוע החיפוש של גוגל: התנסות בישראל

 החיפוש של AI MODE בגוגל והשוואה ל ,CHATGPT , נובמבר 2025

Deep Research - חקר בג'ימיני  Gemini:  הדרכה

 הגרסה החדשה של צ'אט הבינה המלאכותית Grok 4.1: התנסות והערכה

   ד"ר יכין  אפשטיין : עם איזה כלי בינה מלאכותית נכון לעבוד?

 כלי בינה מלאכותית ייעודים המתמחים בניתוח נתונים

 מערכת STORM לכתיבת מאמרים וסקירות של אוניברסיטת סטנפורד הולכת ומשתפרת , מרץ 2025

 חלק ב' : מאגרי מידע אקדמיים

מחקר חדש מוכיח כי עדיין לא ניתן לוותר על חיפוש במאגרי מידע

 כלי חיפוש ואחזור מידע בגישה שונה לחיפוש מחקרים אקדמיים

 חידושים במאגר Google Scholar, קורא PDF ב-Google Scholar המופעל על ידי  Gemini

 מנוע החיפוש האקדמי  Consensus AI

 היתרונות של SciSpace למחקר אקדמי

  היתרונות של המאגר - ProQuest Central 

  רשת המחקר למדעי החברה  SSRN-  Social Science Research Network  ,  תמונת  מצב , נובמבר 2025

  חלק ג' : רשתות חברתיות

חשיפה האורגנית ברשתות חברתיות : תמונת מצב 2025

 

 

 

 

התחרות בין גוגל ל-OPEN AI - ההבדל בין מנוע למעטפת

 

מאת : יובל ווליס    Yuval  Welis

אין ספק של-OPEN AI יש בכורה בתחום ה-AI: היא היתה החלוצה והראשונה להראות שיש בזה משהו  (עם צ'אט  GPT )  וגם הראשונה להפיץ את הבשורה כאפליקציה ושירות, שהגיעו למיליוני משתמשים מהר יותר מכל המצאה קודמת (רשת חברתית; בלוג ועוד).

אבל אז היא נתקלה (אחרי שנתיים בטופ) בגוגל, שהתחרתה בה בהצלחה עד שבחודש הקודם הגיעה לנקודת שוויון בממוצע היכולות עם 'ג'מיני 3'.
כאן התחרות עברה לפסים יותר שימושיים - מי תהיה יותר טובה למשתמש הממוצע? מאבק הפיצ'רים המוכר מהתעשייה, אבל לא רק - גם הפלטפורמה ויכולת ההתרחבות.

אבל התחרות הזו אינה הכרחית (במתכונת הקיימת) - לכל חברה יש יתרונות משלה; הימנעות מתחרות ישירה תסייע לשתיהן, בהנחה שהן יבינו את היתרונות... כי אם לא, אולי אחת מהן לא תשרוד את התחרות.

הבעיה , לדעתי , היא עם המיתוג של צ'אט GPT  הצלחתה היתה מפתיעה: איש לא חשב ב-OPEN AI שזה יהיה הדבר הבא. ההפתעה המשיכה גם אחרי, כאשר התגלה שאנשים רבים (בעיקר צעירים) משתמשים באפליקציה כ'עוזרת אישית' עד פסיכולוגית, לשאלות מעשיות בחייהם הפרטיים.

כך למשל, כאשר יצאה גרסה 5 של GPT   המשתמשים הופתעו שהיא לא היתה אמוציונאלית כמו קודמתה 4... מה שאומר שהחברה לא הבחינה שיש לה שוק חדש שמעוניין בקו הזה (ועל כן שינתה בהמשך). אנחנו רואים על כן הבנה לקויה מצד OPEN AI את השוק.

גוגל לעומתה טרחה על בניית ה-AI לתוך מסגרת קיימת (או כזו שנבנתה במיוחד) של 'סוויטת' אפליקציות, לשלל שימושים במסגרת אחת. כחברה שמציעה כבר עשורים שלל שירותים, היא הוסיפה את היכולות האלה לכמה מהם וכך יצרה רקע טוב יותר.

כדי להתחרות ברקע שכזה, OPEN AI תצטרך להשיק שלל שירותים משלה, ולחבר אותם בממשק אחד נוח ומוכר, עם יכולות מוכחות.

אלא שאין לה את זה כרגע, ולא סביר שהיא תתחיל מאפס .. הדפדפן שלה עדיין לא יצא לחלונות, וכבר מפסיד למתחרות שהוציאו דפדפני  AI )בקרוב גם גוגל עם 'דיסקו) , גם אין לה הרבה מה לקנות. אלה שירותים שדורשים שנים לפתח ולהשיג קהל משתמשים.

לכן, הקו העיקרי שהיא תוכל לפנות אליו הוא להסתפק בבניית 'מנוע' בלבד, שאותו תשכיר לחברות אחרות, שיבנו סביבו מעטפות שונות (כמו עם לינוקס,  למשל).
היא עדיין תוכל להמשיך עם האפליקציה, אבל זו לא תהיה תחרותית עוד (אולי רק מול 'אנתרופיק', שכרגע מתמקדת בעיקר בכתיבת קוד).

