חפש בבלוג זה

יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

"חוויית המשתתף" בוויקיפדיה





לאחרונה גילתה הקהילה המקומית של וויקיפדיה  שגם במגרש הביתי מנסים לתמרן אותה. עורך ותיק בקהילה הציע את שירותיו בכתיבת ערכים בתשלום. העניין הצית סערה רבתי במהלך הכנס השנתי של הוויקיפדיה העברית שנערך לאחרונה, ובעקבותיה הצביעו העורכים על אוסף כללים נוקשים שישמרו עליהם מפני התופעה. "גיליתי שקמו חברות תוכן שמציעות לכתוב ערכים בתשלום ומבטיחות שהערך לא יימחק", מספרת מיכל לסטר, מנכ"לית ויקימדיה ישראל, גוף העל שאחראי לתחזוקת הפרויקט ותקצובו ( ראה ראיון בעיתון "גלובס" ) .
 
על רקע המשבר בקהילת הוויקפדיה בעולם וגם בישראל כתב לאחרונה ד"ד יעקב הכט , מטובי החוקרים של תרבות האינטרנט והתרבות הדיגיטאלית בישראל מאמר מעמיק ומעניין על"חוויית המשתתף" בוויקיפדיה. 

תקציר המאמר
"הוויקיפדיה היא מיזם רב-לשוני לחיבור אנציקלופדיה שיתופית, חופשית ומהימנה, שהכול יכולים לערוך. היא משמשת מוקד לשיח אנושי חדש שבו כל אדם שיש לו דפדפן יכול לבחור נושא שמעניין אותו, לנהל שיח, ובכך לתרום לדמוקרטיזציה של הכלכלה, של הפוליטיקה ושל התרבות.
הוויקיפדיה מהווה מקרה פרדיגמטי מבחינת יכולתה לייצר ולספק חינם לעולם ה"אמיתי" סחורה תרבותית, מוכרת, רב-לשונית, תוך התמקדות בפיתוח תוכן מהותי ובסיוע מתון של טכנולוגיות מתקדמות. יש הרואים בה מודל של "ייצור שוויוני מבוסס-שיתוף", העשוי לשמש דרך אולטימטיבית לארגונים להתמקד במתן תחושת שיתוף, אמפתיה ומוניטין וכך לצמצם באופן משמעותי את התגמולים המקובלים, כמו כסף ובונוסים.
עם זאת, בשנים האחרונות עולים יותר ויותר קולות המעידים על כישלונה של הוויקיפדיה ומנבאים את שקיעתה. במאמר הנוכחי אעסוק בסוד שרידותה של הוויקיפדיה ואטען כי עתידה טמון, באופן פרדוכסלי, ברבים מ"זרעי ההרס" המנבאים את שקיעתה. למרבה ההפתעה, זרעי ההרס האלה מהווים מקור לשגשוגה כתרבות המתאפיינת בכתיבה בעילום שם, בזלזול במומחים, בסקסיזם מוטה-עורכים ותכנים, במלחמות עריכה ועוד. 
הוויקיפדיה מהווה אבן שואבת לגולשים רבים הזוכים לקשת רחבה של "חוויות משתתף", כמו גאווה, יוהרה ותוקפנות, שנתפסות שליליות בחברה אך זוכות ללגיטימציה בוויקיפדיה".



יום חמישי, 24 ביולי 2014

מפות חדשותיות מבוססות אינפוגרפיקה

מאת: יעל שרצר , מידענית מחקר

באתר הייחודי  הזה  http://newsmap.jp/ אפשר לראות התעניינות חדשותית בעולם.

התחום הזה נקרא data visualization  והמפה הספציפית של החדשות נקראת Tree-map.

ככל שהתעניינות החדשותית רבה יותר המפה החדשותית משנה את הגודל בהתאם,  הצבע מראה את התחום החדשותי ( אדום- חדשות מהעולם, תכלת- חדשות ספורט וכו').

אתר מצוין אחר המציג נתונים דינמיים מנסד"ק זהו http://www.marketwatch.com/tools/stockresearch/marketmap
(עשוי לבקש התקנת
plug-in) .



בדוגמא ניתן לראות מבט-על של נסד"ק על המדדים העיקריים וחלוקה למניות. גודל המלבן מייצג את גודל הון החברה וצבע המלבן מיצג את השינוי שעשתה המנייה (ירוק לעליה בערך ואדום לירידה).

אילו הם מפות שהמידע זורם באופן דינמי והמפה משתנה בהתאם. כל מדד מיוצג באופן ויזואלי כך שלצבע, גודל ומיקום יש משמעות על המפה.
למעשה, זהו שילוב של תחומי האינפוגרפיקה (הצגה ויזואלית של מידע ),data visualization  וחדשות.

ראה גם :



מקור וקרדיט : יעל שרצר , מידענית מחקר


יום רביעי, 23 ביולי 2014

אוצרות דיגיטאלית בפעולה : ריבלוג ועקרונות סינון המידע


ריבלוג הוא כלי שמאפשר לבלוגר לפרסם פוסטים מבלוגים מועדפים, באופן אוטמאטי . למעשה מדובר על סינון ומיון, מעין תהליך אוטומאטי של אוצרות דיגיטלית  באמצעות  מנוי לבלוגים דרך RSS ( דרך מקוונת להפצת עדכונים). החומרים מגיעים אל הבלוגר באופן אוטמאטי , ומתוכם הוא בוחר את החומרים המעניינים  ומפרסם אותם, אוטומאטית בבלוג שלו, כך הוא הופך לאוצר תוכן דיגיטאלי , וכל העבודה הטכנית של התהליך הופכת לאוטומאטית.





