חפש בבלוג זה

‏הצגת רשומות עם תוויות מאגרי מידע. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מאגרי מידע. הצג את כל הרשומות

יום רביעי, 5 בנובמבר 2025

רשת המחקר למדעי החברה (SSRN - Social Science Research Network): תמונת מצב - נובמבר 2025

 


https://papers.ssrn.com/

SSRN  היא מאגר מקוון עולמי למאמרים מדעיים ול"working papers" כלומר, טיוטות או גרסאות מוקדמות של מחקרים שטרם פורסמו בכתבי עת רשמיים.
 המאגר נוסד בשנת 1994 על-ידי שני כלכלנים – מייקל ג'נסן  (Michael C. Jensen) ו־ויין מארון (Wayne Marr) – במטרה לאפשר לחוקרים לשתף את מחקריהם במהירות ולקבל משוב מהקהילה האקדמית.

מבנה ותפעול

  • מאז 2016  רשת SSRN  נמצאת בבעלות  ובתפעול חברת Elsevier  ומנוהלת כחלק ממערכת Mendeley Data ו־Scopus.
  • ניתן לפתוח חשבון משתמש בחינם, להעלות מאמרים וליצור פרופיל חוקר אישי.

מאות אלפי סטודנטים וחוקרים משתמשים ב-SSRN גם ככלי לקבל השראה, התעדכנות וכמקור מידע למחקרים חדשים, לרבות שימוש נרחב בתחום הבינה המלאכותית ויישומיה באקדמיה.

תחומי עיסוק עיקריים

SSRN  מחולקת לרשתות משנה (Networks) לפי תחומי מחקר:

  • כלכלה  (Economics)
  • משפטים  (Law)
  • מדע המדינה  (Political Science)   
  • חינוך (Education)
  • פסיכולוגיה  (Psychology)
  • טכנולוגיה ומדעי המחשב  (Technology)
  • קיימות ומדעי הסביבה  (Sustainability)
  • בינה מלאכותית, מדיניות ציבורית ( AI)

מאפיינים עיקריים

  •  SSRN מאפשר לחוקרים להעלות מאמרים אקדמיים ישירות לאתר בפורמט PDF, לרוב כגרסאות מוקדמות (preprints) של מאמרים עוד לפני פרסומם הרשמי, והמאמרים זמינים להורדה חופשית ברחבי העולם.
  • אפשרות לעקוב אחרי חוקרים ותחומים ספציפיים
  • הרשת  של  SSRN  כוללת, נכון לאוקטובר  20025 , 2,455,978  חוקרים מרחבי העולם המדעי
  • כאמור , פרסומים ב-SSRN עצמם אינם נחשבים לפרסום אקדמי "רשמי" במובן המקובל של מאמר שעבר תהליך שיפוט עמיתים (peer- review)  ופורסם בכתב עת מדורג..  
  • SSRN הוא בעיקרו,  מאגר הפצה מהירה ונגישה של גרסאות מוקדמות (preprints) של מאמרים וחקר, ולרוב משמש כפלטפורמה להצגת הטיוטה הראשונית לציבור ולחוקרים.
  • עם זאת, בשדות מסוימים (כלכלה, משפטים, ניהול) נהוג להעלות את המאמר ל-SSRN במקביל או לפני הגשתו לכתב-עת אקדמי, והוא נחשב כציון דרך משמעותי בשל חשיפתו לקהילה האקדמית. הפרסום בSSRN מקנה אמנם נראות וחשיפה רבה, אך אינו מהווה תחליף לפרסום בכתב עת אקדמי מוכר, ולעיתים אף אינו מוכר במסגרת קידום אקדמי, מדדי פרסום והערכה אקדמית רשמית.

נתונים עדכניים

  • המאגר כולל כיום מעל 1.7 מיליון מאמרים מחוקרים מכל העולם, ומדי שנה נוספים אליו מאות אלפי מחקרים חדשים.​
  • רק בשנה האחרונה נוספו כ-230,000 מאמרים חדשים למאגר
  • 19,000-20,000  מאמרים חדשים לחודש
  • מרבית התוכן נגיש להורדה חינמית, , בהתאם לזכויות הפרסום.

