חפש בבלוג זה

יום שני, 22 ביולי 2019

הפצת תכנים מקצועיים ברשתות חברתיות , תועלות וחסרונות



 מאת : עמי סלנט , מידען
כל מי שעוסק במידענות חקרנית או במחקר בכלל נדרש להפיץ את התכנים המקצועיים שלו למתעניינים ולקהילה המקצועית הרחבה אליה הוא קשור. החוקרים זקוקים לפלטפורמה ולאמצעי של כתבי עת מדעיים, אנשי התוכן והמידענים זקוקים לפלטפורמות דיגיטליות או מודפסות להפצת המידע . 
בשנות ה-90 כאשר לימדתי באוניברסיטאות את הקורסים מאגרי מידע טכנולוגים ומאגרי המידע במדעי החברה והכלכלה הדגמתי את החשיבות של שני ערוצי ההפצה אז , מערכות SDI   Selective dissemination of information -"SDI"  וניוזלטרים חודשיים או או דו-שבועיים .

האפקטיביות של ערוצי הפצה אלו במדידה ממוצעת בקרב צרכנים טכנולוגיים או אקדמאיים הגיעה אז ל60% .

מאז חלו שינויים כבירים בעולם , רשת האינטרנט עלתה לגדולה , עולם הבלוגים החל להתפתח במהירות ובשנים האחרונות הנהר של הרשתות החברתיות שוצף וקוצף ומרביתינו טובעים בו .

כמי שעוסק בייצור תכנים דיגיטליים ( לי ולצוות העובד במחיצתי יש 8 אתרים ובלוגים פעילים :  ידע וסקרנות טכנולוגית, רגעים היסטוריים , חיים של אחרים: ביוגרפיות וסיפורי חיים , מגזין הערים הסמויות מן העין , ילדים בשואה, פורטל הגורם האנושי  , פורטל תחקירים ביוגראפיים , איים בזרם, המרפסת של עמי סלנט – תמונת הידע המידעני ) הסתנוורתי כמו כולם מהרשתות החברתיות וניסיתי לנצל אותם לצורך הפצת התכנים .

פתחתי בפייסבוק כמה וכמה דפים יעודיים וגם 2 קבוצות עניין . כל סקירה חדשה שהתפרסמה באתרים פורסמה  במקביל כפוסט באחד הדפים היעודיים או בקבוצות העניין .

פעילות ההפצה ברשתות החברתיות כללה את טוויטר , פייסבוק , פינטרסט וטאמבלר .

במקביל המשיכו כל הבלוגים והניוזלטרים שלי לפעול ולהפיץ מידע לכל מי שנרשם שם והשאיר כתובת של דואר אלקטרוני.

בשנה האחרונה ביקשתי לבדוק מה היא באמת האפקטיביות של הרשתות החברתיות בין ערוצי ההפצה האחרים שלי ( ניוזלטרים, בלוגים ) .

התקנתי גוגל-אנליטקס בכל האתרים והבלוגים שלי והפעלתי כלים ממוחשבים של פייסבוק וטוויטר למדידת ה Engagement של הפוסטים השונים בקבוצות ובדפים.

כמו כן התחלתי לנטר גם כמה דפי פייסבוק של עמיתים , כגון הדף של פרופסור דוד אסף ( אוניברסיטת תל אביב ) , הדף  הבינלאומי של המידענית טארה קלישין (Tara Calishain) גם בפייסבוק וגם בטוויטר.  הדף של פורטל מס"ע  בפייסבוק המפעיל גם ניוזלטר ( מכון מופ"ת).


המדידה שלי התבססה בעיקרה על אינטרקציה אקטיבית
  • כתיבת תגובה
  • שיתוף
  • לייק
לא מדדתי אינטרקציה פסיבית
  • צפייה שקטה בפוסט
  • צפייה שקטה בסרטון
  • קליק על קישור
כמו כן , בדקתי את השפעת העיתוי של הפצת הפוסטים ברשתות החברתיות , מתי יש יותר צפיות בבוקר , אחר הצהריים או בערב ?



