התחרות בין גוגל ל-OPEN AI - ההבדל בין מנוע למעטפת

 

מאת : יובל ווליס    Yuval  Welis

אין ספק של-OPEN AI יש בכורה בתחום ה-AI: היא היתה החלוצה והראשונה להראות שיש בזה משהו  (עם צ'אט  GPT )  וגם הראשונה להפיץ את הבשורה כאפליקציה ושירות, שהגיעו למיליוני משתמשים מהר יותר מכל המצאה קודמת (רשת חברתית; בלוג ועוד).

אבל אז היא נתקלה (אחרי שנתיים בטופ) בגוגל, שהתחרתה בה בהצלחה עד שבחודש הקודם הגיעה לנקודת שוויון בממוצע היכולות עם 'ג'מיני 3'.
כאן התחרות עברה לפסים יותר שימושיים - מי תהיה יותר טובה למשתמש הממוצע? מאבק הפיצ'רים המוכר מהתעשייה, אבל לא רק - גם הפלטפורמה ויכולת ההתרחבות.

אבל התחרות הזו אינה הכרחית (במתכונת הקיימת) - לכל חברה יש יתרונות משלה; הימנעות מתחרות ישירה תסייע לשתיהן, בהנחה שהן יבינו את היתרונות... כי אם לא, אולי אחת מהן לא תשרוד את התחרות.

הבעיה , לדעתי , היא עם המיתוג של צ'אט GPT  הצלחתה היתה מפתיעה: איש לא חשב ב-OPEN AI שזה יהיה הדבר הבא. ההפתעה המשיכה גם אחרי, כאשר התגלה שאנשים רבים (בעיקר צעירים) משתמשים באפליקציה כ'עוזרת אישית' עד פסיכולוגית, לשאלות מעשיות בחייהם הפרטיים.

כך למשל, כאשר יצאה גרסה 5 של GPT   המשתמשים הופתעו שהיא לא היתה אמוציונאלית כמו קודמתה 4... מה שאומר שהחברה לא הבחינה שיש לה שוק חדש שמעוניין בקו הזה (ועל כן שינתה בהמשך). אנחנו רואים על כן הבנה לקויה מצד OPEN AI את השוק.

גוגל לעומתה טרחה על בניית ה-AI לתוך מסגרת קיימת (או כזו שנבנתה במיוחד) של 'סוויטת' אפליקציות, לשלל שימושים במסגרת אחת. כחברה שמציעה כבר עשורים שלל שירותים, היא הוסיפה את היכולות האלה לכמה מהם וכך יצרה רקע טוב יותר.

כדי להתחרות ברקע שכזה, OPEN AI תצטרך להשיק שלל שירותים משלה, ולחבר אותם בממשק אחד נוח ומוכר, עם יכולות מוכחות.

אלא שאין לה את זה כרגע, ולא סביר שהיא תתחיל מאפס .. הדפדפן שלה עדיין לא יצא לחלונות, וכבר מפסיד למתחרות שהוציאו דפדפני  AI )בקרוב גם גוגל עם 'דיסקו) , גם אין לה הרבה מה לקנות. אלה שירותים שדורשים שנים לפתח ולהשיג קהל משתמשים.

לכן, הקו העיקרי שהיא תוכל לפנות אליו הוא להסתפק בבניית 'מנוע' בלבד, שאותו תשכיר לחברות אחרות, שיבנו סביבו מעטפות שונות (כמו עם לינוקס,  למשל).
היא עדיין תוכל להמשיך עם האפליקציה, אבל זו לא תהיה תחרותית עוד (אולי רק מול 'אנתרופיק', שכרגע מתמקדת בעיקר בכתיבת קוד).

כישלון בתחרות הישירה מול גוגל, יהפוך אותה לפגיעה להצעות קניה, בעיקר מצד מיקרוסופט ש'קו-פיילוט' שלה הוא כרגע אולי מוצר ה-AI הכושל בשוק... אולי רק במסגרת כזו יהיה לה סיכוי אמיתי. בכל מקרה היא כבר לא תהיה עצמאית.

על כן,  השנה הקרובה, 2026 תהיה שנת המבחן הגדולה שלה. אחריה אולי כבר לא נראה את אחת מהחברות הגדולות.

למרות הסכנות האלה לעתידה של OPEN AI, לא הייתי מספיד את התחום - אנחנו רק בתחילת הדרך והעתיד יהיה מאוד שונה (בעיקר כשנגיע לחיבור עם מחשוב קוואנטי).

הפיתוחים הבאים לפנינו, וברגע שתהיה פריצת דרך שתאפשר ל-AI ללמוד בזמן אמיתי ולשמר את המידע הזה דינאמית למודול (בדיוק כמו שהמוח בנוי ממידע מולד ונלמד), נראה יכולות סינגולאריות... אולי תוך שנתיים.

* השוואות בין גוגל לOPEN AI –

1.

ChatGPT vs. Gemini: Which AI Listens to You Better?

2.
https://www.youtube.com/watch?v=v5H3bonLIeA

 

חדש ב Google Scholar: פיצ'ר AI למענה על שאלות מחקר

 

 מאת: עמי סלנט , מידען

רקע

Google Scholar  נחשב כיום  כמאגר המידע האקדמי הגדול בעולם, עם מאות מיליוני פריטים .

