חפש בבלוג זה

יום שבת, 1 בדצמבר 2012

הרשת החברתית מחקרית מנדלי וכלי העזר שלה – תמונת מצב 2012



דו"ח מחקר של מנדלי – פעילות מחקרית והקשר בין פעילות מחקרית ואינדיקטורים כלכליים

הרשת החברתית האקדמית מנדלי שהושקה בשנת 2009 מקבצת סביבה היום למעלה מ- 2 מיליון חוקרים מרחבי העולם כולו. לציון פעילות זו ברשת, Mendeley פרסמה דו"ח ובו ניתחה את הפעילות המחקרית של 2 מיליון החוקרים באופן כללי ואת הקשר בין הפעילות המחקרית ואינדיקטורים כלכליים .מן הראוי לציין שמנדליי כוללת גם שירות/כלי ביבליוגרפי בגרסה וובית ושולחנית עם אפשרות לסינכרוניזציה ביניהם ומאפשרת ליצור בסיס נתונים של רשומות ביבליוגרפיות של מסמכים שונים.


 
 Mendeley is a free reference manager and academic social network that can help you organize your research, collaborate with others online, and discover the latest research
 
מנדליי: שיתוף פעולה ביבליוגרפי. אהבה כהן, המכללה האקדמית בית ברל , יועצת של מנדליי בארץ

"בהרצאה באוניברסיטת תל אביב " הוצגה הרשת החברתית לאקדמיה מנדליי על שני חלקיה התוכנה השולחנית והשירות הוובי. לאחר סקירה היסטורית קצרה על הרשת וייסודה הוצג בפירוט תוך מתן דוגמאות נושא הפונקציונליות של הרשת. מנדליי, שכללה נכון ליום ההרצאה 240 מיליון פריטי מידע , בנוסף לפונקציונליות שלה כרשת חברתית לאקדמיה משמשת גם כתוכנה ביבליוגרפית שמאפשרת פונקציות מתקדמות כולל חילוץ מידע ביבליוגרפי של קובצי PDF, שליפת מידע ביבליוגרפי מאתרים נתמכים ולכידת מסכים מדפי ווב. 

ההרצאה הציגה את יתרונותיה של הרשת ביחס לשירותים דומים ואת תרומתה לאנשי האקדמיה בכל הקשור לניהול מסמכים, שיתוף פעולה וגילוי ידע. כמו כן ההרצאה נתנה מענה לשאלה כיצד ספריות יכולות לתמוך בסטודנטים, במרצים ובחוקרים באמצעות מנדליי תוך הצגת דוגמאות מעשיות מהשטח. למצגת ההרצאה
דרך : בלוג הספריות של אוניברסיטת תל אביב  ( סקירה מועילה של ד"ר יפה אהרוני)
קישור


יתרונות לחוקר האקדמי או כותב המאמרים 

  1. שלא כמו תוכנות אחרות לניהול מקורות, מנדליי היא תוכנה מבוססת אינטרנט וחינמית. עבור מי שמתמודד עם כתיבת עבודה אקדמית או כתיבת מאמר , מנדליי יכולה לסייע במספר מישורים:
  2. ביצוע אינדוקס של כל קבצי ה-word, Pdf  , כלומר, מנדליי הופכת להיות מאגר של כל הקבצים שאספתם. היא יכולה להציג את הקבצים הללו בפילוחים שונים – מאפשר יותר שליטה על חומרים והבנה ברורה יותר של מסת המידע שנאספה

  1. מאחר והקבצים מאורגנים כבר במערכת מנדליי, ניתן כעת לערוך חיפושים רוחביים על כלל מאגרי הקבצים שלכם.
  2. כל הקבצים שנאגרו במערכת מנדליי מוכנים לציטוט מיידי בעבודה שלכם. רק בחרו איזה מקור לצטט והציטוט יופעל אוטומאטית.
מקור וקרדיט
 

מערכת Mendeley לניהול מידע אקדמי – כלי עזר יעיל לחוקרים ולאנשי מקצוע

לתוכנות ניהול הביבליוגרפיה מספר יתרונות ייחודיים:
·         יכולת מיון לפי פרמטרים שונים.
·         יכולת להוסיף הערות, קישורים ומידע נוסף משלים למידע מבלי להציגו בהכרח ברשימה.
·         יכולת לשתף אחרים ולקבל מעמיתים רשימות מוכנות מראש.
·         יכולת לייבא מידע ביבליוגרפי ממאגרי מידע ובכך לחסוך הקלדה וטעויות.
·         יכולת להמיר רשימות מסגנון אחד למשנהו בהקלקה בודדת.
·         יכולת לבצע חיפוש בחלק מהמאגרים, לקשר ולהוריד מידע ישירות מהמאגר.
·         יכולת כתיבת הרשימה תוך כדי כתיבת תוכן העבודה (Cite while writing).
מעבר לתכונות אלו ניתן לחשוב על מספר שמושים מועילים נוספים:

