איתור מידע אקדמי באמצעות גוגל סקולר

גוגל סְקוֹלַר )באנגלית( Google Scholar)  הוא מנוע חיפוש מקוון מבית היוצר של גוגל, הממפתח את הטקסט המלא של ספרות מחקרית ממגוון רחב של הוצאות ובמקצועות שונים. 

Google Scholar

מנוע החיפוש, שהושק בגרסת בטא בנובמבר 2004, כולל בעיקר כתבי עת מקוונים שעברו ביקורת עמיתים מאירופה וארצות הברית ושייכים להוצאות הגדולות ביותר בתחום. הוא דומה בהתנהלותו למנועי החיפוש החינמיים Scirus מ-Elsevier, CiteSeerX, ו-getCITED. הוא דומה גם למנועים למנויים Scopus של Elsevier וWeb of Science  

 

google Scholar  מנסה לסנן דפי אינטרנט כלליים ולכלול בתוצאות החיפוש רק קישורים למאמרים, הרצאות מכנסים והפניות לספרים- סוג המקורות שהייתם מצפים למצוא במאגרי מידע כגון PsycNET, Historical Abstracts 

 google Scholar שכולל מאמרים מכתבי עת וגם מציג נתונים על ציטוטים של מאמרים נחשב לעתים כמקור אלטרנטיבי או משלים למאגרי מידע ייעודיים לציטוטים כמו Web of Sciences או Scopus. .

בעיקרו של דבר הGoogle Scholar  אינו בנוי כמסד נתונים כמו מאגרי המידע הגדולים Proquest   או ERIC . מדובר של שירות איחזור-מידע המבוסס על שיגור  Crawler  (תוכנת איסוף מידע) לאוספים אקדמיים רבים ומגוונים באינטרנט. 

גוגל סקולר בן 10 – ראיון עם מי שעומד מאחוריו

 השוואה בין תכונות מנוע החיפוש Google Scholar ובין תכונות רב-מנועי הידועים בשם Metasearch systems

מנועי Metasearch מבוססים על עיבוד נתונים מהיר הידוע בשם just-in-time-processing בעוד ה- Google Scholar מבוסס על עיבוד המידע הביבליוגראפי מסוגjust-in-case processing . כלומר , העיבוד מבוסס על סט מידע נתון וידוע מראש. מידענים וספרנים מטילים ספק ביכולת האיסוף השיטתית של ה- Google scholar , עם זאת הוא הפך להיות פופולארי בקרב חוקרים. בסופו של דבר, למנועי חיפוש מסוג Metasearch יש יותר יתרונות מבחינת איסוף מידע מחקרי והספריות מעדיפות אותן על פני שימוש ב- Google Scholar. אבל הסטודנטים והחוקרים באוניברסיטאות מעדיפים להשתמש ב Google Scholar  .

מקור :

Tamar Sadeh, "Google Scholar Versus Metasearch Systems", High Energy Physics Libraries Webzine, issue 12, February 2006

Google Scholar מול מאגרי המידע המקוונים: הערכה בשנית

למרות הליקויים, יתרונו הגדול של Google Scholar הינו חיפוש מהיר במיוחד בטקסט מלא של פרסומים ממילוני מקורות. בנוסף, המצדדים ב- Google Scholar מדגישים את חלקו התוכני: כיסוי, מגוון מקורות, גודל ותפוצה. אחוז כתבי-העת גדל במידה ניכרת מאז היווסדו, מכיוון שכל מפרסם אקדמי רוצה להיות חלק מן העולם של גוגל. גם איכות בסיס הנתונים (source base) השתפרה באמצעות מפתוח הטקסט המלא של אלפי כתבי עת אקדמיים

