הגרסה החדשה של צ'אט הבינה המלאכותית Grok 4.1: התנסות והערכה

 

חברת הבינה המלאכותית xAI של אילון מאסק השיקה השבוע את Grok 4.1, המבטיחה איכות תשובות גבוהה יותר עבור המשתמשים. העדכון מתמקד הן במהירות והן בתועלת התשובות. Grok 4.1 זמין כעת לכל המשתמשים .

יתרונות עיקריים של  Grok 4.1

Grok 4.1  הוא הגרסה החדשה ביותר של מודל ה-AI של xAI (שוחרר רשמית ב-17 בנובמבר 2025), עם שיפורים משמעותיים בהשוואה לגרסאות קודמות כמו. Grok 4

השיפורים מתמקדים בשימושיות יומיומית, ,רמת עדכון גבוהה מאד,  דיוק ומהירות.

 על פי נתונים שפרסמה חברת הבינה המלאכותית xAI יש בגרסה החדשה דיוק עובדתי והפחתת הזיות . (Hallucinations)  פחות סיכוי להמציא מידע שגוי – אחד הבעיות הנפוצות במודלי AI  ירידה מ-12% ל-4.2% בשיעור ההזיות (כ-3 פעמים פחות!).

לפני ההשקה המלאה, xAI  בדקה את המודל החדש בפריסה שקטה מ-1 בנובמבר עד 14 בנובמבר 2025. החברה ערכה השוואות עיוורות בין Grok4.1 לדגמים הקודמים. בבדיקות אלו, Grok 4.1 היה המועדף ב-64.78 אחוז מהזמן.

מקורות המידע

מקור 1

מקור 2

מקור 3

מקור 4

ההתנסות שלי עם GROK 4.1

 בדקתי היום , כמה וכמה פעמים , את  הגרסה החדשה של  Grok  ואכן הבחנתי  בשיפור משמעותי הן במהירות, בעדכניות , ובאיכות התשובות .

דוגמא לשאילתא שלי  בGrok  4.1  והתשובה המעולה שקיבלתי . אחרי התשובה ביקשתי גם לקבל את מקורות המידע עליהם הסתמך Grok 4.1 . קיבלתי את רשימת מקורות המידע עם הקישור לכל קטע מידע בתשובה. 

מדוע איחוד האמירויות לא קיבלו את מטוסי הF35  בסוף?

 "איחוד האמירויות הערביות המאוחדות "  לא קיבלו עד היום (נובמבר 2025) אפילו מטוס F-35 אחד, למרות שהעסקה נראתה קרובה להשלמה לפני כמה שנים. 

הנה הסיבות העיקריות והרקע המלא:

הרקע לעסקה

ב-2020, במסגרת הסכמי אברהם (נורמליזציה עם ישראל), ממשל טראמפ אישר מכירה של עד 50 מטוסי F-35A, 18 רחפני MQ-9 Reaper ונשק מתקדם נוסף לאמירויות – עסקה בשווי כ-23 מיליארד דולר. זה היה אמור להפוך את האמירויות למדינה הערבית הראשונה שמקבלת את מטוס הדור החמישי המתקדם הזה (אחרי ישראל בלבד במזרח התיכון).

ממשל ביידן, שהחליף את טראמפ ב-2021, הקפיא את העסקה לבדיקה מחודשת, אבל באפריל 2021 אישר להמשיך בה.

למה העסקה נתקעה ובוטלה בפועל?

בדצמבר 2021, האמירויות עצמן הודיעו על השעיית המו"מ (ולא האמריקאים). הסיבות הרשמיות שנתנו האמירויות:

• דרישות טכניות מוגזמות מצד ארה"ב.
• הגבלות ריבוניות על שימוש במטוסים (כלומר, ארה"ב רצתה להגביל איך ואיפה האמירויות יוכלו להפעיל אותם).
• ניתוח עלות-תועלת שלא הצדיק את המחיר וההגבלות.

הסיבה האמיתית המרכזית (שחוזרת בכל הדיווחים): ארה"ב חששה מאוד מהקשרים ההדוקים של האמירויות עם סין, בעיקר:.

• חשש שסין תוכל לרגל אחרי טכנולוגיית ה-F-35 שזה אחד המטוסים הסודיים ביותר של ארה"ב.
• דרישות אמריקאיות להסיר Huawei מהרשתות, להגביל שיתופי פעולה צבאיים עם סין, ואפילו "כפתורי השבתה" או הגבלות תוכנה במטוסים כדי לשמור על עליונות ישראלית (QME – Qualitative Military Edge).

