AIConsensusהוא מנוע חיפוש המבוסס על בינה מלאכותית. החיפוש הוא באמצעות כתיבת שאלה
בשפה חופשית בתיבת החיפוש. כעת גם ניתן לכתוב שאלת חיפוש עם אופרטורים בוליאניים (AND/OR/NOT). ניתן גם לבקש סיכום
מידע, יצירת ראשי פרקים, תוכן למצגות, טבלאות מסכמות ועוד.
העבודה עם Consensus AI היא
בשלושה מצבים: מהיר (בחינם, עד 10 מאמרים, תוכן קצר יותר), מצב PRO – מאפשר קבלת תוצרים מורכבים
יותר על בסיס 20 מאמרים (25 קרדיטים חודשיים למשתמשים חינמיים), או מצב DEEP – ביצוע חיפוש עמוק המבוסס על עד
50 מאמרים (3 קרדיטים חינמיים לחודש, 100 למשתמשים משלמים).
במצבים Pro ו – Deep נשלף מידע גם מהטקסט המלא של
המאמרים במידה ונגיש. בעת כתיבת פרומפט במצב
DEEP ניתן להחיל פילטרים בתוכו – למשל לבקש מאמרים עד
שנת… מעיתון… וכו.
חיפוש לפי מחבר/ת: במצב PRO
ניתן גם לכתוב שם של מחבר/ת ולקבל סיכום של
עבודתו/ה ורפרנסים רלוונטיים.
במצב פרו וכן בחיפוש עמוק ניתן לקבל גם מגוון
ויזואליזציות כמו רשתות ציטוטים, פערי מחקר ודירוג חוזק הראיות.
מתעדכן אחת לחודש לפי תדירות העדכון של Semantic Scholar
מאפיינים מיוחדים: את
שמו קיבל הכלי מהיכולת שלו להציג עבור שאלות כן/לא את מאזן הבעד והנגד. מציג לצד
כותרת המאמר את התשובה מתוך המאמר לשאלה שנשאלה. מאפשר "שיחה" עם מאמר
בודד לסיכום ומענה על שאלות ..
·מאגר
מידע נרחב הנסמך על יותר מ־200 מיליון מאמרים מדעיים ממקורות אמינים, בעיקר ממאגר Semantic
Scholar
·ממשק
חיפוש אינטואיטיבי שבו ניתן להשתמש באופרטורים בוליאניים
(AND/OR/NOT), לסנן לפי שנה, מחבר או תחום מחקר.
·סינתזה של תוצאות: לאחר איתור
המחקרים הרלוונטיים, המערכת מייצרת סיכום מאוחד של הממצאים, כולל ציטוטים ישירים
למחקרים.
·מדד קונצנזוס”
(Consensus Meter):כאשר השאלה היא סגנון “כן/לא” או השוואה
בין טענות, המערכת מציגה מדד חזותי של עד כמה המחקרים מסכימים או חלוקים.
·סינון לפי סוגי מחקר: משתמשים
יכולים לסנן את התוצאות לפי סוגי מחקרים (לדוגמה: ניסויים מבוקרים, מטה-אנליזות)
או לפי אוכלוסייה, גודל מדגם ועוד
·שקיפות: המערכת
מצביעה על המטא־דטה של כל מחקר (כגון: גודל מדגם, שיטת מחקר, כתב עת) ולעיתים
מסמנת איכות/חשיבות.
מגבלות ודגשים חשובים
כמו כל כלי, גם
Consensus לא
מושלם
·התשובות אינן “אמת
מוחלטת”: התוצאות הן סיכום של מה שמצא המחקר על-ידי המערכת, אבל לא מבטיחות שכל
המחקרים אפשרו להסיק מסקנה חד-משמעית.
·כיסוי ועדכון משתנה: ייתכן
שבתחומים מאוד ספציפיים או חדשים המערכת לא תמצא מספיק מחקרים.