·         זיהוי של מאפייני הרשימה – באמצעות מיון לפי תאריך ניתן להתרשם מהר מאד אם הרשימה שלנו מרוכזת בעבר או חלילה מתעלמת ממנו יתר על המידה.
·         זיהוי חוקר – באמצעות מיון לפי שם החוקר נוכל לזהות מהר מאד אם נפקד מקומם של חוקרים ידועים בתחום. מקור להערה אפשרית של הקורא המעורה.
תכונות אלו מדגישות את יתרונן של תוכנות אלו ועולות על חסרונותיהם (הצורך לתחזק את הרשימה ולעדכן אותה. פעולה זהה לכתיבה בוורד אם טרם התחלנו או הקלדה חוזרת אם הרשימה כבר קיימת).
הכלים החדשים שמציע הווב לארגון החומר מספקים גם את ההיבט החברתי של האפשרות לשתף את החומר בין חוקרים או תלמידי מחקר. 

"מנדליי "היא מערכת מידע חדשנית למדי ויעילה לניהול רפרנס אקדמי הנחשבת כאחת היעילות והמקיפות ביותר בעולם האקדמי . ניתן לארגן ולמיין את כל פריטי הביבליוגרפיה של החוקר או המומחה.
ניתן לקבל מושג ברשת שהקימה Mendeley, לגבי מיהם החוקרים הנקראים ביותר וכתבי העת הנקראים ביותר בתחום המחקר שלך כמשתמש רשום . Mendeley היא גם תוכנה אקדמית שמארגנת את קבצי המחקר במחשב.
היא מרכזת את פרטי המידע מקבצי הPDF במחשב המשתמש ומאפשרת בכך חיפוש קל ונוח בקבצי הPDF ואת היכולת לייצר רשימה דיגיטאלית של מקורות .קישור
הערכה בינלאומית של היישום :



הערכה בישראל של היישום

יתרונות וחסרונות
יתרונות:
·         חינמי
·         מסנכרנים עם האינטרנט. אפשר גם לנהל את הרשימה דרך הדפדפן (אם כי אני לא בטוחה בנוגע לשימוש עם האופיס)
·         משתלב טוב עם אופיס ואופן-אופיס (אם זה רלוונטי)
·         יודע לחלץ נתונים מקבצי PDF!
·         cross platform (יש גרסאות מאק ולינוקס)
חסרונות:
·         אי אפשר לייצר היררכיה של תיקיות
·         לא מכיר קיצורים של שמות ג'ורנלים (שזה, מבחינתי, ממש מעצבן)
בינתיים, מבחינתי, יותר יתרונות מחסרונות – אני עובדת איתו...
מקור וקרדיט :


שוק תוכנות ניהול הביבליאוגרפיה או מנהלי מקורות (bibliography manager)) מציע מגוון רחב של כלי ציטוט אוטומאטיים ברמות השונות של המשתמשים בהתאם לצורכי המחקר שלהם או לצורכי סמינריון . אחת התוכנות המוצלחות היא תוכנת ניהול מקורות המידע היעילה מנדליי (mendeley). תוכנה זו יכולה לסייע לסטודנטים הכותבים את עבודתם האקדמית להתמודד עם מבול המידע והמאמרים והיא יכולה לייצר עבורם תשתית נוחה יותר ומאורגנת להצגת מכלול המידע שנאסף עד כה לצורכי המחקר. שלא כמו תוכנות אחרות לניהול מקורות, מנדליי היא תוכנה מבוססת אינטרנט וחינמית. מנדליי הופכת להיות מאגר של כל הקבצים שאספתם. היא יכולה להציג את הקבצים הללו בפילוחים שונים, תהליך שמאפשר יותר שליטה על חומרים והבנה ברורה יותר של מסת המידע שנאספה ע"י החוקר או הסטודנט. במידה והתוכנה לא מצליחה לזהות את נושא המאמר, ניתן להקליד אותו ידנית ולהורות לתוכנה לחפש את ההשלמה של המקור בגוגל סקולר. במרבית המקרים ההשלמה נכונה. היא איננה מתבצעת בעברית.


