במבט כולל : האם השימוש בספרים אלקטרונים/דיגיטליים במגמת ירידה?

ליקוט , עריכה והבנייה : עמי סלנט , אפריל 2019 (גילוי נאות: "אני קורא ותיק של ספרים אלקטרונים באנגלית בKINDLE , אבל גם הרבה ספרים מודפסים בעברית).

התחייה של צריכת ספרים מודפסים בארה"ב לעומת ספרים אלקטרונים/דיגיטליים

אם להאמין לכותרות הגדולות ולכל מאמרי הפרשנות והטבלאות עמוסות הנתונים, הספרות המודפסת כבר היתה צריכה להיות עם רגל וחצי בתוך הקבר, וגם זה לפי לא מעט תחזיות בתרחיש אופטימי. "ימי הדמדומים של הספרים" נכתב בכותרת במגזין "ניו יורקר" בכתבה גדולה שפורסמה ב-2008. אפשר להבין את ההיסטריה. רק כמה חודשים קודם לכן (נובמבר 2007) יצאה המהדורה הראשונה של הקינדל, אותה ספרייה אלקטרונית של אמזון שאיימה לכרות את כל הענפים שמהם מודפסים הספרים המסורתיים. זמן קצר לאחר מכן הגיע תורו של "הטיימס" הלונדוני לחזות ש"ייתכן שמותם של הספרים המודפסים כבר אתנו".

ב-2010 נמשך טקס האשכבה הפומבי של הספרות המודפסת, כשכותרות העיתונים בעולם בישרו כי אמזון הודיעה כי לראשונה מכרה יותר ספרים אלקטרוניים מעותקים מודפסים, ואילו ב"גרדיאן" הבריטי התקים דיון רחב בשאלת מותה של הספרות המודפסת ( צח יוקד, דה-מרקר 2019)

ההצלחה של קינדל בעבר

החשש לא הגיע בחלל הריק. ההצלחה של קינדל היתה מהירה וההשלכות כואבות. לפי נתונים שפירסם "ניו יורק טיימס", ב-2010-2008 זינקו מכירות הספרים האלקטרוניים של קינדל בלא פחות מ-1,260%. ב-2010 הצטרפה אפל לעגלת הספרים האלקטרוניים כשהשיקה ספרייה אלקטרונית משלה בשם Apple Books. בין לבין היתה זאת רשת הספרים הגדולה בארה"ב, בארנס אנד נובל (Barnes & Noble), שלפי האמרה הידועה "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם", השיקה גרסה אלקטרונית משלה בשם נוק (nook).

מנגד, כפי שקורה לעתים קרובות בעסקים, מי שלא הסתגל לכללי המשחק החדשים ולמציאות המשתנה מצא עצמו מחוץ למגרש. הדוגמה הבולטת, שלא לומר הכואבת ביותר, היתה בהקשר זה ענקית הספרים בורדרס (Borders), שאחרי 40 שנות פעילות ו-517 סניפים, הודיעה ב-2011 על פשיטת רגל וסגירת כל חנויותיה בארה"ב.

21%  מהאמריקאים קראו לפחות ספר אלקטרוני אחד בשנה החולפת - כך עלה ממחקר שוק גדול שערך מכון הסקרים פיו (Pew) ב-2012. "השגשוג של הספרות האלקטרונית בתרבות האמריקאית הוא חלק מסיפור גדול יותר של מעבר מחומר מודפס לחומרים דיגיטליים", נכתב בחלק הניתוח של הסקר. לא זאת בלבד אלא שבפיו הגדילו לעשות ומצאו כי "אלה שקוראים ספרים אלקטרוניים מתבלטים ביחס לכל צרכן אחר של ספרים". לשם השוואה, הם מסבירים כי מהסקר שערכו עולה כי "בהשוואה לצרכני הספרות המודפסת, הקוראים הדיגיטלים קוראים יותר ספרים". במספרים מדויקים, לפי הסקר, האמריקאי הממוצע קרא 24 ספרים אלקטרוניים ב-2011, לעומת 15 ספרים מודפסים "בלבד" שקרא באותה שנה חברו האמריקאי בעל הרגלי הקריאה המסורתיים (( צח יוקד, דה-מרקר 2019)

לא עוד חולייה בשרשרת הקורבנות של העידן הדיגיטלי

אז נכון אמנם שלפי האמרה השחוקה הנבואה ניתנה לשוטים, אלא שעם מספרים כאלה גם האופטימים ביותר התקשו להתווכח. מספיק היה להיזכר במצלמות הקודאק ובמכשירי הווידאו המגושמים שנהפכו לפריטי אספנות כדי להבין שענף הספרות המודפסת הוא בסך הכל עוד חולייה בשרשרת הקורבנות של המהפכה הדיגיטלית.

רק שהמציאות, מה לעשות, הוכיחה אחרת. 12 שנה אחרי הופעת הקינדל ושמונה שנים לאחר שבורדרס נפרדה מן העולם, נדמה שזה זמן רב מצבה של תעשיית הספרות המודפסת לא היה טוב יותר.

מנתונים שפירסם באחרונה אתר סטטיסטה עולה כי ב– 2018 נמכרו בארה"ב כ– 695 מיליון עותקים מודפסים של ספרים. מבחינה יחסית, מדובר בהמשך ישיר של מגמת ההתאוששות בענף שהחלה כבר ב– 2012 , אז עמד מספר העותקים המודפסים על שפל של 591 מיליון שנמכרו באותה שנה (( צח יוקד, דה-מרקר 2019)

בהקשר זה מספיק לבחון את הנתונים שפירסם באחרונה אתר סטטיסטה - מהאתרים הגדולים בארה"ב לחקר מגמות השוק - מהם עולה כי בשנה האחרונה נמכרו בארה"ב לא פחות מ-695 מיליון עותקים מודפסים של ספרים. מבחינה יחסית, מדובר בהמשך ישיר של מגמת ההתאוששות בענף שהחלה כבר ב-2012, אז עמד מספר העותקים המודפסים על שפל של 591 מיליון שנמכרו באותה שנה. שנה לאחר מכן, כבר עמד המספר על 620 מיליון, בשנה שלאחר מכן 635 מיליון, וכך המשיך לעלות מדי שנה עד שהגיע ב-2018 ל-695 מיליון, מספר שלא נופל בהרבה מנתוני המכירות של ראשית שנות ה-2000, טרם הופעת המהדורות האלקטרוניות.