הממצאים

הניטור שלי נמשך ברציפות כמעט שנה ולהלן הממצאים :

בדפים היעודים בפייסבוק , כגון דף רגעים היסטוריים ,  מגזין הקישורים הסמויים מן העין , והגורם האנושי הגיע שיעור הצפייה אחר תכנים חדשים ל4% .

בטיים-ליין שלי הגיע שיעור הצפייה אחר התכנים חדשים  ל2% .


בדף הטוויטר שלי הגיע שיעור הצפייה  ל25%.

בדפי הפינטרסט שלי , שהם בעיקרם פוסטים ויזואליים , הגיע שיעור התפוצה ל10% .

תוצאות דומות פחות או יותר קיבלתי מעמיתי שמנהלים גם הם בלוגים ודפים בפייסבוק ובטוויטר .



מי יעיל יותר בהפצה של תכנים מקצועיים ? הרשתות החברתיות או הבלוגים/ניוזלטרים  

לשם השוואה יצויין כי שיעור הצפייה בבלוגים ובניוזלטרים שלי באותה תקופה היה כדלקמן :

רגעים היסטוריים : 30%
ילדים בשואה – 40%
ידע וסקרנות טכנולוגית – 30%
 חיים של אחרים ביוגרפיות וסיפורי חיים – 25%
המרפסת של עמי סלנט – תמונת הידע המידעני – 40%
איים בזרם – 20%
מגזין הערים הסמויות מן העין – 30%

מרבית הקוראים הגיעו לבלוגים ולאתרים הנ"ל דרך המייל ולא דרך הפייסבוק. 

 עוד יצויין כי במשך חודש ימים עשיתי גם ניסיון להפיץ בחלק מהדפים בפייסבוק את התכנים בתשלום וראה זה פלא שיעור הצפייה עלה משמעותית והגיע לעתים ל20% .

 על פניו נראה כי פייסבוק וטוויטר משאירים את הצפייה של ההמונים סביב ה6%-4% כדי להניע אותנו להפעיל את מנגנון ההפצה בתשלום ( כ60 דולר לפוסט למשך 4 ימים) .   

ניתן לראות מההשוואה כי למעט הרשת החברתית  טוויטר , יש לבלוגים וניוזלטרים אפקטיביות רבה יותר בהפצת תכנים מקצועיים , כלומר תרומת הרשתות החברתיות , ובמיוחד פייסבוק היא שולית יחסית למאמצי ההפצה של תכנים מקצועיים ולא בכדי החליטו לפני שנה אנשי האתר המרתק אלכסון לרדת מפייסבוק ולהישאר רק בטוויטר ( במקביל הם חיזקו את מערכת הניוזלטרים שלהם).

טוויטר היא רשת חברתית יותר ממוקדת וגם הפצת מידע מקצועי בה , לכן , בדרך כלל יותר ממוקדת .


חזרתם של הניוזלטרים

אין זה מפליא כי בשנתיים האחרונות הולכת ומתחזקת מערכת הפצת התכנים המקצועית רב-מסר


אנשים הבינו כי ניוזלטרים אפקטיביים יותר לארגונים ולבעלי אתרים.


מה חושבים מומחי תוכן דיגיטלי אחרים בישראל בנושא זה ?


"עוד קריטריון חשוב להפצת מידע וידע הוא זמינות התוכן ואפשרות לאיחזור לאורך זמן. ברוב הרשתות החברתיות ובמיוחד בפייסבוק, קשה לאחזר תוכן לאחר כמה ימים ובוודאי שיותר מזה. בבלוגים שבנויים היטב, התוכן מתאנדקס במנועי חיפוש וזמין גם חודשים ושנים לאחר פרסומם. זה לא נדיר למצוא פוסטים בבלוגים שצוברים פופולריות הלכה למעשה: אם המידע שימושי וקוראים מגיבים ומשתפים את המידע, הפוסטים יעלו במקום גבוה יותר בתוצאות וימשכו עוד קוראים." 