"זו תוכנה שנקראת Mendeley. מתקינים אותה במחשב ואז מנהלים ביבליוגרפיה בשתי דרכים: אפשר להגיד לתוכנה לעקוב אחרי תיקיה (או יותר) במחשב וכל קובץ PDF שנכנס אליה היא מייבאת ומעדכנת את הנתונים הביבליוגרפיים ישירות מהקובץ (בהצלחה די רבה, אני מוכרח לציין) – וכמובן שאפשר לייבא מהאינטרנט ולהזין ידנית. היבוא מהאינטרנט לא תמיד עובד לי כמו שצריך, אבל מדובר בתיקונים שקל לעשות. מה שנוח בתוכנה הוא שהיא מאפשרת הזנת תגיות לכל מקור וחיפוש קל בין המקורות, כך שקל להתמצא כשיש הרבה מקורות. בנוסף היא מתממשקת יופי גם עם וורד"

מוצרי תוכנה אחרים בקטגוריה זו:

Getting started with Connotea

מקור וקרדיט
 
 סקירות הערכה נוספות : 


 היא מתממשקת עם וורד ואופן אופיס כדי ליצור ציטוט וביבליוגרפיות באופן פשוט וקל ועוד
מנדליי מוכר מאמרים

"מנדליי היא, בבסיסה, תוכנה ביבליוגרפית. האקדמאים מביניכם אולי מכירים את אנד-נוט הנפוצה אך יקרה להפליא, או את תוסף זוטרו לשואש. למי שלא מכיר: תוכנה ביבליוגרפית מסייעת לכותבים באקדמיה לרכז ספריה של מראי מקום, ולשלב אותם בקלות לתוך טקסטים, בין אם כמראי מקום אינדיווידואליים, ובין אם כרשימה ביבליוגרפית מלאה. תוכנה ביבליוגרפית טובה תקל עליכם את המלאכה המעיקה משהו של כתיבת ביבליוגרפיה. היא במיוחד שימושית לאקדמאים שמתחילים לחשוב לכיוון של פרסומים, מכיוון שכתבי עת שונים דורשים סגנונות שונים של שיטות ציטוט. מנדליי – כמו גם תוכנות אחרות – יכולה לשנות את סגנון הציטוט במאמר בקליק אחד. מנדליי מתממשקת עם וורד או אופן אופיס כדי להפוך את ניהול הביבליוגרפיה של כל מסמך לפשוט ואינטואיטיבי למדי, ועושה זאת בהצלחה מרובה (אם כי לא בלי תקלות, לפחות באופן אופיס"(.

"כדי להקל על משימת בניית ספריית הציטוטים שלכם, מנדליי יודעת לשאוב מידע ביבליוגרפי על פריטים שונים ממגוון מקורות. ראשית, מנדליי מארגנת לכם את כל קצבי ה-PDF שזרוקים לכם ברחבי הכונן. היא יודעת לשאוב מתוכם את המידע הביבליוגרפי במידה מרשימה של הצלחה (ובדרך כלל יודעת גם לזהות כשההצלחה היא חלקית ולבקש מכם לסייע לה להשלים את החסר). התוכנה גם יכולה, אם תרצו, לרכז את כל הקבצים בספריה אחת ולשיים אותם בצורה אחידה (למשל, מחבר – שנה -כותרת). אפשר גם להגדיר לתוכנה לעקוב אחרי ספריות ספציפיות ולייבא משם PDFים חדשים שהורדתם. אם אתם כמוני, יש לכם ספריה ענקית של קבצים עם שמות רנדומליים וחסרי פשר שהורדתם פעם ורציתם לקרוא, ועכשיו בלתי אפשרי לאתר אותם. מנדליי תגלה עבורכם את הקבצים הללו, ותעזור לכם לסדר את אלו שתורידו בעתיד" .

"לתוכנה יש גם תוספים לדפדפנים השונים שמאפשרים ייבוא מידע ישירות מתוך מאגרי מאמרים וספרים ברשת. רוצים לצטט ספר כלשהו שקראתם פעם אבל כבר אין לכם את המידע הביבליוגרפי שלו? לכו לעמוד הספר באמאזון או גוגל בוקס, הפעילו את התוסף, ומנדליי תעתיק את כל המידע הדרוש ותעביר אותו ישירות לספרית מראי המקום שלכם. מאמרים שאינם מאחורי חומת תשלום התוכנה אפילו תדע להעתיק במלואם, במקביל ליצירת הרשומה החדשה בספריה שלכם, כאשר תפעילו את התוסף באחד מעשרות מאגרי המידע הנתמכים. לבסוף, אם התוכנה לא מכירה אתר מסויים, היא פשוט תשמור עותק (טקסטואלי) של העמוד ותשמור רשומה על העמוד עצמו – דרך מצויינת למי שאוסף חומר מהאינטרנט עצמו."
.
"אחד השימושיים העיקריים שהכי משכו אותי במנדליי בתחילה היה יכולות ההערה על PDFים, בין אם באמצעות מירקור, השארת פתקיות או סתם ניהול רשימת הערות לצד כל טקסט. מנדליי גם מאפשרת תיוג של טקסטים, מה שמסייע במציאת קשרים בין טקסטים שאולי לא הייתם מבחינים בהם אם קראתם אותם במנותק זה מזה. בנוסף, מכיוון שאפשר לשמור את הספריה שלכם על הענן ולסנכרן אותה בין מחשבים, מנדליי גם משמרת את ההערות שלהם ומעבירה אותם בין מחשב למחשב.[1] בנוסף, הספריה שלכם, כולל הקבצים שבחרתם לסנכרן, זמינה מכל מקום ברשת"