וכמו שקורה כששני כוחות שוק מתנגשים אחד עם השני, עלייה של אחד היא ירידה של אחר. ואכן, לאחר הזינוק המטאורי ב-2019-2012, חלה בשנים האחרונות ירידה אטית אך עקבית במספר צרכני הספרות הדיגיטלית. כך, למשל, מנתונים רשמיים של איגוד המוציאים לאור בארה"ב, עולה כי ב-2016 צנחו מכירות הספרים האלקטרוניים בארה"ב ב-19%, ובבריטניה ב-17%. במקביל, לפי אותם נתונים, מספר עותקי הספרים בכריכה דקה זינק בארה"ב ב-8%, ספרים בכריכה עבה נהנו מעלייה מתונה יותר של 4%, ואילו מכירות ספרות הילדים זינקה ב-2016 בלא פחות מ-16%

.

לאחר הירידה הגדולה של 2016, נמשכה המגמה, גם אם בעוצמה נמוכה יותר, כאשר ב-2017 חלה ירידה נוספת של כ-5% בצריכת הספרים האלקטרוניים. במונחים כספיים, לפי נתונים עדכניים של איגוד המוציאים לאור, חצו מכירות הספרים המודפסים בארה"ב בשלושת הרבעונים הראשונים של 2018 את רף ה-4 מיליארד דולר, לעומת 770 מיליון דולר שהכניסו הספרים הדיגיטליים( צח יוקד, דה-מרקר 2019).

נקודת מבט אחרת לגבי הספרים האלקטרוניים/דיגטליים כיום

עפ"י דיווח של Amy Durant מאפריל 2018 הספרים האלקטרונים אינם נמצאים במגמת ירידה אלא במגמה של התפתחות וצמיחה.

לטענתה , מרבית הדיווחים על ירידת הספרים האלקטרוניים הגיעו מהכיוון של חברות ההוצאה לאור והמו"לים אשר יש להן עניין להעצים את הספרים המודפסים בשוק.

מרבית הנתונים המצביעים לכאורה על ירידת הספרים האלקטרונים פורסמו ע"י Association of American Publishers .למעשה , מבחינת טבלאות הדירוג בארה"ב ספרים אלקטרונים מגיעים לראש הטבלה בהשוואה לספרים מודפסים. ספרים מבוססי פלטפורמת קינדל של אמזון זוכים לעתים קרובות יותר להגיע לראש טבלאות הדירוג בהשוואה לספרים המודפסים של המו"לים (מקור).

ההתעלמות מהאתרים הפיראטיים של  ספרים אלקטרונים

דיווח של Michael Kozlowski  מאפריל 2018 מצביע על כך שחלקם של הספרים האלקטרונים המופצים באופן לא חוקי באתרים פיראטיים הולך וגדל בצורה משמעותית . מיליוני אנשים בעולם, בעיקר ברוסיה , במדינות מזרח אירופה, ובאנגליה מורידים ספרים אלקטרוניים באופן לא חוקי מאתרים פיראטיים ייעודיים הנמצאים במדינות שונות מחוץ לארה"ב.

ברוסיה ניכרת עלייה משמעותיית בקריאת ספרים אלקטרונים אבל 92% מהספרים האלקטרונים ברוסיה מקורם בהורדות לא חוקיות באתרים פיראטיים. אפילו באנגליה 17% מהתושבים קוראים ספרים אלקטרונים מאתרים פיראטיים, וכמובן שנתונים אלו לא נלקחו בחשבון בדו"ח השנתי של איגוד המו"לים בארה"ב (מקור) .

עלייתם של ספרי Audiobooks

בין אם הדיווח של איגוד המו"לים האמריקאי  (ירידה של 4.5%   בספרים אלקטרונים לעומת השנה הקודמת) משקף את המציאות או לא , הרי יש פלח שוק טכנולוגי אחר שכולם מסכימים שהוא הולך וצומח משמעותית ויש לו עתיד , הכוונה לספרים מוקלטים, ספרי שמע Audiobooks.

 לאנשים אין כיום זמן לקרוא ספרים ( 60 אחוז מהאנשים בעולם, למעט רוסיה כבר לא קוראים ספרים) וספרים מוקלטים הם דרך נוחה יותר לשימוש , בעיקר במהלך נהיגה וכדומה (מקור)

אלפי ספרי  AUDIOBOOKS להורדה חופשית (קישור)

באקדמיה ובמכללות יש צמיחה של ספרים אלקטרונים ואוספים דיגיטליים

מתברר כי למרות ירידה לכאורה בצריכת ספרים אלקטרונים , הרי באוניברסיטאות ובמכללות יש עלייה בצריכת ספרים אלקטרוניים הן תודות ליוזמות של הספריות האקדמיות והן בזכות ההעדפה של סטודנטים לקרוא ספרי עיון בפורמט אלקטרוני. העלייה בצריכת ספרים אלקטרונים במכללות ניכרת במיחד באנגליה (מקור).