כישלון בתחרות הישירה מול גוגל, יהפוך אותה לפגיעה להצעות קניה, בעיקר מצד מיקרוסופט ש'קו-פיילוט' שלה הוא כרגע אולי מוצר ה-AI הכושל בשוק... אולי רק במסגרת כזו יהיה לה סיכוי אמיתי. בכל מקרה היא כבר לא תהיה עצמאית.

על כן,  השנה הקרובה, 2026 תהיה שנת המבחן הגדולה שלה. אחריה אולי כבר לא נראה את אחת מהחברות הגדולות.

למרות הסכנות האלה לעתידה של OPEN AI, לא הייתי מספיד את התחום - אנחנו רק בתחילת הדרך והעתיד יהיה מאוד שונה (בעיקר כשנגיע לחיבור עם מחשוב קוואנטי).

הפיתוחים הבאים לפנינו, וברגע שתהיה פריצת דרך שתאפשר ל-AI ללמוד בזמן אמיתי ולשמר את המידע הזה דינאמית למודול (בדיוק כמו שהמוח בנוי ממידע מולד ונלמד), נראה יכולות סינגולאריות... אולי תוך שנתיים.

* השוואות בין גוגל לOPEN AI –

1.

ChatGPT vs. Gemini: Which AI Listens to You Better?

2.
https://www.youtube.com/watch?v=v5H3bonLIeA

 

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם?

 

מאת : מיטל וייזברג , עיתון גלובס, 8 בדצמבר 2025

מחקר חדש של חברת Semrush, שבדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית ביוני השנה, משרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים החכמים את התוכן שהם מציגים למשתמש. הבדיקה כללה ארבעה כלים מרכזיים בשוק: ChatGPT, הבינה המלאכותית של גוגל ג'מיני, Google AI Overviews וכן פרפלקסטי.

לכתבה  המלאה של  מיטל וייזברג בעיתון גלובס

קישור  

ראו גם :

Where AI Gets Its Information: The Complete Guide to AI Data Sources

 

זכויות יוצרים ופלטפורמות של בינה מלאכותית AI: גל תביעות בארה"ב

 

הניו יורק טיימס תבע ביום שישי את חברת Perplexity AI והאשים את החברה בהעתקה בלתי חוקית של מיליוני מאמרים. העיתון טען כי Perplexity AI הפיצה והציגה מאמרים של עיתונאים ללא אישור ..

העיתון טען כי מודל העסקים של Perplexity מסתמך על העתקה של תוכן, כולל חומרים מאחורי חומת תשלום, כדי להפעיל את מוצרי הבינה המלאכותית הגנרטיבית שלה.

על פי כתב התביעה, המערכת של פרפלקסיטי אינה רק לומדת מתוכן מוגן, אלא גם מפיקה לעיתים תשובות שחופפות במידה רבה או אף "זהות לחלוטין" למקור המוגן בזכויות היוצרים. הטיימס מגדיר זאת כהפרה חוזרת ונשנית של זכויותיו, הפרה שהתרחשה ללא רישיון, תשלום או הסכמה מכל סוג שהוא.

מו"לים אחרים העלו טענות דומות.

התביעה נגד Perplexity AI  היא התביעה האחרונה כחלק ממאבק מר ומתמשך בין מו"לים לחברות  בינה מלאכותית על השימוש בתוכן המוגן בזכויות יוצרים ללא אישור לבנות ולהפעיל את מערכות הבינה המלאכותית שלהן.

  לכתבה באנגלית ( עיתון גארדיין)  

ראו גם :

הייתה גם תביעת הניו יורק טיימס נגד חברת OPENAI בטענה להפרה בשימוש במאמרים לאימון  Chatgpt. בית המשפט  בארה"ב  קבע (2025) כי פלטפורמות AI חייבות רישיונות, מה שמוביל לגל תביעות חדשות.

 מקור ( קישור) .

ראו גם :

סדרת תביעות חמורות נגד ChatGPT של חברת OpenAI

 

חקר בג'ימיני Gemini : Deep Research תמונת מצב , נובמבר 2025 , כולל פרקי הדרכה

השיפורים של Gemini 3 Deep Think

אחד המרכיבים הבולטים בשדרוג מה18 בנובמבר 2025 הוא  Gemini 3 Deep Think —  מצב מתקדם שמיועד לפתור משימות הדורשות פירוק לוגי (Reasoning)  חישובים וניתוח של בעיות רב־שלביות.

 תוכן העניינים של הסקירה החדשה

·       כיצד מתבצע תהליך העבודה במחקר העומק של ג'ימיני

·       ג'מיני קיבל שדרוג חכם עם מחקר עומק על בסיס הנתונים שלכם

·       NotebookLM  משלב את יכולות  Deep Research

·       השוואת יכולות החקר בין ג'ימיני של גוגל ובין  Perplexity

·        OpenAI  לעומת גוגל: מי מבצע מחקר מעמיק טוב יותר?

·       עוזר המחקר האישי ג'ימיני של גוגל : הערכה מבחינה מידענית ומחקרית

·       יכולת "המחקר המעמיק" (Deep Research) של ג'מיני  בחינוך ובאקדמיה : סיכום

·       פרקי הדרכה

לסקירה החדשה באתר "ידע וסקרנות דיגיטלית"

https://www.amisalant.com/?p=29803