רשת המחקרים בעברית  (HRN)

ב-SSRN פועלת גם רשת מחקר ייעודית בעברית ("Hebrew Research Network" – HRN), שבה ניתן למצוא תקצירים ומאמרים מלאים בעברית ובאנגלית על נושאים ישראליים ובינלאומיים, במגוון תחומי דעת: משפט עברי, משפט ציבורי, סביבה, מדיניות, ניהול, אנתרופולוגיה, יזמות, ביטחון לאומי, מדעי הרוח, מנהל עסקים ועוד.

קישור 

הרשת  בעברית מנוהלת כיום על ידי אורן פרז וחנן מנדל, חוקרים בכירים באקדמיה הישראלי

חיפוש מתקדם  ברשת SSRN  ( קישור)



הרצתי שאילתת חיפוש במאגר בנושא של סטודנטים ושימוש בAI  לצרכי כתיבת עבודות, וקיבלתי מאמרים מעניינים ומחדשים בנושא.  מסנן החיפוש היה : רק מאמרים מהשנה האחרונה.



קישור לחיפוש המתקדם של  SSRN

  ראו גם :

רשת המחקר למדעי החברה (SSRN) הוא מאגר אינטרנט של מחקרים אקדמיים במדעי החברה

https://tinyurl.com/jabb2e4u

 


יום רביעי, 5 בפברואר 2025

כלי בינה מלאכותית AI chatbots : עומק כיסוי מקורות המידע , מבדק ומסקנות

 


תקציר

לעבודה שוטפת, השימוש בפלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית  כגון  GPT-4o בהחלט חוסך זמן וגם מועיל , אבל לצרכי עיון מעמיקים, חקר, והתעמקות בסוגיה נתונה, יש כאן בעיה.  

בסקירה גם תיאור של שכבות המידע שאינן מכוסות ע"י כלי הAI והן חשובות …

לסקירה באתר "ידע וסקרנות דיגיטלית" בעריכת עמי סלנט

https://www.amisalant.com/?p=28355

יום רביעי, 24 ביולי 2024

Elicit: בינה מלאכותית בחיפוש מאמרים אקדמיים, התנסות ומסקנות

 


רקע

             איתור מאמרים ממוקדים ומהימנים ברשת הופך בשנים האחרונות למאתגר הן בשל שפע המאמרים והן בשל ריבוי מנועי החיפוש. התקדמות הבינה המלאכותית כמנוע חיפוש, מאפשרת לאפליקציות כמו ELICIT ליעל ולדייק את מלאכת איתור המאמרים בתחום האקדמי.

האפליקציה, אינה רק כלי לכתיבת תשובות לשאלות מחקר כדוגמת ChatGPT , אלא היא גם כלי לאיתור מקורות המידע האקדמיים עליהם מבוססות התשובות. כוחו של הכלי טמון ביכולתו לאגם את המידע מהמאמרים שאותרו, להציג את מקורות המידע וליצור בסיס לסקירת הספרות.

 ממשק המשתמש באפליקציה מאפשר לצמצם את המאמרים שפורסמו עד שנה מסוימת, המצאות המאמר כקובץ PDF , אפשרות לבחון את דרוג המאמר וכתב העת  בו הוא פורסם וסימון המאמר כמעניין להמשך עבודת סקירת הספרות.

 קיימים מנועי חיפוש אקדמיים דוגמת Google Scholar וגם הם מאפשרים איתור מאמרים ויכולת חיתוך לפי שנים. ממשק המשתמש של ELICIT מאפשר לקרוא את תקציר המאמרים במסך החיפוש ולזהות בתוך המאמרים מילות מפתח היכולות לסייע בהרחבת סקירת הספרות.

 מקור וקרדיט

 

כתובת באינטרנט  

 

תכונות חדשות

פיצ'ר חדש נוסף לאחרונה ל- Elicit, מנוע חיפוש מבוסס בינה מלאכותית שבאמצעותו ניתן לחפש מאמרים אקדמיים באמצעות כתיבת שאלת מחקר.