האמירויות לא הסכימו לוותר על הקשרים עם סין (שזה חלק חשוב מהמדיניות הכלכלית והטכנולוגית שלהן), והחליטו שההגבלות האמריקאיות פוגעות בריבונות שלהן ובשווי העסקה.

מה קרה מאז?

• מאז 2021 העסקה תקועה/מתה בפועל.  ב-2024 בכיר אמירתי אמר במפורש שהם לא מתכוונים לחדש את המו"מ "בזמן הנראה לעין".
• גם אחרי שטראמפ חזר לשלטון ב-2025, אין עדכון על חידוש העסקה לאמירויות בניגוד לסעודיה, שטראמפ כן אישר לה F-35 בימים אלה.
• במקום זה, האמירויות קנו ב-2021 80 מטוסי Rafale מצרפת (כבר התחילו לקבל אותם ב-2025), והיו שמועות על עניין במטוסים סיניים כמו J-|20 (אבל עד כה לא קרה

 בקיצור, האמירויות לא קיבלו F-35 כי הן עצמן ויתרו על העסקה בגלל התנאים המחמירים שארה"ב דרשה בעיקר בגלל החשש מסין, וההגבלות שפגעו (לדעתן) בריבונות ובחופש הפעולה שלהן. עד נובמבר 2025 – אין מטוסים, ואין סימנים שהעסקה תחזור בקרוב.

 התשובה המלאה בGrok 4.1   (קישור) .

 ראו גם סקירה קודמת שלי בנושא  GROK  

מודל הבינה המלאכותי החדש Grok 4 : התנסות ומסקנות בתחומי החינוך (קישור)

החשיפה האורגנית ברשתות חברתיות : תמונת מצב 2025

 

מאת: עמי סלנט , מידען  

מזה כ10 שנים אני עוקב וחוקר את המאפיינים וההתפתחויות של רשתות חברתיות באינטרנט , גם באמצעות כמה וכמה קבוצות פייסבוק ודפי פייסבוק שאני מנהל, וגם בעזרת עמיתים שמנהלים גם הם דפים וקבוצות בפייסבוק וגם באמצעות חשבונות שלי בטוויטר , לינקאדין ובאינסטגרם.

מבוא

חשיפה אורגנית (Organic Reach) ברשתות החברתיות מתייחסת למספר הגולשים שנחשפו לתוכן (פוסט, תמונה, סרטון וכו') מבלי שהושקע כסף בקידום ממומן או פרסום בתשלום. זוהי החשיפה שמתרחשת באופן טבעי כתוצאה מהופעת התוכן בפיד של משתמשים, בעקבות מעורבות (לייקים, תגובות, שיתופים) או חיבור ישיר לחשבון, לדף או לקבוצה ( מקור) .

עקרונות החשיפה האורגנית

• חשיפה אורגנית, בשונה מחשיפה ממומנת, אינה דורשת השקעה כספית.​
• האלגוריתם של הרשתות החברתיות (בעיקר פייסבוק ואינסטגרם) קובע לאילו משתמשים תוצג כל פיסת תוכן, 
• האלגוריתם של הרשתות החברתיות הוא זה שמחליט אילו פוסטים יופיעו בפני משתמשים, למי וכמה פעמים, וכך משפיע ישירות על רמת החשיפה האורגנית של תכנים. האלגוריתם פועל לפי סדרה של קריטריונים ("סיגנלים")—כגון כמות התגובות, הלייקים והשיתופים, איכות הקשר בין המשתמש לעמוד/יוצר, סוג התוכן (וידאו, תמונה או טקסט), ועד כמה התוכן חדש ורלוונטי למשתמש (מקור) .

 הירידה החדה בשנה האחרונה בחשיפה האורגנית ברשתות חברתיות

טווח החשיפה האורגנית  ברשתות החברתיות צנח ב-62% תוך 3 שנים בלבד. תור הזהב של המדיה החברתית שבו כל פוסט הגיע לעוקבים ולקהל היעד שלך הולך ודועך.

טווח החשיפה ( Organic reach) לפוסטים של פייסבוק כל הזמן בירידה. 