·חלק מהפיצ’רים מוגבלים
בתוכנית החינמית: לדוגמה, כמות הקרדיטים החודשית, גישה מלאה ל”Deep
Search” או
לסיכומים מורחבים.
"אני עוקבת
אחרי ערוץ היוטיוב של הבחור הנחמד הזה, ששמו אנדי סטפלטון. הוא מעלה לא מעט
סרטונים הקשורים לכלי בינה מלאכותית ויש לו את התובנות שלו.
בסרטון הזה (שהועלה לאחרונה) לא הייתי לוקחת את ההמלצה של
הבחור לעזוב את Perplexity, גם עם השיפורים הניכרים ב-
Consensus שהרי תמיד מומלץ להשתמש
בכמה כלים בו זמנית. ובכל זאת - אי אפשר שלא להתייחס לעדכונים המשמעותיים שעבר
הכלי במטרה לייעל ולהאיץ את תהליך המחקר:
Deep Research - מאפשר
סקירת ספרות מקיפה של עד 50 מאמרים, ובכך מחליף שעות רבות של עבודה ידנית בזיהוי,
סינון ובדיקת זכאות של מאמרים. הפלט כולל מד קונצנזוס המציג את מידת
התמיכה בממצאים.
הפניות מקודדות
בצבעים המספקות תמונת מצב ויזואלית מהירה לגבי הסכמה לטענת המחקר/לשאלת
המחקר, קידוד לממצאי מאמרים "מעורבים", כלומר מאמרים שיש בהם היבטים
תומכים לצד היבטים שאינם תומכים או שאינם חד משמעיים, וכן קידוד למאמרים "לא
ידועים", כלומר מאמרים שהכלי לא יכול היה לקבוע באופן חד משמעי אם המאמר תומך
או לא תומך בטענה מטריצת פערי מחקר ושאלות מחקר פתוחות שמקלות על זיהוי
נושאים חסרי ידע למחקר עתידי.
בנוסף,
Consensus AI הפך לכלי שיתופי
ושיחתי יותר, המאפשר לשאול שאלות המשך על תוצאות המחקר כדי
להעמיק בנושאים ספציפיים. הכלי מציע גם יכולות חדשות
כמו "Draft an outline" ליצירת ראשי פרקים למאמרים, בלוגים, פרקים או הצעות למענקי
מחקר, יחד עם הפניות תומכות. פונקציית "Create a table" להצגת מידע השוואתי או רשימות.
לבסוף, הכלי מדגיש את
אמינות המידע, שכן הוא שולף נתונים ישירות ממחקרים שפורסמו בספרות שעברה ביקורת
עמיתים, ללא הזיות."
דוח
מחקר שהתפרסם בכתב העת Nature
עוסק
בשאלה כיצד חוקרים משתמשים ביישומים של בינה מלאכותית
יוצרת שכוללים צ'אטבוטים כמו
ChatGPT ו-DeepSeek
– וכיצד הם מרגישים לגבי יישומים פוטנציאליים
שונים של הטכנולוגיה.
תוצאות
הדוח מתבססות על סקר שנערך על ידי חברת ההוצאה לאור WILEY בקרב כמעט 5000 חוקרים ביותר
מ- 70 מדינות.
מתוצאות
המחקר עולה שרוב החוקרים רואים בבינה מלאכותית מקום מרכזי במחקר מדעי ובפרסום.
למעלה ממחצית המשיבים סבורים שבינה מלאכותית עולה כיום על בני אדם ביותר
מ-20 מהמשימות שניתנו כדוגמה למקרי שימוש, כולל סקירת קבוצות גדולות של מאמרים,
סיכום ממצאי מחקר, איתור שגיאות בכתיבה, בדיקת גניבה ספרותית וארגון ציטוטים.
