חפש בבלוג זה

יום רביעי, 26 במרץ 2014

ספרים אלקטרוניים , תמונת מצב: מרץ 2014

הנתונים מדברים בעד עצמם: איגוד המו"לים האמריקאי, AAP, פרסם באפריל 2013 דו"ח על נתוני מכירות ספרים דיגיטליים ב-2012 של קרוב ל-2,000 מו"לים, ולפיו כ-23% מסך המכירות מגיעים מספרים אלקטרוניים. ב-2002 הנתח היה רק 0.05% וב-2012 כבר הגיעו ל-22.55%.

מהדו"חות עולה בבירור שהמכשירים הייעודיים מגדילים את הנגישות לתוכן כתוב והם קוראים יותר תוכן כתוב. 30% מקוראי התכנים האלקטרוניים דיווחו כי הם קוראים יותר תוכן מבעבר, בכל הפורמטים, במיוחד אצל אנשים שרכשו טאבלטים וקוראים אלקטרוניים ולא הסתפקו בקריאה במחשב הביתי או בסמארטפונים.
ככלל, מחזיקי קוראים אלקטרוניים ייעודיים מדווחים על קריאה מוגברת של ספרים בכל הפורמטים, גם מנייר. כך שלא זו בלבד שהמעבר לא הרתיע ולא פגע בהרגלי הקריאה אלא הוא אף חיזק אותם והגדיל את מספר הספרים שדווח כי קראו: 24 ספרים ב-12 החודשים שקדמו לסקר אצל רוכשי המכשירים, לעומת מי שאינו מחזיק בהם – 15 בלבד.

כ-21% מהאמריקאים רכשו עד היום מכשירים כאלה, כלומר כל אמריקאי חמישי, והנתון הזה גדל לאחר עונות החגים שבהם קונים אותם כמתנות. אפשר להסיק מכך שאנשים אינם מסתפקים בקריאה במחשב הביתי ולכן מדובר בדפוס הזהה לקניית ספרים על ידי מי שאוהבים לקרוא בהם בבית קפה או בים או בכל מקום שבו אפשר לקרוא ספר. המסקנה המתבקשת הנוספת היא שהאנושות אינה משתנה בבסיסה, כך שהצורך הנצחי בסיפור טוב לא נכחד, הוא רק מסתגל לפורמט חדש, אולי אפילו נוח יותר.

 נתונים נוספים של Simba Information שהתפרסמו באפריל 2013 תומכים אף הם במגמה זו. Simba Information עוקבת אחרי שוק הספרים האלקטרוניים מאז שנת 2009 ומפרסמת את הנתונים ב- Trade E-Book Publishing . על פי פרסום זה במהדורת 2013 . מספר המשתמשים בספרים אלקטרוניים בארה"ב עולה על 50 מיליון מבוגרים.
מהפכת האמאזון והקינדל של ארה"ב לא הגיעה לארץ הקודש. שם, בניכר, 31% מהספרים שנמכרים הם כבר דיגיטליים; אחד מכל שישה אמריקאים מחזיק בקורא ספרים אלקטרוני; וכל קורא כזה עתיד לקרוא 24 ספרים בשנה, מול 16 למי שקורא ספרי נייר.

נכון, חנויות כמו אינדיבוק ומנדלי הן גן עדן דמוקרטי ליוצרים עצמאיים, אבל איפה ההוצאות הגדולות? מי שירצה לעבור לדיגיטל היום יתקשה למצוא קורא ספרים טוב במחיר הגון, ואחר כך ייתקל בקטלוג ספרים מצומצם ובגנים סגורים ‏(כמו זה של מיזם עברית‏).
לכתבה המלאה בעיתון מ" דה-מרקר"


רוח הזמן // הספרים האלקטרוניים נמכרים יותר מהמודפסים בבריטניה

אמזון, בעלת קורא הספרים קינדל, חשפה כי עבור כל 100 ספרים מודפסים שהיא מוכרת בבריטניה, נמכרים 114 ספרים אלקטרוניים. בארה"ב מגמה זו כבר התפתחה בשנים האחרונות אך מדובר בפעם הראשונה בבריטניה.