הטווח הקצר והטווח הארוך

גם אם בטווח הקצר יש אכן ירידה זמנית בצריכת ספרים אלקטרונים הרי בטווח הארוך התחזית היא שספרים אלקטרוניים ישתלטו על השוק בארה"ב ובעולם כי חברת אמזון המפיקה של הספרים האלקטרוניים מסוג קינדל תלך ותתחזק ותשתלט על עוד מהנתחים של השוק, לרבות פיתוחים חדשניים של מכשירים לקריאת ספרים אלקטרונים (מקור) .

מכשיר הKINDLE עבר לא מעט שינויים ושדרוגים בגרסאות השונות במהלך העשור, מ-90 אלף ספרים שהיו זמינים עבורו כשיצא ל-5.9 מיליון ספרים בארה"ב היום. מ-250 מגה אחסון בהתחלה עד לגרסה החדשה שיכולה להכיל 32 ג'יגה בייט. 

ההשראה לעיצוב המכשיר תמיד הייתה נייר וספרים מודפסים, לכן התצוגה שלו לא מעייפת את העיניים בניגוד למכשירים אלקטרוניים אחרים, ניתן לקרוא דרכו גם באור שמש ללא קושי וטעינה אחת מספיקה לשבועות. הוא דק, קל ומאפשר אחיזה ביד אחת (אושרית גן-אל , גלובס , 2018).

אמזון מובילה כיום את תעשיית הספרים בארה"ב. יש לה סופרים שכותבים במיוחד עבורה, קוראים שקוראים רק דרכה ומדברים על הספרים ברשת החברתית Goodreads שקנתה, כלים שהיא מציעה לסופרים שיעזרו להם לכתוב, ולעצב את הספר שלהם, ואפשרות למכור ספרים בהוצאה עצמית(אושרית גן-אל , גלובס , 2018)

לאחרונה החליט מנכ"ל  ויו"ר אמזון , ג'ף בזוס להגדיל את התמלוגים לכותבי הספרים המתאימים עצמם לקינדל והיוצאים לאור באופן בלעדי ע"י אמזון . צעד זה בתכנית של אמזון צפוי להגדיל משמעותית את היקף המכירות של הספרים האלקטרונים בשנים הקרובות .

בשנת  2018 החלה חברת אמזון במבצע משמעותי למכירת ספרים אלקטרונים בהודו והטמעת פלטפורמת קינדל שם , מדובר בשוק פוטנציאלי להתרחבות הספרים האלקטרונים . בהודו יש אוכלוסיה של מיליארד נפש הקוראת אנגלית ומעדיפה ספרים אלקטרונים זולים מאוד על פני ספרים מודפסים. יש תמחור נמוך מאוד של אמזון לקינדל למבצע ההשתלטות שלה על השוק בהודו .(מקור).

היכן באה לידי ביטוי העלייה בצריכת ספרים אלקטרוניים?

ברוסיה ניכרת במיוחד מגמת העלייה בספרים אלקטרוניים ומדובר על גידול של 45% בשנת 2018 לעומת השנה הקודמת. מגמה דומה נרשמה גם בקנדה ובדרום אמריקה וספרד שם נמכרים יותר ויותר ספרים אלקטרונים (מקור).

ומה קורה בישראל ?

"שוק הספרים בישראל כבר ידע ימים טובים יותר, אבל את האשם בעובדה שעם הספר מוציא כיום פחות כסף על ספרים אי־אפשר לתלות בספרים האלקטרוניים.

מלכתחילה ישראל לא היתה חלק מ"בום" הספרים האלקטרוניים שזיעזע את ההוצאות לאור וחנויות הספרים עם השקת הקינדל של אמזון.
 בעוד שבארה"ב מה שהטיס את השוק למעלה היתה העובדה שקינדל נהפך למתנה אהובה לחג המולד, בישראל גם אין חג מולד, גם לא קונים מתנות כל כך יקרות, ובעיקר: אמזון לא השיקה את הקינדל בישראל ולא היה כאן מכשיר ייעודי לקריאה, מה שהביא לכך שרוב קוראי הספרים הדיגיטליים בישראל עשו זאת דרך טאבלטים או טלפונים חכמים, הנבדלים מקינדל ודומיו בתאורת המסך שלהם, ולכן מעייפים יותר את העין וקשה יותר לקרוא בהם שעות ארוכות (סיון קלינגבייל, דה מרקר 2019) . "

על פי הערכות, בישראל יוצאים כמעט 6,000 כותרים חדשים בשנה, ונמכרים כ-10 מיליון ספרים בשנה במחיר ממוצע של כ-46 שקל לספר. שוק הספרים מגלגל כחצי מיליארד שקל, והרשתות הגדולות - סטימצקי וצומת ספרים - שולטות בו ביד רמה (על פי הערכות, נתח השוק שלהן הוא כ-80%).

בעוד שתחום ספרי הקריאה וספרי הילדים נותר פחות או יותר באותו ההיקף, הוצאות הספרים ורשתות הספרים מתמודדות עם עולמות שלמים שנעלמים מהמדפים - ספרי נסיעות, מפות וספרי בישול - שהיו הקטגוריה הגדולה ביותר, רובם ככולם כבר כמעט ואינם נצרכים, והקוראים מקבלים את המידע שלהם מהאינטרנט ולא מהספרים.

האתר המוביל בתחום הספרים הדיגיטליים בישראל הוא "עברית" של הוצאת ידיעות אחרונות, שלפי הערכות מרכז לפחות 50% מהתחום. מתחריו הבולטים הם אינדיבוק וגט בוקס של סטימצקי. באוגוסט 2018 התחילה גם חברת פלאפון למכור למנוייה ספרים דיגיטליים באמצעות שיתוף פעולה עם גט בוקס. אף שספרים דיגיטליים נמכרים בישראל בכמחצית מהמחיר המלא של ספרים כרוכים, בעת ההשקה העריכו בפלאפון את שוק הספרים הדיגיטליים בישראל ב-15 מיליון שקל בשנה, וטענו שרק 3%-2% מקוראי הספרים בארץ קוראים דיגיטלי - הערכות שנסמכות גם על גורמים נוספים בשוק הספרים הישראלי (סיון קלינגבייל, דה מרקר 2019).