יותר
ממחצית ממשתתפי הסקר צופים שבינה מלאכותית תהפוך למיינסטרים ב-34 מתוך 43 מקרי
שימוש בשנתיים הקרובות.
רוב
המשתמשים מתלוננים שהתשובות של ChatGPT “או
קצרות מדי או חופרות מדי”. הטעות היא לחשוב שזה אקראי. אם אתם עובדים עם ChatGPT-5, כדאי שתכירו את אחת היכולות
הכי פחות מדוברות - אבל הכי שימושיות שלו:
שליטה ב"Verbosity" , כלומר:
באורך ורמת הפירוט של התשובה.
הבעיה:
כברירת
מחדל, ChatGPT-5 נותן
תשובות באורך בינוני. לפעמים זה טוב, אבל לא תמיד - לפעמים אתם צריכים תגובה קצרה
וממוקדת ולפעמים פירוט מקסימלי ודוגמאות.
הפתרון:
ל־ChatGPT-5
יש "סרגל פירוט" פנימי שנע
בין 1 ל־10, שאפשר לשלוט בו ידנית:
Verbosity 1 =
סופר-תמציתי (מינימום מידע)
Verbosity 3 =
ברירת מחדל (תשובה סטנדרטית)
Verbosity 10 =
פירוט מלא + הקשר + דוגמאות
איך משתמשים בזה:
פשוט
תבקשו במפורש את רמת הפירוט הרצויה: ממש כיתבו את המילה
verbosity
"תן
לי תשובה ברמת verbosity 1" > תגובה
קצרצרה
"תסביר
לי את זה ברמת verbosity 7" > הסבר
מפורט
"אני
רוצה פירוט ברמת verbosity 10" > הכל
כולל הכל
הקטע
הוא שמאחורי הקלעים של המודל יש הוראות מערכת
(system prompt) שמכילות את סרגל ה־verbosity
הזה.
ברגע שאתם מציינים רמה, אתם בעצם מפעילים מנגנון פנימי שהמודל יודע לתרגם לתגובה
באורך מתאים. וזה עובד מעולה.
נסו בעצמכם - בקשו את אותה בקשה שלוש פעמים כל פעם עם verbosity אחר.
המשמעות
היא שניתן לשאול שאלות, לנתח מידע, למלא טפסים ולהשוות מחירים ישירות מתוך הדפדפן,
בלי צורך לעבור בין חלונות שונים. בנוסף, הפיצ׳ר מתחבר לשירותים כמו Gmail, Docs, Calendar ו-YouTube,
ובהמשך
יתווספו גם יכולות מתקדמות של "סוכן חכם" לביצוע משימות מורכבות, למשל
קניות אונליין בשלושה קליקים בלבד.
זמינות הפיצ׳ר
נפרס בהדרגה למשתמשי Chrome בארצות
הברית, עם הרחבה מתוכננת למדינות נוספות בהמשך.
האם תרצו ש-Gemini ינהל
עבורכם את הטאבים והמשימות בדפדפן, או שזה כבר יותר מדי שליטה לבינה מלאכותית?
גוגל מכניסה את
Gemini ישירות ל-Chrome
והעוזר האג'נטי משתלט על הדפדפן
גוגל
לא עוצרת במרוץ לשלב את ה-AI שלה בכל מקום – והפעם
התור הוא של הדפדפן הפופולרי בעולם. החברה הכריזה על עדכון משמעותי שמביא את Gemini, מודל ה-AI המתקדם
שלה, היישר לליבה של כרום בגרסאות ה-Mac וה-Windows – ולראשונה, גם למשתמשים
החינמיים שלא מנויים על תוכניות AI Pro או AI Ultra. בפועל, ג'מיני הופך מעוד כלי
ליצירה או סגנון של טקסט לסוכן (Agent) AI מלא
בדפדפן, בדומה למה שמציעים דפדפני AI ייעודיים דוגמת Comet הפיצ'ר מופעל בעזרת כפתור AI חדש (אייקון "הניצוץ").