הפיצ'ר החדש שהתווסף לאפשרויות הסינון, הוא סינון המאמרים לפי דירוג כתבי העת בהם הם מתפרסמים. הדירוג מבוסס על-פי ה SJR (Scimago Journal Ranking).

ב- Elicit מקווים כי המסנן החדש הזה יסייע למשתמש למצוא מאמרים רלוונטיים יותר, בין אם הוא מתמקד רק בפרסומים המתפרסמים בכתבי עת  מהשורה הראשונה וכן אם המשתמש בוחן מגוון רחב יותר של הספרות המחקרית בשדה המחקר שלו.

מקור וקרדיט :

המידענית Tali Amir Avhar (קישור)

 

חיפוש והצלבת מקורות מידע בלוגיקה בוליאנית

ניתן לאחרונה גם לבצע הצלבות וחיתוכים על פי הלוגיקה הבוליאנית ( AND NOT OR  )



קישור

https://support.elicit.com/en/articles/2300417

 

התנסות

הרצתי כמה חיפושים במאגר ELICIT לגבי שאלת המחקר שאני חוקר ובודק כבר 20 שנה : האם למידה באמצעות פלטפורמות LMS ( לדוגמא MOODLE  ) מגבירה עניין ומוטיבציה של סטודנטים ותלמידי תיכון בלמידה .

המאמרים שקיבלתי עונים בהחלט על שאלת המחקר ומאד ממוקדים . נחשפתי לכמה מאמרים שלא ידעתי על קיומם .


  

 השוואה למאגרי מידע אקדמאיים

הרצתי את אותה שאילתא גם במאגרי המידע האקדמיים הבאים :

ProQuest Central

Ebsco academic search ultimate

Ebsco academic search premier

ProQuest One Academic 

 כמובן שקיבלתי הרבה יותר מאמרים בנושא הנחקר וגם עם טקסטים מלאים  (full text)

הממצאים ב ELICIT פחות נרחבים , אבל מאפשרים מיקוד.

לסיכום , אל תוותרו על מאגרי מידע אקדמאיים אבל כדאי להשתמש בנוסף גם ביישום של  ELICIT



 


יום חמישי, 21 באפריל 2022

המבחר שבנבחר : ספרי העיון הכי נצפים בחודשים פברואר-אפריל 2022

 


 

מאגר המידע :ספרי עיון חדשים התעדכן באופן שיטתי לאחרונה ונוספו הרבה ספרי עיון חדשים למסד הנתונים .  

 תת-המאגר מכסה באופן שיטתי את כל ספרי העיון החדשים שיצאו לאור בישראל בשנה האחרונה, במרבית תחומי הדעת : חינוך, פסיכולוגיה ,הסטוריה , סוציולוגיה , מדעים , בריאות ועוד .

מערכת האיסוף מסוג WEB CRAWLER  מעבירה את הממצאים לידי הפלטפורמה  הממוחשבת של תת-המאגר מסוג  RAINDROP.IO. כל פריט מידע לגבי ספר עיון חדש עובר מיפתוח (מילות מפתח/תגיות) . לתת -המאגר "ספרי עיון חדשים" יש מנוע חיפוש יעיל וניתן גם לדלות את המידע על פי  מילות המפתח/תגיות.

 

לסקירה אודות ספרי העיון הנצפים ביותר


יום רביעי, 2 בפברואר 2022

מאגר המידע :ספרי עיון חדשים התעדכן באופן שיטתי לאחרונה

 



מאגר המידע :ספרי עיון חדשים התעדכן באופן שיטתי לאחרונה ונוספו הרבה ספרי עיון חדשים למסד הנתונים . 
 

 תת-המאגר מכסה באופן שיטתי את כל ספרי העיון החדשים שיצאו לאור בישראל בשנה האחרונה, במרבית תחומי הדעת : חינוך, פסיכולוגיה ,הסטוריה , סוציולוגיה , מדעים , בריאות ועוד .