הויכוח על ערכו המידעני של מנוע החיפוש האקדמי Google Scholar הולך ונמשך מאז 2004 . עיקר הביקורת עד כה כוונה לחוסר התבניתיות (metadata  ) של מקורות המידע המאונדקסים על ידי Google scholar. עם זאת, שאלת היקף הכיסוי של כתבי העת בבבסיס הנתונים של Google scholar לא נבחנה עד כה ביסודיות. לאחרונה התפרסם מאמר מעניין המנתח את ערכו Google scholar מבחינה מידענית בהשוואה למאגרי המידע המקוונים. הניתוח המעמיק של המידען Bruce White מצביע על יכולתו של מנוע חיפוש אקדמי זה לגלות מאמרים אקדמאיים ומדעיים שאפילו מאגרים אקדמאיים לא הצליחו לדלות. גורמים בשוק המידע הבינלאומי טוענים כי בשנה האחרונה הצליחו מומחי האיחזור של חברת גוגל לשפר את פעולת תוכנת האיסוף הייעודיתSpider) )  הדולה מספר רב יותר של מאמרים מדעיים מתוך כתבי עת אקדמאיים. מרבית המאמרים הללו נדלים בצורה שיטתית מתוך מאגרי מידע מקוונים כגון Biomed central , Highwire Project Muse , Jstor . שיפורים ייעודיים באלגוריתם האיחזור של Google scholar מאפשרים לו להגיע למאמרים רלוונטיים יותר כתוצאה ממיקוד החופש בכותר (TITLE ) ולאחריו השוואה למילים בטקסט החופשי. מעבר לשיפורים הטכניים והאלגוריתמיים פועלים מנהלי פרויקט Google scholar  כל הזמן וברציפות  ראויה להערכה על מנת להרחיב את שיתוף הפעולה עם מו"לים אקדמאיים של כתבי עת ומנהלי ספריות מובילות בעולם כגון הספריה הבריטית הלאומית.

חוברות הדרכה מומלצות לאיתור מידע באמצעות Google scholar

המדריך היעיל ביותר והשיטתי ביותר לחיפוש מידע בGoogle scholar נכתב ע"י צוות תחום היעץ בספריה המרכזית של אוניברסיטת חיפה .

 התוצאה היא חוברת הדרכהמעולה ומשובחת ומועילה רבות לאיתור מידע אקדמאי 

http://lib.biu.ac.il/files/libraries/guides/google20scholar-may202012.pdf

Google scholar

מקור וקרדיט : תחום היעץ , אוניברסיטת חיפה, הספרייה
קישור מעודכן

עדכון למדריך של אוניברסיטת חיפה ( ספטמבר 2015) 

 

הדרכה נוספת נכתבה ע"י צוות Google scholar בעברית  והיא שיטתית , אך פחות טובה מהחוברת של של ספריית אוניברסיטת חיפה .

טיפים לחיפוש מתקדם ב- Scholar Search 
טיפים לחיפוש מתקדם ב - Google Scholar

כיצד לצטט מתוך מקורות המידע של גוגל סקולר ?

עדכון בבלוג הרשמי של המפתחים  בגוגל

 האם ניתן לחפש בתוך כתב-עת מסוים או לפי מחבר ? 

השתמשו באופציה של -"Advanced Scholar Search" . דרכה ניתן לחפש לפי מחבר, הוצאה, תאריך ועוד.
שימו לב: שמות כתבי העת אינם נרשמים באופן אחיד. חלקם מקוצרים, וחלקם רשומים באופן מלא 

סרטי הדרכה בוידאו

Using Google Scholar for Academic Research

Google Scholar Advanced Search - Video Tutorial.

A Quick Tutorial for using Google Scholar

השיפורים במערכת  Google scholar בשנת 2012 

ממשק Google Scholar החדש שהושק בתחילת מאי 2012, מכיל כמה שינויים מהממשק הישן. 

תפריט הגבלות החיפוש ממוקם כעת בדומה לכל ממשקי החיפוש של Google בצד השמאלי של המסך, והוא מכיל כבעבר את האפשרות להגביל ולצמצם  את התוצאות על פי:

• מאמרים או מסמכים משפטיים 
• תאריך פרסום
• פרסומי פטנטים
• ציטוטי מאמרים

חיפוש מידע אקדמי - חידושים בGoogle Scholar-  2012

(הסקירה נכתבה על ידי ענבר יסעור, מידענית עצמאית) .

קישור

ראה גם : Our New Modern Look

ראה גם : שימושים של חוקר אקדמאי בגוגל סקולר 

Using Google Scholar in Scholarly Workflows

 שיפורים מערכת בחודש יוני 2012

 

Search recent additions, sorted by date

קבלת עדכונים שוטפים ( מאמרים חדשים שהתפרסמו בכתבי עת ובאקדמיה ) באמצעות מערכת Google scholar.