על
פי גוגל, האינטגרציה החדשה נועדה לשפר משמעותית את חווית הגלישה והעבודה היומיומית
שלנו. כך, במקום להעתיק ולהדביק מידע בין טאבים או אפליקציות, המשתמשים יוכלו
להקליד פקודות בשפה טבעית ישירות בכרום. Gemini
למעשה יקבל גישה
קונטקסטואלית רחבה יותר לסביבת הדפדפן, מה שיאפשר לו להציע עזרה רלוונטית ובאופן
יזום. Gemini גם
הופך בפועל לכלי אוטומציה מתקדם, שיכול לקבל שליטה על אלמנטים שונים בדפדפן כדי
לבצע את המשימות ולחסוך לכם את רוב העבודה השחורה.
שילוב
הבינה המלאכותית של דפדפןChromeעדיין בפיתוח פעיל. יתר על כן, נכון לכתיבת שורות אלה, הכלי אינו זמין
לכולם.
Comet לא מנסה להיות
"כרום מהיר יותר". הוא מנסה לשנות את הקונספט הבסיסי של מה דפדפן אמור
לעשות. במקום להיות חלון פסיבי לאינטרנט,
Comet הוא שותף אקטיבי למחקר, עבודה ולמידה. הליבה שלו היא מנוע
התשובות המוכר של Perplexity, שמוטמע
בכל פינה בחוויה ומחליף את החיפוש המסורתי של "רשימת לינקים כחולים"
בתשובות ישירות, מסוכמות ומגובות במקורות.
הקסם
האמיתי הוא ה-Comet Assistant, וזה
הרבה יותר מסתם סרגל צד. מדובר בשותף אמיתי לעבודה, שמבין מה מוקרן על המסך
שלכם בזמן אמת.
חשבו
על זה רגע: אתם גוללים באתר, והוא מבין את ההקשר יחד איתכם. אפשר לעבור ל-Voice Mode, מצב שיחה קולי, ופשוט לדבר
איתו על מה שאתם רואים, כאילו יושב לידכם קולגה שמסייע לכם. והדובדבן שבקצפת,
במיוחד עבורנו, הוא שהאסיסטנט מדבר ומבין עברית מושלמת, מה שהופך את האינטראקציה
לטבעית וזורמת לחלוטין. הוא רואה את הדף, זוכר שאלות קודמות, ומסוגל לבצע משימות
מורכבות על סמך השיחה וההקשר המשותף.
שימושים
נפוצים שכבר הספקתי לבחון (והתאהבתי):
הפוטנציאל
מרגיש אינסופי, אבל הנה כמה תרחישים פרקטיים שבהם
Comet כבר הוכיח את עצמו כיעיל באופן יוצא דופן:
* מחקר וסינתזת מידע:
*
השוואת
מוצרים: פתחתי שלושה טאבים עם ביקורות על טלפון נייד חדש. במקום לקפוץ ביניהם,
פשוט שאלתי את ה-Assistant: "סכם
לי את היתרונות והחסרונות המרכזיים של הנייד הזה על סמך הטאבים הפתוחים". תוך
שניות קיבלתי רשימת נקודות ברורה.
*
למידת נושא חדש: קורא מאמר מורכב על
מודלי שפה? אפשר לסמן פסקה ולבקש (אפילו בקול): "הסבר לי את זה כמו לילד בן
10", או "מצא לי סרטון יוטיוב שמדגים את העיקרון הזה".
*
פרודוקטיביות משרדית:
*
ניהול
תיבת מייל: במקום לנבור בשרשורי מיילים ארוכים, שאלתי: "סכם לי את המיילים
האחרונים מהיום ואתמול".
*
קביעת
פגישות: לאחר קבלת סיכום המייל, יכולתי להמשיך עם הפקודה: "כתוב תשובה קצרה
לירון, אמור לו שהנקודות מקובלות עלי והצע לו פגישה ביום שלישי הקרוב בשעה 10:00
בבוקר. הוסף את הפגישה ליומן שלי".