מה לנטפליקס ולירידה במכירות הספרים בישראל?

את הירידה במכירות הספרים בישראל תולים בכירים בשוק דווקא בנטפליקס: הקהל עבר לצרוך סדרות, והזמן שבעבר היה מוקדש לשקיעה בספרים - משמש לצפייה בסדרות וסרטים. "אתמול ירד הפרק ה-140 של 'הכלה מאיסטנבול'. 140 כפול 45 דקות של מאות אלפי אנשים - כל זה נגרע מהספרים", אומר בכיר בענף ((סיון קלינגבייל, דה מרקר 2019).

השוק הישראלי המתגדר באימוץ טכנולוגיות חדשות נשאר הפעם מאחור

גם אם הקינדל נחלש, אין ספק שהוא רחוק מלהיעלם, ומהווה פלטפורמה משמעותית לקריאה בארה"ב. בארץ לעומת זאת, גם עשור אחרי יציאת המכשיר, קריאה דיגיטלית לא חדרה למיינסטרים, ויחסית נדיר לפגוש מישהו שמחזיק בקינדל. איך יכול להיות שדווקא השוק הישראלי, שאוהב לאמץ טכנולוגיות חדשות, נשאר כל כך מאחור הפעם?

מי הם קוראי הKINDLE בישראל?

עופר שטגמן, מנכ"ל משותף ב-BuyAmerica.co.il, אחת החברות הבודדות שמוכרות קינדלים בארץ אומר כי "הקינדל מתאים בעיקר למי שרוצה לקרוא ספרים באנגלית ורוסית. 

רק חלק מהספרים בעברית מותאם לקינדל. למי שקורא ספרות זרה יש גן עדן מבחינת המבחר, הוא יכול להתחבר ישירות לחשבון באמזון, ובחו"ל כמעט כל הכותרים זמינים במדיה דיגיטלית ובשמע. 

בנוסף אין ממשק למשתמש בעברית ואין ספק שזה מהווה מכשול" (אושרית גן-אל , גלובס , 2018)

להערכתו, נמכרים בארץ מאות קוראים דיגיטליים בחודש, בארה"ב לעומת זאת 88.8 מיליון אמריקאים החזיקו קורא דיגיטלי ב-2017, ו-19% מהאוכלוסייה תכננו לקנות אחד חדש בשנתיים הקרובות, על פי סטטיסטה. "בחו"ל יש מודעות של שנים לנוחות של קריאת ספרים דיגיטליים, גם בנסיעות ארוכות בהן לא צריך להיסחב עם כמה ספרים ואפשר להטעין עשרות ספרים בקינדל. אבל צריך הרבה יותר ספרים עדכניים שמותאמים לקינדל כדי שזה ייתן פוש לקנייה שלו בארץ".

מיכאל עינב, מנהל החנות והאתר "קרן אלקטרוניקה", שמוכר כמה סוגים של קוראי ספרים אלקטרוניים ממותגים שונים, מסכים שקינדל מתאים יותר לקוראי אנגלית, אך מספק סיבה נוספת למצב. "למי שקורא עברית יותר מתאימים קוראים של מותגים אחרים, כמו Onyx Boox כי בהם אפשר להוריד אפליקציות בניגוד לקינדל. הספרים בישראל מוגנים על ידי אפליקציות כדי שלא יעתיקו כי הסופרים חוששים לפרנסתם. בדרך כלל, משתמשי קינדל משיגים את הספרים היותר ישנים שכבר אין להם דרישה ולא נמכרים בחנויות". הוא מסביר את הצורך בהגנה דרך אפליקציות, "אנחנו מדינה קטנה, וסופרים צריכים להתפרנס. כשאפשר להעתיק ספר בלחיצת כפתור, אפשר לשלוח אותו ל-5,000 אנשים. בגלל זה קונים דרך אפליקציה, שמוגנת בססמה" (אושרית גן-אל , גלובס , 2018)

"לרוב הספרים צריך אפליקציה ייעודית"

ירון גולדשטיין, מנכ"ל האתר והאפליקציה "מנדלי מוכר ספרים ברשת", מעריך גם הוא כי כמה עשרות אלפי ישראלים קוראים ספרים דיגיטליים ומוסיף כי "כשפתחנו את החנות ב-2010 חשבנו שתוך 3-5 שנים 30% מהשוק יהיה דיגיטלי וזה לא קרה. 

לרוב הספרים צריך אפליקציה ייעודית של חנות מסוימת. פחות מחצי מהספרים אפשר לקרוא דרך אפליקציות שונות, מחשב, קינדל וקוראים אחרים. פעם זה היה רוב הספרים, היום ההוצאות מוציאות לאור רק ספרים מוגנים וזה דורש אפליקציה. רוב הסופרים העצמאיים וההוצאות הקטנות זמינות בקינדל. רוב ההוצאות הגדולות לא זמינות בקינדל" ((אושרית גן-אל , גלובס , 2018) .

מתי נוכל כבר לקרוא ספרים בשפה העברית בקינדל ?

אין מגעים עם מו"לים מקומיים

רק ביוני 2017 הכריזה אמזון על תמיכה רשמית בערבית ועל זמינותם של 12 אלף ספרים בשפה זו בחנות קינדל. ( כלומר, יש לאמזון כבר יכולת תצוגה RTL) . עם זאת, עדיין לא ברור אם היא מתכננת מהלך דומה עבור ישראל, שיהווה מכה לשחקנים המקומיים בשוק הספרים האלקטרוניים. אם אמזון תרצה להשיק תמיכה מלאה ורשמית בעברית, יהיה עליה ליצור קשרים עם מו"לים מקומיים, אך על פי שני גורמים בכירים בענף, נכון לעכשיו היא לא מקיימת מגעים כאלו.