אבל היתרונות הכי גדולים של מנדליי הם בתכונות החברתיות שלה. מנדליי הוקמה על ידי היזמים שהקימו את סקייפ ולאסט.אף.אם., ולכן תוכננה מראש עם מרכיב חברתי חשוב 
.
"ראשית כל, מנדליי הולכת והופכת למאגר המאמרים הגדול ביותר בעולם. כבר עכשיו אפשר לבצע חיפושים אחרי מאמרים וספרים דרך המאגר של מנדליי ובדרך-כלל למצוא את מה שמחפשים. השילוב עם טכנולוגיית OpenURL שמופעלת בספריות אוניברסיטאיות ברחבי העולם הופכת את הדרך ממציאת מאמר להורדת עותק שלו למחשב לקצרה במיוחד".

"אבל כמו תמיד, היתרונות מתחילים להיות ברורים כשמנצלים את הקראוד-סורסינג שבקהילה שכזו. מכיוון שהתוכנה מעודדת את המשתמשים לתייג את הטקסטים השונים בה, נוצרים הלכה למעשה מאגרי מידע בנושאים ספציפיים. אם אתם רוצים לערוך סקירת ספרות בנושא מסויים, מקום מצויין להתחיל הוא לבחון מה נמצא תחת התגיות הרלוונטיות במאגר של מנדליי. הסטטיסטיקות שהאתר מספק גם מאפשרות לדעת איזה מאמרים הכי פופולאריים, כמו גם אלו תגיות אחרות מקושרות לעיתים קרובות למאמרים שאותם מצאת"
.
"דווקא התחומים הרלוונטים אלי – מדעי החברה – זוכים לפחות הצלחה במנדליי עד כה, וזו אחת הסיבות שהחלטתי לנסות לפרסם את התוכנה. ככל שיותר אנשי מדעי החברה יצטרפו לקהילה, כן ייטב לי" 

"מעבר לשימושי הקראוד-סורסינג, לפן החברתי של מנדליי יש גם צדדים ישירים יותר. מנדליי מאפשר להקים קבוצות שיכולות לשמש למגוון מטרות. קבוצות פתוחות, כמו זו שמשמשת את רשימת הקריאה הפומבית שלי, יכולות לשמש לרשימות קריאה, לקבוצות דיון כלליות, וכדרך לא רעה ליצור קשרים עם אנשים שעובדים בתחומים קרובים לשלכם. רשימות סגורות, לעומת זאת, יכולות לשמש ככלי מצויין לשיתוף פעולה אקדמי, באמצעות סנכרון ספריית הטקסטים של כל המעורבים, ואפילו סנכרון ההערות על כל אחד מהטקסטים הללו: ביבליוגרפיה מוערת אינסטנט! אחד הרעיונות המעניינים ששמעתי עליהם הוא שימוש במנדליי עבור סמינר, ככלי של המרצה לתקשר עם הסטודנטים מחוץ לכיתה, להפיץ ביניהם טקסטים לקריאה ולהעיר עליהם הערות במשותף לקראת הדיון בכיתה"

"מנדליי רחוק מלהיות כלי נטול בעיות. באופן כללי, מדובר בתוכנה שנמצאת בשלבים אחרונים של הבטא שלה (הגרסא האחרונה שיצאה היא 0.9.9.2), אבל נראה כי גם אחרי שתצא באופן רשמי היא לא בדיוק תהיה מושלמת. למשתמש העברי, ראשית כל, התוכנה היא בעייתית מאוד. התמיכה שלה בעברית היא בעייתית, בלשון המעטה. המשמעות היא שאת החלק בביבליוגרפיה שלהם שהוא בעברית, אתם תאלצו לתקן באופן אינטנסיבי, או פשוט לכתוב אותו ידנית. במילים אחרות – הכלי הזה מוגבל למדי עבור הסטודנט הישראלי המצוי. עם זאת, עבור אקדמאים בשלבים מתקדמים ביותר, שבין כה וכה עיקר כתיבתם באנגלית, מדובר בכלי שימושי מאוד. (אני גם מנסה לדרבן את יוצרי התוכנה לשפר את התמיכה בשפות ימין-לשמאל, אבל זה לא בראש סדר העדיפויות שלהם( ."

