השיפורים בגוגל סקולר 2017-2018 : מבט כולל ופרטני

השיפורים במנוע החיפוש האקדמי Google Scholar בשנתיים האחרונות הם בתחומי מימשק המשתמש , שיפורי הUI הפכו את מימשק החיפוש של הגוגל סקולר לידידותי יותר בחיפוש במכשירים ניידים ובטאבלטים .

השימושיות של שמירת מאמרים מועדפים ששמרתם לתוך "הספרייה שלי " השתפרה מאד .

הרבה יותר קל לשמור מאמרים מעניינים ולצבור אותם ב"ספריה שלי "  My library) ). למעשה , אתם מנהלים מאגר משלכם, בהנחה שנכנסתם לגוגל סקולר עם שם המשתמש והסיסמה שלכם בגוגל. כמו כן , ניתן לחפש עתה במיקוד רק על מאגר המאמרים שלכם "בספריה שלי" .

  במנגנון של "הספריה שלי" ניתן גם להוסיף תגיות/מילות מפתח בעברית או באנגלית ולתייג את המאמרים על פי אחת מהתגיות שיצרתם ובחרתם.

הרחבת איסוף מקורות המידע של גוגל סקולר

גוגל סקולר מכסה עתה יותר דו"חות ופרסומים בתחום הנקרא  Grey literature.

הכוונה לתחום האפור של פרסומים, עלוני מידע וספרים היוצאים לאור ע"י חברות, ארגונים וגורמים מחוץ לשוק המדעי האקדמי הרשמי . היקף הכיסוי  של גוגל סקולר במרחב האפור מגיע למיליוני פריטי מידע וחלקן בעל ערך לא מבוטל גם למחקר.

כאן יש לגוגל סקולר יתרון לעומת מאגרי המידע האקדמאיים בתשלום שמכסים יותר כתבי עת אקדמיים ופחות Grey literature.

 גוגל סוקלר מתרחב גם בתחומי הפרסומים האקדמים ברשתות מחקר: התרחב הכיסוי של מאמרים ועבודות מחקר מרשתות המחקר האקדמאיות כגון ResearchGate  ורשתות מחקר באוניברסיטאות. היתרון כאן הוא שבמקרים לא מעטים מקבלים גם את הטקסט המלא.

הולך ומתהדק שיתוף הפעולה בין גוגל סקולר ובין מאגרי מאמרים כגון JSTOR. התוצאה היקף כיסוי מעמיק של מאמרים אקדמיים.

עדכוני מידע על מאמרים חדשים ( Alerts)

שופרה השימושיות של קבלת עדכונים על מאמרים חדשים בתחומי העניין המוגדרים שלך או המחקר שלך.

מקבלים בתיבת  המייל שאתם בוחרים לקט שבועי של מאמרים חדשים ומאוד מעודכנים. שירות עדכון זה פועל היטב ובאופן שיטתי , הרבה יותר יעיל בהשוואה למאגרי המידע המקוונים במנוי בספריות האוניברסיטאות.

האינדקסים של גוגל -תדירות עדכון

גוגל סקולר מעדכנים את האינדוקס של מאמרים חדשים שגילו במרחב האינטרנט בתדירות גבוהה יותר. כל יומיים מתעדכנים כל רשתות "הדייג" ומערכי האיסוף והאינדקסים שנפרסו באינטרנט , ולכן מקבלים בחיפוש בגוגל סקולר מאמרים מעודכנים יותר בהשוואה למאגרי המידע האקדמאיים במנוי הנמצאים לרוב בספריות האוניברסיטה.

 צילום : מסך החיפוש המתקדם בגוגל סקולר 

דבר הנסיין :

אני משתמש בגוגל סקולר בעיקר לצורך גילוי מאמרים ומחקרים חדשים ומעודכנים (Information Discovery) בתחומי העניין והעיסוק שלי (למידה מרחוק, ניהול מידע, מידענות חקרנית).

יש לי  כ-4 פרופילים אותם הגדרתי  בקלות במערכת גוגל סקולר.  כל שבוע אני מקבל במייל רשימת מאמרים וספרים חדשים בכל אחד מהנושאים בנפרד.  את המאמרים המעניינים אני שומר וצובר ב"ספריה שלי" , כך שאני מנהל אוסף פריטי מידע מבוקר שלי בלבד אליו אני יכול לחזור בכל רגע, מכל מחשב,  וגם לחפש בו.

בכל הנוגע לחיפושים רטרוספקטיבים בנושא מוגדר , אני מעדיף להשתמש במאגרי המידע המקוונים במנוי  כגון  EBSCOhost או ProQuest Central .

