דוח מחקר – כיצד חוקרים משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת

 

מאת information-world

דוח מחקר שהתפרסם בכתב העת  Nature    עוסק בשאלה  כיצד חוקרים משתמשים ביישומים של  בינה מלאכותית  יוצרת שכוללים  צ'אטבוטים כמו ChatGPT ו-DeepSeek – וכיצד הם מרגישים לגבי יישומים פוטנציאליים שונים של הטכנולוגיה.

תוצאות הדוח מתבססות על סקר שנערך על ידי חברת ההוצאה לאור    WILEY  בקרב כמעט 5000 חוקרים ביותר מ- 70 מדינות.

מתוצאות המחקר עולה שרוב החוקרים רואים בבינה מלאכותית מקום מרכזי במחקר מדעי ובפרסום. 

למעלה ממחצית המשיבים סבורים שבינה מלאכותית עולה כיום על בני אדם ביותר מ-20 מהמשימות שניתנו כדוגמה למקרי שימוש, כולל סקירת קבוצות גדולות של מאמרים, סיכום ממצאי מחקר, איתור שגיאות בכתיבה, בדיקת גניבה ספרותית וארגון ציטוטים. 

יותר ממחצית ממשתתפי הסקר צופים שבינה מלאכותית תהפוך למיינסטרים ב-34 מתוך 43 מקרי שימוש בשנתיים הקרובות.

לסיכום באתר של ד"ר יפה אהרוני ( קישור )

דוח מחקר – כיצד חוקרים משתמשים בבינה מלאכותית יוצרת

רשתות חוקרים בינלאומיות – הפוטנציאל המידעני

הצעדים שנקט המו"ל המדעי הגדול בעולם Elsevier כנגד מרצה וחוקר בשם Guy Leonard אשר העלה מאמרים מדעיים שלו ברשת החוקרים הבינלאומית Academia.edu הסב את תשומת לב העולם המדעים לפוטנציאל של רשתות המחקר הבינלאומית כמקור מידע מעודכן. האמת , היא שאנו המידענים כבר גילינו לפני שנה את היתרונות המשמעתיים של דליית מידע ברשתות המחקר בעולם כערוץ מידע מקביל ואפקטיבי למאגרי המידע האקדמאיים בהם אנו משתמשים כגון Ebsco או Elsevier . יש להניח כי גם מאגרי המידע האקדמאיים שמו לב לכך ומכאן האיום המשפטי של המו"ל Elsevier כנגד החוקר אשר העלה ברשת החוקרים Academia.edu מאמר שפירסם קודם בכתב עת של Elsevier.

 

בסקירה ניתן לקרוא על :

הרקע להתפתחות רשתות החוקרים הבינלאומיות

הפוטנציאל המידע של רשת החוקרים הבינלאומית Academia.edu

קהילות מחקר-הרשתות הפעילות כיום בעולם

 

לסקירה המלאה

רשתות חוקרים בינלאומיות – הפוטנציאל המידעני