קינדל קורצת לסופרים שעדיין אינם חתומים בהוצאת ספרים, שכן אמזון מאפשרת להם להוציא את הספרים שלהם באופן דיגיטלי בהוצאה עצמית.


ארבע שנים לאחר שהוקם הקורא הדיגיטלי e-vrit, ולמרות צמיחה עקבית של 50% מדי שנה, הוא עדיין לא מצליח לעשות את המהפכה המיוחלת בהרגלי קריאת הספרים ■ לדברי מירב אתרוג בר, מנהלת המיזם, "יש שמרנות גדולה של הוצאות הספרים וגם חשש מפיראטיות"
בישראל פועלות שלוש חנויות קטנות לספרים דיגיטליים ואחת גדולה. הקטנות הן אינדיבוק, מנדלי והמיזם הצעיר בוקסילה, אבל המכירות שלהן זניחות לעומת עברית (e-vrit), מיזם הספרים הדיגיטלי הגדול ביותר, מקבוצת ידיעות אחרונות

2,500 כותרים, אבל זה לא מספיק

האם עברית הוא הצלחה או כישלון? תלוי איך מסתכלים על הדברים. כשעברית יצאה לדרך, היא השיקה את החנות על גבי קורא ספרים משלה, בדומה לקינדל של אמזון. את הקורא שיווקה ניופאן, אבל המכירות לא התרוממו, הרבה בגלל תג המחיר הגבוה. בעת ההשקה נמכר המכשיר ב–1,400 שקל, אחרי חצי שנה ירד מחירו ל–900 שקל, ועדיין לא רבים קנו את המכשיר. מנהלי עברית הבינו כי משם לא תבוא הישועה, הקורא הייעודי נגנז והחברה עברה להתמקד בטאבלטים סטנדרטיים.

חוק הסופרים נותן תקווה לקינדל הישראלי, אבל השמרנות חזקה יותר

 הופסקו הורדות הספרים לקורא האלקטרוני "עברית"

המיזם נוסד ב-2010 אך כבר לפני שנה הופסק שיווק הקוראים הדיגיטליים שלו. הלקוחות יקבלו חמישה ספרים במתנה כפיצוי

לאחרונה קיבלו מחזיקי הקורא האלקטרוני "עברית" הודעה כי החל מהיום, 15 בינואר, לא יוכלו עוד להוריד ספרים חדשים לקורא אלקטרוני. האתר "עברית", שמשמש כחנות למכירת ספרים אלקטרוניים, הודיע למחזיקי המכשיר כי יקבלו חמישה ספרים במתנה כפיצוי. כמו כן הלקוחות "הוזמנו" לעבור לקרוא ספרים בטאבלט.

מיזם "עברית" הושק ביוני 2010 על ידי חברת ניופאן, ידיעות טכנולוגיה וסטימצקי. ניופאן היו אמונים על ייבוא הקוראים הדיגיטליים אבל כבר לפני שנה הפסיקו לשווק אותם.
למאמר
  הספרים האלקטרוניים קוראים אתכם

כמו גוגל ופייסבוק, גם בעולם הספרים הבינו שהמהפכה הדיגיטלית מאפשרת ללמוד המון על הקורא. הסופרים דווקא לא מתנגדים לדעת מה מעניין אתכם

לפני עידן האינטרנט, הסופרים היו כותבים ומפרסמים "על עיוור", בתקווה לפרוץ לתודעה. לעתים זה קרה, אך לרוב נכזבו התקוות, כך או כך, לאיש לא היה שמץ של מושג מה עושים הקוראים ברגע שפתחו את הספר. הם מדלגים או מרפרפים? הם מאטים או מאיצים את קצב הקריאה כשהם קרובים לסוף? הם מתעכבים בסצנות סקס?

כמה חברות הזנק משתמשות בטכנולוגיה כדי לענות על השאלות האלה ולסייע לכותבים לספק לקוראיהם עוד ממה שחביב עליהם. החברות מקבלות נתוני קריאה ממנויים, שתמורת סכום חודשי קבוע קונים להם גישה לסדרה של כותרים שהם יכולים לקרוא במגוון האמצעים. הרעיון הוא לעשות לספרים האלקטרוניים מה שנטפליקס עשה לסרטים וספוטיפיי למוזיקה.