*
משימות יומיומיות:
*
תכנון
טיול: "מצא לי טיסות לפורטו בסוף ספטמבר, השווה מחירים בין 3 אתרים שונים,
וחפש המלצות למסעדות בקרבת המלון שלי ברחוב R.
de Raúl Dória." (כן, הוא זוכר גם פרטים אישיים אם מאפשרים
לו).
*
סיכום
תוכן וידאו: אין זמן לראות הרצאה של שעה ביוטיוב? "סכם לי את 5 התובנות
החשובות ביותר מהסרטון הזה (ברטון של 15 דקות)".
למי זה מתאים?
נכון
לעכשיו, Comet מרגיש
כמו כלי-על לאנשי מקצוע, חוקרים, סטודנטים וכל מי שהעבודה שלו דורשת עיבוד מידע
אינטנסיבי. הוא דורש שינוי הרגלים; במקום לפתוח עוד ועוד טאבים, לומדים
"לשוחח" עם הדפדפן ולתת לו לבצע את העבודה השחורה.
האם
הוא מושלם? עדיין לא. יש משימות מורכבות שהוא מתקשה איתן והאוטומציה לעיתים
נתקעת. אבל הכיוון ברור: העתיד של הגלישה הוא לא רק למצוא מידע, אלא להבין אותו
ולפעול על פיו. Perplexity Comet הוא
צעד ענק, ואולי המכריע ביותר, בכיוון הזה.
ניסינו את דפדפן ה-AI החדש
Comet — שמצליח להיות קסום ומטומטם בעת ובעונה אחת
מאת: שגיא כהן , דה-מרקר
הדפדפן החדש של חברת פרפלקסיטי משלב בין חוויית
גלישה רגילה לסוכני בינה מלאכותית שמבצעים משימות בהתאם להנחיות המשתמש ■ כשהוא
עובד היטב הוא מעורר התפעלות, אבל הביצועים שלו רחוקים מלהיות אחידים, וצריך לא
מעט מאמץ כדי להבין באילו מקרים הוא מועיל ובאילו לא ■ נכון לעכשיו הוא מתאים
בעיקר למשתמשים מתקדמים שאוהבים להתנסות בדברים חדשים
דפדפן ה-AI החדש Comet מציע הצצה מרתקת לעתיד הגלישה באינטרנט —
אך השימוש בו כרוך ובלא מעט תסכולים. הדפדפן, שפותח על ידי סטארט־אפ הבינה
המלאכותית פרפלקסיטי, משלב בין חוויית גלישה רגילה לבין סוכני בינה מלאכותית
שמבצעים משימות בהתאם להנחיות המשתמש. הדפדפן יכול לבצע משימות מורכבות, כמו הוספת
טיסות ליומן, חיפושים בלינקדאין וניהול משימות. כשהוא עובד — התוצאה מרשימה. ואולם
לעיתים קרובות הביצועים שלו איטיים, לא עקביים ודורשים תיקונים. השימוש בדפדפן
עולה 200 דולר בחודש, וכרגע נראה שהוא מתאים בעיקר למשתמשים מתקדמים ששואבים הנאה
וסיפוק מחפירה בפיצ'רים טכנולוגיים מתקדמים כדי למצוא דרכים לייעל ולשפר משימות
ותהליכים.
במבט ראשון מדובר בדפדפן רגיל לגמרי, מבוסס מנוע
כרומיום (Chromium) של
גוגל, כך שהממשק ירגיש מוכר למי שמשתמש בדפדפן כרוםאו Edge. אפשר לייבא אליו מהדפדפן שבו רגילים להשתמש
סימניות, תוספים והיסטוריה במהירות ובקלות, ולעבוד איתו כדפדפן רגיל, והוא בסך הכל
מהיר ונוח לעבודה. זו החלטה מצוינת של פרפלקסיטי — שמבינה שקודם כל צריך לתת
למשתמשים חוויה בסיסית מוכרת.