"בעיה נוספת של התוכנה היא שעדיין אין דרך נוחה לתקן או לשנות את סגנונות הציטוט שלה. אמנם יש כמה מאות סוגים שונים שהתוכנה תומכת בהם, אבל כדי לבצע שינוי כלשהו (וכבר נתקלתי בשינויים דרושים), צריך להפשיל שרוולים ולנבור בתוככי קבצי ההגדרה, שבנויים ב-Citation Style Language. הדוקומנטציה הלקויה, נכון לעכשיו, של הקישור בין השפה הזו לבין מנדליי, הופכת את המשימה הזו לאפילו קשה יותר. האנשים שמאחורי מנדליי הבטיחו לבנות פתרון אינטואטיבי יותר לבעיה הזו, אך נכון לעכשיו, אין באופן פתרון שכזה"

"בנוסף, באופן אופיס לפחות, הוספת ציטוטים הופכת איטית יותר ויותר ככל שהקובץ מתארך ומספר מראי המקום גדל. זה לא מורגש בקבצים בגודל בינוני, אבל כמי שעובד על דוקטורט, אני מרגיש שאני נאלץ לעבוד על כל פרק בקובץ נפרד כדי לשמור על זמני תגובה שפויים. לזכותם של מנדליי יאמר שהם מפעילים מרכז הצעות ודיווח על באגים יעיל למדי, ואפשר לראות לעיתים קרובות מאמץ ניכר לסייע למשתמשים, להוסיף פיצ'רים מבוקשים ולהתמודד עם באגים בעיתיים. אבל הרבה אנשים מאבדים את הסבלנות בדרך בגלל הבאגים שעוד יש. עבורי, בכל אופן, היתרונות של התוכנה משמעותיים הרבה יותר מאשר החסרונות שלה".

 

מדריכי עזר והנחיות


Mendeley 2012: How to Use It

Organizing your personal research library and compiling bibliographies: I was an EndNote refusenik, but now I’m a Mendeley convert
קישור ישיר


How To Use Mendeley (A Citation Guide)

קישור ישיר




Using Mendeley for Research Management

Key Features
The key features of Mendeley are roughly organized into three categories:
§  Organize: indexes and organizes your PDF (and other) documents into a bibliography, all the while gathering details and building an index that then allows you to search, custom categorize, and cite from these materials. In addition to drag-and drop functionality, the Mendeley Web Importer and COinS support allow you to quickly access and import documents from other resources (see list at the site). Again, here your mileage may vary as to usefulness, depending on your field. Once you have your documents in Mendeley, you can read, search, annotate, and highlight within the integrated PDF viewer; this is why Mendeley was mentioned by users and reported in Ryan Cordell’s post How Do You Organize and Annotate PDFs? (Reader Response Roundup).

§  Share: at its core, Mendeley is a social network; you can create groups, invite friends (fellow researchers), and stay up to date on what people are reading (or, at least, what they’ve added to Mendeley). Again, this assumes that people in your field are actually using it. Currently, Mendeley users tend to be in the sciences.
§  Discover: going hand in hand with the social/sharing aspects is the discover network—or the potential for one. You can “navigate the web of knowledge” and view the most read authors, journals, and publications within your field or other fields, as tags and other keywords are extracted by the items in users’ libraries.
Fundamentally, Mendeley is a bibliographic database, like EndNote, Zotero, and others. It does what you expect of such software: store, organize, sync your research, allow you to annotate it, make it available for export and other uses. It includes plugins for Microsoft Word and OpenOffice so you can cite while you write and generate bibliographies when you’re through.
The “extra” or value-added features of Mendeley compared to other tools includes the collaboration aspects and the research trends both within your library and your field as a whole.


 
By at אין תגובות:
Labels: , , , , , ,

יום שישי, 30 בנובמבר 2012

Open Library : מפרויקט ניסיוני לספריה דיגיטלית אדירה


הפרוייקט הניסיוני של האתר Internet Archive שמטרתו לרכז מידע על ספרים ברחבי העולם באתר בפורמט ויקי הפך להיות ספריה דיגיטלית אדירה , מהמשמעותיות ביותר כיום במרחב האינטרנט. האתר התחיל בשנת 2006 כמאגר מידע על יותר מחצי מיליון ספרים והציע בזמנו קישורים רבים לעותקים אלקטרוניים חינם.  כיום , נכון לשנת 2012, יש במאגר כבר  מידע על 20 מיליון כותרים אלקטרוניים ועוד היד נטויה (over 20 million records ).