הסיבה לכך היא המיפתוח המבוקר והמיון במאגרים מקוונים אלו ויותר מכך היכולת לבצע חיתוכים והצלבות בלוגיקה בוליאנית. אבל בכל הנוגע לאיסוף מעודכן , מה שנקרא Information Discovery אין תחליף לגוגל סקולר.

ראו גם :

Gali Halevi Henk Moed Judit Bar-Ilan. "Suitability of Google Scholar as a source of scientific information and as a source of data for scientific evaluation—Review of the Literature ",Journal of Informetrics ,Volume 11, Issue 3, August 2017, Pages 823-834

מאות אלפי תמונות בפלטטפורה מקוונת חדשה ביד ושם- מידע והערכה

פלטפורמת YVNG -

DATABASE  מאד עוצמתי ויעיל המופעל לאחרונה ב"יד ושם"

בראיון לאנשים ומחשבים אמר מיכאל ליבר, ראש אגף טכנולוגיות מידע ביד ושם

לפני חג הפסח האחרון,  "העלינו גרסה חדשה של מאגר התצלומים שלנו לתשתית המכונה YVNG – הדור הבא של יד ושם, דו-משמעות להיבט הטכנולוגי והגיל. בנינו את הפלטפורמות שלנו בראייה של חוויית המשתמש של הדור הצעיר, כפי שהוא רגיל בשימוש באתרים אחרים, כי זה הדור החשוב לנו. עם כל הצער שבדבר, דור הניצולים הולך ומתמעט, ואנחנו מביטים קדימה ורוצים להיות רלוונטיים לדור הצעיר".

לפלטפורמה החדשה הועלו 350 אלף תצלומים, מתוך כחצי מיליון תצלומים שיש למוסד בכלל, שכן לא לכל התצלומים יש זכויות יוצרים להנגשה ברשת.

לדבריו, "אנו מנהלים משא ומתן עם ארכיונים נוספים בעולם, על מנת להנגיש כמה שיותר מידע – כתוב, מצולם ומוסרט. ככל שהארכיונים מחו"ל מתרשמים מהפלטפורמה שלנו, מהשימושיות ומהידידותיות שלה – כך גדל הרצון לשתף עימנו פעולה".

  מקור

דבר הנסיין

 ערכתי כמה וכמה חיפושים בפלפטפורמה החדשה של יד ושם והתרשמתי מאד מיכולותיה באיחזור מידע .

ערכתי חיפוש על העיר לובלין וקיבלתי צילומים העונים בדיוק על שאילת החיפוש תוך אפשרות להצר או להרחיב את החיפוש באופראטורים בוליאניים (  and , or   ). 

בנוסף הוצגו בצד רשימת התגיות הקשורות לנושא .

אין ספק כי מדובר במיזם מתקדם מאד מנקודת מבט מידענית וגם מבחינת  אפשרויות החיפוש.

 יישר כוח לעושים במלאכה ב"יד ושם ". 

כתובת פלטפורמת התמונות ביד ושם

https://photos.yadvashem.org

אוצרות תוכן : כמה כיוונים חדשניים והתפתחויות 2017-2018

לפני שנתחיל,  אז בקיצור נמרץ כמה מילים על מהות התחום המתפתח הנקרא אוצרות תוכן :

" אוצרות תוכן ( content curation ) היא מעשה של איסוף , זיהוי , בחירה , ארגון ושיתוף התוכן הרלוונטי ביותר בנושא מסויים מהאינטרנט וממשאבים אחרים,  כדי להתאים לצרכים של קהל יעד ספציפי . יש הסבורים כי אוצרות תוכן טובה מוסיפה תוכן מקורי משלה : מחשבות , יצירות, פתרונות וכדומה" :

מתוך המצגת של מעין אלכסנדר שהוצגה בכינוס מידע 2017 מלון הילטון תל אביב , מאי 2017

רקע קצר על אַגְרֶגָטוֹר , מנגנון העבודה העיקרי של אוצרי תוכן: 

אַגְרֶגָטוֹר הוא מנגנון לאיסוף ומיון מידע באינטרנט ובמאגרי מידע . מבחינים בין אגרטור מתוקשב ובין אגרטור אנושי . כמו כן יש סוג שלישי של אגרגטורים :  אגרטורים משולבים הכוללים גם מנגנון ממוחשב וגם בחירה ואצירת מידע ע"י גורם אנושי ומיומן .

אגרגטור בנוי כך שתוכלו לעבור על הנעשה במספר גדול של מקורות מידע תוך זמן קצר יחסית .