מה בכל זאת הופך אותו לדפדפן AI? בעיקר האסיסטנט, שהוא בעצם חלון צד שבו
ניתן להתכתב עם ה-AI באמצעות פרומפטים בשפה
חופשית, בעברית או באנגלית, ממש כמו ChatGPT. זה לא
חדשני במיוחד בפני עצמו, אבל לא מדובר בסתם צ'אטבוט — אלא בכזה שמוטמע בדפדפן
ויכול "להשתלט עליו" עבורכם, וכך לבצע פעולות בעמודי רשת, על פי ההנחיות
שלכם.
מרשים, מוזר ומשעשע
החוויה הראשונית עם קומט מרגישה כמו משהו מיוחד
באמת. נכנסתי לג'ימייל וביקשתי בחלון הצד, בשפה טבעית, שיוסיף את כרטיסי הטיסה
שנמצאים במייל ליומן גוגל שלי. מה שקורה אחר כך היה מרשים, מוזר ומשעשע: ה-AI פותח במסע מפותל שבו הוא מתחיל לתפעל את
הג'ימייל שלי בעצמו, במקומי. הוא מקליק על חלונית החיפוש בג'ימייל, מקליד, מבצע
חיפוש, מוצא את המייל עם כרטיסי הטיסה, פותח אותו, מעתיק את הפרטים, אחר כך הולך
לקלנדר, מקליק, פותח אירוע חדש, מקליד את הפרטים וכן הלאה.
התהליך הזה, יש לציין, לקח דקות ארוכות; הרבה
יותר זמן ממה שהיה לוקח לי לעשות את זה בעצמי. הוא גם שקוף לגמרי ומציג על המסך את
הצעדים שהוא עושה — כך שאפשר לראות איך הוא טועה, מתבלבל, מתלבט מה לעשות, מוחק
וחוזר לאחור שוב ושוב ושוב. זה משעשע, מוזר וגם מייאש לפעמים. קצת כמו לראות מהצד
קשיש או ילד שלומדים איך להתנהל עם טכנולוגיה. הוא גם עושה על הדרך טעויות
מטומטמות לחלוטין (למשל לטעות במספרים או לכתוב אותה מילה פעמיים ולא להבין למה זה
לא עובד).
הבינה המלאכותית מראה שהדפדפן עשוי להיות סוג חדש של מערכת
הפעלה לאינטרנט, עם יכולת לא רק לחפש מידע אלא גם לעשות עבודה במקום המשתמשים.
דפדפן חדש בשם Dia שמבוסס
על AI מסכם
מבזקי חדשות, מציע אתרים לגלישה וכותב סיכומים של סרטוני וידאו.
דפדפן Diaמפתיע דווקא בפשטות שלו: אין סרגל צד, אין ממשק
מהפכני - יש עיצוב נקי ומוכר, כזה שמזכיר את כרום, רק עם הרבה יותר ברק, ותוספת
אחת משמעותית מאוד: בינה מלאכותית שמלווה כמעט כל פעולה.מפתיע דווקא בפשטות שלו: אין סרגל צד, אין ממשק
מהפכני - יש עיצוב נקי ומוכר, כזה שמזכיר את כרום, רק עם הרבה יותר ברק, ותוספת
אחת משמעותית מאוד: בינה מלאכותית שמלווה כמעט כל פעולה.מפתיע דווקא בפשטות שלו: אין
סרגל צד, אין ממשק מהפכני - יש עיצוב נקי ומוכר, כזה שמזכיר את כרום, רק עם הרבה
יותר ברק, ותוספת אחת משמעותית מאוד: בינה מלאכותית שמלווה כמעט כל פעולה.