מידענים ומומחי תקשוב רבים טרחו ועמלו בארה"ב בשש השנים האחרונות מאז שהמיזם הוקם כדי להפוך אותו לספריה הדיגיטאלית המשמעותית ביותר באינטרנט כיום.

Open Library הוא פרויקט שלא למטרות רווח של ארכיון האינטרנט, שממומן בחלקו על ידי ספריית קליפורניה.

הפרויקט שם לו למטרה לקטלג את כל הספרים שאי פעם יצאו לאור – בין אם הם print או out of print, קבצי טקסט או קבצים סרוקים. בכך שונה הוא מפרויקט גוטנברג שכולל טקסטים של ספרים אשר זכויות היוצרים שלהם פקעו. הספרים בטקסט מלא הם ספרים ששייכים לרשות הכלל (public domain) כלומר אינם כבולים בזכויות יוצרים.
 

הפיתוח הטכנולוגי של הספריה הדיגיטלית Open Library נעשה ע"י המתכנת Aaron Swartz בשנת 2006 . האתר שודרג בשנת 2010 כאשר בסיס הנתונים הוא Infobase תוך התבססות על בסיס נתונים מאד יעיל בשם PostgreSQL .





 למידע נוסף על המיזם בוויקפדיה באנגלית
כיצד לפתוח כרטיס קורא בספרייה הדיגיטאלית?

A library bigger than any building

ראה גם :

ארגון ספריות המחקר האמריקאיות על אסטרטגיות להגדלת כמות התכנים החופשיים
 
By at תגובה 1:
Labels: , , ,

יום רביעי, 26 בספטמבר 2012

איתור מידע אקדמי באמצעות גוגל סקולר




גוגל סְקוֹלַר )באנגלית( Google Scholar)  הוא מנוע חיפוש מקוון מבית היוצר של גוגל, הממפתח את הטקסט המלא של ספרות מחקרית ממגוון רחב של הוצאות ובמקצועות שונים. 

מנוע החיפוש, שהושק בגרסת בטא בנובמבר 2004, כולל בעיקר כתבי עת מקוונים שעברו ביקורת עמיתים מאירופה וארצות הברית ושייכים להוצאות הגדולות ביותר בתחום. הוא דומה בהתנהלותו למנועי החיפוש החינמיים Scirus מ-Elsevier, CiteSeerX, ו-getCITED. הוא דומה גם למנועים למנויים Scopus של Elsevier וWeb of Science  
 

google Scholar  מנסה לסנן דפי אינטרנט כלליים ולכלול בתוצאות החיפוש רק קישורים למאמרים, הרצאות מכנסים והפניות לספרים- סוג המקורות שהייתם מצפים למצוא במאגרי מידע כגון PsycNET, Historical Abstracts 

 google Scholar שכולל מאמרים מכתבי עת וגם מציג נתונים על ציטוטים של מאמרים נחשב לעתים כמקור אלטרנטיבי או משלים למאגרי מידע ייעודיים לציטוטים כמו Web of Sciences או Scopus. .

בעיקרו של דבר הGoogle Scholar  אינו בנוי כמסד נתונים כמו מאגרי המידע הגדולים Proquest   או ERIC . מדובר של שירות איחזור-מידע המבוסס על שיגור  Crawler  (תוכנת איסוף מידע) לאוספים אקדמיים רבים ומגוונים באינטרנט. 

גוגל סקולר בן 10 – ראיון עם מי שעומד מאחוריו


 השוואה בין תכונות מנוע החיפוש Google Scholar ובין תכונות רב-מנועי הידועים בשם Metasearch systems

מנועי Metasearch מבוססים על עיבוד נתונים מהיר הידוע בשם just-in-time-processing בעוד ה- Google Scholar מבוסס על עיבוד המידע הביבליוגראפי מסוגjust-in-case processing . כלומר , העיבוד מבוסס על סט מידע נתון וידוע מראש. מידענים וספרנים מטילים ספק ביכולת האיסוף השיטתית של ה- Google scholar , עם זאת הוא הפך להיות פופולארי בקרב חוקרים. בסופו של דבר, למנועי חיפוש מסוג Metasearch יש יותר יתרונות מבחינת איסוף מידע מחקרי והספריות מעדיפות אותן על פני שימוש ב- Google Scholar. אבל הסטודנטים והחוקרים באוניברסיטאות מעדיפים להשתמש ב Google Scholar  .
מקור :
Tamar Sadeh, "Google Scholar Versus Metasearch Systems", High Energy Physics Libraries Webzine, issue 12, February 2006