לסקירה המלאה בעברית

אוצרות תוכן : ההתפתחויות העיקריות

במבט כולל ניתן להבחין בכמה התפתחויות , ואפילו חידושים בתחומי אוצרות התוכן בתקופה 2017-2018:

1.   התפתחות אגרגטורים ( צוברי מידע המלקטים ומסננים מקורות מידע) בפייסבוק .

מדובר על דפים יעודיים בפייסבוק ששמו להם מטרה לסנן וללקט מאמרים וסקירות מעניינות יותר בתחום תוכן ספציפי ובנושא מוגדר .

חלק מדפים אלו מבוססים על עבודת צוות . הם עוברים , גם בפייסבוק וגם באתרי באינטרנט, על עשרות אלפי מקורות מידע בשבוע , מסננים ובוחרים את הפוסטים והקישורים הכי רלבנטיים .

כך לדוגמא,  הדף "רגעים היסטוריים" בפייסבוק מתבסס על רשימת איסוף של אלפי אתרים ודפים בהיסטוריה . כל המקורות האלו נבחנים כל יום מבחינת עניין , אמינות וערך,  והקישורים הרלוונטים ביותר מוצגים בדף פייסבוק זה .

במרוצת הזמן הפך הדף הזה גם למרכז איסוף שיטתי בנושאי היסטוריה בפייסבוק .

קישור לדף זה בפייסבוק .

קבוצה נוספת בפייסבוק העוסקת ביעילות בסינון , ליקוט ובחירה של מקורות מידע עדכניים בתחומי התקשוב החינוכי/מחשבים בחינוך היא קבוצה פעילה ויעילה בפייסבוק בישראל בשם "טכנולוגיה וחדשנות בלמידה הוראה והדרכה" . רמת הכיסוי והליקוט של דף זה גבוהה מאד.

קישור לקבוצה זו בפייסבוק

דף נוסף  פייסבוק העוסק בסינון וליקוט מאמרים בנושאי כלכלה ומדיניות נקרא  לברור מוץ מתבן: קישורים מעניינים.

מנהלי הדף דואגים לעבור כל בוקר על מאות אתרי חדשות בארץ ובעולם , לרבות בלוגים ופוסטים בפייסבוק. מתוכם נבחרים כל יום בין 2 ל4 מאמרים בעלי עניין שלא מופיעים  בהכרח בכותרות הראשיות .  

קישור לדף זה בפייסבוק

2.    התפתחות בתחום הכלים  המתוקשבים לאצירת תוכן

 האלגוריתמים מבוססי הבינה המלאכותית מנסים לדחוק אותנו המידענים מעבודת אוצרות התוכן , אבל למזלנו מדובר רק  בתחום סרטי וידאו , אבל מי יודע מי יהיה בעתיד ?  

גוגל פיתחו אלגוריתם ממוחשב היוצר בעצמו ערוצי יוטיוב לפי נושאים. בערוצי תוכן אלו ניתן למצוא סרטי וידאו שמויינו על ידי האלגוריתם על פי ניתוח הנושאים בכל וידאו ושיוך הסרטים לערוץ תוכן נושאי.

למידע נוסף בנושא

גם חברת דיסני בארה"ב פיתחה אלגוריתם ממוחשב מתוחכם מאד לאצירת תוכן באמצעות בינה מלאכותית .

למידע נוסף על הפטנט שלחברת דיסני : Cloud-Based Automated Content Curation System

כלים דיגיטליים לשימוש אישי לתחומי איסוף מידע ועיבודו

 היישום הידוע בשם  Pocketהולך ומשתכלל מחודש לחודש והשימוש בו נעשה יותר נפוץ .

כמה מילים על "פוקט" :

אנחנו נתקלים בעשרות כתבות מסקרנות מידי יום, אבל לא תמיד יש לנו זמן לקרוא אותן בדיוק עכשיו.

 פוקט- Pocket בא לפתור את הבעייה הזו על ידי שמירה של הכתבות לקריאה מאוחרת יותר.

החידוש העיקרי הוא אפשרות להוסיף תגיות נושא , לערוך אותם ולראות בצורה דינאמית תוך כדי הקיטלוג אם יש לכם כבר תווית נושא קיימת.

למידע נוסף בעברית בנושא

 כלי נוסף יעיל מאד לאיסוף קישורים והפצתם בניוזלטר הוא elink 

מבחינת ניהול המידע יש לו קצת דמיון ללוחות פינטרסט אבל הוא מאפשר גם הפצה יעיל של קישורים והרי סוד ההצלחה של תחום אוצרות התוכן הוא גם הפצה יעילה .

למידע נוסף אודות כלי מתוקשב זה

Collect & Share Web Links Visually: elink.io - Chrome Web Store

 עד כאן להיום , הרי לאוצר התוכן אסור לייצור היצף מידע אצל המשתמשים.