בחודשים האחרונים נרשמת ירידה משמעותית בחשיפה האורגנית בקבוצות פייסבוק, תופעה המעידה על שינויי אלגוריתם והגברת התחרות על תשומת הלב בפיד. החשיפה הממוצעת לפוסט אורגני בקבוצת פייסבוק עומדת כיום על בין 1% ל-2% בלבד—משמעותית פחות ממה שהיה בשנים קודמות ( מקור)  

סיבות מרכזיות לירידה בחשיפה:

• שינויים באלגוריתם: האלגוריתם החדש של פייסבוק ב-2025 נותן עדיפות לפוסטים שמייצרים מעורבות מהותית (תגובות, שיתופים, דיונים), ומפחית משמעותית תכנים שאינם מעוררי אינטראקציה (מקור)
• הצפת תוכן (Content Saturation): המספר העצום של פוסטים שמועלים כל דקה מייצר תחרות עזה על חשיפה, וכתוצאה מכך פוסטים של קבוצות רבות פשוט "נבלעים" בפיד ( מקור)
• דגש על שיתופים בתשלום: פייסבוק ממשיכה לדחוף בעלי קבוצות ומנהלי תוכן לפרסם בתשלום ולקדם פוסטים ממומנים, ומגבילה את החשיפה האורגנית כדי להגדיל את הכנסות הפרסום ( מקור)

דגשים מהשטח

• מנהלי קבוצות  פייסבוק מדווחים על צניחה דרסטית בחשיפה: מקבוצות של אלפי חברים לעשרות בודדות של נחשפים לפוסט, גם כאשר הקבוצה מאוד פעילה ( מקור) .

• האלגוריתם בקבוצות אינו עקבי—לעיתים נחשפים 1% מהחברים ולעיתים 2%, ללא אפשרות חיזוי מדויקת (מקור) .

אילו סוגי פוסטים מקבלים כיום  עדיפות מבחינת חשיפה אורגנית  באלגוריתם של פייסבוק ?

סוגי פוסטים שמקבלים עדיפות

• וידאו קצר Reels ו-Storyסרטונים קצרים, אותנטיים, מקוריים וחווייתיים (15–60 שניות) עם מסר ברור עובדים מצוין.​
  סרטונים אלו מובילים לאחוזי מעורבות גבוהים ומוצגים בקידום הפיד והקבוצות.​
• סקרים, שאלות ודיונים:
  פוסטים מזמינים שמחוללים שיח—סקרים, מבחנים, ושאלות פתוחות—זוכים לעדיפות כי הם יוצרים תגובות ודיונים בקהילה ( מקור)
• פוסטים אינטראקטיביים (Polls, Quizzes):
  פוסטים שמצריכים פעולה מהגולש—הצבעה, חידון, שיתוף חוויה—מעלים את ערך הפוסט באלגוריתם ( מקור) .

מה המצב ברשתות חברתיות אחרות ?

החשיפה באינסטגרם  יחסית יותר גבוהה  9.4%

ברשת לינקאדין :  5.3%

החשיפה האורגנית בלינקדאין גבוהה יותר בהשוואה לפייסבוק, במיוחד עבור תכנים מקצועיים וממוקדים, אך גם בלינקדאין מסתמנת ירידה הדרגתית בחשיפה האורגנית בשנים האחרונות בעקבות שינויים באלגוריתם וקידום תכנים ממומנים. עדיין, הפלטפורמה נהנית ממעורבות משמעותית יחסית—בעיקר עבור פוסטים שמייצרים ערך, דיון מקצועי ותגובות אמיתיות בין משתמשים.

בשנים האחרונות לינקדאין מקדמת יותר תכנים ממומנים, מה שמוביל להאטה מסוימת בחשיפה האורגנית מי שמפרסם תכנים ללא תקציב ממומן יוכל להגיע בממוצע ל-5%–10 מהעקבים שלו, לעומת 1–2% בלבד בפייסבוק ( מקור) .

 

לסיכום: הירידה בחשיפה האורגנית בקבוצות פייסבוק היא מגמה רחבה, תוצאה של שינויים יזומים באלגוריתם, ריבוי תכנים והעדפה הולכת וגוברת של קידום ממומן. 

 

היתרונות של SciSpace למחקר אקדמי

 

https://scispace.com

כלי  מבוסס AI    המאפשר מספר שימושים בתהליך העבודה המחקרי, כולל חיפוש מאמרים, חילוץ מידע מתוכם בטבלה ושמירתו בפתקים במחברת ייעודית , חילוץ קונספטים ממאמרים, מענה על שאלות לגבי המאמרים, ניסוח מחדש. כחלק מסקירת הספרות   שSciSpace  יוצר  עבורכם נוספה האפשרות לבחור ב- Deep Review– חיפוש מעמיק יותר, מבוסס סוכן חכם ומודל "חושב".