Google Scholar מול מאגרי המידע המקוונים: הערכה בשנית

למרות הליקויים, יתרונו הגדול של Google Scholar הינו חיפוש מהיר במיוחד בטקסט מלא של פרסומים ממילוני מקורות. בנוסף, המצדדים ב- Google Scholar מדגישים את חלקו התוכני: כיסוי, מגוון מקורות, גודל ותפוצה. אחוז כתבי-העת גדל במידה ניכרת מאז היווסדו, מכיוון שכל מפרסם אקדמי רוצה להיות חלק מן העולם של גוגל. גם איכות בסיס הנתונים (source base) השתפרה באמצעות מפתוח הטקסט המלא של אלפי כתבי עת אקדמיים
הויכוח על ערכו המידעני של מנוע החיפוש האקדמי Google Scholar הולך ונמשך מאז 2004 . עיקר הביקורת עד כה כוונה לחוסר התבניתיות (metadata  ) של מקורות המידע המאונדקסים על ידי Google scholar. עם זאת, שאלת היקף הכיסוי של כתבי העת בבבסיס הנתונים של Google scholar לא נבחנה עד כה ביסודיות. לאחרונה התפרסם מאמר מעניין המנתח את ערכו Google scholar מבחינה מידענית בהשוואה למאגרי המידע המקוונים. הניתוח המעמיק של המידען Bruce White מצביע על יכולתו של מנוע חיפוש אקדמי זה לגלות מאמרים אקדמאיים ומדעיים שאפילו מאגרים אקדמאיים לא הצליחו לדלות. גורמים בשוק המידע הבינלאומי טוענים כי בשנה האחרונה הצליחו מומחי האיחזור של חברת גוגל לשפר את פעולת תוכנת האיסוף הייעודיתSpider) )  הדולה מספר רב יותר של מאמרים מדעיים מתוך כתבי עת אקדמאיים. מרבית המאמרים הללו נדלים בצורה שיטתית מתוך מאגרי מידע מקוונים כגון Biomed central , Highwire Project Muse , Jstor . שיפורים ייעודיים באלגוריתם האיחזור של Google scholar מאפשרים לו להגיע למאמרים רלוונטיים יותר כתוצאה ממיקוד החופש בכותר (TITLE ) ולאחריו השוואה למילים בטקסט החופשי. מעבר לשיפורים הטכניים והאלגוריתמיים פועלים מנהלי פרויקט Google scholar  כל הזמן וברציפות  ראויה להערכה על מנת להרחיב את שיתוף הפעולה עם מו"לים אקדמאיים של כתבי עת ומנהלי ספריות מובילות בעולם כגון הספריה הבריטית הלאומית.

חוברות הדרכה מומלצות לאיתור מידע באמצעות Google scholar

המדריך היעיל ביותר והשיטתי ביותר לחיפוש מידע בGoogle scholar נכתב ע"י צוות תחום היעץ בספריה המרכזית של אוניברסיטת חיפה .

  התוצאה היא חוברת הדרכהמעולה ומשובחת ומועילה רבות לאיתור מידע אקדמאי 

http://lib.biu.ac.il/files/libraries/guides/google20scholar-may202012.pdf

Google scholar

מקור וקרדיט : תחום היעץ , אוניברסיטת חיפה, הספרייה
קישור מעודכן


 עדכון למדריך של אוניברסיטת חיפה ( ספטמבר 2015) 


 

הדרכה נוספת נכתבה ע"י צוות Google scholar בעברית  והיא שיטתית , אך פחות טובה מהחוברת של של ספריית אוניברסיטת חיפה .
טיפים לחיפוש מתקדם ב- Scholar Search 
טיפים לחיפוש מתקדם ב - Google Scholar



כיצד לצטט מתוך מקורות המידע של גוגל סקולר ?
עדכון בבלוג הרשמי של המפתחים  בגוגל



 האם ניתן לחפש בתוך כתב-עת מסוים או לפי מחבר ? 

השתמשו באופציה של -"Advanced Scholar Search" . דרכה ניתן לחפש לפי מחבר, הוצאה, תאריך ועוד.
שימו לב: שמות כתבי העת אינם נרשמים באופן אחיד. חלקם מקוצרים, וחלקם רשומים באופן מלא 





סרטי הדרכה בוידאו

Using Google Scholar for Academic Research

Google Scholar Advanced Search - Video Tutorial.