מעין אלכסנדר ממליצה גם לקרוא את הסקירה הזו , כאן בקישור 


ומה לגבי שאלת העיתוי של הפצת הפוסטים ברשתות החברתיות?

יש יתרון קל להעלאת הפוסטים בשעות הערב עד 20:00 ומ 22:00 עד 24:00 , בשעות האלו הייתה הצפייה גדולה ב15 אחוז בהשוואה לבוקר ולפני הצהריים. אבל עדיין טווח הקוראים שלי ושל עמיתי לא עבר את מעגל ה2-6 אחוזים. 

סיכום
האפקטיביות של הפצת תכנים מקצועיים ברשתות חברתיות היא נמוכה למדי , במיוחד בפייסבוק. עדיין הניוזלטרים הוותיקים והבלוגים אפקטיביים יותר להפצת מידע מקצועי כי הם מגיעים ל20 עד 30 אחוז מן המשתמשים בהשוואה ל4- 8 אחוזים ברשתות חברתיות .

לעולם לא נגיע לשיעור יעילות של 60%  בהפצת התכנים כמו בשנות ה90 כי העולם נעשה רווי  ומוצף במידע אינסופי . עומס המידע נותן את אותותיו על כל משתמש , במיוחד אלו שטובעים ברשתות החברתיות . הפייסבוק והטוויטר הם לא תחליף לבלוג או ניוזלטר שהמידע בו יציב ולא שוצף וקוצף .

ככל שכמות המשתמשים ברשתות החברתיות גדלה כך פחות אנשים רואים את הפוסט שכתבתם והפצתם.

אין להבין מסקירה זו כי פעילות ברשתות חברתיות היא מיותרת , להפך , אבל בהחלט יש להכיר בכך כי לרשתות החברתיות מגבלות מבחינת הגעה והפצה למעגלים נרחבים והולמים של משתמשים סקרנים.

מקורות ומחקרים שקראתי לצורך הניסוי שלי :


Facebook Reach in 2018: How Many Fans Actually See ..


Only 10% of Your Friends See Your Facebook Posts, And Only 1% Like It.


Facebook Page Engagement Has Dropped 50%




JOHN, L. K. et al. What’s the Value of a Like? Harvard Business Review, [s. l.], v. 95, n. 2, p. 108–115, 2017
Sloan L, Morgan J, Burnap P, Williams M. Who Tweets? Deriving the 
Demographic Characteristics of Age, Occupation and Social Class from Twitter 
User Meta-Data. PLoS ONE. 2015;10(3):1-20.
Bakshy, E., Rosenn, I., Marlow, C., & Adamic, L. (2012). The role of social networks in information diffusion. In Proceedings of the 21st international conference on World Wide Web (pp. 519—528).
Gironda JT, Korgaonkar PK. Understanding consumers’ social networking site usage. Journal of Marketing Management. 2014;30(5-6):571-605.

Using Social Media for Knowledge Dissemination

By Leah Crockett




4 תגובות:

  1. מענין מאוד!
    נראה כי בקבוצת פייסבוק למשל, החוזקה היא השיח ולאו דווקא הפצת הידע המקצועי כשלעצמו.

    השבמחק
  2. עמיקם, כמה שאלות:
    1. איך אתה יודע מהם אחוזי הצפייה בפייסבוק ובטוויטר?
    2. האם טוויטר יותר אפקטיבי מפייסבוק, לפי האחוזים שציינת?
    3. האם אתה ממליץ לפתוח בלוג?

    השבמחק
  3. מסכימה עם כל מילה ומילה.
    גם אני לאחרונה מרגישה שמה שיקדם אותי כמנהלת חברה זה תעדוף נכון.
    אם זה של הזמנים או גם של הבחירות שאני לוקחת בדרך.
    יישום חובה שהתוצאות מורגשות במהרה

    השבמחק

ספריות דיגיטליות להשאלה : Kindle Unlimited

    התרחבות משמעותית של ספריית הספרים הדיגיטליים להשאלה של אמזון   היקף הכותרים של הספרים הדיגיטליים בתכנית Kindle Unlimited   באמזון ה...