לכל תוצאה בחיפוש נוצר גם פודקסט קצר שמסכם את עיקרי המאמר. כעת מוצע גם סוכן (Agent) כאחת האפשרויות בכלי. הוא מציע פעולות רבות כמו ניתוח נתונים, יצירת פוסטר ועוד.. נכון לעכשיו יש 300 קרדיטים לשימוש בסוכן ללא תשלום למצטרפים חדשים ו – 100 נוספים כל חודש. ניתן להשתמש בכלי גם מתוך ChatGPT באמצעות ScispaceGPT 

  Scispace  כולל גם כלי ייעודי לכתיבה, המאפשר  הוספת רפרנסים, אך מאפשר עבודה חינמית מאוד מוגבלת. בנוסף ניתן לשמור מאמרים בספרייה אישית. ניתן לחלץ מידע מתוצאות החיפוש וגם מקובצי PDF המועלים לספרייה האישית באתר.

למשתמשים  ב Scispace יש  יכולת לשאול שאלות בזמן קריאת המאמרים ולקבל תשובות מיידיות. ניתן להעלות מאמרים משלכם לספרייה אישית ולנתח אותם בכלי, ולשמור את המידע במחברת דיגיטלית המאפשרת ארגון, עריכה ושיתוף.

הכלי מציג יכולות מתקדמות בתחום סקירת הספרות, כולל שילוב של חיפושים מרובי שלבים שמעמיקים ומעדכנים את תוכן התשובות, וכך מסייע ביצירת סקירות ספרות עשירות ומעמיקות יותר בהשוואה לכלים דומים.

היקף המידע :

מעל 282 מליון מאמרים, שמקורם העיקרי (לפי הרצאה של מפתח הכלי) הם המאגרים Semantic Scholar, Open Alex. 

לסיכום, , SciSpace הוא כלי מהפכני בתחום המחקר האקדמי המסייע בחיפוש, ניתוח, הסבר וכתיבה של מאמרים מדעיים ומתמקד ביצירת חוויית מחקר אינטראקטיבית וממוקדת, עם תמיכה בשפות שונות ובהן עברית.​

זהו כיום הכלי האינטגרטיבי המועיל ביותר לסטודנטים ולחוקרים באקדמיה  שרוצים לעשות הכול במקום אחד.

https://scispace.com

ל-SciSpace יש שתי תוכניות עיקריות: תכנית חינמית בסיסית ותכנית פרימיום בתשלום. ההבדלים ביניהן באים לידי ביטוי בעיקר בכמות, גמישות, ועומק השימוש בתכונות האינטליגנטיות של הכלי. 

עלות מנוי הפרימיום ל-SciSpace נעה סביב 12-20 דולר לחודש, תלוי אם משלמים מראש לשנה (12$ לחודש בתשלום שנתי) . 

 חוקרים פעילים שזקוקים לניתוח מתקדם, ניהול חומרים מקיף, וייעול תהליכי סקירת ספרות – מדווחים שהפרימיום חוסך לא רק זמן אלא גם מגביר את רמת התוצרים וגמישות העבודה.  במיוחד כאשר מדובר בביצוע חיפושי עומק תדירים, כתיבת דוחות מחקר והיערכות למאמרים או הצעות מחקר, רוב המשתמשים הפעילים מציינים שהתמורה מצדיקה את העלות החודשית ( מקור).

תהליכים שדרשו בעבר שעות הופכים לעניין של דקות; לדוגמה סריקה וסיכום של מאמרים – במקום 3-4 שעות עבודה, החוקר יכול להפיק סיכום ראשוני תוך 5-10 דקות לכל מאמר (מקור) .

 השוואת תכונות החינם והפרימיום 

מקורות המידע

מקור 1 :  הטכניון , ספריית רפואה ע"ש אלפרד גולדשמידט

מקור 2 :  SciSpace Review 2025: The Ultimate Research Companion for Academic Benefits

By Anwesha Gogoi

July 9, 2025

מקור 3 : Integration of AI tools into your research: SciSpace - LibGuides

רשת המחקר למדעי החברה (SSRN - Social Science Research Network): תמונת מצב - נובמבר 2025

 

https://papers.ssrn.com/

SSRN  היא מאגר מקוון עולמי למאמרים מדעיים ול"working papers" כלומר, טיוטות או גרסאות מוקדמות של מחקרים שטרם פורסמו בכתבי עת רשמיים.
 המאגר נוסד בשנת 1994 על-ידי שני כלכלנים – מייקל ג'נסן  (Michael C. Jensen) ו־ויין מארון (Wayne Marr) – במטרה לאפשר לחוקרים לשתף את מחקריהם במהירות ולקבל משוב מהקהילה האקדמית.