כתובת באינטרנט

 

ספרי העיון  הנצפים ביותר במחצית השניה של חודש ינואר 2022

לסקירה



יום שבת, 15 בינואר 2022

השבוע השקנו תת-מאגר מידע חדש : ספרי עיון חדשים

 


 תת-המאגר החדש מכסה באופן שיטתי את כל ספרי העיון החדשים שיצאו לאור בישראל בשנה האחרונה, במרבית תחומי הדעת : חינוך, פסיכולוגיה ,הסטוריה , סוציולוגיה , מדעים , בריאות ועוד .

תת-המאגר המקוון "ספרי עיון חדשים" מתעדכן כל שבוע ומבוסס על מערכת איסוף מידע ממוחשבת הבודקת מה חדש בכל הוצאות הספרים , לרבות הוצאות הספרים של האוניברסיטאות ומכוני המחקר וגם ביקורות ספרים( Book reviews  ) 

מערכת האיסוף מסוג WEB CRAWLER  מעבירה את הממצאים לידי הפלטפורמה הממוחשבת של תת-המאגר מסוג  RAINDROP.IO. 

כל פריט מידע לגבי ספר עיון חדש עובר מיפתוח (מילות מפתח/תגיות) .

 לתת -המאגר "ספרי עיון חדשים" יש מנוע חיפוש יעיל וניתן גם לדלות את המידע על פי  מילות המפתח/תגיות.

כתובת תת-המאגר החדש ( קישור)

הפצה : א. לפרוייקט החדש של "ספרי עיון חדשים" יש בלוג באינטרנט  ממנו ניתן להתעדכן מה חדש כל חודש בחודשו מבחינת ספרי עיון בעברית ( קישור)

ב. יש לתת-המאגר קבוצה  בפייסבוק בה אפשר לעקוב ( קישור) .

יום שלישי, 12 באוקטובר 2021

מאגר המידע המקוון "הגורם האנושי"

 



בשבוע האחרון עודכן מאגר המידע המקוון "הגורם האנושי" . נוספו עשרות תקצירים וסיכומים למאמרים ומחקרים בתחומי הרפואה , הפסיכולוגיה , הביולוגיה , הסוציולוגיה ועוד 

מאגר הגורם האנושי הוא מאגר רב-תחומי,  שהוקם עוד בשנת 2005  והוא מבוסס על זיקוק מידע מתוך מאות מקורות מידע .  במאגר מאוחסנים ומתוייגים עשרות אלפי מאמרים עם תקצירים בעברית.

לכל תקציר/סיכום יש מילות מפתח וניתן להשתמש במנוע החיפוש המתקדם של המאגר שפותח בסטנדרטים בינלאומיים .

מערכת איחזור המידע ( מנוע החיפוש המתקדם ) בפורטל הגורם האנושי נחשבת כאחת המתקדמות ביותר בישראל .

ללקט המחקרים האחרון במאגרי המידע של פורטל הגורם האנושי

כתובת מאגרי המידע של פורטל הגורם האנושי (קישור)




יום שלישי, 5 באוקטובר 2021

מאגרי מידע ממשלתיים באינטרנט : תמונת מצב 2021 וגם השוואה לעולם

 


מאת: עמי סלנט , מידען 

תאריך פרסום: אוקטובר 2021 


מבוא

נתונים פתוחים או נתונים גולמיים חופשיים (Open data) הוא רעיון לפיו חלק מהנתונים הגולמיים צריכים להיות זמינים לכל אדם, כך שניתן להשתמש בהם ולפרסם אותם מחדש בצורה חופשית, ללא מגבלות כמו זכויות יוצרים, פטנטים, או מכניזמים אחרים של שליטה. המטרה של "תנועת הנתונים הפתוחים" (Open data movement) דומה למטרות של תנועות אחרות של "פתיחות" כמו קוד פתוח, תוכן פתוח וגישה פתוחה.

המונח "נתונים פתוחים" הוא חדש יחסית, והוא צובר תאוצה עם הפיתוח של רשת האינטרנט. במיוחד עם הפתיחה של יוזמות ממשל עם נתונים פתוחים (open-data government) כמו Data.gov.