A Quick Tutorial for using Google Scholar


השיפורים במערכת  Google scholar בשנת 2012 

ממשק Google Scholar החדש שהושק בתחילת מאי 2012, מכיל כמה שינויים מהממשק הישן. 
תפריט הגבלות החיפוש ממוקם כעת בדומה לכל ממשקי החיפוש של Google בצד השמאלי של המסך, והוא מכיל כבעבר את האפשרות להגביל ולצמצם  את התוצאות על פי:
  • מאמרים או מסמכים משפטיים 
  • תאריך פרסום
  • פרסומי פטנטים
  • ציטוטי מאמרים

חיפוש מידע אקדמי - חידושים בGoogle Scholar-  2012

(הסקירה נכתבה על ידי ענבר יסעור, מידענית עצמאית) .
קישור

ראה גם : Our New Modern Look


Using Google Scholar in Scholarly Workflows




 שיפורים מערכת בחודש יוני 2012

 

Search recent additions, sorted by date



קבלת עדכונים שוטפים ( מאמרים חדשים שהתפרסמו בכתבי עת ובאקדמיה ) באמצעות מערכת Google scholar.

Google Scholar Alerts


השגת המאמרים המלאים לאחר החיפוש בGoogle scholar  

בחיפוש נושאי או בחיפוש ספציפי של מאמר ב-Google Scholar מוצגות התוצאות בציון אינדיקציה לגבי זמינות הטקסט המלא שלהן. במידה וקיימת גרסה של המאמר בטקסט מלא, מצוין פורמט המאמר ומאופשר קישור ישיר להורדה של גרסת המאמר המלא.
 במקרים בהם המאמר אינו חופשי או נדרש עותק ממנו לתקופה שאינה מוגבלת ניתן לפנות ישירות למו"ל או לאחת החברות המספקות שרות Document Delivery ולרכוש אותו כמעט בכל אמצעי התשלום.
החברות המספקות שרות Document Delivery גובות תשלום המורכב משני פרמטרים – עלות השרות ועלות זכויות היוצרים. עלות זכויות היוצרים משתנה בין מאמר למאמר אך בד"כ זהה בין הספקים השונים זאת לעומת השרות ועלותו המשתנים מספק לספק. בהשוואה בין הספקים השונים חשוב לקחת בחשבון פרמטרים כמו זמן הגעת המאמר ותוספת עלויות על כמות העותקים/דפים, איכות העותק ורמת דחיפות ההזמנה.
בכל מקרה, כיום לא ניתן יותר לקבל שרות הספקת מאמרים ללא תשלום על זכויות יוצרים. מרבית הספריות בעולם כדוגמת Linda Hall שגבו בעבר תשלום עבור השרות בלבד ולא עבור זכויות היוצרים הופסקו בארה"ב ופועלים כיום תחת חוק זכויות היוצרים האמריקאי כך שכעת השרות בספריות (אם קיים) ניתן בתשלום הן עבור השרות והן עבור זכויות היוצרים על המאמר.

ניתן להתרשם מרשימת הספקים המובילים בתחום ה-Document Delivery ומהשוואה ביניהם במחקר השוק Document Delivery – Best Practices and Vendor שבוצע לפני כשנה וחצי על ידי חברת Outsell ובו מדורגות החברות על פי פרמטרים שונים כהיקפי כיסוי, טיב השירות, עלויות ועוד.
(הסקירה נכתבה על ידי ענבר יסעור, מידענית עצמאית המייצגת בישראל את חברת Reprints Desk המספקת שירות הזמנת מאמרים.)

שירותי אספקת מאמרים נוספים בארה"ב 

  
ingentaconnect from Publishing Technology – יש להם במאגר הפרסומים קרוב ל6 מיליארד מאמרים אקדמאיים. העלות  היא בין 25 דולר – ל35 דולר למאמר .
קישור

INFOTRIEVE
השירות של Infotrieve נחשב כשירות אספקת מאד יעיל מאד בארה"ב וגם במדינות מחוץ לארה"ב

British Library Document Supply Service (BLDSS) Online Interface

 למידע נוסף על שירות BLDSS


video describes how to Search for and Order items from BLDSS


ראה גם : 


List of Document Delivery Suppliers

Commercial Document Delivery Services


















By at 2 תגובות:
Labels: , , , , , ,
הירשם ל- רשומות (Atom)

צובר חדשות מבוסס AI אודות האירועים הביטחוניים

  צובר חדשות   (News Aggregator)   מאפשר לכם, בעקרון ולמעשה , לראות לא מעט דיווחים חדשותיים חשובים בצורה ובמתכונת שחוסכים לכם הרבה זמן יקר ו...