"סופרים שמוציאים לאור את ספריהם בעצמם יחגגו על זה", אומר מארק קוקר, מנכ"ל Smashwords, הוצאה לאור עצמאית גדולה. "לרבים מהם הספרים חשובים להם יותר מהילדים. הם רוצים לדעת כל דבר שעשוי לסייע להם להגיע לעוד קוראים".

 מתי הסופרים, המו"לים והקוראים ידפדפו אל העתיד?

הישראלים עדיין לא עברו בהמוניהם לקריאת ספרים בפורמט דיגיטלי, וגם ההוצאות והסופרים עדיין חוששים, אבל ארבעה מיזמים בתחום הספרים האלקטרוניים בעברית מנסים לשנות את התמונה. מה הסיכוי שיצליחו ומתי יצטרפו למהפכה גם חשובי הסופרים?

אינדיבוק, התחילה גם היא כחנות ספרים שהתמקדה בספרות עצמאית, שירה וכתבי עת. את אינדיבוק הקימו המשורר רון דהן ואיש הטכנולוגיה ניר גרינהויז ולאחרונה הצטרף אליהם שוייצר - עורך, מבקר ומוסיקאי שהיה עד לאחרונה בעל טור הביקורת "דברים שבשירה" במוסף "ספרים" של "הארץ", ובעבר נמנה עם עורכי כתב העת לאמנות ותרבות "המעורר".

דהן הקים את אינדיבוק אשתקד כתנועת נגד לרשתות הגדולות. "הכותרת של אינדיבוק היא חנות עצמאית ברשת עם אג'נדה של תגמולים גבוהים לסופרים", הוא מסביר. לדבריו, 70% מהמכירה מועבר לסופרים, שיעור מדהים בשוק ספרים קניבלי שבו הסופרים נמצאים תמיד בתחתית שרשרת המזון. כאשר הוא נשאל מה היה המודל העסקי של אינדיבוק, הוא משיב שלא היה מודל עסקי אלא מודל חברתי: "מכיוון שזה צבר תאוצה ועוד ועוד סופרים והוצאות הצטרפו אלינו, אז המודל העסקי הוא מודל של כמות. ככל שיותר אנשים ירכשו את הספרים, נוכל להרוויח".
לעשות את הקפיצה

החנות המקוונת מנדלי מוכר ספרים הוקמה ב-2010 על ידי ארבעה שותפים. אחד מהם, ירון גולדשטיין, מספר על מודל משולב: גם חנות ספרים דיגיטליים, גם חנות ספרים רגילה ברשת, וגם שירותי הוצאה לאור בתשלום. גם מנדלי משלמים תמלוגים נאים (בין 75%-65%) לסופרים או להוצאות. לעת עתה, מוצעים בחנות 960 ספרים. כשאני מצביעה על כך שהקהל הישראלי שנחשב לטכנולוגי מאוד לא ממהר לחבק את הדיגיטל, גולדשטיין טוען שהבעיה היא דווקא לא הקהל אלא הוצאות הספרים והסופרים שעדיין יושבים על הגדר.



 מהי מגמת הצריכה של ספרים אלקטרוניים? ומה הם המודלים והמגמות המסתמנים

במאמר מעמיק אשר פורסם השבוע בכתב העת הנחשב "הניו-יורקר" לרגל יום הולדתה ה-20 של אמזון, חשף כתב העיתון ג'ורג' פאקר מספר נתונים ומספרים אשר עומדים בבסיסו של המאבק המתוקשר. האם זוהי רק ההקדמה להשתלטותה של אמזון על שווקי העולם כולו? עם מגמות ופרשנויות ניתן תמיד להתווכח. עם מספרים ונתונים, לעומת זאת, קשה הרבה יותר.

5.25 מיליארד דולר: על פי מקור מיוחד אשר שימש את פאקר בהכנת הכתבה, זהו סך ההכנסות השנתיות של אמזון ממכירות ספרים. אמנם מדובר בסכום שמרבית בתי ההוצאה לאור בעולם היו שמחים לרשום לזכותם, אך עדיין מדובר ב-7% בלבד מסך ההכנסה השנתית של אמזון - אשר עומד על 75 מיליארד דולר.