ראו גם :

ספר חדש על אוצרות תוכן והבניית תוכן –  Review סקירת ספר , 2017

גוגל החלה לייצור אינדקסים של תמונות באמצעות בינה מלאכותית

הבעיה המרכזית כיום בחיפוש מידע היא הרלוונטיות הנמוכה של התמונות המתקבלות כתוצאה במנועי החיפוש . 

בניגוד לטקסטים  המתקבלים  ברלבנטיות גבוהה במנועי החיפוש הרי חיפוש תמונה רחוק מאד  מכוונת המחפש . במקרים רבים התמונה כלל לא עונה על כוונת המחפש . 

הגורם העיקרי לכשל זה נובע מכך שמנועי החיפוש אינם יכולים ליצור אינדקס המשקף את תוכן התמונה . האינדקסים תלויים בשמות הקבצים ולעתים בכותר הכתבה/ידיעה. 

 על מנת להתמודד עם אתגר זה פיתחה חברת גוגל  לפני חצי שנה טכנולוגיה חדשנית ליצירת אינדקסים של תמונות באמצעות בינה מלאכותית..

באמצעות הטכנולוגיה החדשנית המבוססת על אלגוריתם של בינה מלאכותית הצליחו אנשי גוגל ליצור אינדקס יעיל של מיליוני תמונות במגזין Life.

כל תהליך בניית האינדקס נעשה ללא תיווך אנושי . גוגל משתמשת באלגוריתם של למידה עמוקה (deep learning technology) . 

בעזרת טכנולוגיה זו נוצרו לכל תמונה וצילום תוויות נושא משמעותיות יותר המקלות על בניית האינדקס , ובסופו של דבר , גם על חיפוש המידע של משתמשי הקצה.

החיפוש בתוך אתר מגזין "Life Magazine" של צילומי עיתונות מביא תמונות רלוונטיות לצד שמו של הצלם שצילם את התמונה, נושא התמונה וכותרת התצלום, כל זאת באמצעות חיפוש הקשרי בכל הטקסט וזיהוי התאמת התמונה לנושא המאמר .

 מקור

שלושה חודשים עם פיירפוקס קוואנטום , יתרונות וחסרונות

לפני כארבע שנים עברתי מדפדפן פיירפוקס לכרום .

אז מדוע החלטתי לפני 3 חודשים לחזור לפיירפוקס ?

הסיבה : פיירפוקס קוואנטום , דפדפן חדש של פיירפוקס שבנוי אחרת לחלוטין 

הדפדפן החדש הגיע עם עיצוב חדש ושיפורי מהירות שהפכו אותו למהיר יותר מכרום. הדפדפן פיירפוקס קוואנטום מרכז את המשאבים ומוריד קודם כל את הטאב הפעיל באותו הרגע, ורק לאחר מכן מוריד את שאר הטאבים הפתוחים. התהליך החכם הזה בשילוב עם הארכיטקטורה החדשה של הדפדפן הופכת אותו למהיר מאד מבחינת טעינת זיכרון .

 חוויית המשתמש

חוויית המשתמש בפיירפוקס קוואנטום היא הרבה יותר טובה כיום.  

תהליך בחירת כפתורי העבודה  (Customize)לסרגל הכלים בפיירפוקס קוואנטום הוא ידידותי להפליא. 

בקלות רבה בוחרים את הטאבים והכפתורים הנחוצים ( לדוגמא:  Email link) ומציבים אותם בסרגל הכלים העילי  של הקוואנטום.

 ניהול מידע

אינטגרציה טובה יותר עם  Pocket

מה שמצאתי במעבר לפיירפוקס קוואנטום כי אינטגרציה עם Pocket האפליקציה הפופולארית שנרכשה על ידי מוזילה בשנה שעברה, ומאפשרת שמירה של כתבות ומאמרים שסימנתם בעבודה על הדפדפן החדש לקריאה אוף-ליין באפליקציה המיועדת ל-iOS ואנדרואיד.

 פיירפוקס קוואנטום מול כרום

לא זרקתי עדיין את הכרום כי יש לו יתרון על פני הפיירפוקס קוואנטום בשני מצבים:

א. צפייה בסרטי וידאו ( במיוחד ביוטיוב אבל גם בפייסבוק) .

ב. אינטגרציה עם יישומי גוגל דיירב/גוגל דוקס. 

במצבים אלו אני חוזר לכרום , אך בשאר המקרים אני עובד עם הפיירפוקס קוואנטום שהוא מהיר ויציב יותר מאשר הכרום.

ראו מאמר קודם שלי על  Pocket

 קישור ישיר