תרגום ממשק האפליקציות של קינדל הוא רק חלק קטן ממהלך אפשרי. "זה קטן עליהם", אומר גיא בן־נון, מנכ"ל מיזם הספרים הדיגיטליים "עברית", השייך לקבוצת "ידיעות אחרונות". "

הספרים בעברית שיש בקינדל לא תמיד עובדים היטב, לפעמים יש שיבוש בפונטים, וזה יכול לעזור. אבל הסיפור האמיתי הוא מערכת היחסים הנכונה עם המו"לים, והיכולת להגיש בצורה נכונה לקורא הישראלי, כולל מבצעים", הוא מוסיף (שגיא כהן, YNET ).

  

   היתרונות של הKINDLE החדש מ2018

מכשיר הkindle החדש מ2018 הוא יותר דק , עמיד לחלוטין למים והמסכים הרבה יותר חדים מאשר הדגמים הקודמים.

הערכת המכשיר החדש ,  Review

The new Kindle Paperwhite

ספרים אלקטרוניים , תמונת מצב: מרץ 2014

הנתונים מדברים בעד עצמם: איגוד המו"לים האמריקאי, AAP, פרסם באפריל 2013 דו"ח על נתוני מכירות ספרים דיגיטליים ב-2012 של קרוב ל-2,000 מו"לים, ולפיו כ-23% מסך המכירות מגיעים מספרים אלקטרוניים. ב-2002 הנתח היה רק 0.05% וב-2012 כבר הגיעו ל-22.55%.

מהדו"חות עולה בבירור שהמכשירים הייעודיים מגדילים את הנגישות לתוכן כתוב והם קוראים יותר תוכן כתוב. 30% מקוראי התכנים האלקטרוניים דיווחו כי הם קוראים יותר תוכן מבעבר, בכל הפורמטים, במיוחד אצל אנשים שרכשו טאבלטים וקוראים אלקטרוניים ולא הסתפקו בקריאה במחשב הביתי או בסמארטפונים.

ככלל, מחזיקי קוראים אלקטרוניים ייעודיים מדווחים על קריאה מוגברת של ספרים בכל הפורמטים, גם מנייר. כך שלא זו בלבד שהמעבר לא הרתיע ולא פגע בהרגלי הקריאה אלא הוא אף חיזק אותם והגדיל את מספר הספרים שדווח כי קראו: 24 ספרים ב-12 החודשים שקדמו לסקר אצל רוכשי המכשירים, לעומת מי שאינו מחזיק בהם – 15 בלבד.

כ-21% מהאמריקאים רכשו עד היום מכשירים כאלה, כלומר כל אמריקאי חמישי, והנתון הזה גדל לאחר עונות החגים שבהם קונים אותם כמתנות. אפשר להסיק מכך שאנשים אינם מסתפקים בקריאה במחשב הביתי ולכן מדובר בדפוס הזהה לקניית ספרים על ידי מי שאוהבים לקרוא בהם בבית קפה או בים או בכל מקום שבו אפשר לקרוא ספר. המסקנה המתבקשת הנוספת היא שהאנושות אינה משתנה בבסיסה, כך שהצורך הנצחי בסיפור טוב לא נכחד, הוא רק מסתגל לפורמט חדש, אולי אפילו נוח יותר.

מקור וקרדיט : אילת מריה מיטש,  התקווה האחרונה של אנשי הספר

 נתונים נוספים של Simba Information שהתפרסמו באפריל 2013 תומכים אף הם במגמה זו. Simba Information עוקבת אחרי שוק הספרים האלקטרוניים מאז שנת 2009 ומפרסמת את הנתונים ב- Trade E-Book Publishing . על פי פרסום זה במהדורת 2013 . מספר המשתמשים בספרים אלקטרוניים בארה"ב עולה על 50 מיליון מבוגרים.

מהפכת האמאזון והקינדל של ארה"ב לא הגיעה לארץ הקודש. שם, בניכר, 31% מהספרים שנמכרים הם כבר דיגיטליים; אחד מכל שישה אמריקאים מחזיק בקורא ספרים אלקטרוני; וכל קורא כזה עתיד לקרוא 24 ספרים בשנה, מול 16 למי שקורא ספרי נייר.

נכון, חנויות כמו אינדיבוק ומנדלי הן גן עדן דמוקרטי ליוצרים עצמאיים, אבל איפה ההוצאות הגדולות? מי שירצה לעבור לדיגיטל היום יתקשה למצוא קורא ספרים טוב במחיר הגון, ואחר כך ייתקל בקטלוג ספרים מצומצם ובגנים סגורים ‏(כמו זה של מיזם עברית‏).

לכתבה המלאה בעיתון מ" דה-מרקר"

רוח הזמן // הספרים האלקטרוניים נמכרים יותר מהמודפסים בבריטניה

אמזון, בעלת קורא הספרים קינדל, חשפה כי עבור כל 100 ספרים מודפסים שהיא מוכרת בבריטניה, נמכרים 114 ספרים אלקטרוניים. בארה"ב מגמה זו כבר התפתחה בשנים האחרונות אך מדובר בפעם הראשונה בבריטניה.

קינדל קורצת לסופרים שעדיין אינם חתומים בהוצאת ספרים, שכן אמזון מאפשרת להם להוציא את הספרים שלהם באופן דיגיטלי בהוצאה עצמית.