Google Scholar Alerts

השגת המאמרים המלאים לאחר החיפוש בGoogle scholar  

בחיפוש נושאי או בחיפוש ספציפי של מאמר ב-Google Scholar מוצגות התוצאות בציון אינדיקציה לגבי זמינות הטקסט המלא שלהן. במידה וקיימת גרסה של המאמר בטקסט מלא, מצוין פורמט המאמר ומאופשר קישור ישיר להורדה של גרסת המאמר המלא.

 במקרים בהם המאמר אינו חופשי או נדרש עותק ממנו לתקופה שאינה מוגבלת ניתן לפנות ישירות למו"ל או לאחת החברות המספקות שרות Document Delivery ולרכוש אותו כמעט בכל אמצעי התשלום.

החברות המספקות שרות Document Delivery גובות תשלום המורכב משני פרמטרים – עלות השרות ועלות זכויות היוצרים. עלות זכויות היוצרים משתנה בין מאמר למאמר אך בד"כ זהה בין הספקים השונים זאת לעומת השרות ועלותו המשתנים מספק לספק. בהשוואה בין הספקים השונים חשוב לקחת בחשבון פרמטרים כמו זמן הגעת המאמר ותוספת עלויות על כמות העותקים/דפים, איכות העותק ורמת דחיפות ההזמנה.

בכל מקרה, כיום לא ניתן יותר לקבל שרות הספקת מאמרים ללא תשלום על זכויות יוצרים. מרבית הספריות בעולם כדוגמת Linda Hall שגבו בעבר תשלום עבור השרות בלבד ולא עבור זכויות היוצרים הופסקו בארה"ב ופועלים כיום תחת חוק זכויות היוצרים האמריקאי כך שכעת השרות בספריות (אם קיים) ניתן בתשלום הן עבור השרות והן עבור זכויות היוצרים על המאמר.

ניתן להתרשם מרשימת הספקים המובילים בתחום ה-Document Delivery ומהשוואה ביניהם במחקר השוק Document Delivery – Best Practices and Vendor שבוצע לפני כשנה וחצי על ידי חברת Outsell ובו מדורגות החברות על פי פרמטרים שונים כהיקפי כיסוי, טיב השירות, עלויות ועוד.

(הסקירה נכתבה על ידי ענבר יסעור, מידענית עצמאית המייצגת בישראל את חברת Reprints Desk המספקת שירות הזמנת מאמרים.)

שירותי אספקת מאמרים נוספים בארה"ב 

  

ingentaconnect from Publishing Technology – יש להם במאגר הפרסומים קרוב ל6 מיליארד מאמרים אקדמאיים. העלות  היא בין 25 דולר – ל35 דולר למאמר .

קישור

INFOTRIEVE

השירות של Infotrieve נחשב כשירות אספקת מאד יעיל מאד בארה"ב וגם במדינות מחוץ לארה"ב

British Library Document Supply Service (BLDSS) Online Interface

 למידע נוסף על שירות BLDSS

video describes how to Search for and Order items from BLDSS

ראה גם : 

List of Document Delivery Suppliers

Commercial Document Delivery Services

הכירו את מאו"ר – מאגר אובייקטי למידה ברשת -מבית מיט"ל

כתבה: סיגל בן עמרם

מהפכת המידע, ההתפתחות הטכנולוגיות, והפיתוח המתמיד של כלים מבוססי אינטרנט, תרמו מאד להתרחבות היקף השימוש בטכנולוגיות למידה במוסדות החינוך. נוצר צורך הולך וגובר בסיוע לאיתור משאבים לימודיים ברשת,לקביעת ערכם החינוכי ומידת הדיוק שלהם, ולניצול מיטבי של שפע המשאבים החינוכיים המתוקשבים.