להבדיל מחופש המידע, נתונים פתוחים מאפשרים עיבוד מחדש של הנתונים, פיתוח יישומים, שילוב הנתונים בנתונים אחרים והפקת מידע חדש. דוגמה לחופש המידע הם דוחות ממשלתיים, או מחקרים מדעיים, דוגמה לנתונים חופשיים הם בסיסי הנתונים שעליהם מבוססים המחקרים והדוחות האלה.

נתונים חופשיים מתרכזים לעיתים קרובות במידע לא טקסטואלי כמו מפות, גנומים, מפות תאי מוח, תרכובות כימיות, סטטיסטיקה, נוסחאות מתמטיות ומדעיות, נתונים ונוהלים רפואיים, מידע ביולוגי ומגוון גנטי. קיימות בעיות רבות הנובעות מכך שנתונים אלה הם בעלי ערך כלכלי וניתן לצבור אותם כדי לקבל עוד ערך כלכלי. גישה אל או שימוש מחודש בנתונים נשלטת על ידי ארגונים, הן ציבוריים (ממשלות, אוניברסיטאות, רשויות וכו') והן פרטיות (פירמות). 

מקור

 

ישראל

אתר מאגרי המידע הממשלתיים, data.gov.il,  בישראל  מרכז מאגרי נתונים מכלל משרדי הממשלה הפתוחים לשימוש הציבור.

האתר הוקם על-ידי מערך ממשל זמין כחלק ממדיניות ממשל פתוח, המבוססת על קידום השקיפות והצגת מידע ממשלתי אמין ומוסמך לשימוש הציבור. 

מאגר DATA GOV, מרכז מאגרי נתונים מכלל משרדי הממשלה הפתוחים לשימוש הציבור. האתר מאפשר חיפוש נתונים בקלות וביעילות. המשתמשים ב- data.gov.il מקבלים יד חופשית לפיתוח יישומים ומערכות המבוססות על המידע המפורסם בו וכל עדכון במאגרי המידע באתר מעודכן אוטומטית גם ביישומים המבוססים עליו.

באתר ניתן למצוא מאגרי מידע של משרדי ממשלה מרכזיים וכמה רשויות מרכזיות. המאגרים הם בנושא דיור, תחבורה, מזג אוויר, תקציב המדינה ועוד.

                                   מאגר הנתונים הממשלתי (קישור)




האתר המחודש

האתר חודש לאחרונה ומציג מאגרי מידע ממשלתיים בפורטל קוד פתוח, בטכנולוגיה המובילה בעולם בתחום - תשתיתCkan .

Ckan  היא מערכת רבת עוצמה לניהול נתונים שהופכת את הנתונים נגישים לכל על ידי מתן כלים לייעול פרסום, שיתוף, חיפוש ושימוש.

ארבעת הגופים שפרסמו הכי הרבה נתונים כללו את המרכז למיפוי ישראל שפרסם 110 מסמכים, חלקם הגדול תצלומי אוויר או נתוני מידע גאוגרפי (GIS), המשרד להגנת הסביבה שפרסם 62 מאגרי נתונים כולל מאגרי המפל"ס, ומשרד התיירות שפרסם 53 מאגרים.. משרד האוצר פרסם 33 נתוני תקציבים שונים אך לא פרסם נתונים כלכליים הנוגעים למשק בישראל.

מקור


מתוך דו"ח מבקר המדינה משנת 2021 על מאגרי המידע הממשלתיים

כשני שלישים ממשרדי הממשלה כשלו בהנגשת מאגרי המידע לציבור

 

כמעט שני שלישים ממשרדי הממשלה לא עמדו בהחלטת הממשלה שמחייבת אותם בהנגשת מאגרי מידע, כאשר כשליש מהם אפילו לא מיפו בצורה מלאה את כל המאגרים שברשותם – כך לפי דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום. עוד עולה, כי גם כשהמידע מונגש, מצא המבקר בעיות באיכות מאגרי המידע, וחשש לפגיעה בפרטיות בהעדר תוכנית ממשלתית לביצוע אנונימיזציה של המאגרים.