לכתבה המלאה בעיתון " דה-מרקר"

חוק הסופרים נותן תקווה לקינדל הישראלי, אבל השמרנות חזקה יותר

ארבע שנים לאחר שהוקם הקורא הדיגיטלי e-vrit, ולמרות צמיחה עקבית של 50% מדי שנה, הוא עדיין לא מצליח לעשות את המהפכה המיוחלת בהרגלי קריאת הספרים ■ לדברי מירב אתרוג בר, מנהלת המיזם, "יש שמרנות גדולה של הוצאות הספרים וגם חשש מפיראטיות"

בישראל פועלות שלוש חנויות קטנות לספרים דיגיטליים ואחת גדולה. הקטנות הן אינדיבוק, מנדלי והמיזם הצעיר בוקסילה, אבל המכירות שלהן זניחות לעומת עברית (e-vrit), מיזם הספרים הדיגיטלי הגדול ביותר, מקבוצת ידיעות אחרונות

2,500 כותרים, 
אבל זה לא מספיק

האם עברית הוא הצלחה או כישלון? תלוי איך מסתכלים על הדברים. כשעברית יצאה לדרך, היא השיקה את החנות על גבי קורא ספרים משלה, בדומה לקינדל של אמזון. את הקורא שיווקה ניופאן, אבל המכירות לא התרוממו, הרבה בגלל תג המחיר הגבוה. בעת ההשקה נמכר המכשיר ב–1,400 שקל, אחרי חצי שנה ירד מחירו ל–900 שקל, ועדיין לא רבים קנו את המכשיר. מנהלי עברית הבינו כי משם לא תבוא הישועה, הקורא הייעודי נגנז והחברה עברה להתמקד בטאבלטים סטנדרטיים.

 לכתבה המלאה בעיתון " דה-מרקר"

חוק הסופרים נותן תקווה לקינדל הישראלי, אבל השמרנות חזקה יותר

 הופסקו הורדות הספרים לקורא האלקטרוני "עברית"

המיזם נוסד ב-2010 אך כבר לפני שנה הופסק שיווק הקוראים הדיגיטליים שלו. הלקוחות יקבלו חמישה ספרים במתנה כפיצוי

לאחרונה קיבלו מחזיקי הקורא האלקטרוני "עברית" הודעה כי החל מהיום, 15 בינואר, לא יוכלו עוד להוריד ספרים חדשים לקורא אלקטרוני. האתר "עברית", שמשמש כחנות למכירת ספרים אלקטרוניים, הודיע למחזיקי המכשיר כי יקבלו חמישה ספרים במתנה כפיצוי. כמו כן הלקוחות "הוזמנו" לעבור לקרוא ספרים בטאבלט.

מיזם "עברית" הושק ביוני 2010 על ידי חברת ניופאן, ידיעות טכנולוגיה וסטימצקי. ניופאן היו אמונים על ייבוא הקוראים הדיגיטליים אבל כבר לפני שנה הפסיקו לשווק אותם.

למאמר

  הספרים האלקטרוניים קוראים אתכם

כמו גוגל ופייסבוק, גם בעולם הספרים הבינו שהמהפכה הדיגיטלית מאפשרת ללמוד המון על הקורא. הסופרים דווקא לא מתנגדים לדעת מה מעניין אתכם

לפני עידן האינטרנט, הסופרים היו כותבים ומפרסמים "על עיוור", בתקווה לפרוץ לתודעה. לעתים זה קרה, אך לרוב נכזבו התקוות, כך או כך, לאיש לא היה שמץ של מושג מה עושים הקוראים ברגע שפתחו את הספר. הם מדלגים או מרפרפים? הם מאטים או מאיצים את קצב הקריאה כשהם קרובים לסוף? הם מתעכבים בסצנות סקס?

כמה חברות הזנק משתמשות בטכנולוגיה כדי לענות על השאלות האלה ולסייע לכותבים לספק לקוראיהם עוד ממה שחביב עליהם. החברות מקבלות נתוני קריאה ממנויים, שתמורת סכום חודשי קבוע קונים להם גישה לסדרה של כותרים שהם יכולים לקרוא במגוון האמצעים. הרעיון הוא לעשות לספרים האלקטרוניים מה שנטפליקס עשה לסרטים וספוטיפיי למוזיקה.

"סופרים שמוציאים לאור את ספריהם בעצמם יחגגו על זה", אומר מארק קוקר, מנכ"ל Smashwords, הוצאה לאור עצמאית גדולה. "לרבים מהם הספרים חשובים להם יותר מהילדים. הם רוצים לדעת כל דבר שעשוי לסייע להם להגיע לעוד קוראים".

 לכתבה המלאה בעיתון "הארץ"

 מתי הסופרים, המו"לים והקוראים ידפדפו אל העתיד?

הישראלים עדיין לא עברו בהמוניהם לקריאת ספרים בפורמט דיגיטלי, וגם ההוצאות והסופרים עדיין חוששים, אבל ארבעה מיזמים בתחום הספרים האלקטרוניים בעברית מנסים לשנות את התמונה. מה הסיכוי שיצליחו ומתי יצטרפו למהפכה גם חשובי הסופרים?

אינדיבוק, התחילה גם היא כחנות ספרים שהתמקדה בספרות עצמאית, שירה וכתבי עת. את אינדיבוק הקימו המשורר רון דהן ואיש הטכנולוגיה ניר גרינהויז ולאחרונה הצטרף אליהם שוייצר - עורך, מבקר ומוסיקאי שהיה עד לאחרונה בעל טור הביקורת "דברים שבשירה" במוסף "ספרים" של "הארץ", ובעבר נמנה עם עורכי כתב העת לאמנות ותרבות "המעורר".