במוסדות החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, נוצרים מדי יום תכנים חדשים לצורך לימוד, עיון, מחקר, הוראה, והערכה. תכנים אלה מוצגים לעיתים באתרי האינטרנט של המוסדות השונים, אך מנועי החיפוש הכלליים ברשת, אינם מספקים מענה מספק לצורך להגיע למשאבים אלה באופן מושכל.
כמענה לצרכים אלה,פיתחה מיט"ל- מרכז ידע לטכנולוגיות למידה, בשיתוף עם איגוד האינטרנט הישראלי ומשרד החינוך את פורטל מאו"ר– מאגר אובייקטי למידה ברשת,

מאו"ר הנו מאגר של מידע וקישורים לחומרי למידה המצויים ברשת האינטרנט. המאגר פתוח לכל, חופשי לשימוש בחינם ומאפשר לחפש, לשתף ולשמור חומרי למידה מקוונים באמצעות ממשק עברי. חומרי הלמידה המצויים במאגר זמינים לשימוש המורים וניתן לשלבם כחלק ממערכי שיעור וסביבות הלמידה המתוקשבות.

המאגר הישראלי מאו"ר מקושר ל merlot -- מאגר חומרי למידה ותיק מאוניברסיטת קליפורניה שבארצות הברית -שמכיל רבבות פריטים. 

נכון להיום, מכיל מאו"ר קרוב ל -5,000 פריטים בעברית מסוגים שונים-  קורסים ומערכי שיעור, ספרי לימוד מקוונים, משימות מתוקשבות, סביבות למידה, תרגילים ודפי עבודה, סרטונים, מצגות, הרצאות מוקלטות ועוד. החיפוש חופשי, אין צורך בהרשמה.

מה במאו"ר

חומרי לימוד מקוונים

חומרי הלימוד הרשומים במאו"ר מתפרסמים באופן מיידי גם במאגר מרלו ובמקביל,החיפוש במאו"ר מציג בתוצאות החיפוש גם חומרי לימוד המקוטלגים במרלו. ההרשמה למאו"ר מהווה הרשמה גם למאגר מרלו.

דוגמאות בולטות:

·      בית הספר הריאלי העברי בחיפה קטלג במאו"ר חלק גדול מסביבות הלמידה המתוקשבות שפיתחו מורי בית הספר. סביבות למידה אלה סגורות, בדרך כלל, בפני משתמשים חיצוניים, אך דרך מאגר מאו"ר ניתן להיכנס אליהן ישירות, ללא צורך בהרשמה מוקדמת.

·     הערוץ האקדמי באוניברסיטת חיפה  -היה מראשוני התורמים למאו"ר. כ 1,500 פריטים, הכוללים בעיקר הרצאות מוקלטות ו/או מצולמות, נקלטו במאגר באמצעות מנגנון מיוחד של העלאה באצווה.

·    חומרי לימוד מגוונים בתחומי המדעים נתרמו על ידי מוסדות, האמונים על טיפוח החינוך המדעי, כגון מכון דוידסון כמו גם על ידי מוזיאון המדע בירושלים.

·      איגוד האינטרנט הישראלי בחר במאו"ר כתשתית לקטלוג מאות פריטים בנושא שימוש נבון ברשת תחת הנושא אזרחות דיגיטלית

תרומת חומרים

בתום תהליך הרשמה קצר, רשאי כל אדם, מוסד או ארגון, לקטלג במאו"ר חומרי לימוד הנמצאים ברשת האינטרנט. ניתן להציג קישור לפריטים המצויים ברשת, באתר כלשהו, ואשר פתוחים לציבור.(בשלב זה לא ניתן להעלות למאו"ר קבצים). הקיטלוג מתבצע באמצעות טופס מובנה ונוח לשימוש, שנפתח מן הסרגל העליון בפורטל מאו"ר.

הערכת עמיתים

משתמשים רשומים מוזמנים להגיב על איכות חומרי הלימוד, בהם התנסו, באמצעות מנגנון "הוספת תגובה"- להעניק ציון ולרשום הערות פדגוגיות וטכניות.חלק מחומרי הלימוד כוללים 'הערכת עמיתים' ((peer reviewאשר נכתבו על ידי מומחים בתחום לדוגמה: DNA from the beginning

התגובות והערכת העמיתים מוצגות בפני כלל המשתמשים.