בדיקת המבקר נערכה בין מרץ לאוקטובר 2020, במהלכה בדק המשרד הבטים שונים של הנגשת מאגרי מידע ממשלתיים וציבוריים ואת יישום החלטת הממשלה 1933 מ-2011 שלפיה עד סוף 2022 כל מאגרי המידע של משרד הממשלה יונגשו לציבור.

 

הביקורת העלתה כשלים רבים ביישום ההחלטה. בכל הנוגע למיפוי מאגרי המידע על ידי המשרדים השונים, שהיה אמור להסתיים ב-2017, מצא המבקר שכשליש מהמשרדים ביצעו את המיפוי באופן חלקי או לא ביצעו אותו כלל, ושכ-28% אף לא הכינו תוכנית עבודה למיפוי המאגרים. המשמעות: חלק ניכר ממשרדי הממשלה אפילו לא יודעים אילו מאגרי מידע הם מחזיקים, לא כל שכן החלו בתהליכים הדרושים להנגשתם.

 גם משרדים שביצעו מיפוי של מאגרי המידע שלהם לא עשו זאת בהכרח בצורה תקינה. בדיקה שערך המשרד של קבצי המיפוי השונים מצאה שיש מאגר שלא מופיעים בקבצים אך מתפרסמים באתר שיתוף המידע הממשלתי דאטה-גוב, ששמות המאגרים באתר ובקבצים אינם זהים בהכרח (מה שמקשה על ביצוע הצלבה בין המידע באתר למידע בקבצים), ושהנתונים בקבצים אינם אמינים וכוללים שדות ריקים או חלקיים, או שדות עם מידע סותר.

 

לא מפתיע שרק כ-30% מהמשרדים עמדו ביעד הממשלה של הנגשת כל מאגרי המידע שלהם בדאטה-גוב עד 2019. נכון לפברואר 2020, כ-60% מהמשרדים עמדו ביעד בצורה חלקית, וקצת יותר מ-10% לא הנגישו שום מאגרים. נכון ליוני 2020, היו באתר 824 מאגרים מונגשים. "גם במועד סיום הביקורת, באוקטובר 2020, היו מאגרים שהונגשו באתרי משרדי הממשלה, אולם אינם מונגשים באתר דאטה-גוב (דוגמת מאגרים שונים של משרד הבריאות - מאגר התרופות, מאגר דיאטנים בעלי תעודת מקצוע, מאגר מהפנטים בעלי רישיון, מאגר רוקחים בעלי רישיון, מאגר רופאים בעלי רישיון ותחומי מומחיותם). ביזור הנגשת המאגרים אינו עולה בקנה אחד עם החלטת הממשלה ומערים קשיים בפני המבקשים להשתמש במאגרים", נכתב בדו"ח.

החלטה 1933 קבעה גם רשימה של שמונה מאגרי מידע שיונגשו עד סוף 2017. זו כוללת את תקציבי משרד החינוך והרשויות המקומיות, זמן אמת של המראות ונחיתות וזמן אמת של רכבת ישראל. כל המאגרים הללו מונגשים כיום, פרט לאחד: נתוני הפשיעה של משטרת ישראל. "הנגשת נתוני הפשיעה לציבור עשויה לאפשר למשל למגזר הפרטי ולארגוני החברה האזרחית ליצור מפות פשיעה ולאתר מגמות, ובהתאם לכך האזרחים יכולים לקבל החלטות שונות, כגון היכן לגור והיכן לדרוש את הגברת הנוכחות המשטרתית", כותב המבקר. "על המשטרה לפעול ליישום החלטת הממשלה ולהנגיש את בסיסי הנתונים על הפשיעה הקיימים אצלה. הדבר מתחדד נוכח העובדה שנתונים רבים כבר נמסרו כאמור לציבור במסגרת מתן מענה על בקשות חופש המידע".