19.5%: זהו הנתח אשר מחזיקה אמזון בשוק הספרים האלקטרוניים (
e-books). אם לא די בשנאה אשר רוכשים בתי ההוצאה לאור לאמזון עקב נתח השוק הענק אשר היא "גזלה" מהם בתחום מכירת הספרים, הרי שכעת מסתבר כי אמזון היא אחד הגורמים החשובים העומדים מאחורי עלייתם של הספרים האלקטרוניים, אשר מצמצמים את כוחם של בתי ההוצאה לאור אף יותר. כבר כיום הספרים האלקטרוניים מהווים כ-30% מסך הספרים אשר נמכרים ברחבי ארה"ב, ואמזון בהחלט נמצאת בנקודת זינוק טובה בכדי להשתלט גם על נתח השוק הזה.

מחבר המאמר, צימרמן, מנסה להסביר מדוע אנשים נרתעים מקריאת ספרים אלקטרוניים. מקור הרתיעה לדעתו, נובע מחשש לשינוי בהרגלי הקריאה. המחבר מספר שבזכות המעבר לקריאה בספרים דיגיטלים, הוא קרא השנה ספרים רבים יותר מאשר בשנה הקודמת, הודות למבחר המגוון של המקורות המוצעים לקריאה בפורמט הדיגיטלי. לכתבה


לספרים הדיגיטליים יתרונות אדירים. לא זאת בלבד שהם זולים יותר (אם כי לא הרבה יותר זולים, ובוודאי שלא נטולי כל עלות, כפי שאחדים סוברים בטעות): הם נגישים יותר, זמינים יותר ונוחים יותר. אחסון ספרים, הפצתם ושיכפולם הפכו לעניין של מה בכך. ברגע זה ממש, בתוך התיק שלי יש כמאה ספרים, שלא מוסיפים לו כל משקל מעבר לטלפון שממילא אני נושאת. ספרים רבים שחשקה בהם נפשי אוכל פשוט לקטוף מהאוויר תמורת תשלום צנוע; אינספור ספרים זמינים כבר בחינם. כבדי הראייה יכולים להגדיל את האותיות לנוחותם, דיסלקטים יכולים להעזר בתוכנות שמשנות את צבעי הטקסט או מבודדות אותו שורות שורות. גם המחקר הספרותי הופך לנוח יותר כאשר בלחיצת כפתור קלה אפשר למצוא את כל המופעים של מלה מסוימת בתוך הטקסט. לשכוח ספר דיגיטלי או לאבד אותו הרבה יותר קשה, כאשר הוא נשמר ב"עננה". אנחנו חיים בעידן של ניסים ונפלאות.
לנוכח כל היתרונות הללו, הנוסטלגיה שאחדים מאיתנו שומרים לספרים מודפסים נדמית מעט טיפשית, וחשודה בהיותה כיסוי על מבוכה שנובעת מבורות, ועל פחד מפני טכנולוגיות חדשות שעוד איננו שולטים בהן.

לחנות מנדלי החלוצית, שהיתה פעם יחידה מסוגה, הצטרפו אתרים כגון אינדיבוק, בוקסילה ונטבוק. מדובר באתרים שמשמשים כמה פונקציות במקביל, וגם זה יכול להיות מבלבל. אנסה לעשות סדר בבלגן.



 הערכה של מכשיר קינדל החדש
Kindle  Paperwhite review: Kindle Paperwhite shines



קניתם ספר אלקטרוני באמזון? ייתכן שתקבלו ממנה כסף
לקוחות שרכשו ספרים מחברות ההוצאה לאור הגדולות דרך אתר אמזון יקבלו החזרים, לאחר שהחברות הואשמו בתיאום מחירים; הכסף שיוחזר יאפשר ללקוחות אמזון לרכוש כל ספר מכל הוצאה שהיא
אמזון החלה להעביר כסף למיליוני לקוחות ברחבי העולם שרכשו ממנה ספרים אלקטרוניים בשנים האחרונות. חלק מלקוחות אמזון כבר קיבלו מהבוקר הודעה מהחברה, שתעניק החזרים לצרכנים שרכשו ספרים אלקטרוניים של חמש חברות הוצאה לאור - פינגווין, מקמילן, סימון אנד שוסטר, הרפר-קולינס והאשט.