דהן הקים את אינדיבוק אשתקד כתנועת נגד לרשתות הגדולות. "הכותרת של אינדיבוק היא חנות עצמאית ברשת עם אג'נדה של תגמולים גבוהים לסופרים", הוא מסביר. לדבריו, 70% מהמכירה מועבר לסופרים, שיעור מדהים בשוק ספרים קניבלי שבו הסופרים נמצאים תמיד בתחתית שרשרת המזון. כאשר הוא נשאל מה היה המודל העסקי של אינדיבוק, הוא משיב שלא היה מודל עסקי אלא מודל חברתי: "מכיוון שזה צבר תאוצה ועוד ועוד סופרים והוצאות הצטרפו אלינו, אז המודל העסקי הוא מודל של כמות. ככל שיותר אנשים ירכשו את הספרים, נוכל להרוויח".

לעשות את הקפיצה

החנות המקוונת מנדלי מוכר ספרים הוקמה ב-2010 על ידי ארבעה שותפים. אחד מהם, ירון גולדשטיין, מספר על מודל משולב: גם חנות ספרים דיגיטליים, גם חנות ספרים רגילה ברשת, וגם שירותי הוצאה לאור בתשלום. גם מנדלי משלמים תמלוגים נאים (בין 75%-65%) לסופרים או להוצאות. לעת עתה, מוצעים בחנות 960 ספרים. כשאני מצביעה על כך שהקהל הישראלי שנחשב לטכנולוגי מאוד לא ממהר לחבק את הדיגיטל, גולדשטיין טוען שהבעיה היא דווקא לא הקהל אלא הוצאות הספרים והסופרים שעדיין יושבים על הגדר.

 לכתבה המלאה בעיתון "הארץ"  

 מהי מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים? ומה הם המודלים והמגמות המסתמנים

במאמר מעמיק אשר פורסם השבוע בכתב העת הנחשב "הניו-יורקר" לרגל יום הולדתה ה-20 של אמזון, חשף כתב העיתון ג'ורג' פאקר מספר נתונים ומספרים אשר עומדים בבסיסו של המאבק המתוקשר. האם זוהי רק ההקדמה להשתלטותה של אמזון על שווקי העולם כולו? עם מגמות ופרשנויות ניתן תמיד להתווכח. עם מספרים ונתונים, לעומת זאת, קשה הרבה יותר.

5.25 מיליארד דולר: על פי מקור מיוחד אשר שימש את פאקר בהכנת הכתבה, זהו סך ההכנסות השנתיות של אמזון ממכירות ספרים. אמנם מדובר בסכום שמרבית בתי ההוצאה לאור בעולם היו שמחים לרשום לזכותם, אך עדיין מדובר ב-7% בלבד מסך ההכנסה השנתית של אמזון - אשר עומד על 75 מיליארד דולר.

19.5%: זהו הנתח אשר מחזיקה אמזון בשוק הספרים האלקטרוניים (e-books). אם לא די בשנאה אשר רוכשים בתי ההוצאה לאור לאמזון עקב נתח השוק הענק אשר היא "גזלה" מהם בתחום מכירת הספרים, הרי שכעת מסתבר כי אמזון היא אחד הגורמים החשובים העומדים מאחורי עלייתם של הספרים האלקטרוניים, אשר מצמצמים את כוחם של בתי ההוצאה לאור אף יותר. כבר כיום הספרים האלקטרוניים מהווים כ-30% מסך הספרים אשר נמכרים ברחבי ארה"ב, ואמזון בהחלט נמצאת בנקודת זינוק טובה בכדי להשתלט גם על נתח השוק הזה.

לכתבה המלאה ,  20 שנה לאמאזון: המספרים מאחורי רשת הספרים

האם הספרים האלקטרוניים שינו את הרגלי הקריאה שלנו?

מחבר המאמר, צימרמן, מנסה להסביר מדוע אנשים נרתעים מקריאת ספרים אלקטרוניים. מקור הרתיעה לדעתו, נובע מחשש לשינוי בהרגלי הקריאה. המחבר מספר שבזכות המעבר לקריאה בספרים דיגיטלים, הוא קרא השנה ספרים רבים יותר מאשר בשנה הקודמת, הודות למבחר המגוון של המקורות המוצעים לקריאה בפורמט הדיגיטלי. לכתבה

קישור ישיר

  חנויות ספרים אלקטרוניים בעברית – סדר בבלגן

לספרים הדיגיטליים יתרונות אדירים. לא זאת בלבד שהם זולים יותר (אם כי לא הרבה יותר זולים, ובוודאי שלא נטולי כל עלות, כפי שאחדים סוברים בטעות): הם נגישים יותר, זמינים יותר ונוחים יותר. אחסון ספרים, הפצתם ושיכפולם הפכו לעניין של מה בכך. ברגע זה ממש, בתוך התיק שלי יש כמאה ספרים, שלא מוסיפים לו כל משקל מעבר לטלפון שממילא אני נושאת. ספרים רבים שחשקה בהם נפשי אוכל פשוט לקטוף מהאוויר תמורת תשלום צנוע; אינספור ספרים זמינים כבר בחינם. כבדי הראייה יכולים להגדיל את האותיות לנוחותם, דיסלקטים יכולים להעזר בתוכנות שמשנות את צבעי הטקסט או מבודדות אותו שורות שורות. גם המחקר הספרותי הופך לנוח יותר כאשר בלחיצת כפתור קלה אפשר למצוא את כל המופעים של מלה מסוימת בתוך הטקסט. לשכוח ספר דיגיטלי או לאבד אותו הרבה יותר קשה, כאשר הוא נשמר ב"עננה". אנחנו חיים בעידן של ניסים ונפלאות.