 

גם במאגרים שכבר הונגשו זיהה המבקר כשלים באיכות המידע המונגש, ובראשם העדר תאימות המאפשרת הצלבה בין מאגרים וארגונים שונים וניתוח של מידע. "למרבית המאגרים לא נמצא מטה-דאטה מלא, ובפרט הסבר אודות השדות אותם הוא מכיל, ולעיתים קרובות המידע עצמו אינו איכותי, חסר, בלתי אחיד או לא עקבי. בהיעדר מנגנון לטיוב המידע, מפתחים וחוקרים מתקשים להשתמש בו".

 

מוסדות כמו רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות, מוסדות ממלכתיים, מועצות דתיות וקופות חולים לא מחוייבים בהנגשת מאגרים לפי החלטה 1933, אולם ההחלטה מעודדת אותם לעשות זאת. "בידי גופים ציבוריים רבים (למשל, רשויות מקומיות, בנק ישראל, מכון התקנים הישראלי, מוסדות להשכלה גבוהה, הרשות לשיקום האסיר, רשות החשמל, חברות הנמלים, שירות התעסוקה והמוסד לביטוח לאומי) מצויים מאגרי מידע רבים שלחלקם יש ערך רב עבור הציבור", נכתב בדו"ח. "החלטת הממשלה 1933 הכירה בצורך בקיום בחינה לגבי הרחבת חובת ההנגשה גם למאגרי מידע של גופים ציבוריים אחרים. נכון לספטמבר 2020, הליך בחינה זה לא בוצע בצורה מובנית וסדורה. ראוי כי רשות התקשוב תבצע הליך בחינה סדור בנושא זה".

 מקור 1

מקור 2  

 לדו"ח מבקר המדינה המלא

 

התנסות ומסקנות

 

במשך שעתיים חיפשתי נושאים שונים במאגרי הנתונים הממשלתיים בישראל .

מנוע החיפוש מבחינה מידענית עובד היטב ויוצר פילוח על פי ארגונים , תגיות ורלבנטיות .

אבל , המידע  בנושאי חינוך , למידה , למידה מרחוק ומורים לא קיים . על פניו נראה שמשרד החינוך לא העביר שום מאגרי נתונים לפרוייקט .

בנושאי בריאות ורפואה יש הרבה יותר מידע ונתונים . כלומר, משרד הבריאות הרבה יותר מתקדם מבחינת מאגרי הנתונים שלו .  




 

ראו גם:

מאגר COVID-19 - מאגרי מידע - Government Data

 

שומרים על הנתונים

Open Data - מאגרים - עיריית באר שבע


 

נתונים חופשיים מטעם ממשלות

כמה ממשלות יצרו אתרי אינטרנט כדי להפיץ חלק מהנתונים שהן אוספות.

על פי אתר הנתונים הפתוחים של ארצות הברית, ל-53 ממשלות ברחבי העולם יש אתרי נתונים פתוחים, נכון לשנת 2017.

 מקור וקרדיט



 חיפוש מידע גלובלי של נתונים פתוחים

 Dataset search  מנוע חיפוש ייעודי לסטים של נתונים פתוחים שחברת גוגל השיקה  בגרסת בטא ב- 2018 ובגרסה מלאה בינואר 2020.   פוסט שפורסם ב- 25 באוגוסט בבלוג של גוגל, כולל סקירה מעודכנת על הסטים של הנתונים שמכסה מנוע החיפוש, נתונים ותובנות מניתוח הסטים של הנתונים והמלצות לאופן פרסום סטים מדעיים עתידיים.

מממצאי הסקירה והניתוח:

לסקירה בבלוג של ד"ר יפה אהרוני

 למנוע החיפוש של גוגל לאיתור נתונים פתוחים ( קישור ישיר)

 

 



צובר חדשות מבוסס AI אודות האירועים הביטחוניים

  צובר חדשות   (News Aggregator)   מאפשר לכם, בעקרון ולמעשה , לראות לא מעט דיווחים חדשותיים חשובים בצורה ובמתכונת שחוסכים לכם הרבה זמן יקר ו...