במקביל מתפתחים גם שירותי ניטור-סינון איכותיים ברשתות החברתיות כגון :



ראה גם : עקרונות סינון המידע ע"י הגורם האנושי

When someone on the internet is greater authority than you


The Rise Of The Spoon-Fed Internet - Forbes

יום ראשון, 6 ביולי 2014

חיפוש פרטי ברשת - באיזה מנוע כדאי לחפש ?





בחיפוש באינטרנט אנשים מתחילים להבין את החסרונות של חוסר פרטיות, וכתוצאה מכך מחפשים באופן פעיל חלופות מבוססות פרטיות. 


לאחרונה התפרסמו כמה מאמרים על הערך המוסף של מנוע החיפוש החדשני DuckDuckGo  כמו: סינון ספאם, שפת תחביר יעילה, המאפשרת הגבלת החיפוש ליעדים מסויימים על ידי הוספת סימן קריאה (!) ומילת חיפוש ייעודית, או הכלים לחישובים והמרות למיניהן, אבל במבחן "דרכים"  מעשי שערכנו מתברר כי לא כצעקתה.

ערכנו "מבחן דרכים" למנוע החיפוש DuckDuckGo בהשוואה למתחרה ישן-חדש בשם StartPage (הידוע בשמו הקודם  "Ixquick") ומצאנו כי עדיף להשתמש ב StartPage על פני DuckDuckG ( כמובן, כאשר רוצים להריץ חיפוש אנונימי בלבד) .

במקרה של StartPage אין מדובר במנוע-על משולב    כפי  שמתואר DuckDuckGo , המשלב "זחלן" פרטי עם תוצאות חיפוש ממנועים אחרים - אלא רק בממשק בטוח לגישה לגוגל.

StartPage מתנהג כפרוקסי, המגיש עבורכם את השאילות לגוגל, ללא התערבות נוספת או מניפולציה של הנתונים.


יתרון נוסף של StartPage בהשוואה ל- DuckDuckGo הוא באפשרויות החיפוש המתקדמות שלו ( החסרות לצערנו במנוע החיפוש הייעודי DuckDuckGo )


נכון לדצמבר 2013 מנוע החיפוש של StartPage שירת מעל 3.7 מיליארד חיפוש מידע , גידול של 400 אחוז בהשוואה לשנת 2012 . הגורם העיקרי להתפתחות מהירה זו הוא הרצון של הגולשים להמשיך להשתמש במנוע החיפוש היעיל של גוגל תוך מתן מענה לאנונימיות מלאה . שילוב זה מתאפשר כרגע רק ב- StartPage.
 

כך נראה מנגנון החיפוש המתקדם של StartPage




DuckDuckGo אינו אוגר פרטים אישיים אודות המשתמשים שלו ומספק תוצאות חיפוש אנונימיות לגמרי.
את התוצאות מציג מנוע החיפוש DuckDuckGo באמצעות איסוף מידע משלל אתרים המשתמשים בחוכמת ההמונים, כגון וויקיפדיה, Wolfram Alpha, פייסבוק, טוויטר, אמזון ועוד רבים אחרים – ומציג שלל המידע שאסף על פי הרלוונטיות למחרוזת החיפוש של המשתמש. חשוב לציין כי אחד המנועים בהם דאק-דאק-גו אינו משתמש הוא גוגל - כך שהוא אינו עוזר גם בצורה עקיפה לענקית החיפוש ממאונטיין וויו לשמור עליכם מידע אישי.

בקיצור על StartPage

יום שני, 9 ביוני 2014

אוצרות תוכן , תמונת מצב 2014


  סדרת תמונת הידע המידעני , סקירה מס' 14 , יוני  2014 , גרסה מס' 4 

ליקט וערך : עמי סלנט 

מחקרים מעודכנים מלמדים כי המידע הדיגיטאלי מכפיל את עצמו כל 18 –עד 24 חודשים (Kelly 2013 ). כתוצאה מכך המשימה של איתור המידע המתאים  והמשמעותי הופכת להיותך מורכבת וקשה מיום ליום ליום. הצורך להתמקד במידע הדיגיטאלי המתאים והרלבנטי הביא בשנים האחרונות להתפתחות המתודולגיה הנקראת "אוצרות תוכן" (content curation).




הרעיון העיקרי של תחום אוצרות התוכן הוא לסנן ולמקד את מקורות המידע שניתן לתת בהם אמון או מקורות המידע שיוצרים משמעות ברורה יותר ( Rosenbaum . 2011). הגורמים שתרמו תרומה נכבדת להתפתחות הצורך באוצרות תוכן , הם עודפות המידע ברשתות החברתיות כגון פייסבוק וטוויטר , שהביאו בעקבותיהם נחשולי מידע אדירים, מרביתם לא איכותיים ולא משמעותיים ( Ming-Shu Yuan, 2013 ) .

בסקירה המפורטת והמקיפה ניתן לקרוא על תהליכים לניהול תהליכי אוצרות תוכן , כלים מתוקשבים לאצירת תוכן , המלצות מומחים לגבי כלים מתוקשבים ועוד...


נשמח לקבל השלמות , תוספות והמלצות נוספות...


צובר חדשות מבוסס AI אודות האירועים הביטחוניים

  צובר חדשות   (News Aggregator)   מאפשר לכם, בעקרון ולמעשה , לראות לא מעט דיווחים חדשותיים חשובים בצורה ובמתכונת שחוסכים לכם הרבה זמן יקר ו...