החברות חויבו להעביר זיכוי כספי לצרכנים של אמזון בעקבות הסדר פשרה עליו חתמו עם הממשל האמריקאי, לאחר שהואשמו בתיאום מחירים כדי לשווק ספרים במחיר גבוה מהמקובל. אמזון לא היתה צד בתביעה.



"זה עתה סיימתי לקרוא כתבה מרתקת בניו-יורקר על ענקית הספרים אמזון, שנגעה בין היתר בתפקידה של אמזון בהזנקת תחום הספרים הדיגיטליים באנגלית. כשג'ף בזוס החליט שהוא רוצה למכור ספרים דיגיטליים, הוא ניגש למלאכה באכזריות של מתנקש ובנחישות של בולדוזר. "עליכם לפעול כאילו מטרתכם היא להכחיד את המשרות של כל מי שמוכר ספרים פיזיים", אמר בזוס לעובדיו, לפי ציטוט בספרו של בראד סטון על תולדות ענקית המכירות. אמזון פעלה במקביל בשני הקצוות של שרשרת המכירות. מצד אחד, היא הפעילה מכבש של לחצים על ההוצאות לאור – בשיטות בריוניות ולא פעם מפוקפקות – להמיר את ספריהם לקבצים דיגיטליים, ולקבוע מחיר מכירה נמוך ואחיד לפי תכתיבי אמזון. מהצד השני, אמזון פעלה במרץ להפוך את מכשיר הקינדל ואת חווית הקנייה של הלקוח הסופי לכמה שיותר ידידותיים, נגישים, קלים וזולים.
הדרך לא היתה חלקה לחלוטין והעובדה היא שאמזון לא הצליחה להחזיק את המונופול המוחלט על ספרים דיגיטליים באנגלית, אבל היא עדיין המובילה בתחום, ואין ספק שתפקידה בהנעת כל המערכת האדירה הזאת היה קריטי.

בישראל אין אמזון. אנחנו לא מעניינים את אמזון. אנחנו ברז קטן מטפטף לעומת נהר האמזונס הגדול. כמה מיליוני דוברי עברית, שרק מיעוטם צרכני ספרים, הם שוק שלא שווה להתאמץ בשבילו. ועוד הקטנים האלה, החוצפנים, לא רק שיש להם שיטת כתיבה משלהם שדורשת פונטים אחרים, הם עוד קוראים מימין לשמאל. נכון שהמאמץ הנדרש כדי להתאים את הטכנולוגיה של הספרים האלקטרוניים לקריאה מימין לשמאל אינו גדול, אבל כל מאמץ הוא גדול מדי בשביל שוק כל כך לא חשוב. לענקים בינלאומיים פשוט מאוד לא שווה להשקיע בנו" .( גילי בר-הלל) .


 כמה ספרים יוצאים בישראל בשנה?
לפי הדו"ח השנתי של  הספריה הלאומית, בשנת 2012 יצאו 7487 ספרים מודפסים חדשים. מדובר בגידל של יותר מאלף ספרים לעומת 2011 (הנתונים נוגעים לכל ספר שיצא לאור בחמישים עותקים ומעלה). רובם המוחץ של הספרים (6527, אם תרצו לדייק) יצאו בעבריתהבאים בתור אחריהם (הרבה אחריהםמדובר ב-427 כותרים סה"כ) יצאו באנגלית, ואחר-כך מגיעים הכותרים ברוסית (220) ובערבית (181). 81% מהפרסומים הם ספרי מקור ישראליים.
לכתבה המלאה

כמות הספרים האלקטרוניים שמשאילות הספריות בגרמניה הולכת וגדלה. Goethe.de שוחח עם פרנק סימון-ריץ, יו"ר ארגון הספריות הגרמני (dbv), על ההתפתחויות בנושא זה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

אגרגטורים (צוברי מידע) על כלים של בינה מלאכותית

    מאגר המק"ש ( מאגר קישורים שימושי ) " חיפוש מידע : שיטות " התעדכן היום ונוספו קישורים  מומלצים בתחומי האגרגטורים של כלים מ...