יצירת אוסף פריטים

'אוספים' –הנם תיקיות וירטואליות של פריטי מידע,אשר כל משתמש רשום יכול ליצורלעצמו ולשתף בהן את חברי הקהילה.

האפשרות ליצירת אוסף מאד שימושיתלמרצים, או מורים,שמתכנניםמערך שיעור, אומעוניינים להציג לתלמידים סילבוס של הקורס.כל אוסף מקבל כתובת אינטרנטמשל עצמו, כך שניתן להציג את האוסף כקישור לאתר הלימודי, לשימוש התלמידים. ניתן ללוות את האוסף בהערות דידקטיות המתייחסות למהלך הלימוד ותוצאותיו. היכנסו ל:אוספים לדוגמה.ול:עזרה בנושא אוספים

יצירת תוכן דיגיטלי באמצעות מחולל התוכן:Content Builder 

מחולל התוכן Content Builder הנו כלי חינמי (פלטפורמה)שמאפשר למשתמשים רשומים ליצור תוכן דיגיטלי – החל מדף אינטרנט בודד ועד אתר מרובה דפים– ולאחסן אותו בחינם בשרתי מרלו. ראו לדוגמה דף מידע שנבנה באמצעות מחולל התוכן

באנר להורדה ולהטמעה באתר

תוכלו להטמיע באנר של מאו"ר באתר שלכם. הבאנר מאפשר לבצע חיפוש פשוט במאגר מאו"ר, על ידי כתיבת מילות חיפוש בחלון הבאנר. לחיצה כללית על הבאנר, מהווה קישור למאגר מאו"ר. בנוסף, ניתן להשתמש במודול שפותח עבור מערכת.Noodle 

להורדת הבאנר

לסיכום:

אנו מזמינים אתכם להצטרף כחברים למאו"ר ולתרום למאגר קישורים ומידע על חומרי הלימוד שברשותכם.ניתן להירשם למאו"ר כמוסד או כאדם פרטי, ולקטלג חומרים במאגר באופן ישיר.

מוסדות המעוניינים לתרום חומרים, יכולים להוסיפם למאגר כאצווה (batch) בעזרת צוות מאו"ר.
לתמיכה, להדרכה  ובכל שאלה, פנו אלינו באמצעות טופס פנייה בפורטל מאו"ר.

האתר החדש של הכנסת – מנקודת מבט מידענית

כתב : עמי סלנט , מידען 

לאחר עבודה שנמשכה חודשים ארוכים, השיקה הכנסת בחודש  יולי 2012 אתר אינטרנט בעיצוב חדש שהוקם על תשתיות טכנולוגיות חדשניות, ויחליף את האתר הישן. 

האתר החדש הינו אקטואלי ועדכני ומציג בצורה חדשותית את כל המידע שיוזרם ממערכות הכנסת השונות: וועדות הכנסת, המליאה, הודעות לעיתונות ועוד. האתר החדש מאפשר צפייה בשידור ישיר בערוץ הכנסת כבר מדף הבית וכן מאגר VOD לצפייה בכתבות הערוץ ובשידורי הוועדות. 

באתר הכנסת, שהיקפי המידע בו הם עצומים - שולב, לראשונה, מנוע חיפוש שיסייע לגולשים למצוא כל מידע שנמצא באתר, כולל פרוטוקולים שונים ומידע היסטורי. חידוש נוסף הינו פרסום לראשונה של חלק ממאגרי המידע הפרלמנטרים שלה לציבור באמצעות "Open Data Protocol" שיכול לשמש לאתרים ולאפליקציות. חידושים אלה מצטרפים לפרוטוקול המסונכרן הפועל כבר כיום באתר ומאפשר צפייה בפרוטוקולים בצמוד לקטע הוידאו מהמליאה. את פעילות האתר משלימה פעילות הכנסת בערוץ היוטיוב ובמדיה החברתית – בשלב זה בפייסבוק 

.

אתר האינטרנט של הכנסת הוא אחד האתרים הראשונים שהקימו גופי הממשל בישראל. למרות היותו עשיר בתכנים ומידע היסטורי על הכנסת, אובחנו בו לאורך השנים בעיות טכנולוגיות ובעיות של ניווט וגישה למידע. בשל כך החליטה הכנסת לפתח אתר חדש באמצעות יחידת האינטרנט של הכנסת בחטיבת התקשורת ואגף הטכנולוגיה והמחשוב של הכנסת יחד עם חברת HP ובעזרת חברת  NetCraft.