מבנה ותפעול

• מאז 2016  רשת SSRN  נמצאת בבעלות  ובתפעול חברת Elsevier  ומנוהלת כחלק ממערכת Mendeley Data ו־Scopus.
• ניתן לפתוח חשבון משתמש בחינם, להעלות מאמרים וליצור פרופיל חוקר אישי.

מאות אלפי סטודנטים וחוקרים משתמשים ב-SSRN גם ככלי לקבל השראה, התעדכנות וכמקור מידע למחקרים חדשים, לרבות שימוש נרחב בתחום הבינה המלאכותית ויישומיה באקדמיה.

תחומי עיסוק עיקריים

SSRN  מחולקת לרשתות משנה (Networks) לפי תחומי מחקר:

• כלכלה  (Economics)
• משפטים  (Law)
• מדע המדינה  (Political Science)   
• חינוך (Education)
• פסיכולוגיה  (Psychology)
• טכנולוגיה ומדעי המחשב  (Technology)
• קיימות ומדעי הסביבה  (Sustainability)
• בינה מלאכותית, מדיניות ציבורית ( AI)

מאפיינים עיקריים

•  SSRN מאפשר לחוקרים להעלות מאמרים אקדמיים ישירות לאתר בפורמט PDF, לרוב כגרסאות מוקדמות (preprints) של מאמרים עוד לפני פרסומם הרשמי, והמאמרים זמינים להורדה חופשית ברחבי העולם.
• אפשרות לעקוב אחרי חוקרים ותחומים ספציפיים
• הרשת  של  SSRN  כוללת, נכון לאוקטובר  20025 , 2,455,978  חוקרים מרחבי העולם המדעי
• כאמור , פרסומים ב-SSRN עצמם אינם נחשבים לפרסום אקדמי "רשמי" במובן המקובל של מאמר שעבר תהליך שיפוט עמיתים (peer- review)  ופורסם בכתב עת מדורג..  
• SSRN הוא בעיקרו,  מאגר הפצה מהירה ונגישה של גרסאות מוקדמות (preprints) של מאמרים וחקר, ולרוב משמש כפלטפורמה להצגת הטיוטה הראשונית לציבור ולחוקרים.
• עם זאת, בשדות מסוימים (כלכלה, משפטים, ניהול) נהוג להעלות את המאמר ל-SSRN במקביל או לפני הגשתו לכתב-עת אקדמי, והוא נחשב כציון דרך משמעותי בשל חשיפתו לקהילה האקדמית. הפרסום בSSRN מקנה אמנם נראות וחשיפה רבה, אך אינו מהווה תחליף לפרסום בכתב עת אקדמי מוכר, ולעיתים אף אינו מוכר במסגרת קידום אקדמי, מדדי פרסום והערכה אקדמית רשמית.

נתונים עדכניים

• המאגר כולל כיום מעל 1.7 מיליון מאמרים מחוקרים מכל העולם, ומדי שנה נוספים אליו מאות אלפי מחקרים חדשים.​
• רק בשנה האחרונה נוספו כ-230,000 מאמרים חדשים למאגר
• 19,000-20,000  מאמרים חדשים לחודש
• מרבית התוכן נגיש להורדה חינמית, , בהתאם לזכויות הפרסום.

רשת המחקרים בעברית  (HRN)

ב-SSRN פועלת גם רשת מחקר ייעודית בעברית ("Hebrew Research Network" – HRN), שבה ניתן למצוא תקצירים ומאמרים מלאים בעברית ובאנגלית על נושאים ישראליים ובינלאומיים, במגוון תחומי דעת: משפט עברי, משפט ציבורי, סביבה, מדיניות, ניהול, אנתרופולוגיה, יזמות, ביטחון לאומי, מדעי הרוח, מנהל עסקים ועוד.

קישור 

הרשת  בעברית מנוהלת כיום על ידי אורן פרז וחנן מנדל, חוקרים בכירים באקדמיה הישראלי

חיפוש מתקדם  ברשת SSRN  ( קישור)

הרצתי שאילתת חיפוש במאגר בנושא של סטודנטים ושימוש בAI  לצרכי כתיבת עבודות, וקיבלתי מאמרים מעניינים ומחדשים בנושא.  מסנן החיפוש היה : רק מאמרים מהשנה האחרונה.

קישור לחיפוש המתקדם של  SSRN

  ראו גם :

רשת המחקר למדעי החברה (SSRN) הוא מאגר אינטרנט של מחקרים אקדמיים במדעי החברה

https://tinyurl.com/jabb2e4u