מאגר Google Scholar, שהושק בנובמבר 2004, כולל בעיקר כתבי עת מקוונים שעברו ביקורת עמיתים מאירופה וארצות הברית ושייכים להוצאות הגדולות ביותר בתחום. 

יתרונו הגדול של Google Scholar  הינו חיפוש מהיר במיוחד בטקסט מלא של פרסומים ממילוני מקורות. בנוסף, המצדדים ב- Google Scholar מדגישים את חלקו התוכני: כיסוי, מגוון מקורות, גודל ותפוצה. אחוז כתבי-העת גדל במידה ניכרת מאז היווסדו, מכיוון שכל מפרסם אקדמי רוצה להיות חלק מן העולם של גוגל. גם איכות בסיס הנתונים (source base) השתפרה באמצעות מפתוח הטקסט המלא של אלפי כתבי עת אקדמיים

 הפיצ'ר החדש  מבוסס AI  לשאלות מחקר: Scholar Labs

שאלות מחקר הן לעתים קרובות מפורטות. מענה עליהן יכול לדרוש התבוננות בנושא מכמה זוויות. לכן , לאחרונה  פיתחו  בגוגל סקולר  את Scholar Labs, חיפוש Scholar המופעל על ידי בינה מלאכותית שנועד לעזור לכם לענות על שאלות מחקר מפורטות.

הוא מנתח את השאלה שלכם כדי לזהות את הנושאים, ההיבטים והקשרים המרכזיים שלה. לאחר מכן הוא מחפש את כולם ב-Scholar, ומעריך את התוצאות כדי לזהות מאמרים שעונים על שאלת המחקר הכוללת. עבור כל מאמר, הוא מספק תיאור קצר של האופן שבו המאמר עוזר לענות על שאלתכם. והוא כולל את כל תכונות Scholar המוכרות שאתם מסתמכים עליהן.

פיצ'ר הAI   החדששל Scholar Labs  הוא מחודש נובמבר 2025 .

 ההתנסות שלי  בScholar Labs  

הצבתי כמה שאלות מחקר מעניינות בתחומי החינוך וקיבלתי תשובות שסייעו לי רבות במהלך השימוש בScholar Labs.

אחת משאלות המחקר הייתה "שימוש של תלמידי תיכון בAI לצורך הכנת שיעורי בית , האם תורם להישגי התלמידים במבחנים?"  

קיבלתי בScholar Labs. כמה מאמרים מעניינים בנושא.  

בחיפוש רגיל בגוגל סקולר היה לוקח לי הרבה יותר זמן למצוא את המאמרים המתייחסים לשאלת המחקר שלי.

  קישור ישיר לפיצ'ר החדש בגוגל סקולר

 

איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם?

 

מאת : מיטל וייזברג , עיתון גלובס, 8 בדצמבר 2025

מחקר חדש של חברת Semrush, שבדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית ביוני השנה, משרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים החכמים את התוכן שהם מציגים למשתמש. הבדיקה כללה ארבעה כלים מרכזיים בשוק: ChatGPT, הבינה המלאכותית של גוגל ג'מיני, Google AI Overviews וכן פרפלקסטי.

לכתבה  המלאה של  מיטל וייזברג בעיתון גלובס

קישור  

ראו גם :

Where AI Gets Its Information: The Complete Guide to AI Data Sources

 

זכויות יוצרים ופלטפורמות של בינה מלאכותית AI: גל תביעות בארה"ב

 

הניו יורק טיימס תבע ביום שישי את חברת Perplexity AI והאשים את החברה בהעתקה בלתי חוקית של מיליוני מאמרים. העיתון טען כי Perplexity AI הפיצה והציגה מאמרים של עיתונאים ללא אישור ..

העיתון טען כי מודל העסקים של Perplexity מסתמך על העתקה של תוכן, כולל חומרים מאחורי חומת תשלום, כדי להפעיל את מוצרי הבינה המלאכותית הגנרטיבית שלה.

על פי כתב התביעה, המערכת של פרפלקסיטי אינה רק לומדת מתוכן מוגן, אלא גם מפיקה לעיתים תשובות שחופפות במידה רבה או אף "זהות לחלוטין" למקור המוגן בזכויות היוצרים. הטיימס מגדיר זאת כהפרה חוזרת ונשנית של זכויותיו, הפרה שהתרחשה ללא רישיון, תשלום או הסכמה מכל סוג שהוא.

מו"לים אחרים העלו טענות דומות.

התביעה נגד Perplexity AI  היא התביעה האחרונה כחלק ממאבק מר ומתמשך בין מו"לים לחברות  בינה מלאכותית על השימוש בתוכן המוגן בזכויות יוצרים ללא אישור לבנות ולהפעיל את מערכות הבינה המלאכותית שלהן.

  לכתבה באנגלית ( עיתון גארדיין)  

ראו גם :

הייתה גם תביעת הניו יורק טיימס נגד חברת OPENAI בטענה להפרה בשימוש במאמרים לאימון  Chatgpt. בית המשפט  בארה"ב  קבע (2025) כי פלטפורמות AI חייבות רישיונות, מה שמוביל לגל תביעות חדשות.

 מקור ( קישור) .

ראו גם :

סדרת תביעות חמורות נגד ChatGPT של חברת OpenAI