על תהליך האיפיון והעיצוב של האתר כפי שכותבים על כך מומחי חברת חברת  NetCraft.

"התהליך מאחורי אתר הכנסת החדש"  ( ליאור יאיר) . 

חידוש נוסף שכלול באתר החדש הוא פרסום של חלק ממאגרי המידע הפרלמנטריים של הכנסת לציבור באמצעות "Open Data Protocol", שיכול לשמש לאתרים וליישומים. חידושים אלה מצטרפים לפרוטוקול המסונכרן, שפועל כבר כיום באתר ומאפשר צפייה בפרוטוקולים של דיונים ממליאת הכנסת בצמוד לקטעי הווידיאו של דיונים אלה 

.

שינויים נערכו במנוע החיפוש הישן שהוחלף במנוע מתקדם שמאפשר חיפוש של כל פריט מידע באתר, ובסרגל הניווט שמאפשר גישה ידידותית יותר לתכנים השונים. מאחר והאתר עדיין נמצא בתהליכי פיתוח, מנהלי הפרויקט מזמינים את הגולשים לשלוח להם תגובות, הערות ובקשות. 

כאמור, אתר האינטרנט של הכנסת מעמיד לרשות הציבור מאגר מידע פרלמנטרי לצורכי עיון, ניתוח ומחקר, באמצעות "Open Data Protocol", ובו גישה להצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת לדיון מוקדם ומידע על הצבעות חברי הכנסת במגוון נושאים. מאגר המידע מיועד לשימוש מפתחים באתרי אינטרנט ובאפליקציות שונות.

הצגת האתר החדש של הכנסת הוא סיומו של השלב הראשון בתהליך יצירת אתר שמאפשר מעקב, שותפות ומעורבות של הציבור בנעשה בכנסת. כחלק מהמשך פיתוח האתר, יושם בהמשך דגש על ארבע אבני דרך נוספות 

:

א. פיתוח פורטלי הוועדות – הפורטלים, המכילים חומר רב על עבודת הוועדה וכוללים גם את שידורי הוועדה, ארכיון הישיבות וההודעות לעיתונות, נמצאים כיום על התשתית המיושנת של האתר הישן. בשלב הבא מתוכנן להעביר את הפורטלים לתשתית האתר החדש 

.

ב.  שדרוג דף הבית של כל חבר כנסת – למידע שקיים היום בעמוד של כל חבר כנסת, תתווסף כלל הפעילות הפרלמנטרית שלו והעמוד האישי שלו יציג את פעולות החקיקה, ההצבעות, השאילתות, ההצעות לסדר והנאומים שלו 

ג. פיתוח השפות השונות באתר – כיום מתורגם האתר לערבית, רוסית ואנגלית. בהמשך יעברו גם שפות אלו לפורמט האתר החדש 

ד. המשך פיתוח מנוע החיפוש - דבר שיאפשר חיפוש נוסף, מתקדם, באתר הכנסת 

בשל העובדה שהאתר ממשיך להיות מפותח גם כעת לאחר העלאתו לאוויר, ניתן להיכנס בדף הבית ללינק - "דעתכם חשובה לנו" - שנועד לאפשר לגולשים לכתוב תגובות, הערות ובקשות לשיפור האתר ותוכנו 

. 

קישור לאתר הכנסת החדש
 

 מנוע החיפוש באתר הכנסת : מבחן דרכים 

ככל הנראה,  מנוע החיפוש של אתר הכנסת קשור לתשתית המבוססת על מוצרי SQL ו-  SharePoint ,   אשר מיוצרים באופן בלעדי ע"י חברת מיקרוסופט. 

החיפוש  הקיים מציג את הממצאים שנדלו ולצדם אפשרות לסנן את כל המידע שנתקבל ע"י הקטגוריות הבאות:

מתוך 40,353 תוצאות
·         כל האתר ·          דפים מהמליאה ·          הודעות לעיתונות ·          דפים מהוועדות ·          קטעי וידאו ·         דפים ממאגר חקיקה

תצוגה כזו נועדה להקל על המשתש בכך שהיא מציגה בפניו אפשרות לבצע חיתוך/או סינון עפ"י מאגרי פעליות שונים בכנסת.