לנוכח כל היתרונות הללו, הנוסטלגיה שאחדים מאיתנו שומרים לספרים מודפסים נדמית מעט טיפשית, וחשודה בהיותה כיסוי על מבוכה שנובעת מבורות, ועל פחד מפני טכנולוגיות חדשות שעוד איננו שולטים בהן.

לחנות מנדלי החלוצית, שהיתה פעם יחידה מסוגה, הצטרפו אתרים כגון אינדיבוק, בוקסילה ונטבוק. מדובר באתרים שמשמשים כמה פונקציות במקביל, וגם זה יכול להיות מבלבל. אנסה לעשות סדר בבלגן.

 לכתבה המלאה של גילי בר-הלל

עברית evrit – חנות ספרים דיגיטליים

מנדלי מוכר-ספרים ברשת » ספרים אלקטרוניים בעברית

 הערכה של מכשיר קינדל החדש

Kindle  Paperwhite review: Kindle Paperwhite shines

קניתם ספר אלקטרוני באמזון? ייתכן שתקבלו ממנה כסף

לקוחות שרכשו ספרים מחברות ההוצאה לאור הגדולות דרך אתר אמזון יקבלו החזרים, לאחר שהחברות הואשמו בתיאום מחירים; הכסף שיוחזר יאפשר ללקוחות אמזון לרכוש כל ספר מכל הוצאה שהיא

אמזון החלה להעביר כסף למיליוני לקוחות ברחבי העולם שרכשו ממנה ספרים אלקטרוניים בשנים האחרונות. חלק מלקוחות אמזון כבר קיבלו מהבוקר הודעה מהחברה, שתעניק החזרים לצרכנים שרכשו ספרים אלקטרוניים של חמש חברות הוצאה לאור - פינגווין, מקמילן, סימון אנד שוסטר, הרפר-קולינס והאשט.

החברות חויבו להעביר זיכוי כספי לצרכנים של אמזון בעקבות הסדר פשרה עליו חתמו עם הממשל האמריקאי, לאחר שהואשמו בתיאום מחירים כדי לשווק ספרים במחיר גבוה מהמקובל. אמזון לא היתה צד בתביעה.

לכתבה המלאה בעיתון  "דה-מרקר"

מדוע הספרים הדיגיטליים לא מצליחים בארץ?

"זה עתה סיימתי לקרוא כתבה מרתקת בניו-יורקר על ענקית הספרים אמזון, שנגעה בין היתר בתפקידה של אמזון בהזנקת תחום הספרים הדיגיטליים באנגלית. כשג'ף בזוס החליט שהוא רוצה למכור ספרים דיגיטליים, הוא ניגש למלאכה באכזריות של מתנקש ובנחישות של בולדוזר. "עליכם לפעול כאילו מטרתכם היא להכחיד את המשרות של כל מי שמוכר ספרים פיזיים", אמר בזוס לעובדיו, לפי ציטוט בספרו של בראד סטון על תולדות ענקית המכירות. אמזון פעלה במקביל בשני הקצוות של שרשרת המכירות. מצד אחד, היא הפעילה מכבש של לחצים על ההוצאות לאור – בשיטות בריוניות ולא פעם מפוקפקות – להמיר את ספריהם לקבצים דיגיטליים, ולקבוע מחיר מכירה נמוך ואחיד לפי תכתיבי אמזון. מהצד השני, אמזון פעלה במרץ להפוך את מכשיר הקינדל ואת חווית הקנייה של הלקוח הסופי לכמה שיותר ידידותיים, נגישים, קלים וזולים.

הדרך לא היתה חלקה לחלוטין והעובדה היא שאמזון לא הצליחה להחזיק את המונופול המוחלט על ספרים דיגיטליים באנגלית, אבל היא עדיין המובילה בתחום, ואין ספק שתפקידה בהנעת כל המערכת האדירה הזאת היה קריטי.

בישראל אין אמזון. אנחנו לא מעניינים את אמזון. אנחנו ברז קטן מטפטף לעומת נהר האמזונס הגדול. כמה מיליוני דוברי עברית, שרק מיעוטם צרכני ספרים, הם שוק שלא שווה להתאמץ בשבילו. ועוד הקטנים האלה, החוצפנים, לא רק שיש להם שיטת כתיבה משלהם שדורשת פונטים אחרים, הם עוד קוראים מימין לשמאל. נכון שהמאמץ הנדרש כדי להתאים את הטכנולוגיה של הספרים האלקטרוניים לקריאה מימין לשמאל אינו גדול, אבל כל מאמץ הוא גדול מדי בשביל שוק כל כך לא חשוב. לענקים בינלאומיים פשוט מאוד לא שווה להשקיע בנו" .( גילי בר-הלל) .

לכתבה המלאה של גילי בר-הלל

 כמה ספרים יוצאים בישראל בשנה?

לפי הדו"ח השנתי של  הספריה הלאומית, בשנת 2012 יצאו 7487 ספרים מודפסים חדשים. מדובר בגידל של יותר מאלף ספרים לעומת 2011 (הנתונים נוגעים לכל ספר שיצא לאור בחמישים עותקים ומעלה). רובם המוחץ של הספרים (6527, אם תרצו לדייק) יצאו בעברית – הבאים בתור אחריהם (הרבה אחריהם – מדובר ב-427 כותרים סה"כ) יצאו באנגלית, ואחר-כך מגיעים הכותרים ברוסית (220) ובערבית (181). 81% מהפרסומים הם ספרי מקור ישראליים.
לכתבה המלאה

ספרים אלקטרוניים – סיפור הצלחה? שיחה עם פרנק סימון-ריץ - ...

כמות הספרים האלקטרוניים שמשאילות הספריות בגרמניה הולכת וגדלה. Goethe.de שוחח עם פרנק סימון-ריץ, יו"ר ארגון הספריות הגרמני (dbv), על ההתפתחויות בנושא זה.

לכתבה המלאה