קישור לאתר הכנסת החדש

 

מבחינת מהירות החיפוש האתר החדש עבר מקצה שיפורים משמעותי וזמן החיפוש הוא מהיר ביותר , כאשר תהליך האינדוקס גם הוא מהיר למדי. 

תוצאות חיפוש שערכנו בנושא "תקציב" במנוע החיפוש הפנימי של הכנסת

 

השוואה למנועי חיפוש  פנימיים בפרלמנטים אחרים בעולם 

 בהצהרה מקיץ 2011 נמסר כי תכנון האתר החדש הושפע לכאורה מאתרים פרלמנטריים בולטים בעולם, כמו אתר הפרלמנט הבריטי, אתר הבונדסטג הגרמני ואתר הפרלמנט הניו-זילנדי.

אין ספק כי הניווט באתר הכנסת הוא משופר ויעיל ובמידה מסוימת אף עולה על אתרי פרלמנטים אחרים שבדקנו באנגליה, ארה"ב , אוסטרליה וקנדה.

יחד עם זאת , מבחינת יכולות חיפוש מתקדמות נראה , בשלב זה, כי מתכנני האתר לא למדו מפרלמנטים אחרים בעולם.

כך לדוגמא, האתר הפרלמנט הבריטי יש מנוע חיפוש מתקדם המאפשר חיפוש מדויק יותר עפ"י לוגיקה בוליאנית שהיא חיונית לחיפוש במאגרים גדולים ומורכבים.  בחיפוש מתקדם במאגרי תוכן גדולים יש חשיבות רבה לחיתוך עפ"י תקופת זמן .

בחיפוש המתקדם בפרלמנט הבריטי , לדוגמא , יש אפשרות לבצע חיפוש ע"י סינון של שנים וזמנים. העדר מנגנון כזה באתר הכנסת יש בו כדי להקשות על חיפוש מדויק ויעיל.  ניתן גם לבצע סינון עפ"י שמות חברי הפרלמנט בבריטניה. 

  

אם נעבור לאתר הפרלמנט האוסטרלי נראה כי מנוע החיפוש הפנימי שם מאפשר רמת סינון ומיקוד משמעותית אפילו בהשוואה לפרלמנט הבריטי ובוודאי בהשוואה לאתר הכנסת החדש שנותר הרחק מאחור מבחינת אפשרויות החיפוש.  

מבחינת מבנה ארגון  Metadata,  מנוע החיפוש הפנימי של אתר הפרלמנט האוסטרלי הולך ומשתפר כל הזמן וכדאי לצוות אתר הכנסת הישראלי ללמוד מהם. 

אם נעבור לקונגרס האמריקאי נראה כי שם מנוע החיפוש כולל מרכיב של עומס מידע  גבוה למדי בהשוואה למנוע החיפוש באתר הכנסת וגם ניווט מיושן . עם זאת , מבחינת יכולות חיתוך וסינון מידע מנוע החיפוש של בית הנברים האמריקאי עושה עבודה יעילה.

לסיכום , האתר החדש של הכנסת נבנה בצורה מאד מקצועית והניווט בו הוא מעולה מבחינת ניהול תוכן והתמצאות באתרי אינטרנט . עם זאת, מנוע החיפוש הפנימי באתר הכנסת החדש אינו מתוחכם ואינו יעיל בהשוואה לפרלמטים אחרים בעולם. 

אנו מקווים וגם מבינים כי בעתיד הנראה לעין יוכנסו במנוע החיפוש הפנימי של הכנסת שיפורים שיאפשרו חיפוש מתקדם ומדוייק יותר. 

קישור לאתר הכנסת החדש

לקריאה נוספת : 

 

 מה הופך מנוע חיפוש פנימי באתר ליעיל ?

טעויות בחיפוש של אתר "הארץ" המחודש

הערכת האפקטיביות והערך של מנוע חיפוש פנימי באתר

מדוע הגולשים לא משתמשים במנוע החיפוש הפנימי של האתר ?